צורת הבגדים · מנהג הלבשת הבנות הקטנות בצניעות
יד. נהגו להלביש את הבנות הקטנות מבת ג' שנים ויום אחד ולמעלה שמלה שמגיעה למטה מן הארכובה, לכל הפחות שיעור שליש שיש מן עצם הארכובה עד סוף הפרסה, ומדקדקים מאד שלא להלבישן שמלה שהיא קצרה מזה השיעור, ומנהג אבותינו תורה היא ואין לשנות. ומכל שכן בת בוגרת שאסור לה ליצא בשמלה קצרה מזה השיעור דהוי פריצותא, ואף שהולכת באנפילאות ארוכין לא מהני כלל שתוכל על סמך זה ללבוש שמלה קצרה מזו ואיסור גמור הוא. ועל אחת כמה וכמה באשת איש דהיא חוטאה ומחטיאה הרבים וכל המחטיא את הרבים אין לו חלק לעולם הבא [ועיין לעיל אות י"ג לענין אימרא].
~ מקור הקדושה ~
יד. נהגו להלביש וכו' הנה טעמם בזה פשוט דהנה בת ג' שנים ויום אחד הרי היא בכל איסור יחוד, וכדאיתא ברמב"ם וטור ושו"ע. ומאחר דשיעור מכנסים הוא עד סוף הירך שהוא הארכובה, משום הכי נהגו לעשות השמלה יותר ארך מהמכנסים עד שליש השיעור שיש מן עצם הארכובה עד סוף פרסת הרגל. ומצד הסברא הוא גם כן פשוט, דאם לא יאריכו השמלה רק כל שהוא למטה מן הארכובה אם תשב על הכסא וכיוצא בזה יתגלה גם כן בין ירכותיה, ואף שהיא קטנה וגם הולכת במכנסים ואנפילאות ארוכין מכל מקום פריצותא הוי. ולכן נהגו להאריך השמלה למטה מן הארכובה לכל הפחות עד שליש השיעור שיש מן עצם הארכובה עד סוף הפרסה. ומה שכתב ומנהג אבותינו תורה היא וכו' הכי איתא באגור ומובא ברמ"א יו"ד סי' שע"ו ובב"י ביו"ד ריש סי' א' וברא"ש פ"ד דר"ה סי' י"ד, ואמרו חז"ל בביצה ד' ע"ב הזהרו במנהג אבותיכם, ופשוט דיכולים לאמר להפורץ מנהג שאסור לעשות כן. ומה שכתב ומכל שכן בבת בוגרת וכו' פשוט דבבת בוגרת חיישינן טפי לפריצותא, דבבוגרת אף לגבי האב איכא איסורא לגבי קריאת שמע וכדאיתא בטור ושו"ע או"ח סי' ע"ג, ומכל שכן באחריני. ומה שכתב דאנפילאות ארוכין לא מהני כבר נתבאר לעיל אות י"ב.