ספר מכלול· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פעלים · ועליו הטור השמיני נקרא בנין התפעל
ועליו הטור השמיני נקרא בנין הִתְפַּעֵל
ונוסף גם הוא כמוהו, אבל זה נוסף בכל הבנין. ולא תכיר עִלַּת זה הטור שהוא דבק עם הטור השביעי, כי אם בפעלים נחי העי"ן ובפעלי הכפל, כי לא נבנה הטור השביעי בשלמים, כי אם בפעלים מעטים.25 לכן בשלמים הוא מקבל מקרה מהפעלים האחרים. ויתכן כי בשלמים בנין הִתְפַּעֵל מקבל מקרהו מבנין פִּעֵל הדגוש, כי גם הוא דְגוש העי"ן כמוהו.
וסבת הטור השמיני הזה נשתנה מסבות כל שאר מקבלי המקרה, כי הוא עצמו מסבב להיותו מקבל המקרה, כמו "וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ" (בראשית כב ח), הם יסבבו הברכה לעצמם בתפלתם, שיאמרו 'האל יברכנו כמו שברך זרע אברהם'. אבל "וְנִבְרְכוּ בְךָ" (בראשית יב ג) אינו כן, כי פירושו שאני אברכם ויבורכו בזכותך, לא מסבתם. וכן "וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ" וגומר (דברים כט יח), ר"ל שהוא יסבב הברכה לעצמו ויאמר "שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי". וכן "וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם" (ויקרא כה מו), שפירושו 'והתנחלתם מֵהֶם', כמו "הֵם יָצְאוּ אֶת הָעִיר" (בראשית מד ד) שפירושו 'מִן העיר'; ופירוש "וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם": אתם תסבבו שתהיו מונחלים מהם ותנחילום לבניכם אחריכם, והסבה, שתקנו מהם ותחיו אותם להיותם לכם לאחזה, ותעבדו בהם לעולם. וכן "וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם לִגְבוּל קֵדְמָה" (במדבר לד י) – אתם תסבבו להיותכם נגבלים לגבול קדמה "מֵחֲצַר עֵינָן", שתורישו יושבי הארץ עד הגבול. וכן כלם על זה הדרך, אבל מהקשים שבהם הראתי לך טעמם.
ופעמים המקרה יוצא מאתו לבד, כמו "הִתְהַלֶּךְ נֹח" (בראשית ו ט), ופירוש "הִתְהַלֶּךְ נֹח", בעבור היותו בדורות רשעים וחומסים ולא התבודדו לעבודת השם יתברך וליראתו כי אם הוא לבדו, אומר כי הוא סבב בהתבודדו לבדו והפרדו מחברתם להיותו הולך את האלהים, כי אם היה מתחבר עמהם, אף על פי שהיה לבו שלם עם ה' אלהיו, היה למד ממעשיהם, כמו שאמר החכם "הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים יֶחְכָּם וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ" (משלי יג כ), אבל בהתפרדו מחברתם והתבודדו לבדו, הוא סבב להיותו הולך את האלהים.
וכן מנהג הלשון, כי בהראות רוב הפעֻלה בפועל, יאמרו לו בלשון נִפְעַל או הִתְפַּעֵל, כמו "הַנִּדְבָּרִים בְּךָ" (יחזקאל לג ל), "הַנֶּאֱנָקִים" (יחזקאל ט ד), "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ" (מלאכי ג טז); ובלשון הִתְפַּעֵל, כמו "מִדַּבֵּר אֵלָיו" (במדבר ז פט), "מִתְדַּפְּקִים עַל הַדָּלֶת" (שופטים יט כב), "מִתְנַקֵּשׁ בְּנַפְשִׁי לַהֲמִיתֵנִי" (ש"א כח ט), "וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ" (ישעיהו כח כב).
ויש הִתְפַּעֵל שמראה שהוא מקבל המקרה ואינו, כמו "וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ" (דברים כט יח), כי הוא אינו ברוך; וכן "וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ" (דברים כח סח), שהרי אומר "וְאֵין קֹנֶה"; וכן "מִמִּתְכַּבֵּד וַחֲסַר לָחֶם" (משלי יב ט), כי הוא אינו נכבד אבל מראה עצמו כן; וכן "מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב" (משלי יג ז), "מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר" (משלי כה יד), "שְׁכַב עַל מִשְׁכָּבְךָ וְהִתְחָל" (ש"ב יג ה).
ומאלה הטעמים אשר הראיתיך תדע ותשכיל לכל אשר תמצא.