אור ברסלב
ספר מצוות גדול עשין › מצות עשה קכד

ספר מצוות גדול· רבנו משה מקוצי

עשין · מצות עשה קכד

מצות עשה קכג

מצות עשה (א) של תורה שיקיים אדם שבועתו או נדרו שנאמ׳ מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת וגו׳ ונא׳ ככל היוצא מפיו יעשה לפיכך אם אסר על עצמו דברים המותרים בין אמר הרי הן אסורין עלי בין אמר הרי עלי כקרבן בכל לשון שיאסור על עצמו אפי׳ בלא שבועה הר״ז נאסר בהן ועל זה נא׳ בתורה לאסור איסר על נפשו שאסר על עצמו דברים המותרים וכן אמרינן בשבועות [דף כ׳] שאם אמר הרי הן עלי איסר הרי הן אסורין. ושאר דיני נדרים מפורשים בסמל״ת [ל״ת רמ״ב]. ועוד בכלל זה העשה שמחייב עצמו בקרבן שאינו חייב בו בין בלשון נדר שאמר הרי עלי עולה בין בלשון נדבה שאמר הרי זה חייב לקיים מוצא שפתיו כאשר יתבאר בענין הקרבנות:

תוכן העניינים

ספר מצוות גדול

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה