אור ברסלב
ספר מחניך קדוש התנהגות האשה › איסור טיול לאשה

ספר מחניך קדוש

התנהגות האשה · איסור טיול לאשה

איסור התנהגות בשחוק ופריצות לאשה

לד. אסור לאשה לילך לטייל וכן אסור לאב להניח את בתו לילך לטייל. וכן אסור לחתן וכלה קודם הנשואין לילך לטייל מלבד הרבה מכשולים של דור המבול המצויים על ידי זה. ועון גדול הוא אם מניחים אותם לילך לטייל, בין על החתן והכלה עצמם בין על אבותיהם ואמותיהם או שאר מדריכיהם.

~ מקור הקדושה ~

לד. אסור לאשה לילך לטייל וכו' אמרו חז"ל [בראשית רבה פרשה ח] "וכבשה" כתיב, האיש כובש את אשתו שלא תצא לשוק, שכל אשה שיוצאה לשוק סופה להכשל. מנלן? מדינה שנאמר "ותצא דינה" ולבסוף נכשלה, הדא הוא דכתיב "וירא אותה שכם" וגו'. ושנו חכמים בבמדבר רבה [פרשה יא] ההא דכתיב "וישמרך" בבנות, שהנקיבות צריכות שמירה. והנה מה נורא העון בזה שאמרו חז"ל שכל אשה שיוצאה לשוק סופה להכשל, ולא אמרו שמא תכשל רק שסופה להכשל בלשון ודאי, ותרגומו דקרא "הכזונה יעשה את אחותנו" הכנפקתא ברא וגו'. ומכל טצדקי שיוכל לגרום לאשתו או לבתו שלא תהא יוצאנית מוטל על הבעל או על האב למנוע בזה. ואמרו חז"ל פרקי דרבי אליעזר [פ' ל"ז] שהיתה בתו של יעקב יושבת אהלים ולא היתה יוצאת החוצה. מה עשה שכם בן חמור, הביא משחקות נערות חוצה לה מתופפות בתופים יצאה דינה לראות בבנות המשחקות ושללה ושכב אותה וכו'. ומוכח מכאן את גודל השמירה של איש על אשתו ואב על בתו. ואיתא בספרי דברים [פסקה רמב] אהא דכתב "ומצאה איש בעיר" אילו לא יצאתה בעיר לא היה מסתקף בה וכו' שהפירצה קוראה לגנב. וכן אמרו חז"ל [מדרש תהלים, מזמור קכב] אהא דכתיב "אשתך כגפן פוריה" אימתי אשתך כגפן פוריה כשהיא צנועה בירכתי ביתך, אז בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך וכו'. וכתב הרמב"ם ז"ל בפי"ג מהלכות אישות [הלכה יא] גנאי הוא לאשה שתהא יוצאה תמיד פעם בחוץ פעם ברחובות, ויש לבעל למנוע לאשתו מזה ולא יניחנה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או כמו פעמים בחודש לפי הצורך שאין יופי לאשה אלא לישב בזוית ביתה שכך כתוב כל כבודה בת מלך פנימה עד כאן לשונו. והנה הגם שלכאורה נראה מדברי הרמב"ם ס"ל שכתב פעם אחד בחודש או כמו פעמים בחודש יניח האיש את אשתו לילך לטייל בשוק, אבל נראה דאין כוונתו אטיול רק לבקר את חברתה וכיוצא בזה. ואפילו אם נאמר דכוונת הרמב"ם גם אטיול מכל מקום נראה ברור דבמקום דשכיחי פרוצים וכל שכן האידנא בעיקבתא דמשיחא דאין לך מקום שאין בו פרוצים יכול הבעל למנוע את אשתו שלא תלך לטייל אף פעם אחת בחודש, וגם הרמב"ם יודה בזה, דהא אפילו לדבר מצוה כתב הרמב"ם (שם הלכה י"ג) המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה וכו' ואם היה טוען מפני בני אדם פרוצים וכו' והוחזקו שם פרוצים שומעין לו, וכל שכן לדבר הרשות. ומה שכתב וכן אסור לחתן וכלה קודם הנשואין לילך לטייל וכו' הנה אמרו חז"ל (נדה י ע"ב) בנות ישראל שהגיעו לפרקן הרי הן בחזקת טומאה (פירוש נדות וכמו שפירש רש"י בחזקת דמים מצויים בהם), וכן איתא ברמב"ם ז"ל, ואם כן מאחר שהיא נדה הרי ככל העריות שאסור להתייחד עמהן. ואפילו לאחר החופה אם פירסה נדה אסור להחתן להתיחד עמה וכדאיתא בטור ושו"ע אה"ע, ושעה אחת קודם כניסה לחופה שכבר טבלה לנדתה וגם סמוך הוא קודם החופה, בזה נהגו בראשונה ביהודה לייחד את החתן ואת הכלה וכדאיתא בכתובות י"ב ע"א א"ר יהודה בראשונה היו מייחדין את החתן ואת הכלה שעה אחת קודם כניסתן לחופה וכו' הרי שדייק ר' יהודה ואומר שעה אחת קודם כניסתן לחופה, וגם זאת לא היו עושין בגליל. וגם ביהודה בראשונה היו עושין כן וכדנקט לישנא בראשונה וכו'. והנה כל זה באיסור תורה, ומדברי סופרים אפילו ארוסה וכבר טבלה לנדתה אסורה לבעלה עד שיכניסנה לחופה ובברכת חתנים כהלכתם, וכדאיתא ברמב"ם וטור ושו"ע, ומקומות האפלים גרועים מייחוד, וכדאיתא ברמב"ם פרק כ"ד מהלכות אישות הלכה ט"ו ובטור ושו"ע אה"ע סימן י"א, והפורץ גדר ישכנו נחש, וכל ההולך בדרך התורה חיה יחיה בעולם הזה ובעולם הבא יזכה לאור באור החיים.

תוכן העניינים

ספר מחניך קדוש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה