אור ברסלב

ספר לו שערים· רבנו ישראל איסרלן

שער כ

שער יט

אם נתבשל דג טמא עם דגים טהורים או פרי או קיטניות ויש בו תולעים שנתבשלו עם אחרים של היתר, ריב"א הלוי פירש דפעמים אפילו יש שם ס' אסורין לפי כשעירה את הרותחין עם הדגים הפרי או הקיטניות נשתייר האיסור בתוך הקדירה בסוף עם מעט היתר ומים ואסר כל מעט שעמו לכשנתערב אחרי כן אותו מעט עם השאר נאסר הכל לפי שלא היה שיעור לבטל אותו מיעוט שנשאר כבר ואוסרין האוסרין בנגיעתן אל המותרין בעודן רותחין, וכן הדין בביצים שנתבשלו ואח"כ נמצא אפרוח או דם באחד מהן כולן אסורין אע"פ שיש שם ס' בשאר ביצים ובמים מטעם האי חששא שמא נשאר שם ס' ימתין לערות חוצה עד שתצטנן או תצטנן הקדירה עם מה שבתוכן במים צוננים ואז כולן מותרין ואם הוציא בכף כל ביצה וביצה לבדה הכף אסורה לפי שהביצה חמה עדיין עליה חוץ למים וכל אותה שהוציא אח"כ בכף כולן אסורות ואמנם ר' ברוך כ' בספר התרומה שמותרים כולן כיון שיש רוב דגים חוץ למים והאסורים הנשארים בסוף הם מיעוט ובטלין הם בתוך אותן שהיו חוץ שהן הרוב ואי משום דנגעו אותן האסורין בכל אותן שבחוץ ואוסרין גם אותן אינו כלום דדבר שאין איסורן מחמת עצמן אלא שבלע איסור אינו אוסר דבר בנגיעתו לאחרת אע"פ ששניהם חמין אא"כ ישנו במים רותחין האיסור וההיתר יחד שהמים מוליכין הטעם בשאר חתיכה. והביא ס' התרומה בס' נ"א ראיה על זה דתניא טיפת חלב שנפלה על חתיכה כיון שנתנה טעם באותה חתיכה נעשית נבילה ואוסרת כל החתיכות [שמעתי שמרי"ה תירץ בתשובה קערה שמלח בה בשר או שנאסר בשום איסור אמאי אסיר לאכול בה רותח נימא נמי דבר הבלוע אינו הולך מזל"ז בלא רוטב דדוקא גבי אוכלין אמרינן הכי משום דיש לצמצם בעצמו ואם פלט ודאי יפלוט טעם עצמו ולא טעם שבלע אבל כלי שאין לו טעם לעצמו מה יפלוט כ"א מת שבלע כיון דדרך חם לפלוט, אמנם בהגה באשר"י פ' כל הבשר משמע דלא מחלקינן הכי דקאמר התם דראבי"ה פליג אספר התרומה דסבר דאין איסור הבלוע בחתיכה הולך לחתיכה אחרת בלא רוטב וראבי"ה סבר דאיסור הבלוע בקערה פולט ממ"נ בלא רוטב אלמא מראי' קערה לחתיכה בענין זה והכי מוכח נמי לקמן בסוף שער כ"א משתי קדירות ע"ש בגליון] כולן מפני שהן מינה ופריך בגמ' אלמא לא ניעור ולא כיסה כלל מבלע בלע מפליט לא פלט פי' אותה חתיכה בלעה הטיפה ולא פלטה אותה ואמאי נאסרו שאר חתיכות שאצלה אלמא אין בליעה הולכת מחתיכה לחתיכה [הגה. צ"ע היטב דלעיל בשער י"ח מפקינן דבשר בחלב משנאסר חשיב שורשו של איסור ודמי לחתיכה וכו' וא"כ אפילו בלא רוטב נמי ילך אחתיכה לחתיכה אם הם חמות ורותחות כמו נבילה ושחוטה ועי' בשערים וי"ל דודאי כל זמן שבשר בחלב מעורבת יחד הוי כל חתיכה שורשו של איסור כמו צמר ופשתים שאם חוט אחד של פשתן בטלית כל הטלית אסור להתכסות אפילו שלא במקום החוט ואם יחתוך חתיכה הן מטלית שאין בו החוט שרי פשיטא וה"נ קים להו לרבנן דאין דבר הבלוע בחתיכה הולך לחתיכה אחרת בלא רוטב וא"כ לא הלך רק טעם כשר לחוד בלא רוטב והוי כאלו נחתך חתיכת בשר בלא שום חלב מן החתיכה דשרי וביו"ד בס' ק"ה חשיב חתיכה שנאסר להיות כמו חתיכות נבילה לענין שתוליך האיסור לחתיכה אחרת בלא רוטב אבל מתוך הראיה דמייתי ס"ה בפנים מוכח בפשיטות דלא אמרי' הכי וכן איתא גמי במרדכי פ' כ"ה וצריך לחלק כדפרישית בהגהה] שאצלה אע"פ ששתיהן חמות ורותחות כשהן ביובש ואי משום שהדג עצמו מתגלגל ונותן טעם באחרים בנגיעתו בלא מים אינו נוגע לרוב כ"א למיעוט דכיון דאין אנו מכירין אותו בטלין וטעם בריה לא שייך כאן כדפ"ל אך בביצים אינו כ"כ קל להתיר לפי שאין רגילין לבשל כ"כ הרבה יחד שיתבטלו האסורין הנשארים ברוב באותן שבחוץ המותרין:

תוכן העניינים

ספר לו שערים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה