ספר לו שערים· רבנו ישראל איסרלן
שער כח
דין ביטול בשר בחלב, הרי לך ששה דינים. א', כף חולבת בת יומא שתחב בקדירה הקדירה והתבשיל מותר דכל מה שנכנס בקדירה משערינן לפי שאין לעמוד על הדבר כמה איסור יצא ממנו ממש אבל מ"מ מה שלא נכנס בקדירה לא משערינן ביה אפילו אם הכף של מתכות דחם מקצתו חם כולו לא אמרינן דהוליך בליעתו בכולו, ובא"ז במס' ע"ז כתב דבכף של מתכות משערינן בכולו וכן כ' בהגהה בסמ"ק דנראה לו כך הלכה למעשה ע"כ, ובפנים בסמ"ק כ' להתיר דלא משערינן בכולו אפילו בשל מתכות והרא"ש כתב דחם מקצתו של מתכות מוליך בליעתו בכולו אבל הכף לעולם אסור אפילו כשיש שם ס' בתבשיל שהרי הוא בלוע מבשר ומחלב, ואם אין ס' נגד הכף כולו אסור הקדירה והתבשיל אפילו בהנאה אבל מ"מ כלי שנאסרו מכח בשר בחלב מותר להשתמש בו דבר צונן או כל דבר שאינו דבר אכילה כגון לוגא דהכי אמרינן גבי חבית של יין נסך רמא ביה הגוי חמרא שרי לישראל למירמי ביה שיכרא ולא דמי לחרס הדרייני דהתם רוצה בקיומו משום דבר הבלוע בו אבל המאכל הנאסר משום בב"ח אסור ליתנו אפילו לכלב דעלמא או לגוי שאין מחזיק לו טובה וכ"ש שאסור ליתנו לשפחתו או לכלבו שזה הוה הנאה ממנו. כ' בא"ז דיש להסתפק בב"ח שאסרו חכמים כגון שהי' צונן יותר מיום אחד או ע"י מליחה אם אסור בהנאה אם לאו המתירו בהנאה אין מוחין בידם כל כמה דלא אשכחן ראיה לאיסור ע"כ. דין ב', כשאין הכף ב"י הכל מותר הקדירה והתבשיל ואפי' אם אין כאן ס' לבטל, אבל מ"מ הכף אסור לכתחילה בין לבשר בין בחלב שהרי בלוע משניהם ונטל"פ לא שרו לכתחילה ובדיעבד בליעה ראשונה אינה אוסרת דאינה בת יומא אבל בליעה שניה אוסרת אפילו בדיעבד דכל זמן שהיא בת יומא. דין ג', כשחכם בא להתיר האיסור שנפל לקדירה או הכף שנתחב בקדירה בס' צריך לחקור אם לאחר שבא האיסור בקדירה הוסיפו מים בקדירה דאותן מים אינם מצטרפין וא"כ בתחילה שנפל האיסור לא הי' ס'. דין ד', נשפכו המים מן הקדירה וספק אם הי' ס' אם לאו לדברי רש"י דאית ליה טעם כעיקר דרבנן הו"ל סד"ר ולקולא ולר"ת דא"ל טעם כעיקר מה"ת הו"ל סד"א ולחומרא, וכתב בסמ"ק במצות בב"ח דנהגו כר"ת בטעם כעיקר, ודוקא מין בשאינו מינו אבל מב"מ מה"ת חד בתרי בטל ומדרבנן בעינן ס' אבל פלגא ופלגא אפילו מין במינו טעם כעיקר מדאורייתא ע"כ, והיכא שספק לאדם שאינו יודע לשער אינו קרוי ספק ודעת שוטים אינו כלום ואין להקל אפילו לרש"י. דין ה', לעולם אזלינן לחומרא כגון אם בשר של איסור נפל בקדירה של היתר לא משערינן בס' כ"א ברוטב ובחתיכות ולא במאי דבלע קדירה של היתר ואם נתבטל היתר בקדירה של איסור מש משערינן כאלו כל הקדירה איסור ולא כנגד מה דבלעה הקדירה מן האיסור בתחילה אלא רואין כאלו כל הקדירה איסור הוא אם בקדירה ב"י אבל אב"י מותר בדיעבד. ולכתחילה אסור דגזרינן אב"י אטו ב"י, כתב בא"ז עצמות של היתר מצטרפות להיתר אבל עצמות של איסור אין להצטרף עם ההיתר לבטל האיסור ואם שום אדם יתיר לא חשיב עובר על דברי חכמים אבל לא נכון להתיר כולי האי, וכותב הרא"ש פג"ה חתיכה של נבילה שנתבשלה ואח"כ נפלה לקדירה עצמות שבה מצטרפין לאיסור לפי שבלועות טעם הנבלה. מידי דהוי ליה טעם הקדירה שבישל בה בשר לא יבשל בשל בה חלב ואפילו נתבשלה תחילה אותה חתיכה של נבילה בפני עצמה כשחזרה ונפלה בקדירה של היתר אע"ג דמשער כנגד כל הבשר שבה לא סגי בהכי אם שישער גם כנגד העצמות דשמא בשר הנבילה נתמעט בבישולו ונכנס טעם בעצמות וכתב בא"ז במס' ע"ז דקדירה הנאסרות משום ב"ב אפילו אב"י אם בשלו בה היתר צריך להוליך דמי הקדירה לנהר והמאכל מותר דבאסה"נ אין חילוק בין ב"י לאב"י ע"כ, דין ו', כאשר כתב רבינו ברוך בסה"ת כשחכם בא להתיר התבשיל המבושל בכלי של איסור ע"י שהקדירה אב"י צריך לחקור אם הוחמו בו מים תוך מעל"ע שנעשה בו האיסור שאז כך שוים המים לבדו כמו האיסור עצמו שכל המים נעשו נבילה כגון של"ה בהם ס' לבטל טעם פליטת כלי שבכל הקדירה וחזרו ונבלעו וא"כ צריך שהית הכלי בלי שום בישול בתוך מעל"ע אחר שנעשו בו האיסור אבל אין הדין כן בבב"ח דאין צריך לחקור אם הוחמו בו תוך מעל"ע ואפילו הוחמו בו מים תוך מעל"ע דאפילו הוחמו בקדירה של בשר תוך מעל"ע אחר שנעשה בו בשר מה בכך דלאו כל המים נעשו בשר דדוקא גבי איסור אמרינן חנ"נ אבל האי עדיין היתר הוא וכשחזרו ונבלעו אין כאן כ"א דבר מועט דנטל מעל"ע מיהו יש נוהגין בזה המלכות כרש"י דנט"ל בלילה אחת פגמה, וכן כתב הרא"ש בפ"ב דע"ז דאם עמד כל הלילה בלא בישול מיקרי פגם ועל דא אנו סמכינן. ובסמ"ק במצות ב"ב כתב ודין ב"י נהגו העם להצריך מעל"ע, וכתב בא"ז במס' ע"ז עכבר שנפלה לגו חלא או שאר משקין ולא אימרטוטי משליכו לחוץ והמשקה בס' ואם נפל לתוך יין וכן חלב וכן בשר נבילה שנפלו ליין אין צריך ס' דהוה נטל"פ ובודאי פגמו, וכן כתב הרמב"ם פ"ו דמאכלות דאם נפל עכבר ליין או שמן ודבש פוגם שאלו צריכין להיות מבושמים, והרא"ש פ"ב דע"ז כתב דעכבר שנפל לשמן צריך ס' לבטלו, כ' בשם הרשב"א בי"ד ס' ק"ג דברים המאוסים שנפשו של אדם קצה בהם בטלין וזבובים ויתושין שכל אדם בודל מהן למיאוסן אפילו נתערבו בתבשיל ונמחו גופן בתוכו צם ההיתר רבה עליו מותרין ומ"מ מה שאפשר לבדוק ולהעביר במסננת בודק ומסנן, וכתב במרדכי פ' בתרא דע"ז תולע הזבוב שנפלה לקדירה אינו נ"ט [הגהה וז"ל, עי' לעיל בשער י"ח דחשיב זבוב בהדי שאר נ"ט וכתב עלה דטעם בטל בס'] וכ' עוד בשם ראב"ן עכבר שנפל לתוך השכר או חומץ אע"ג דמשכח ליה בטיל לס' והא דאיתא בעיני' אבל אימרטוטי צריך לסנן במסננת של בגד שלא יעבור כלום מן העכבר במסננת וכ' בא"ז דנ"ט לא לפגם ולא לשבח נמי אוסר: