אור ברסלב

ספר מקבים א (תרגום כהנא)

פרק ט

פרק ח

א וישמע דמיטריוס כי נפל ניקנור וחילו במלחמה ויוסף לשלוח את בקחידס ואת אלקימוס שנית לארץ יהודה ואת הקרן הימנית איתם:

ב וילכו דרך הגלגלה ויחנו על מסילות אשר בארבל וילכדוה ויהרגו נפשות אדם רבות:

ג ובחודש הראשון בשנת שתים וחמישים ומאה חנו נגד ירושלים:

ד ויסעו וילכו לבירה בעשרים אלף איש ובאלפים פרשים:

ה ויהודה היה חונה באלעשה ושלושת אלפים איש אתו בחור:

ו ויראו את המון החיל כי רב הוא וייראו מאוד ויברחו רבים מן המחנה לא נשארו מהם כי אם שמונה מאות איש:

ז וירא יהודה כי נמס מחנהו והמלחמה לחצתו ויחת בלבו כי לא הייתה לו עת להקהילם:

ח וירך לבו ויאמר לנשארים נקומה ונלכה אל אויבנו אולי נוכל להילחם אותם:

ט וישיבוהו לאמר לא נוכל אבל אם נציל את נפשותינו כעת נשוב עם אחינו ונלחמנו בהם ואנחנו מעטים:

י ויאמר יהודה חלילה לי מעשות את הדבר הזה לנוס מהם ואם קרב יומנו ומתנו בגבורה בעד אחינו ולא נעזוב אחרינו עון לכבודנו:

יא ויסע החיל מן המחנה ויעמדו ולקראתם ויחלקו הפרשים לשני ראשים והקלעים והקשתים הלכו לפני החיל וראשוני המחלמה כל הגיבורים:

יב ובקחידס היה בקרן הימנית ויקרב הגדוד משני הראשים ויתקעו בחצוצרות ויריעו ואשר עם יהדוה תקעו גם הם בחצוצרות:

יג ותרעש הארץ מקול מחנותיהם ותהי המלחמה ארוכה מן הבוקר עד הערב:

יד וירא יהודה כי בקחידס ותוקף מחנהו בימין ויתחברו אליו כל אמיצי הלב:

טו ותנגף הקרן הימנית מאיתם וירדוף אחריהם עד חצור ההר:

טז ואשר אל הקרן השמאלית ראו כי נגפה הקרן הימנית וישובו בעקבות יהודה ואשר אתו מאחוריהם:

יז ותכבד המלחמה ויפלו חללים רבים מאלה ומאלה:

יח ויהודה נפל והנשארים נסו:

יט וישא יונתן ושמעון את יהודה אחיהם ויקברוהו בקבר אבותיו במודיעים:

כ ויספדו לו ויבכו אותו כל ישראל בכי גדול ויתאבלו ימים רבים ויאמרו:

כא איך נפל רב מושיע ישראל:

כב ויתר דברי יהודה והמלחמות והגבורות אשר עשה וגדולתו לא נכתבו כי רבים היו מאוד:

כג ויהי אחרי מות יהודה ויציצו פועלי און בכל גבול ישראל ויצמחו כל עושי רשעה:

כד בימים ההם היה רעב גדולה מאוד ותשלם הארץ איתם:

כה ויבחר בקחידס את האנשים הרשעים וישימם למושלי הארץ

כו ויבקשו ויחפשו וישמידו את אוהבי יהודה ויביאום אל בקחידס וינקם אותם ויתעללו בהם:

כז ותהי צרה גדולה בישראל אשר לא הייתה כמוה למיום לא נראה נביא להם:

כח ויוועדו כל אוהבי יהודה ויאמרו ליונתן:

כט אחרי אשר מת יהודה אחיך ואדם כמוהו אין לצאת נגד האויבים ובקחידס והצוררים מעמנו:

ל ועתה בחרנו בך היום להיות לנו לשר ולראש להלחם מלחמתנו:

לא ויקבל יונתן בעת ההיא את השררה ויקם תחת יהודה אחיו:

לב וידע בקחידס ויבקש להמיתו:

לג וידע יונתן ושמעון אחיו וכל אשר אתו וינוסו למדבר תקוע ויחנו על מי באר אספר:

לד וידע בקחידס ביום השבת וילך הוא ולא צבאו לעבר הירדן:

לה וישלח [יונתן] את [יוחנן] אחיו ראש החיל ויבקש מאת בני נביות אוהביו להניח אצלם את רכושם הרב:

לו ויצאו בני ימרי אשר ממידבא ויקחו את יוחנן וכל אשר היה לו וילכו עמהם:

לז אחר הדברים האלה הגידו ליונתן ושמעון אחיו כי בני ימרי עושים משתה גדול ומוליכים את הכלה מנדבת בת אחד נשיאי כנען הגדולים במשלחת גדולה:

לח ויזכרו את דמי יוחנן אחיהם ויעלו ויתחבאו בסתר ההר:

לט וישאו את עיניהם ויראו והנה רעש ורכוש רב והחתן בא ומרעיו ואחיו לקראתם בתופים ובכלי שיר ובנשק רב:

מ ויקומו עליהם מן המארב וימיתום ויפלו חללים רבים והנשארים נסו אל ההר ויקחו אל כל שללם:

מא ויהפך המשתה לאבל וקול שירם לקינה:

מב ויקמו את נקמת דמי אחיהם וישובו אל אגם הירדן:

מג וישמע בקחידס וילך ביום השבת עד חוף הירדן בחיל רב:

מד ויאמר יונתן לאשר אתו נקומה ונלחם על נפשותינו כי אין היום כתמול שלשום:

מה והנה המלחמה מפנינו ומאחורינו ומימי הירדן מזה ומזה ואגם וחורשה ואין מקום לנטות:

מו ועתה קראו לשמים למען תנצלו מיד אויבכם:

מז ותאסר המלחמה וישלח יונתן את ידו להכות את בקחידס ויט ממנו לאחור:

מח ויקפצו יונתן ואשר אתו לתוך הירדן וישחו לעבר השני ולא עברו אחריהם את הירדן:

מט ויפלו לבקחידס ביום ההוא כאלף איש:

נ וישובו ירושלים ויבנו ערים בצורות ביהודה את המבצר אשר ביריחו ואת עַמָאוּס ואת בית חורון ואת בית אל ואת תמנתה פֿרעׇתון ואת תפּוחַ בחומות גבוהות ובשערים ובבריחים:

נא וישימו בהן מצב להצר לישראל:

נב ויבצרו את העיר בית צור וגזר והמצודה וישימו בהן חיל ומסכנות אוכל:

נג ויקח את בני ראשי הארץ לערבון וישם אותם במצודה בירושלים במשמר:

נד ובשנת שלוש וחמישים ומאה בחודש השני ציווה אלקימוס להרוס את חומת חצר המקדש הפנימית ויהרוס את מעשה הנביאים ויחל להרוס:

נה ולא יכול עוד לדבר דבר ולצוות לביתו:

נו וימת אלקימוס בעת ההיא ברגזה גדולה:

נז וירא בקחידס כי מת אלקימוס וישב אל המלך ותשקוט הארץ שנתיים:

נח וייוועצו כל הפושעים לאמור היה יונתן ואשר אתו במנוחה יושבים לבטח עתה נביא את בקחידס ותפשם כולם בלילה אחד:

נט ויכלו ויועצו אתו:

ס וייסע לבוא בחיל גדול וישלח מכתבי סתר לכל בני בריתו אשר ביהודה כי יתפשו את יונתן ואשר אתו ולא יכולו כי נודעה עצתם:

סא ויתפשו מאנשי הארץ מראשי הרשעה כחמישים איש וימיתום:

סב ויצא יונתן ושמעון ואשר אתם לבית בצי אשר במדבר ויבנו את חרבותיה ויבצרוה:

סג וידע בקחידס ויאסוף את כל המונו אל אשר מיהודה שלח:

סד ויבוא וייחן על בית בצי וילחם אותה ימים רבים ויעש מכונות:

סה וישאר יונתן את שמעון אחיו בעיר ויצא לארץ ויבוא במתי מספר:

סו ויך את עֲדומֵירה ואת אחיו ואת בני פשׁירוֹן במושבם ויחל להכות ולעלות בחיל:

סז ושמעון ואשר אתו יצאו מן העיר וישרפו את המכונות:

סח וילחמו את בקחידס ויינגף על ידם וילחצוהו מאוד כי היו עצתו ומצורו לשווא:

סט ויחר אפו באנשים הפושעים אשר יעצוהו לבוא לארץ ויהרוג מהם רבים וייוועץ לשוב לארצו:

ע וידע יונתן וישלח אליו מלאכים לעשות אתו שלום ולהשיב להם את השבי:

עא ויאות ויעש כדבריו וישבע לו לבלתי בקש לו רעה כל ימי חייו:

עב וישב לו את השבי אשר שבה לפני מזה מארץ יהודה וישב וילך לארצו ולא יסף עוד לבוא בגבולם:

עג ותחדל חרב מישראל וישב יונתן במכמש ויחל יונתן לשפוט את העם ויבער את הרשעים מישראל:

תוכן העניינים

ספר מקבים א (תרגום כהנא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה