פרק ה
א ויהי כשמוע הגויים מסביב כי נבנה המזבח וחודש המקדש כבראשונה ויקצפו מאוד:
ב ויועצו להכחיד זרע יעקב אשר בקרבם ויחלו להמית בעם ולהשמיד:
ג וילחם יהודה בבני עשיו באדום את עקרבה כי צררו את ישראל ויך אותם מכה גדולה ויכניעם ויקח את שללם:
ד ויזכור את רעות בני בעון אשר היו לעם לפח ולמוקש בארבם להם על הדרכים:
ה ויסגרו על ידו במגדלים ויחן עליהם ויחרימם וישרוף את מגדליה באש עם כל אשר בהם:
ו ויעבור אל בני עמון וימצא יד חזקה ועם רב וטימותאוס ממנהיגם:
ז ויערוך אתם מלחמות רבות ויינגפו לפניו ויכם:
ח ויקח את יעזר ואת בנותיה וישב ליהודה:
ט ויאספו הגויים אשר בגלעד על ישראל אשר בגבולם להכחידם ויברחו לרתימה המבצר:
י וישלחו מכתבים אל יהודה ואחיו לאמור נאספו עלינו הגויים מסביבנו להכחידנו:
יא והם מתכוננים לבוא ולקחת את המבצר אשר נמלטנו שמה וטימותאוס מוליך את מחניהם:
יב ועתה בואה להצילנו מידם כי נפלו ממנו רבים:
יג וכל אחינו הנמצאים בארץ טוב הומתו וישבו את נשיהם ואת טפם ואת הרכוש וימיתו שם כאלף איש:
יד עוד המכתבים נקראים והנה שליחים אחרים באוי מן הגליל קרועי בגדים מבשרים כדגברים האלה:
טו לאמור נאספו עליהם מעכו ומצור ומצידון וכל הגליל הגויים לכלותנו:
טז וכשמוע יהודה והעם את הדברים האלה נאסף קהל גדול להיוועץ מה יעשו לאחיהם לאשר במצוקה ולנלחמים עליהם:
יז ויאמר יהודה לשמעון אחיו בחר לך אנשים והלכת וגאלת את אחיך אשר בגליל ואני ויונתן אחי נלך אל הגלעד:
יח וישאר את יוסף בן זכריה ועזריה מנהיגי העם עם שארית החיל ביהודה למשמר:
יט ויצו להם לאמור עמדו בראש העם הזה ואל תתגרו מלחמה עם הגויים עד שובנו:
כ ויחולקו לשמעון שלושת אלפים איש ללכת לגליל וליהודה שמונת אלפים לגלעד:
כא וילך שמעון לגליל ויתגר מלחמות רבות עם הגויים ויחתו הגויים מפניו:
כב וירדפם עד שערי עכו ויפלו מן הגויים כשלושת אלפים איש וייקח את שללם:
כג וייקח את אשר מן הגליל ובארבה עם הנשים ועם הטף וכל אשר היה להם ויולך אל יהודה בשמחה רבה:
כד ויהודה המקבים ויהונתן אחיו עברו את הירדן וילכו דרך שלושת ימים במדבר:
כה ויפגשו את בני נביות ויפגשום בשלום ויספרו להם את כל הקורות לאחיהם בגלעד:
כו וכי רבים מהם סגורים אל בצרה ובצר באלים כספן במקדה וקרנים כל הערים האלה בצורות וגדולות:
כז ובשאר ערי הגלעד הם סגורים ולמחר יתפארו לחנות על המבצרים וללכוד ולהכחיד כולם ביום אחד:
כח וישב יהודה ומחנהו דרך המדבר לבצרה פתאום וילכוד את העיר ויהרוג כל זכר לפי חרב וייקח את כל שללם וישרפה באש:
כט ויסע משם לילה וילך עד למבצר:
ל ויהי בבוקר וישאו את עיניהם והנה עם רב אשר לא היה לו מספר נושאים סולמות ומכונות ללכוד את המבצר ויחלמו אותם:
לא וירא יהודה כי החלה המלחמה וזעת העיר עלתה עד השמים ותרועה וצעקה גדולה:
לב ויאמר לאנשי החיל הלחמו היום בעד אחינו:
לג ויצא בשלושה ראשית מאחריהם ויתקעו בחצוצרות ויצעקו בתפילה:
לד וידע מחנה טימותאוס כי הוא מקבי וינוסו מפניו ויכם מכה רבה ויפלו מהם ביום ההוא כשמונת אלפי איש:
לה ויט למצפה וילחם אותה וילכדה ויהרוג כל זכורה ויקח את שללה וישרפה באש:
לו ומשם נסע ויקח את כספן מקדה ובצר ושאר ערי גלעד:
לז אחר הדברים האלה אסף טימותיאוס מחנה אחר ויחן לפני רפון מעבר לנחל:
לח וישלח יהודה לרגל את המחנה ויגידו לו לאמור נאספו אליהם כל הגויים מסביבותיכם חיל רב מאוד:
לט וערביים שכר לעזור להם חונים בעבר הנחל נכונים לבוא עליך למלחמה וילך יהודה לקראתם:
מ ויאמר טימותאוס לשרי חילו בקרוב יהודה ומחנהו אל נחל המים אם יבוא אלינו בראשונה לא נוכל לעמוד נגדו כי יכול יוכל לנו:
מא ואם יירא ויחנה בעבר הנחל נעבור אליו ונוכל לו:
מב וכאשר קרב יהודה אל נחל המים העמיד את שוטרי העם על הנחל ויצו להם לאמור אל תתנו לכל איש לחנות כי אם יבואו כולם למלחמה:
מג ויעבור אליהם בראשונה וכל העם אחריו וינגפו מפניהם הגויים וישליכו את נשקם וינוסו להיכל בקרניים:
מד וילכדו את העיר ואת ההיכל שרפו באש עם כל אשר בו וַתֵהָפֵך קרניים ולא יכלו עוד לעמוד לפני יהודה:
מה ויאסוף יהודה את כל ישראל אשר בגלעד מקטון עד גדול ואת נשיהם ואת טפם ואת רכושם מחנה גדול מאוד ללכת אל ארץ יהודה:
מו ויבואו עד עפרון והעיר ההיא גדולה על דרך בצורה מאוד לא היה לנטות ממנה ימין ושמאל כי אם היה בתוכה ללכת:
מז ויסגרו אותם האנשים מן העיר ויסתמו את השערים באבנים:
מח וישלח אליהם יהודה בדברי שלום לאמור נעברה בארצך לשוב אל ארצנו ואיש לא ירע לכם רק ברגלינו נעבור ולא אבו לפתוח לו:
מט ויצו יהודה להשמיע במחנה לחנות כל איש במקום אשר הוא בו:
נ ויחנו אנשי החיל וילחמו את העיר כל היום ההוא וכל הלילה וַתִנתֵן העיר בידו:
נא ויהרוג כל זכר לפי חרב וישרש אותה ויקח את שללה וילך דרך העיר על ההרוגים:
נב ויעברו את הירדן אל העמק הגדול לפני בית שאן:
נג ויהי יהודה מאסף כל הנחשלים ומעודד את העם בכל הדרך עד בואו לארץ יהודה:
נד ויעלו להר ציון בשמחה וגיל ויקריבו עולות כי לא נפל מהם איש עד שובם בשלום:
נה ובימים אשר היו יהודה ויהונתן בגלעד ושמעון אחיו בגליל לפני עכו:
נו שמע יוסף בן זכריה ועזריה שרי החיל על הגבורות והמלחמה אשר עשו:
נז ויאמרו נעשה גם אנחנו לנו שם והלכנו להלחם אל הגויים אשר בסביבותינו:
נח ויודיעו לאנשי החיל אשר אתם וילכו אל יבנה:
נט ויצא גרגיאס מן העיר ואנשיו לקראתם למלחמה:
ס ויינגף יוסף ועזריה וירדפו עד גבולות יהודה ויפלו ביום ההוא מעם ישראל כאלפיים איש:
סא ותהי מכה גדולה בעם כי לא שמעו ליהודה ואחיו בחשבם לעשות גבורות גם הם:
סב והם לא היו מזרע האנשים ההם אשר תשועת ישראל בידם:
סג והאיש יהודה ואחיו נכבדו מאוד בעיני כל ישראל וכל הגויים באשר נשמע שמם:
סד ויאספו אליהם מברכים:
סה ויצא יהודה ואחריו וילחמו את בני עשיו בארץ אשר אל הנגב ויך את חברון ואת בנותיהם ויהרוס את מבצריה ואת מגדליה שרפו מסביב:
סו ויסע ללכת לארץ פלשתים ויעבור את מרשה:
סז ביום ההוא נפלו כהנים במלחמה בחפצם לעשות גבורות בצאתם למלחמה באיוולתם:
סח ויט יהודה אל אשדוד ארץ פלשתים ויהרוס את במותיה ואת עצבי אלוהיהם שרף באש ויבז את שלל הערים וישב ליהודה: