אור ברסלב

ספר לו שערים· רבנו ישראל איסרלן

שער לה

שער לד

עוף שנפל לאור ונחמרו בני מעיו והוריקו אדומין כמו לב וקורקבן או האדימו ירוקין כגון בני מעים אפילו במשהו האדימו או הוריקו טריפה וכן הוריק כבד כנגד בני מעיהם במשהו טריפה בידוע שנפלה לאור ונחמרו בני מעיים. וכתב א"ז ובמרדכי דהגאונים מטריפין אם ניקב חצר הכבד ופי' במרדכי הטעם דחיישינן שלבסוף תנטל כל הכבד כולו כמו הכא דמטריפין בהוריקו כבד במשהו אבל כתב דוקא נקב מפולש טריפה וגם אם נסרכה לצלעות כשירה, כ' בא"ז דהאי טריפות דנפלה לאור ונחמרו בני מעיו שייכי נמי בבהמה אבל הרא"ש כ' דלא שייכי בבהמה ובשם בעל העיטור כ' דבעוף אם נפלה לאור בעי בדיקה, אבל בבהמה אם נפלה לאור לא בעי בדיקה ומ"מ אם נמצאו בני מעיים שנשתנו גם בבהמה טריפה והרא"ש מכשיר בכל ענין, אדומים שהוריקו ושלקן וחזרו והאדימו וכן ירוקין שלא האדימו ושלקו והאדימו טריפה ומ"מ אפילו ידוע שנפלה לאור אין צריך לבדקו ולשלקו אם יוריקו או יאדימו דאחזוקי איסור לא מחזקינן. וכ' בא"ז ובמרדכי דהיכא דאין ידוע שנפלה לאור אפילו נשתנה בני מעיים כשירה דאחזוקי איסור לא מחזקינן וכן כ' הרא"ש והמרדכי הוסיף עליו דאפילו לא מהדרינן לשאול אם נפלה לאור אלא מחזקינן היתר, הגלודה בין ע"י שחין ע"י מלאכה טריפה אפילו אם לא הוגדלה לגמרי ונשתייר בה כסלע רוחב כשירה ופסק הרא"ש כר' יוחנן דכל העור כולו מציל בכסלע בגלודה ובעל העיטור פסק כרב דכל העור מציל חוץ מעל בין הפרשיות. ורב אלפס פסק כשמואל דבעינן סלע על פני כל השדרה כולו וא"ז בשם ר"ח פי' דבעינן גם כסלע על טיבורו כר' ינאי וכשמואל והרמב"ם פסק דבעינן גם כסלע רוחב על ראשי פרקים כדברי כולן להחמיר. ואם ניטל כסלע רוחב מעל השדרה כולו או מעל ראשי פרקים כתב דהרי זו ספק בעי היא בגמרא ויראה לי שמתירין אותו, ותמה הר"ש עליו למה התיר בעיא דאורייתא שעלתה בתיקו. וא"ז אוסר משום דאזלינן בחומרא באלו בעיות דסלקו בתיקו וכתב עוד דעוף הנגלד דינו כבהמה. לשון הא"ז נמרטו כנפיה דהיינו נוצה גדולה שעל כל גופו כשירה. רבי יודא אומר אם ניטלה הנוצה היא הדקה הסמוכה לבשר פסולה. כתב בא"ז ניטלה הטרפחת בעוף טריפה והרא"ש מכשיר, כתב הא"ז האם שהולד מונח נימוך בתוכה פסולה, נחתך כשירה, נרקב פסולה, נימוך בתוכה במעיה ונעשית עצמות כשירה, ניקב בית מי רגלים כשירה דהיינו שלחופית שמימי רגלים מונחים בו בין בזכר בין בנקיבה כשירה, וכן כ' הרא"ש וכן פסקו התו' דבין ניטל ובין ניקב וכן כ' בשם שערים דר' שמואל בן חפני ובשם ראב"ן דכשירה, כתב ראבי"ה זצ"ל שאם ניטל המעי בעוף שמונח בו הביצה כשירה ופר"ת וכן ר"י פסקו בעוף לאיסור כדלעיל והתוס' וכן אשר"י מסקי דניטל הטרפחת דהיינו מעי של עוף כשירה ע"כ:

תוכן העניינים

ספר לו שערים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה