פרק ט
א וישמע דמיטריוס כי נפל ניקנור וחילו במלחמה ויוסף לשלוח את בקחידס ואת אלקימוס שנית לארץ יהודה ואת הקרן הימנית איתם:
ב וילכו דרך הגלגלה ויחנו על מסילות אשר בארבל וילכדוה ויהרגו נפשות אדם רבות:
ג ובחודש הראשון בשנת שתים וחמישים ומאה חנו נגד ירושלים:
ד ויסעו וילכו לבירה בעשרים אלף איש ובאלפים פרשים:
ה ויהודה היה חונה באלעשה ושלושת אלפים איש אתו בחור:
ו ויראו את המון החיל כי רב הוא וייראו מאוד ויברחו רבים מן המחנה לא נשארו מהם כי אם שמונה מאות איש:
ז וירא יהודה כי נמס מחנהו והמלחמה לחצתו ויחת בלבו כי לא הייתה לו עת להקהילם:
ח וירך לבו ויאמר לנשארים נקומה ונלכה אל אויבנו אולי נוכל להילחם אותם:
ט וישיבוהו לאמר לא נוכל אבל אם נציל את נפשותינו כעת נשוב עם אחינו ונלחמנו בהם ואנחנו מעטים:
י ויאמר יהודה חלילה לי מעשות את הדבר הזה לנוס מהם ואם קרב יומנו ומתנו בגבורה בעד אחינו ולא נעזוב אחרינו עון לכבודנו:
יא ויסע החיל מן המחנה ויעמדו ולקראתם ויחלקו הפרשים לשני ראשים והקלעים והקשתים הלכו לפני החיל וראשוני המחלמה כל הגיבורים:
יב ובקחידס היה בקרן הימנית ויקרב הגדוד משני הראשים ויתקעו בחצוצרות ויריעו ואשר עם יהדוה תקעו גם הם בחצוצרות:
יג ותרעש הארץ מקול מחנותיהם ותהי המלחמה ארוכה מן הבוקר עד הערב:
יד וירא יהודה כי בקחידס ותוקף מחנהו בימין ויתחברו אליו כל אמיצי הלב:
טו ותנגף הקרן הימנית מאיתם וירדוף אחריהם עד חצור ההר:
טז ואשר אל הקרן השמאלית ראו כי נגפה הקרן הימנית וישובו בעקבות יהודה ואשר אתו מאחוריהם:
יז ותכבד המלחמה ויפלו חללים רבים מאלה ומאלה:
יח ויהודה נפל והנשארים נסו:
יט וישא יונתן ושמעון את יהודה אחיהם ויקברוהו בקבר אבותיו במודיעים:
כ ויספדו לו ויבכו אותו כל ישראל בכי גדול ויתאבלו ימים רבים ויאמרו:
כא איך נפל רב מושיע ישראל:
כב ויתר דברי יהודה והמלחמות והגבורות אשר עשה וגדולתו לא נכתבו כי רבים היו מאוד:
כג ויהי אחרי מות יהודה ויציצו פועלי און בכל גבול ישראל ויצמחו כל עושי רשעה:
כד בימים ההם היה רעב גדולה מאוד ותשלם הארץ איתם:
כה ויבחר בקחידס את האנשים הרשעים וישימם למושלי הארץ
כו ויבקשו ויחפשו וישמידו את אוהבי יהודה ויביאום אל בקחידס וינקם אותם ויתעללו בהם:
כז ותהי צרה גדולה בישראל אשר לא הייתה כמוה למיום לא נראה נביא להם:
כח ויוועדו כל אוהבי יהודה ויאמרו ליונתן:
כט אחרי אשר מת יהודה אחיך ואדם כמוהו אין לצאת נגד האויבים ובקחידס והצוררים מעמנו:
ל ועתה בחרנו בך היום להיות לנו לשר ולראש להלחם מלחמתנו:
לא ויקבל יונתן בעת ההיא את השררה ויקם תחת יהודה אחיו:
לב וידע בקחידס ויבקש להמיתו:
לג וידע יונתן ושמעון אחיו וכל אשר אתו וינוסו למדבר תקוע ויחנו על מי באר אספר:
לד וידע בקחידס ביום השבת וילך הוא ולא צבאו לעבר הירדן:
לה וישלח [יונתן] את [יוחנן] אחיו ראש החיל ויבקש מאת בני נביות אוהביו להניח אצלם את רכושם הרב:
לו ויצאו בני ימרי אשר ממידבא ויקחו את יוחנן וכל אשר היה לו וילכו עמהם:
לז אחר הדברים האלה הגידו ליונתן ושמעון אחיו כי בני ימרי עושים משתה גדול ומוליכים את הכלה מנדבת בת אחד נשיאי כנען הגדולים במשלחת גדולה:
לח ויזכרו את דמי יוחנן אחיהם ויעלו ויתחבאו בסתר ההר:
לט וישאו את עיניהם ויראו והנה רעש ורכוש רב והחתן בא ומרעיו ואחיו לקראתם בתופים ובכלי שיר ובנשק רב:
מ ויקומו עליהם מן המארב וימיתום ויפלו חללים רבים והנשארים נסו אל ההר ויקחו אל כל שללם:
מא ויהפך המשתה לאבל וקול שירם לקינה:
מב ויקמו את נקמת דמי אחיהם וישובו אל אגם הירדן:
מג וישמע בקחידס וילך ביום השבת עד חוף הירדן בחיל רב:
מד ויאמר יונתן לאשר אתו נקומה ונלחם על נפשותינו כי אין היום כתמול שלשום:
מה והנה המלחמה מפנינו ומאחורינו ומימי הירדן מזה ומזה ואגם וחורשה ואין מקום לנטות:
מו ועתה קראו לשמים למען תנצלו מיד אויבכם:
מז ותאסר המלחמה וישלח יונתן את ידו להכות את בקחידס ויט ממנו לאחור:
מח ויקפצו יונתן ואשר אתו לתוך הירדן וישחו לעבר השני ולא עברו אחריהם את הירדן:
מט ויפלו לבקחידס ביום ההוא כאלף איש:
נ וישובו ירושלים ויבנו ערים בצורות ביהודה את המבצר אשר ביריחו ואת עַמָאוּס ואת בית חורון ואת בית אל ואת תמנתה פֿרעׇתון ואת תפּוחַ בחומות גבוהות ובשערים ובבריחים:
נא וישימו בהן מצב להצר לישראל:
נב ויבצרו את העיר בית צור וגזר והמצודה וישימו בהן חיל ומסכנות אוכל:
נג ויקח את בני ראשי הארץ לערבון וישם אותם במצודה בירושלים במשמר:
נד ובשנת שלוש וחמישים ומאה בחודש השני ציווה אלקימוס להרוס את חומת חצר המקדש הפנימית ויהרוס את מעשה הנביאים ויחל להרוס:
נה ולא יכול עוד לדבר דבר ולצוות לביתו:
נו וימת אלקימוס בעת ההיא ברגזה גדולה:
נז וירא בקחידס כי מת אלקימוס וישב אל המלך ותשקוט הארץ שנתיים:
נח וייוועצו כל הפושעים לאמור היה יונתן ואשר אתו במנוחה יושבים לבטח עתה נביא את בקחידס ותפשם כולם בלילה אחד:
נט ויכלו ויועצו אתו:
ס וייסע לבוא בחיל גדול וישלח מכתבי סתר לכל בני בריתו אשר ביהודה כי יתפשו את יונתן ואשר אתו ולא יכולו כי נודעה עצתם:
סא ויתפשו מאנשי הארץ מראשי הרשעה כחמישים איש וימיתום:
סב ויצא יונתן ושמעון ואשר אתם לבית בצי אשר במדבר ויבנו את חרבותיה ויבצרוה:
סג וידע בקחידס ויאסוף את כל המונו אל אשר מיהודה שלח:
סד ויבוא וייחן על בית בצי וילחם אותה ימים רבים ויעש מכונות:
סה וישאר יונתן את שמעון אחיו בעיר ויצא לארץ ויבוא במתי מספר:
סו ויך את עֲדומֵירה ואת אחיו ואת בני פשׁירוֹן במושבם ויחל להכות ולעלות בחיל:
סז ושמעון ואשר אתו יצאו מן העיר וישרפו את המכונות:
סח וילחמו את בקחידס ויינגף על ידם וילחצוהו מאוד כי היו עצתו ומצורו לשווא:
סט ויחר אפו באנשים הפושעים אשר יעצוהו לבוא לארץ ויהרוג מהם רבים וייוועץ לשוב לארצו:
ע וידע יונתן וישלח אליו מלאכים לעשות אתו שלום ולהשיב להם את השבי:
עא ויאות ויעש כדבריו וישבע לו לבלתי בקש לו רעה כל ימי חייו:
עב וישב לו את השבי אשר שבה לפני מזה מארץ יהודה וישב וילך לארצו ולא יסף עוד לבוא בגבולם:
עג ותחדל חרב מישראל וישב יונתן במכמש ויחל יונתן לשפוט את העם ויבער את הרשעים מישראל: