אור ברסלב
ספר מכלול פעלים › ויש פעלים בני ארבע אותיות

ספר מכלול· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]

פעלים · ויש פעלים בני ארבע אותיות

ואלה הפעלים פעלי הכפל

יש בלא כפל אות, כמו כִּרְבֵּל, כִּרְבַּלְתָּ, כִּרְבַּלְתִּי וכולי. הפועֵל: מְכַרְבֵּל, מְכַרְבְּלִים, מְכַרְבְּלָה או מְכַרְבֶּלֶת, מְכַרְבְּלוֹת. והפעול: "וְדָוִיד מְכֻרְבָּל בִּמְעִיל בּוּץ" (דה"א טו כז). העתידים, הצווי: כַּרְבֵּל. אית"ן: אֲכַרְבֵּל וכולי.

וכן כרסם מן "יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר" (תהלים פ יד). כִּרְסֵם, כִּרְסַמְתָּ, כִּרְסַמְתִּי וכולי. הפועֵל: מְכַרסֵם וכולי. העתידים, הצווי: כַּרְסֵם וכולי. אית"ן: אֲכַרְסֵם וכולי.

"רֻטֲפַשׁ בְּשָׂרוֹ מִנֹּעַר" (איוב לג כה). והוא נבנה על בנין פּוּעַל, תאמר ממנו גם בנין פִּעֵל: רִטְפֵשׁ, רִטְפַשְׁתָּ כולי, כי אין פּוּעַל מבלתי פִּעֵל.

"פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ" (איוב כו ט) – אפשר כי הפתח מקום חירק, והוא נבנה על בנין פִּעֵל, כמו "וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת" (במדבר כד יז) שהפתח מקום חירק. ואיפשר שיהיה "פַּרְשֵׁז" מקור מבנין פִּעֵל. ויש אומרים כי היא מלה מורכבת משלש תיבות: פרש שדי זיו. על כל פנים תבנה כל בנין פִּעֵל ממנו.

ואשר נכפלה בו הפ"א: "לְחַרְחַר רִיב" (משלי כו כא), והוא מקור מן הדגוש, ותבנה כל בנין פִּעֵל ממנו. והיה ראוי לְחַרְחֵר בצרי, אלא שהתנועות משתנות. וכן "מְקַרְקַר" (ישעיהו כב ה) בפתח ומשפטו בצרי.

ואשר נכפלה בו הלמ"ד: "אֻמְלַל אָנִי" (תהלים ו ג), "וְאֻמְלַל כָּל יוֹשֵׁב בָּהּ" (הושע ד ג). והוא מבנין פֻּעַל, תבנה ממנו כל הבנין ובנין פִּעֵל.

ויש שתהיה האות הרביעית נחה: תחרה מן "כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָאָרֶז" (ירמיהו כב טו), "וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת הַסּוּסִים" (ירמיהו יב ה). והוא בנין פִּעֵל, תאמר ממנו כל הבנין. ויש אומרים כי כמוהו "בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה" (איוב כו יג), ויש אומרים כי בי"ת "בְּרוּחוֹ" נוספת והה"א לנקבה, והיה משפט הפ"א להדגש. וכן מן "כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת" (בראשית כא טז) תאמר טחוה.

ואשר יכפל בהם הפ"א והלמ"ד: כלכל, וכן כרכר וכן סכסך וכן צפצף וכן קרקר, כי שרשם כיל, כיר, סיך, ציף, קיר כולי. "וְהוּא כִלְכַּל אֶת הַמֶּלֶךְ" (ש"ב יט לג). ובבנין פֻּעַל מענין אחר: "הָתְפָּקְדוּ וְכָלְכְּלוּ" (מ"א כ כז). ומכל אחד משניהם תבנה בנין פִּעֵל ופּוּעַל.

כרכר מן "מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז" (ש"ב ו יד). כִּרְכֵּר, כִּרְכַּרְתָּ וכולי.

סכסך מן "וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם" (ישעיהו יט ב). סִכְסֵךְ, סִכְסַכְתָּ וכולי.

צפצף מן "הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים" (ישעיהו ח יט).

קרקר – "וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת" (במדבר כד יז), "מְקַרְקַר קִר" (ישעיהו כב ה). אבל הוא כפול הפ"א הלמ"ד, כי שרשו קיר. וקַרְקַר פ"א-הפעל פתוחה ומשפטה בחירק אבל התנועות משתנות. וכן "מְקַרְקַר קִר" משפטו מְקַרְקֵר בצרי.

שׂגשׂג מן "בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי" (ישעיהו יז יא). והוא כפול הפ"א והעי"ן, כי שרשו שׂגה.

וכן שׁעשׁע – "וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן" (ישעיהו יא ח), שרשו שׁעה, והוא כפול הפ"א והעי"ן. אֲשַׁעְשַׁע, יְשַׁעְשַׁע, "תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי" (תהלים צד יט) – בפתח העי"ן להרחיב.

וכן תעתע כפול הפ"א והעי"ן, כי שרשו תעה. "וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ" (בראשית כז יב). וההִתְפַּעֵל ממנו: "וּמִתַּעְתְּעִים בִּנְבִאָיו" (דה"ב לו טז) – משפטו מִתְתַּעְתְּעִים.

וכן "יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם" (תהלים מה ג), ופ"א-הפעל נקרא בקמץ-חטף, והוא פֻּעַל שלא נזכר שם פועלו.

ויש שהעי"ן שלו נחה וכפולה: טאטא מן "וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד" (ישעיהו יד כג), טֵאטָא, טֵאטֵאתָ, טֵאטֵאתִי, טֵאטְאוּ, טֵאטֵאתֶם, טֵאטֵאנוּ, טֵאטְאָה או טֵאטֵאת, טֵאטֵאתֶן. הפועל: מְטַאטֵא, מְטַאטְאִים, מְטַאטְאָה או מְטַאטֵאת, מְטַאטְאוֹת. הפעול: מְטוּאטָא, מְטוּאטָאִים וכולי. העתידים: טַאטֵא וכולי. אֲטַאטֵא, יְטַאטֵא. והשם ממנו בהראות עי"ן-הפעל: "בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד".

וכן שהעי"ן שלו היא נראית כפולה: הִתְמַהְמָהּ – "כִּי לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ" (בראשית מג י), "וַֽיִּתְמַהְמָהּ" (בראשית יט טז), "אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ" (חבקוק ב ג). תאמר כל הבנין הִתפַּעֵל ממנו. ובא "וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀" קמץ המ"ם האחרונה מפני השלשלת, כי יש לה משפט הפסק. וכן "וַיִּשְׁחָ֓ט׀ וַיִּקַּח" (ויקרא ח כג) קמוץ מפני השלשלת.

ויש שאחר שלש אותיות השרש יכפל העי"ן והלמ"ד:

"הֲפַכְפַּךְ דֶּרֶךְ אִישׁ וָזָר" (משלי כא ח), והוא שם-תאר.

חמרמר מן "פָּנַי חֳמַרְמְרֻה מִנִּי בֶכִי" (איוב טז טז), "מֵעַי חֳמַרְמָרוּ" (איכה א כ). והוא נבנה מגזרת פֻּעַל שלא נזכר שם פועלו, ותאמר כל הבנין ממנו – חֳמַרְמָר, חֳמַרְמַרְתָּ, חֳמַרְמַרְתִּי, חֳמַרְמְרוּ, חֳמַרְמַרְתֶּם, חֳמַרְמַרְנוּ, חֳמַרְמְרָה, חֳמַרְמַרְתְּ, חֳמַרְמַרְתֶּן, אית"ן: אֲחֳמַרְמַר, יְחֳמַרְמַר וכולי.

סחרחר – "לִבִּי סְחַרְחַר" (תהלים לח יא). והוא בגזרת בנין הקל, ומפני הכפל שב פ"א-הפעל בשוא. ותאמר כל הבנין ממנו: סְחַרְחַר, סְחַרְחַרְתָּ וכולי. הבינונים: סוֹחַרְחֵר, סוֹחַרְחֲרִים, סוֹחַרְחֲרָה או סוֹחַרְחֶרֶת, סוֹחַרְחֲרוֹת, ואין בו פעול כי הוא פֹעל עומד. העתידים, הצווי: סְחַרְחַר, סְחַרְחֲרוּ, סְחַרְחַרְנָה. אית"ן: אֶסְחַרְחַר, יִסְחַרְחַר. תִּסְחַרְחַר, נִסְחַרְחַר, יִסְחַרְחֲרוּ. תִּסְחַרְחֲרוּ, תִּסְחַרְחֲרִי, תִּסְחַרְחַרְנָה.

תמו הפעלים

תוכן העניינים

ספר מכלול

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה