צורת הבגדים · איסור 'לא ילבש'
כא. אסור לאשה ללבוש בגד שהוא עשוי כמו בגדי אנשים, וכן אסור לאיש ללבוש בגד שהוא עשוי כמו בגדי נשים, והלובש אפילו בגד אחד שהוא עשוי כמו בגד מיוחד נשים אף שכל בגדיו עשויים כהלכתם לוקה מהתורה, וכמו כן באשה הלובשת אפילו בגד אחד שהוא עשוי כמו בגד מיוחד לאנשים.
~ מקור הקדושה ~
כא. אסור וכו' כמו בגדי אנשים וכו' כמו בגדי נשים וכו' הוא איסור מן התורה וכמו שכתוב [דברים כב ה] "לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה" וגו', ונתבאר ברמב"ם פי"ב מהלכות עכו"ם [הלכה י], ובטור ושו"ע סימן קפ"ב. ומה שכתב דאפילו על בגד אחד לוקין, הכי איתא בהדיא בספר המצות להרמב"ם מצוה ל"ט [במנין הלאוין], ועיין ביו"ד סימן קפ"ב סעיף ה' ובב"י שם.
כב. משמע מדברי הרמב"ם ז"ל דכובע או מצנפת הוי מהבגדים המיוחדים לאיש ולא מהני בזה שום מנהג או שינוי כמו בשריון.
~ מקור הקדושה ~
כב. משמע מדברי הרמב"ם וכו' הנה לענין תכשיטין וקישוטים בזה כתב הרמב"ם ז"ל דתלוי במנהג וכמו הרמב"ם ז"ל שכתב בפי"ב מהלכות עכו"ם ה"ט וה"י במקום שאין מתקשטין ולובשין התכשיטין אלא נשים, ואילו לענין כובע ומצנפת לא תלה כל במנהג רק כולו בהדי שריון, וכמו שכתב שם ה"י וז"ל לא תעדה האשה עדי האיש וכו' מצנפת או כובע או תלבש שריון וכיוצא בזה וכו' וכמו דלא מהני גבי שריון שום מנהג או שינוי דמכל מקום כלי זיין נינהו ומילי דגבר נינהו, כמו כן במצנפת וכובע לא מהני שום מנהג או שינוי דמכל מקום כלי גבר נינהו, כנלע"ד. ומה דאיתא ביו"ד סעיף ה' בהגה לפי מנהג המקום ההוא, לא קאי אכובע ומצנפת רק אהא דכתב המחבר וכיוצא בזה, אבל לא אכובע ומצנפת, ובטור לא הוזכר כובע ומצנפת.