ספר לו שערים· רבנו ישראל איסרלן
שער טז
בפ' גיד הנשה אמרינן גדי שצלאו בחלבו אסור למיכל אפילו מריש אונו ופריך והא אמר רב קולף ואוכל כו' ומשני ההוא כחוש הוי ופר"ת דכחוש אינו מפעפע ואפילו אם הוא מפעפע מעט בטל בס' וא"כ אם נמלח הקרום שעל הכסלים שהוא חלב כחוש עם בשר אינו מפעפע ואם הוא מפעפע מעט בטל בס' הלכך בין אותה חתיכה שהקרום עליה בין חתיכה הנוגעת בה אם יש ס' מותרין וי"א שאותה חתיכה שבקרום עליה מותרת ממ"נ אפילו אין בה ס' שהקרום אינו נאסר אלא משום חלב שעליה מבחוץ ואינו מפעפע מעבר לקרום, וז"ל מרדכי פג"ה ר"ת מפרש דכחוש אינו מפעפע ור"י מפרש דכחוש הוא כ"כ ויש מעט חלב ובטל בס', וז"ל סמ"ק במצות חלב אין להתיר אפילו גדי כחוש אא"כ יש שם ס' כנגד החלב כי יש מפרשים ההוא כחוש הוה ולא הי' בו אלא מעט חלב ובטל בס' אבל אי ליכא ס' הגדי אסור ובר מן דין דאיכא לפרושי דההיא שינויי דכחוש הוה לא קאי במסקנא וכן שינויי דכוליא בחלבא הוי לא קאי במסקנא אלא העיקר כולכית באילפס הוי, ונראה דאותו תירוץ עיקר ור' יוחנן לא שרי גדי כחוש ולא כוליא בחלבא אלא כן הי' המעשה כולכית באילפס והי' נראה תימא גדולה להתיר כוליא בחלבא משום קרום המפסיק דדבר ידוע כי החלב נבלע בכוליא ע"כ יש לאסור שתיהן גדי כחוש בדליכא ס' [הגהה מצאתי ובן נמצא במרדכי פג"ה בסגנון זה] וכוליא בחלבא לשון מהר"ם שמלחה שפחתו הקרום שעל גבי החלב עם בשר ולא ידעה אצל איזה חתיכה נמלחה והתיר כל הבשר רק אחד נתן לגוי כ"א הי' יודע אצל איזה חתיכה נמלחה אותה חתיכה אסורה והשאר מותרות כמו שפרש"י אם רותת דמלח מפעפע מחתיכה לחתיכה גם אותה חתיכה מותרת דיש בין הכל ס' לבטל ואם אינו מפעפע היא לבדה אסורה ועכשיו שאין אנו יודעין איזה היא כל דבר יבש שאינו שורשו של איסור אפילו אינו ראויה להתכבד חד בתרי בטל. וכן כתב בתשובות במיימוני בס' ט"ז מדברי מהר"ם אם חלב דבוק בחתיכה ונמלח עם שאר חתיכות פעמים שאותן החתיכות מותרות כגון שיש בו ס' כנגד החלב וצריך לקלוף לצד החלב וחתיכה הנוגעת בה לצד החלב אסור כגון שאין באותה חתיכה ס' כנגד החלב אבל הנוגעת בה לצד החלב לעולם מותרת אפילו אין שם ס' כלל כי חלב אינו מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב ע"כ, והא לך פסק אבי"ה בספרו ונראה שאם נמלחו איסור והיתר יחד כגון חלב ובשר צריך קליפה במקום שידע שנגע בחלב וצריך להעמיק יותר משאם מלח בשר נבילה כחושה ושחוטה יחד שהחלב נבלע טפי והכל לפי אומד הדעת כמה ראוי לבלוע קולף ולא אמרינן כל החתיכה אסורה דמלוח כרותח דצלי זה אינו דהא פריך בגמ' מגדי שצלאו בחלבו קולף ואוכל כו' ומשני ההוא כחוש הוה וא"כ קולף ואוכל עד שמגיע לחלבו פי' שנוכל לשער עד היכן מפעפע החלב לפי מיעוטו וכן במליחה כדי קליפה ואפילו חלב הרבה במליחה הרי הוא כמעט בצליה דאינו מפעפע כולי האי דמליחה אינם שוים בכל מקום דלצליה יש ריחא ומליחא אין ריחא וניכר לעינים דלצליה מפעפע יותר ממליחה וכתב הראב"ן דהלב האסור בצליה אסור נמי במליחה אם אין שם לבטלו וכן ציר של נבלה אסור אם אין ס' לבטלו וכל מה שכתב ראבי"ה קיבל מאביו רבינו בינו יואל הלוי ומור"ם עוד כ' ר"י ור"מ דכל היכא דיש לתלות בצלי דמפעפע מעבר לעבר כגון שיש חלב הרבה אסור כולו אפילו יש שם ס' דלא ידעינן לאיזה צד עבר החלב ולא מהני ביטול ס' כ"א גבי בישול דהמים מוליכין הטעם בכולו אבל גבי צליה אם כחוש הוא אינו אסור אלא כדי קליפה וכן במליחה ומיהו ר"י הלבן פי' דמלוח נמי בס' וכן ראיתי מעשים הרבה פעמים וכן ראיתי מרבותי שהיו מבטלין בס' וכן כתב במדרכי פכ"ה בשם ר"י הלבן ושאר רבותי ובשם א"ז כתב הלכה למעשה דמליחה נמי בששים: