פרק ג
א ויקם תחתיו יהודה בנו הנקרא מקבי:
ב ויעזרו לו כל אחיו וכל אשר דבקו באביו וילחמו מלחמת ישראל בשמחה:
ג וירב כבוד לעמו וילבש שריון כגיבור ויחגור כלי מלחמתו ויערוך מלחמות [ויך אויב אחור] ויגן על המחנה בחרב:
ד וידמה לאריה במעשיו וככפיר שואג לטרף:
ה וירדוף הפושעים ויחפשם והמרגיזים את עמו ביער:
ו וייכנעו הפושעים מפחדו וכל עושי רשע זעו ותצלח תשועה בידו:
ז וימרר מלכים רבים וישמח את יעקוב במעשיו ועד העולם זכרו לברכה:
ח ויעבור בערי יהודה ויאבד רשעים ממנה וישב חרון מישראל:
ט ויקרא שמו עד אפסי ארץ ויאסוף את האובדים:
י ויאסוף אפולוניוס גוים ומשומרון חיל גדול ולהלחם עם ישראל:
יא וידע יהודה ויצא לקראתו ויך אותו וימיתהו ויפלו חללים רבים והנשארים נסו:
יב ויקח את שללם ואת חרב אפולוניוס לקח יהודה ויהי נלחם בה כל הימים:
יג וישמע סירון שר צבא ארם כי אסף יהודה אספה וקהל נאמנים אתו יוצאים למלחמה:
יד ויאמר אעשה לי שם ונכבדתי במלכות ונלחמתי את יהודה ואת אשר עמו ועם הבוזים את דבר המלך:
טו ויוסף לעלות ויעל אתו מחנה חטאים כבד לעזור לו לעשות נקמה בישראל:
טז ויגיע עד מעלה בית חורון ויצא יהודה לקראתו במתי מעט:
יז וכראותם את המחנה הבא לקראתם אמרו ליהודה איך נוכל אנחנו המעטים להלחם עם ההמון החזק הזה ואנחנו עייפנו לא אכלנו היום:
יח ויאמר יהודה נקל כי יסגרו רבים בידי מעטים ואין מעצור לפני שמים להושיע ברבים או במעטים:
יט כי לא ברוב חיל נצחון המלחמה ומן השמים הגבורה:
כ הם באים אלינו ברוב גאווה ופשע להשמיד אותנו ואת נשינו ואת בנינו ולבוז אותנו:
כא ואנחנו נלחמים על נפשותינו ועל תורתנו:
כב והוא יגוף אותם לפנינו ואתם אל תראו מפניהם:
כג וכאשר כילה לדבר נפל עליהם פתאום וינגף סירון ומחנהו לפניו:
כד וירדפום במורד בית חורון עד הבקעה ויפלו מהם כשמונה מאות איש והנשארים ברחו לארץ פלישתים:
כה ויחל פחד יהודה ואחיו והאימה נפלה על הגויים אשר מסביבותיהם:
כו ויגע עד המלך שמו ועל מלחמות יהודה היה מספר כל עם:
כז וכשמוע אנטיוכוס את הדברים האלה חרה אפו וישלח ויאסוף כל חיל מלכותו מחנה כבד מאוד:
כח ויפתח את גנזיו וייתן משכורת לחילו לשנה ויצו עליהם להיות נכונים לכל צורך:
כט וירא כי אפס הכסף מן האוצרות ומסי הארץ מעטים מפני המחלוקת והמכה שהביא בארץ בבקשו להסיר את החוקים אשר היו למן יהיה הראשונים:
ל ויירא כי לא יהיה פעם בפעם להוצאות והמתנות שהיה מוציא לפנים ביד רחבה ומפזר מן המלכים הראשונים:
לא וידכא רוחו וייוועץ ללכת לפרס ולקחת מסי הארצות ולאסוף כסף רב:
לב וישאר את לוסיאס אדם נכבד מזרע המלוכה על ענייני המלך מנהר פרת ועד גבול מצרים:
לג ולגדל את אנטיוכוס בנו עד שובו:
לד וימסור לו חצי צבא ואת הפילים ויצווהו על אשר חפץ ועל יושבי יהודה וירושלים:
לה לשלוח עליהם חיל לשרש ולהשמיד עז ישראל ושארית ירושלים ולמחות את זכרם מן המקום:
לו ולהושיב בני נכר בכל גבולם ולחלק בגורל את ארצם:
לז והמלך לקח את חצי הצבא הנשאר ויסע מאנטיוכיה מעיר מלכותו בשנת שבע וארבעים ומאה ויעבור את נהר פרת ויעבור את הארצות העליונות:
לח ויבחר לוסיאס את תלמי בן דורומינס ואת ניקנור ואת גרגיאס אנשי חיל מאוהבי המלך:
לט וישלח אתם ארבעים אלף איש ושבעת אלפים פרשים ללכת לארץ יהודה ולהשמיד כדבר המלך:
מ ויסעו עם כל חילם ויבואו ויחנו מול עמאוס בארץ המישור:
מא וישמעו סוחרי הארץ את שמעם וייקחו כסף וזהב רב מאוד וכבלים ויבואו אל המחנה לקחת את בני ישראל לעבדים ויתחברו אליהם חיל ארם וארץ הפלשתים:
מב וירא יהודה ואחיו כי רבו הרעות והצבא חונה בגבולם וידעו דברי המלך אשר ציווה לעשות לעם להשחית ולהשמיד:
מג ויאמרו איש אל רעהו נקים הריסות עמנו ונלחמנו בעד עמנו והמקדש:
מד ותיקהל העדה להיות נכונים למלחמה ולהתפלל ולבקש חסד ורחמים:
מה וירושלים שממה כמדבר הייתה לא היה בא ויוצא מבניה והמקדש מרמס [לרגלי זרים] ובני נכר במצודה משכן לגוים ותיאסף שמחה מיעקב וישבות חליל וכינור:
מו ויאספו ויבואו למצפה מול ירושלים כי מקום תפילה היה במצפה לפנים בישראל:
מז ויצומו ביום ההוא וילבשו שק ואפר על ראשיהם ויקרעו בגדיהם:
מח ויפרשו את ספר התורה מן [הספרים] אשר בקשו הגויים לחוק עליהם את צלמי אליליהם:
מט ויביאו את בגדי הכהונה ואת הביכורים ואת המעשרות ויעמידו את הנזירים אשר מלאו את הימים:
נ ויקראו בקול אל השמים לאמור מה נעשה לאלה ואנה נוליך אותם:
נא ומקדשך נרמס ונטמא וכהניך באבל ובשפל:
נב והנה גוים נאספו עלינו להשמידנו אתה ידעת אשר יחשבו עלינו:
נג איך נוכל לעמוד בפניהם אם לא אתה תושיע לנו:
נד ויתקעו בחצוצרות ויקראו בקול גדול:
נה ואחרי כן הקים יהודה ראשי העם שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות:
נו ויאמר לבוני בתים ולמארשי נשים ולנוטעי כרמים ולרכי הלבב לשוב כל איש לביתו על פי התורה:
נז וייסע המחנה ויחנו מדרום לעמאוס:
נח ויאמר יהודה התאזרו והיו לבני חיל והיו נכונים לבוקר להלחם בגוים אשר נאספו עלינו להשמידנו ואת מקדשנו:
נט כי טוב לנו למות במלחמה מראות ברעות עמנו ומקדשנו:
ס וכאשר יהיה הרצון בשמים כן יעשה: