אדם הראשון · בריאת האדם
הקדוש ברוך הוא ברא את העולם כולו באמירה, וזה מה שאנו אומרים בתפילה: "ברוך שאמר והיה העולם", הוא רק אמר ומיד זה נעשה - "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" ומיד - "וַיְהִי אוֹר". כל פרט בבריאה נברא באמירה וזו גם כוונת הברכה "שהכל נהיה בדברו" - בדיבורו.
אולם בריאת האדם נמשכה חמש שעות: "בשעה ראשונה הוצבר עפרו של אדם, בשנייה גבלו, בשלישית רקמו, ברביעית נזרקה בו נשמה, בחמישית קם על רגליו וכו'...". ואע"פ שהקב"ה יכול היה לעשות כל זאת ברגע אחד, כמו שעשה עם שאר ברואי העולם, לא עשה כן בבריאת האדם, מפני שביקש להראות למלאכים כי האדם הוא חביב מאוד בעיניו, ולכן היה שוהה ביצירתו. וכן נאמר במדרש: "חיבה יתירה חיבב הקב"ה לאדם הראשון, שבראו במקום טהור במקום בית המקדש והכניסו לאפדנו (ארמונו), שנאמר ויקח ה' אלקים את האדם ויניחהו בגן עדן, מאיזה מקום לקחו? מבית המקדש, והכניסו לפלטין שלו - זה גן עדן". (עפ"י פרקי דרבי אליעזר, י-י"א)
אדם הראשון נחצב מכסא הכבוד, והיה כולל בגופו עולמות בריאה, יצירה ועשיה, והיה אורכו מסוף העולם ועד סופו (כינוי לדרגת חכמתו וקדושתו), והיה עליון מכל מלאכי מרום. (עפ"י 'שער הפסוקים')