אור ברסלב

ספר לו שערים· רבנו ישראל איסרלן

שער יט

שער יח

דין תולעים לפרי אם נמצא תולעת בתוך הפרי בעוד שהי' הפרי מחובר באילן אז התולע אסור משום השרץ השורץ על הארץ כשמואל דאמר קישות שהתליע באיביה אסור אך אם גדל התולע אחר שנתלש הפרי מותר התולע אם לא יצא לחוץ לפירי לעולם אבל אם יצא חוץ לפירי אפילו ע"ג הפרי אסור, ור"ת וריב"א ותשובת רש"י פסקו דלית הלכתא כשמואל אלא סומכין אדיקא נמי דאיסור התולע דוקא באילן עצמו ולא בפירות או בקיטני' ובלבד שלא יהא הפרי או הקיטני' ניקב לחוץ שאז יש לחוש שמא יצא לאויר העולם והוה ליה שהע"ה ואסור ונהגו העולם כפר"י שגם בה"ג ובשאלתות דרב אחאי פסקו כשמואל וכן פסק רב אלפסי והמרדכי וראבי"ה כתבו דאף לר"ת וריב"א ורש"י אם נמצא התולע בתוך השומר שהוא קליפה ארוכה החיצונה הנופלת ע"י דישה אסור התולע כיון שסופה להקשות הוי כמו אילן ואותן התולעים הנמצאים בשומרי קליפה קיטני' ופולין כשהן לחין אסורין כי רגילין לין לבוא בעודן במחובר בארץ אמנם קיטניות ופולין שנמצא בה תולע כשהן בלא קליפה ושרביטין בזמן שהן יבשין ולאחר בישולן נמצא בהן בקערה זיזין כמו זבובים קטנים ותולעים מותרין דאותן תולעים אינן גדולים עד למחר שנתלשו ואין לחוש שמא יצאו בעודן חיים וחזרו דאם איתא דיצאו שוב אין חוזרין בתוך הקיטניות ע"כ לשון רבינו ברוך, וראב"ן כתב פירות שהתליעו בין בתלוש בין במחובר וכן בעדשים וכן בפולין אסור לאוכלן עם התולע כיון דאיבעי לן פירשו לאויר העולם מהו ועלתה בתיקו, א"כ כולהו אסירי דתיקו דאורייתא לחומרא ואית לן למימר פירשו וחזרו, וכן כתב ראבי"ה בשם אביו רבינו יואל הלוי בפירות הגדילים מהארץ דאיכא למיחש משום שהע"ה אהני הוא דאיבעי לן פירשו לאויר העולם מהו וגזרינן, וכתב בס' התרומה בס' ל"ד דיש מחמירין ונותנין פולין במים רותחין לבשל כדי שימותו הזבובין מיד בתוך הפולין קודם שיפרשו לחוץ בתוך המים צוננים פן יצאו לתוך המים חיים ונאסרו שם ומתו מחמת רתיחת המים ואוכלן בקצרה ע"כ, וכ' התוס' וכן הרא"ש פא"ט דגם לשמואל אין לאסור התולעים שנמצאו בפולין ובחמיצין תחת הקליפה והקליפה משמרת מבחוץ וכשמסירין הקליפה מוצאין היבחושין תחתיהם לפי שמונחים במקום צר ולא קרינן ביה שהע"ה כל זמן שלא ריחש על הארץ וכן פרש"י גבי קישות שהתליע באיביה כיון דמהלכת התולע בתוך הקישות באיביה המחובר לקרקע הוה כמהלכת בקרקע אבל אותן שבשרבטין או בפירות אסורין לפי שרוחשין בתוכו ע"כ. וכעין זה כתב בהגהה במיימוני בפ"ב דמאכלות אסורות. תולע שבקלח שבירקות ודחוקים מבפנים שאין חלל במקומו שיוכל לרחוש ולילך כאשר הם שם אין בהם משום שהע"ה, וכן פרש"י וכן הוריתי על הני מבשלי קליות חטים ואומרים שמצוים בהן תולעים בין קליפה לחטין והתרתי מטעם זה לשון מורי ורבי מאיר ז"ל ע"כ. כתב הרמב"ם פ"ב דמאכלות אסורות כל מיני פירות שדרכן להתליע כשהן מחוברין לא יאכל עד שיבדוק בדוק הפרי מתוכן שמא יש בו תולע ואם בשלו הרבה פירות יחד ונמצא תולע באחד מהן הרי הפסק הכי לר"י אפי' לא ניקב לחוץ דקיי"ל כש כשמואל ולר"ת