אור ברסלב

ספר לו שערים· רבנו ישראל איסרלן

שער לו

שער לה

חרותא שצמקה ריאה שלה בידי שמים כשירה כגון ע"י רעמים, בידי אדם כגון ע"י פחד טריפה, ומפרש בגמ' היכי בדקינן לה בידי שמים או בידי אדם הוא. נטלו הכליות כשירה אבל לקתה בכוליה אחת טריפה כתב א"ז דפרש"י כגון דמליא מוגלא, ונראה דמכת חרב דינו כמוגלא וכן כ' במרדכי דלפרש"י מכת חרב כמו מוגלא והרא"ש כ' דניקב או נחתך אפילו עד למקום חריץ כשירה והביא ראיה מהנהו דמחו ליה בכולייתא ואכשרינהו רבא, וכ' עוד א"ז למקום חריץ פרש"י אותו לבן שמסובך למתניים היינו אותו חוט ש שבכוליא שבו הוא במקום שנר' חלב והגידין מעורין שם והוא אמצעי הכוליא ובשערים דר' שמואל בן חפני כ' לקתה בכוליא אחת בלא מוגלא ולא הגיע למקום חריץ כשירה משמע אבל במוגלא אפילו הגיע למקום חריץ טריפה וכן נראה לראבי"ה ואומר שאם נבקע לשנים שהוא טריפה, ואם אין לו אלא כוליה אחת או שהי' לה ג' כשירה, וכוליה שניקבה כשירה ואם יש מים זכים בכוליה כשירה ואפי' הגיע למקום חריץ וכן כ' במרדכי על זה והמחמיר תע"ב, ואם עכירי או צלילי וסריחי טריפה ואם יש שם דם כשירה וכוליא של איל נמצא באשפירי ולא הוה בו בשר כלום רק היתה מלאה מים צלולין ובמקום הלבן היתה שלם והכשירוה. ובכוליה של פרה היתה שלחופית וניכר מקום חריץ והכשירוה רבוותא שבמגנץ, ואם היתה מכה על הכוליא מגבה חותכין הכוליא לשנים אם אין בה מכה מבפנים כשירה. הכוליא שהקטינה מאיליה בדקה עד כפול ובגסה עד כענבה בינונית כשירה, נשאר כפול או כענבה מצומצמת כ"ש פחות מכאן טריפה, ואם היו כאן ג' כוליות והקטינו היתרות ונשאר שתים כהלכתן כשירה, וכתב הרא"ש הלשון שהקטינה משמע שהיתה גדולה והקטינה וניכר החסרון במקומה אבל קטנה בתולדתה כשירה, ניטל לחי התחתון מעל הבשר והסימנים מחוברין בבשר כשירה והוא שיכולין לחיות ע"י הלעטה והמראה וכן דין עוף שניטל חרטומו עכ"ל א"ז כתב הרמב"ם ניטל לחי העליון טריפה. הדרוסה היא הטריפות רמוזה הראיה בתורה ובשר בשדה טריפה לא תאכלו שטרפו זאב או ארי, כתב הרמב"ם אין דריסה לבהמה גסה ולחיה גסה אלא לארי לבד ולבהמה דקה ולחיה דקה מן הזאב ולמעלה ובגדיים וטלאים אפילו חתול ושועל ונמיה וכיוצא בהן יש דריסה ובעופות הנץ יש לו דריסה אפילו בעופות הגדולים ממנו, ובשאר עופות הדורסים יש להן דריסה בעופות שכמותן ולא בגדולים מהן, וחולדה יש דריסה בעופות וכלב אין לו דריסה כל עיקר לא בעוף ולא בבהמה ע"כ, וס"ה פסק דזאב יש לו דריסה אפי' בבהמה גסה ורי"ף פסק כרמב"ם וכן הסכים הרא"ש, וכ' עוד הרא"ש דאין דריסה לשום חיה כ"א לזאב ולארי ואפילו הדוב שהוא שכול אין לו דריסה, וא"ז כתב כל חיה שהיא למעלה מזאב כגון ארי ונמר ודוב ודכוותייהו כשדורסים חיה גסה או בהמה גסה וכ"ש דקה או עופות שטריפה, ודרוסת הזאב בדקה אבל לא בגסה. וחתול ונמיה יש להם דריסה בגדיים וטלאים ביש מצילין והצלת עצמו כהצלת אחרים דמי, ומ"ה כתב דה"ה בתרנגולים אין דריסה לחתול אלא כשיש מצילין. ולפ"ז אין לחוש אם נכנס חתול ללול של תרנגולין אע"פ שאינם יכולין לברוח מפניו וביכולים לברוח שרי מכ"ש הכי איתא בסמ"ג בשן, ואין דריסה אלא בכונה אבל אם נפל הדורס אפילו בצפרנו תחובים בגופו של נדרס לא חיישינן ואין דרוסה אלא מחיים פי' לאפוקי אם לא שמטו ידו מן הנדרס אלא לאמר שקצצו ידו וכ"ש לאחר שמת הדורס כלו דלא. וכ' התו' דמ"מ אין לשחוט העוף בעוד שצפרנים הם תחובים דאע"ג דעיקר דרוסה הוא בהשמטת צפרניו מן הנדרס מ"מ חיישינן שמא הכה ושמט כמה פעמים קודם שהפילו לארץ ורגילים הם בכך ק"ו דחוששין, וספק דרוסה דורס שנכנס לבין הראוים לידרס ממנו איהו שותק ואיהו קצווח חיישינן, תרווייהו קצווחי לא חיישינן דמבעתי אהדדי תרווייהו שתקן גמי לא חיישינן דאי עביד מידי הוה קצווחי נמצא קטוע ראשו של אחד מהן אימר נח רוגזיה כך כתב בי"ד וכתב בהגהה במיימוני כתב הרמב"ם איזהו רושם הדריסה שיאדים בשר כנגד בני מעיים אם נמוק הבשר כו' מלשון הג"מ נסמסמס הבשר רואין אותו כאלו אינו ופרש"י שאם הוא במקום שאם ניטל אותו בשר טריפה כגון במקום צמת הגידין וכה"ג טריפה, היכי דמי נתמסמס כל שהרופא גוררו ומעמידו על בשר חי, ומכאן כ' במרדכי שרא"מ כ' שר"ת אמר לו פה אל פה שכל מקום שאמרו חכמים שהנקב מטריף אם באותו מקום הבשר רע סביביו נמי טריפה:

נשלם ל"ו שערים שיסד הגאון מהרר"י מרפורק ז"ל:

השמטה בדף ו', בשער העשירי שורה ו' אחרי תיבת בולעו [במצות דם פכ"ה התו' וסמ"ק והרא"ש כתבו לפי חד שינויה דהמלח לאחר שהפליט הבשר בשיעור מליחה פסק כוחו ומחמת אותו המלח לא יחשוב הציר כרותח ודוקא הציר המעורב עם המלח כשיעור מליחה ופליטה ההוא יחשב כרותח אבל אם יחמרו המלח המבליע מדם ציר אחר שמפליט כשיעור מליחה אותו ציר לא יחשב כרותח, ומכח נמי מדבריהם ומראייתם דבשר המלוח עצמו לאחר ששהו שיעור מלח אינו חשוב כרותח ולא לאמר דוקא המלח לפי שהפליט]. :

סוף הספר

תוכן העניינים

ספר לו שערים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה