שמירת הברית · מקצת הלכות שבת
ועתה נבאר איזה הלכות מהלכות שבת.
א. אסור לסרוק במסרק בשבת ואפילו אותו שעושים משער חזיר.
ב. אסור לאשה שתעביר בשבת סרק על פניה משום צובע, ומטעם זה אסורה לכחול בשבת, ומטעם זה אסורה לטוח על פניה בצק דכשנוטלתו מאדים הבשר.
ג. אסור לקלוע האשה שערה בשבת ולא להתיר קליעתה.
ד. אסור לרחוץ ידיו במלח בשבת וכל שכן בבורית שקורין זייף בלשון אשכנז.
ה. הלכות ציצית (שהופיעו בספר המקורי) לא הבאנו במהדורה זו ועיין בספר המודפס.
~ מקור הקדושה ~
סג. צריך האדם וכו' בספרא פרשת בחוקותי [פרשה א] ובהרבה מקומות בש"ס. ומה שכתב ועמלה של תורה מצלת וכו' באבות דרבי נתן פרק כ' כל הנותן דברי תורה על לבו מבטלין ממנו הרהורי חרב הרהורי רעב הרהורי שטות הרהורי זנות וכו' הרהורי דברים בטלים וכו'. ובזוהר הקדוש פרשת וישב אקרא "ויהי כדברה" וגו' אמר רבי יוסי כד חמי בר נש דהרהורין בישין אתיין לגביה יתעסק באורייתא וכדין יתעברון מיניה וכו' תא חזי דהא תנינן דכד האי סיטרא בישא קיימא קמי דקודשא בריך הוא לאסטאה על עלמא בנין עובדין בישין, קב"ה חס על עלמא ויהיב עיטא לבני נשא לאשתזבא מיניה. ומאי איהו עיטא, לאשתדלא באורייתא ואשתזבון מיניה. מנלן, דכתיב "כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר", מה כתיב בתריה "לשמרך מאשה זרה מחלקת לשון נכריה", ודא איהי סטרא מסאבא סטרא אחרא וכו'. ואמרינן נמי בסוכה נ"ב ע"א, דיצר הרע נקרא שונא שנאמר "אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חותה על ראשו וה' ישלם לך" אל תקרי ישלם לך אלא ישלימנו לך. ופירש רש"י ז"ל אם רעב שנאך יצרך הרע רעב ותאב לעבירה, האכילהו לחם הטריחהו במלחמתה של תורה דכתיב "לכו לחמו בלחמי" (משלי ט', ה), השקהו מים תורה דכתיב "הוי כל צמא לכו למים" [ישעיה נ"ה,א] ישלימנו לך יהא שלם יצרך עמך ואוהב ואל ישיאך לחטוא ולאבד מן העולם, עד כאן לשון רש"י ז"ל. והנה דייק רש"י ז"ל וכתב הטריחהו במלחמתה של תורה, והיינו לעמול בתורה. והרמב"ם ז"ל כתב בפרק כ"ב מהלכות איסורי ביאה הלכה כ"א וז"ל, יתירה מכל זאת אמרו יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה, וירחיב דעתו בחכמה שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה וכו'. ואיתא נמי בטור ושו"ע אה"ע סימן כ"ה סעיף א'. ומה שכתב דאף בשעה שהאדם עוסק וכו' כדאיתא בב"מ צ"א ע"א, בעבידתיה טריד. ופירשו, בעבידתיה טריד ולא מהרהר. ובכתובות נ"ט ע"ב שהבטלה מביאה לידי זמה וכו'. ומה שכתב ואפילו אשה שהכניסה לבעלה וכו' כדאיתא בכתובות נ"ט ע"ב במתניתין, וברמב"ם פרק כ"א מהלכות אישות הלכה ב' והלכה ג', ובטור ושו"ע אה"ע סימן פ' סעיף ב' וסעיף ד'. ומה שכתב או לתקן בגדים וכו' פשוט נלמד מהא דאיתא שם ברמב"ם הלכה א' ובטור ושו"ע שם סעיף א' דהמלאכה היא המלאכות מנהג המדינה, וכמו כן כאן. ומה שכתב איש ואשה זכו שכינה שרויה ביניהם הכי איתא בסוטה י"ז ע"א. ושאר הלכות צניעות נתבארו ברמב"ם וטור ושו"ע, ובספרי יראה לרבותינו הקדושים והטהורים זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל שנזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן.
ומה שכתב באות א' אסור לסרוק וכו' טור ושו"ע או"ח סימן ש"ג סעיף כ"ז. ב' אסור לאשה שתעביר וכו' רמב"ם פרק כ"ב מהלכות שבת הלכה כ"ג, ובטור ושו"ע שם סעיף כ"ה, ושם במשנה ברורה סעיף קטן פ"א, בשם מאמר מרדכי דיש שנוהגין דבר איסור להחליק שערותיהם בחלק מהותך ומעורב במיני בשמים שקורין בלשוננו פומאדה, וחוששני להם מחטאת דנראה שיש בזה משום ממרח, וראוי להזהיר בני ביתו על זה עד כאן לשונו. ופשוט דהעושות כן כדי לצאת בשוק אף בחול אסור משום פריצות, וכמו שנתבאר לעיל בסעיף ל"ה. ג. אסור לקלוע וכו' רמב"ם שם הלכה כ"ו ובטור ושו"ע שם סעיף כ"ו. ד. אסור לרחוץ וגו' טור ושו"ע שם סימן שכ"ו סעיף י'.
סוף הספר