דוקא בניקב לחוץ ואם הפרי שבו התולע כ"כ גדול שיש בו ס' לבטל טעם התולע זורק התולע עם מעט קליפת הפרי סביב התולע ואוכל השאר וכ"ש שאר פירות שנתבשל עמו ואם הפרי קטן או קיטניות שאין בו ס' לבטל טעם [הגהה קבלתי דתפוחים הנמצאים במעהרן בתחילת הקיץ שקו' אונגריש אפעל אין לומר בהן דודאי יש בו ס' מן התולע שבו וצ"ע בשאר פירות הקטנית דנראה לעינים דאין בהם ס' נגד התולע אך שמעתי שגדול אחד נותן טעם לדבר איפשר ליה שנ"ט בתולע הוא מועט דרוב גופו סרוח מעיקרו הוא דו"ק]. נעשה כל הפרי חתיכה דאיסורא וצריך ס' במים ובשאר פירות לבטל אותו פרי או קיטניות. וכתב הרא"ש בתשובתו שמהר"מ שיער שאין לך שום פרי שלא יהא בו ס' נגד התולע שבו. מסקינן תולעים שנמצאו בכבד או בחתיכת בשר אסורין ובחתיכת דג מותרין דבבהמה אסירי משום אבר מן החי דלא הותרו בשחיטה אבל דגים דבאסיפה בעלמא שרי מותרין ומיהו מסיק שם דאף בדגים אסירי, והלכתא בקוקיני אסירי, ופר"ת תולעים שבדגים דעילי באוסיי כי ניים ומעלמא אתו והלכך קי"ל דכולהו אסורין בין תולעים הנמצאים בחתיכת בשר בין הנמצאים בחתיכת דגים וכ"ש בבני מעיים דאיכא למימר מעלמא אתי, והרא"ש פא"ט כתב תולעים הגדילים בדגים בין עור ובשר שרינן, ובא"ז כתב תולעין הנמצאין בחוטמים של דגים ובמעייהו אסורין ע"כ. אבל אם לאחר שחיטה שנשחטה הבהמה באו תולעין או שבאו בגבינה או בדגים מחמת סירחון אז אף התולעים עצמן מותרין אפילו דפירשה לגג התמרה אסור משום שהע"ה ה"מ כשפורש מחיים אבל כשתולעים מתים שנמצאו בקערה שנפלו מן הבשר כשהוא סרוח אין בכך כלום ולא חיישינן שמא פירשו מחיים לחוץ דמסתמא אותן שהן חיים נפלו מן הבשר כשהודח הבשר וכתב הרא"ש פא"ט ראוי היה לחוש כששם הבשר במים צוננים בקדירה אולי פירשו לדופן הקדירה ולאו היינו ריביתייהו ונהגו להתיר ע"כ, ורבי' שב"ט מתיר בדגים אפילו פירשו לגג הדג וכן הבשר המותלע וכן בגבינה אפילו פירשו לגגו דהיינו ריביתייהו אבל ודאי אם פירשו לגמרי בבשר דגים וגבינה נאסרו, וכ' בא"ז פא"ט וראבי"ה מתיר בדגים וגבינה ובבשר המותר אפילו פירשו לגמרי, ותולעים הגדילים במים שבכלי או במים המכונסים על הארץ מותרין אפילו פירשו חיים לדופני הבור או הכלי מפנים מותרין דהיינו ריביתייהו אבל פירשו לדופני הכלי מבחוץ או חוץ לבור אסורין משום שהע"ה וכן מוכין שהן יבחושין קטנים הרגילים לגדל ביין ובשכר מותרין לשתות עם השכר והיין אבל אם סינן השכר והיין ואח"כ פרחו היבחושין למטה מהמשמרת או ניעור את היבחושין למטה אסורין וכן תולעים הגדילים בקמח מותרין ואם נשארו בנפה אסורין וז"ל תשובת הר"ח א"ז שכ' מהר"י בר מרדכי בפסקיו שקמח שהתליע בכד אפילו פירשו התולעים לכותלי הכד וחזרו לתוך הקמח ש שמותרין כמו משקין שהתליעו ופרשו לדופני החבית, ואומר אני כי שגגה היא ואיסור גמור הוא ושמעתי שר' אבי"ה זצ"ל עשה כן מעשה בקמח שהתליע וציוה להשליכו בנהר דונאי ולא רצה להתיר ולמוכרו לגוי שמא יאפה וימכרנו לישראל ע"כ:

תוכן העניינים

ספר לו שערים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה