ישראל סבא · תקון חצות
חֲצוֹת לַיְלָה סָמוּךְ לְיַעֲרוֹת הָרַשְׁבִּ"י בְּמִירוֹן,
רַבִּי יִשְׂרָאֵל מְחַזֵּק חָסִיד לָקוּם חֲצוֹת...
לַמְרוֹת כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַמִּתְנַגְּדִים, אֲנִי הִתְגַּבַּרְתִּי עֲלֵיהֶם וְלֹא הִשְׁגַּחְתִּי וְסָבַלְתִּי הַכֹּל. אֲנִי רָאִיתִי שֶׁזֶּה הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַ'לִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת' הֵם דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה שֶׁמַּכְנִיסִים בְּלֵב הָאָדָם הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי שֶׁלָּנוּ.
אֲנִי רָצִיתִי גַּם-כֵּן לָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה, אֲבָל זֶה הָיָה קָשֶׁה מְאֹד, אֲבָל הוּא, רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר, הוּא קָם בַּחֲצוֹת לַיְלָה בְּגַעְגּוּעִים כָּאֵלֶּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא הִשְׁאִיר אֶת הַחֶדֶר עִם הַמִּטָּה בִּמְקוֹמָהּ, וְהָלַךְ חוּץ לָעִיר...
חוּץ לָעִיר זֶה תָּמִיד קָשֶׁה - בַּקַּיִץ, בַּחֹרֶף, תָּמִיד קָשֶׁה. יֵשׁ גְּשָׁמִים וְיֵשׁ קְרִירוּת, אֲבָל אֶצְלוֹ לֹא הָיָה שַׁיָּךְ כָּל זֶה, הוּא הָיָה גִּבּוֹר כָּזֶה.. הוּא הָלַךְ אֲפִלּוּ בַּקּוֹר, בַּחֹרֶף, אֲפִלּוּ בַּגְּשָׁמִים, הוּא קָם בַּחֲצוֹת לַיְלָה וְהָלַךְ לְהִתְבּוֹדֵד, לְדַבֵּר עִם הַשֵׁם יִתְבָּרַךְ בַּיַּעַר. זֶה דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, זֶה לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע, הוּא הִתְגַּבֵּר עַל הַגּוּף וְהִכְנִיעַ אוֹתוֹ!
אֲנִי רָצִיתִי גַּם-כֵּן לָקוּם בַּחֲצוֹת, "מַה, חֲצוֹת, אֵיךְ אֶפְשָׁר לִישֹׁן?" זֶה הָיָה הַהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁל הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים. 'תִּקּוּן חֲצוֹת', 'שַׁעֲרֵי צִיּוֹן', יֵשׁ כַּמָּה שְׁעָרִים בַּסֵּפֶר 'שַׁעֲרֵי צִיּוֹן' וְיֵשׁ שַׁעַר 'תִּקּוּן חֲצוֹת'. וְזֶה קָשֶׁה מְאֹד, כָּל יוֹם כְּשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת לַיְלָה אֲנִי רָצִיתִי לִישֹׁן!
נוּ, קָנִיתִי שָׁעוֹן וּפַחִים שֶׁל נֵפְט שֶׁיִּהְיֶה הַקּוֹל יוֹתֵר חָזָק וִיעוֹרֵר אוֹתִי, אֲנִי נִכְנַסְתִּי לַחֲנוּת וְלֹא הָיָה לִי כֶּסֶף כְּלָל. נוּ, אֲנִי רוֹצֶה לִקְנוֹת שָׁעוֹן וְאֵין לִי אַף פְּרוּטָה עָלָיו. אֲבָל בַּעַל-הַחֲנוּת הוּא הִרְגִּישׁ וְרָאָה אֵיךְ שֶׁאֲנִי כָּל הַחִיּוּת שֶׁלִּי זֶה הַשָּׁעוֹן הַזֶּה, הוּא לֹא חָשַׁב הַרְבֵּה, הוּא אָמַר לִי: "אֲנִי נוֹתֵן לְךָ הַשָּׁעוֹן, מָתַי שֶׁיִּהְיֶה לְךָ כֶּסֶף תָּבִיא".
אֲנִי הָיִיתִי יָחִיד שֶׁקָּנִיתִי הַשָּׁעוֹן הַזֶּה, בְּכָל חֲמִשָּׁה רְגָעִים הוּא מְעוֹרֵר אוֹתִי, עוֹד פַּעַם, עוֹד פַּעַם, עוֹד פַּעַם. אֲנִי חָשַׁבְתִּי: "מַה זֶּה, רַבִּי יִשְׂרָאֵל, אַתָּה עוֹזֵב אוֹתִי, אֲנִי לֹא יָכוֹל לָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה, מַה יִּהְיֶה מִמֶּנִּי.."
אוֹי וֵוי, אוֹי וֵוי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם...
הַגּוּף רוֹצֶה לִישֹׁן, רוֹצֶה לַחֲזֹר לַמִּטָּה וְלִישֹׁן. זֶה עֲבוֹדָה קָשָׁה מְאֹד לָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה, אֲבָל אֲנִי רָאִיתִי אֵיךְ רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָם, הוּא הָיָה חַיָּל טוֹב, הוּא עָבַד הַשֵּׁם בְּכֹחַ גָּדוֹל כָּזֶה.. אֵיךְ אֶפְשָׁר לֹא לְהַגִּיד תִּקּוּן חֲצוֹת? הוּא הָלַךְ לַשָּׂדֶה, שָׁמָּה אֵין אֲנָשִׁים, חֲצוֹת לַיְלָה זְמַן הַשֵּׁנָה הֲכִי טוֹב וְהָאֲנָשִׁים יְשֵׁנִים, וְגַם-כֵּן כָּל הַיְשִׁיבָה הָיְתָה עֵרָה עַד חֲצוֹת לַיְלָה וּבַחֲצוֹת לַיְלָה הָלְכוּ לִישֹׁן. וְהוּא קָם בַּחֲצוֹת לַיְלָה וְדִבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הָיָה לוֹ הִתְבּוֹדְדוּת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זֶה הָיָה מִן הִתְבּוֹדְדוּת כָּזֶה שֶׁהוּא עוֹרֵר רַחֲמָנוּת כָּזֶה שֶׁאֵין בָּעוֹלָם.
הָעוֹלָם לֹא יוֹדְעִים מִזֶּה כְּלָל, לַעֲמֹד בַּחֲצוֹת וְלָלֶכֶת לַיַּעַר זֶה עֲבוֹדָה רַק שֶׁל רַבֵּנוּ. מַה זֶּה, מִי יָכוֹל לְהַגִּיעַ לָזֶה, מִי יָכוֹל לַעֲמֹד בָּזֶה, אֵיזֶה מִן עֲבוֹדָה זֶה? זֶה עֲבוֹדָה קָשָׁה כָּזוֹ שֶׁאֵין בָּעוֹלָם!
אוֹי אוֹי, מָה רוֹצֶה רַבֵּנוּ מֵאִתָּנוּ? מַדּוּעַ הוּא נָתַן לָנוּ חֲצוֹת? זֶה כָּל-כָּךְ קָשֶׁה. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ נָתַן לָנוּ רַק מַה שֶּׁקָּשֶׁה - חֲצוֹת, הִתְבּוֹדְדוּת, לָלֶכֶת לַיַּעַר. כָּל מַה שֶּׁקָּשֶׁה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ!
זֶה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁאֲנִי חָי וַאֲנִי יוֹשֵׁב פֹּה וּמְסַפֵּר וּמְדַבֵּר מֵרַבִּי יִשְׂרָאֵל וַחֲצוֹת, אֵיזֶה עֲבוֹדָה עָבְדוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, אַנְשֵׁי רַבֵּנוּ. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא נָתַן לָהֶם עֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת - חֲצוֹת! מַה, זֶה זְמַן לִבְכּוֹת? בְּדֶרֶךְ כְּלָל זֶה זְמַן הַשֵּׁנָה, כָּל הָעוֹלָם יְשֵׁנִים אָז. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּחַר בִּשְׁבִילֵנוּ הַזְּמַן הֲכִי מֻבְחָר לִישֹׁן, "בַּחֹרֶף, בָּרוּחוֹת וּבַגְּשָׁמִים - תָּקוּם וְתֵצֵא בַּחוּץ! בֵּין הָעֵצִים - שָׁמָּה תֵּלֵךְ!"
הוֹי דָּבָר כָּזֶה, עֲבוֹדָה כָּזֹאת.. לָקוּם לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הַלְּוַאי אִם הֱיִיתֶם הוֹלְכִים עִם זֶה, עִם חֲצוֹת, הָיִינוּ מְעוֹרְרִים אֶת כָּל הָאֵזוֹר, זֶה הָיָה מֵבִיא הִתְעוֹרְרוּת לְכָל הַסְּבִיבָה, זֶה לֹא סְתָם, זֶה הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ שֶׁיֵּשׁ עַל זֶה, זֶה הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ שֶׁלָּנוּ. וְאִם הָיִינוּ זוֹכִים, הָיִינוּ מִתְפַּלְּלִים בְּהִתְעוֹרְרוּת כָּזֶה שֶׁהָיָה מְעוֹרֵר אֶת כָּל הָעוֹלָם, כֵּן. כְּשֶׁאֲנַחְנוּ נָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה וַאֲנַחְנוּ נִצְעַק בַּשָּׂדֶה, אָז כָּל הַסְּבִיבָה יִשְׁמְעוּ, "מַה זֶּה, מִי זֶה שָׁמָּה? מְשֻׁגָּעִים!"
אֲנַחְנוּ נוֹתְנִים אֶת כָּל חִיּוּתֵנוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - חֲצוֹת!
אוֹי וֵוי, אוֹי וֵוי, רַק לִרְאוֹת אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל הָיָה דַּי לֵידַע מֵרַבֵּנוּ, זֶה הַסְּחוֹרָה שֶׁל רַבֵּנוּ. מִי שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ הַתְּפִלָּה וְהַהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל.. נַעֲשָׂה כָּל הָעוֹלָם צַדִּיקִים.
מִי שֶׁרַק שָׁמַע הַתְּפִלָּה שֶׁלּוֹ, שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל - נַעֲשָׂה קָדוֹשׁ וְטָהוֹר, צַדִּיק קָדוֹשׁ וְטָהוֹר!
אֲנִי רָאִיתִי אֶחָד מֵאַנְשֵׁי רַבֵּנוּ, רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר, אֵיךְ הוּא עָבַד הַשֵּׁם, בְּאֵיזֶה כֹּחַ, בְּאֵיזֶה חָכְמָה, בְּאֵיזֶה דְּבֵקוּת. הוּא הָיָה כֻּלּוֹ כָּלוּל בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלּוֹ. וּמַה שֶׁהוּא סָבַל בָּעוֹלָם הַזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֵיךְ אֶפְשָׁר דָּבָר כָּזֶה. הוּא הָיָה בַּעַל-גְּבוּרָה וְכֹחַ כָּזֶה, שֶׁלּוּלֵא הַכֹּחַ הַזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לָזֶה. אֲנִי רָאִיתִי פְּלָאוֹת כָּאֵלֶּה, אֲנִי רָאִיתִי אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל אֵיךְ הוּא עָבַד הַשֵּׁם בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ כָּזֶה.. חֲצוֹת לַיְלָה זֶה עֲבוֹדָה קָשָׁה מְאֹד, וְהוּא הָלַךְ בַּשָּׂדֶה, בַּלַּיְלָה, אַף אֶחָד לֹא יָדַע מִמֶּנּוּ אִם הוּא הָלַךְ, אֵיפֹה הָלַךְ, אֵיפֹה הוּא. הוּא הָיָה בַּיַּעַר וְהוּא בָּכָה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁבִילֵנוּ, לְתַקֵּן אוֹתָנוּ. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ מְסַפֵּר בְּהַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁהַבַּת-מֶלֶךְ הִיא בָּרְחָה, הִיא הָלְכָה לִישֹׁן, וּבַבֹּקֶר לֹא יָדְעוּ אֵיפֹה הִיא, הִיא נֶאֶבְדָה. הַמֶּלֶךְ אָמַר שֶׁהַלֹּא טוֹב יִקַּח אוֹתָהּ, וְהַשֵּׁנִי לַמֶּלֶךְ - הוּא מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ וְהָלַךְ בַּשָּׂדוֹת לְחַפֵּשׂ אֶת הַבַּת-מֶלֶךְ...
זֶה כֹּחַ כָּזֶה, רַבִּי יִשְׂרָאֵל הוּא הָיָה יָכֹל לַעֲמֹד בַּחֲצוֹת לַיְלָה וְלָלֶכֶת לַיְּעָרוֹת, וְהוּא הָיָה לוֹ עֵסֶק, דִּבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֵּן. אֲנִי לֹא יָשַׁנְתִּי, בַּזְּמַן שֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת לַיְלָה, רָאִיתִי אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁאֲפִלּוּ בַּזְּמַן שֶׁהָיָה חוֹלֶה הוּא קָם בַּחֲצוֹת לַיְלָה וְהָלַךְ לַיַּעַר וּבָכָה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְדִבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הוּא הָיָה מְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָיָה בּוֹכֶה עַד שֶׁהוּא נַעֲשָׂה צַדִּיק, צַדִּיק קָדוֹשׁ...
כָּל מַה שֶּׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים מִמֶּנִּי - עוֹד לֹא אֲפִלּוּ טִפָּה מִן הַיָּם. "צַדִּיקִים מִתְדַּמִּים לְיוֹצְרָם", כְּפִי שֶׁבְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג - כָּכָה הַצַּדִּיקִים, "צַדִּיקִים מִתְדַּמִּים לְיוֹצְרָם!"
בִּפְרָט אֲנִי רָאִיתִי פְּלָאוֹת כָּאֵלֶּה, פְּלָאוֹת מֵהָעוֹלָם הַבָּא, פְּלָאוֹת כָּאֵלֶּה.. פְּלָאוֹת, פְּלָאוֹת, פְּלָאוֹת, רַק אֲנִי רָאִיתִי וְשָׁמַעְתִּי אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר מִתְפַּלֵּל - מַסְפִּיק!
רָאִיתִי רַק אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל וְשָׁמַעְתִּי מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי, זֶה פְּלָאוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁלְּמַעְלָה לְמַעְלָה מִכָּל הַפְּלָאוֹת. עוֹד לֹא נִתְגַּלָּה בָּעוֹלָם פְּלָאוֹת כָּאֵלֶּה, אֵין דִּבּוּרִים לְדַבֵּר! וַאֲנִי רַק שָׁמַעְתִּי וְרָאִיתִי אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל - לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ כְּלוּם. הוּא הָיָה לוֹ טִפָּה מִן הַיָּם מֵרַבֵּנוּ...
אוֹי יוֹי יוֹי.. כַּמָּה דִּבּוּרִים הוּא דִּבֵּר אִתִּי רַבִּי יִשְׂרָאֵל, כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁלּוֹ שֶׁאוּלַי הוּא יַצְלִיחַ לְהַכְנִיס בִּי אֵיזֶה דִּבּוּר, אֵיזֶה אוֹר שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוּלַי יִהְיֶה לִי אֵיזֶה טוֹבָה מִזֶּה. וּבָרוּךְ הַשֵּׁם הוּא הִצְלִיחַ, וַאֲנִי יוֹשֵׁב פֹּה וַאֲנִי מְדַבֵּר מְסַפֵּר מַה שֶּׁרָאִיתִי פְּלָאוֹת כָּאֵלֶּה, פְּלָאוֹת כָּאֵלֶּה.. חֲצוֹת! לֹא רוֹאִים בְּכָל הָעוֹלָם...
בָּרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם מְקוֹמוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ מֵהֶם שׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם. הָעוֹלָם לֹא יוֹדְעִים, כָּל הָעוֹלָם לוֹמְדִים וְלֹא יוֹדְעִים הַדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַדֶּרֶךְ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל. לֹא, כָּל הָעוֹלָם לֹא יָדְעוּ מִזֶּה, הָעוֹלָם חוֹשְׁבִים: "מַה זֶּה, חֲצוֹת? בַּחֲצוֹת צְרִיכִים לִישֹׁן".
וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא נָתַן לָנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. הָיָה לוֹ הִתְבּוֹדְדוּת לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, הוּא לִמֵּד לַאֲנָשָׁיו עִנְיַן הַהִתְבּוֹדְדוּת. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ נָתַן לָנוּ תְּפִלָּה, אֵצֶל הָעוֹלָם תְּפִלָּה זֶה צְחוֹק, הֵם חוֹשְׁבִים: "מַה זֶּה הִתְבּוֹדְדוּת, מַה זֶּה לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ?" וְאֶצְלֵנוּ זֶה עִקָּר גָּדוֹל. הָעוֹלָם לֹא יוֹדְעִים מַה זֶּה תְּפִלָּה, מַה זֶּה חֲצוֹת.
בְּלִי רַבֵּנוּ הוּא כְּמוֹ יָתוֹם! חָסֵר לוֹ הָעִקָּר!
אֲנַחְנוּ חָיִים וְנִבְרֵאנוּ בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה, בִּשְׁבִיל לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְקַיֵּם. לֹא בִּשְׁבִילֵנוּ זֶה הַתּוֹרָה, לֹא בִּשְׁבִיל לִהְיוֹת רַב, לֹא בִּשְׁבִיל לִהְיוֹת מְפֻרְסָם.
אַנְשֵׁי רַבֵּנוּ הָיוּ צַדִּיקִים, כָּל הַחַיִּים שֶׁלָּהֶם הָיָה לָקוּם בַּחֲצוֹת וּלְסַפֵּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, כָּל הַנְּפִילוֹת, כָּל הַתַּאֲווֹת. הֵם קִיְּמוּ הַתּוֹרָה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, עַל כָּל דָּבָר מֵהַתּוֹרָה מָסְרוּ נַפְשָׁם. מַסְפִּיק לִי לְהַכִּיר אֶחָד מֵאַנְשֵׁי רַבֵּנוּ, רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר. אֲנִי רָאִיתִי כְּבָר מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, זֶה.. רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר, הוּא הָיָה קָשׁוּר וְדָבוּק בְּרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ כָּזֶה וּבְחָכְמָה כָּזֶה מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בַּפֶּה. לֹא, אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר. אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ וּלְדַבֵּר אֵיזֶה דִּבּוּר, הוּא הָיָה קָשׁוּר וְדָבוּק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכֹחַ כָּזֶה, בְּחָכְמָה כָּזֶה שֶׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם. חָדָשׁ...
הַזְּמַן חֲצוֹת הוּא שֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה, תָּמִיד. בַּחֹרֶף, בַּקַּיִץ - שֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה הוּא חֲצוֹת. אוֹמְרִים חֲצוֹת, יֵשׁ סְפָרִים, בַּקָּשׁוֹת, 'שַׁעֲרֵי צִיּוֹן'. 'שַׁעֲרֵי צִיּוֹן' זֶה חֲצוֹת וּתְפִלּוֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם. כָּל יוֹם, יוֹם רִאשׁוֹן, יוֹם שֵׁנִי, יוֹם שְׁלִישִׁי.. וְאַחַר-כָּךְ מְדַבְּרִים עִם הַשֵׁם יִתְבָּרַךְ, יֵשׁ הִתְבּוֹדְדוּת וְטוֹעֲנִים בִּתְפִלַּת הַחֲצוֹת עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: "מַה יִּהְיֶה מֵאִתָּנוּ?"
צְרִיכִים לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְסַפֵּר לוֹ הַכֹּל, אוּלַי הוּא נָפַל לְאֵיזֶה תַּאֲוָה, תֵּכֶף לְסַפֵּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נָפַלְתִּי, עָשִׂיתִי כָּךְ וְכָךְ, תִּמְחֹל לִי, תַּעֲזֹר לִי מֵעַכְשָׁו שֶׁלֹּא אֶעֱשֶׂה עוֹד כָּזֶה.."
אֲנִי רָאִיתִי אֵיךְ רַבִּי יִשְׂרָאֵל הוּא אָמַר תְּהִלִּים, אֵיךְ הוּא הִתְפַּלֵּל, הוּא הָיָה תָּמִיד מְקֻשָּׁר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה בְּשִׂמְחָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר תִּקּוּן חֲצוֹת וְגַם תְּפִלּוֹת וּתְהִלִּים. הוּא בָּכָה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּמְחֹל לוֹ, שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ לְקַיֵּם הַתּוֹרָה, אוּלַי בַּלַּיְלָה הוּא נִכְשַׁל, אוּלַי הוּא נָפַל לְאֵיזֶה תַּאֲוָה, אָז הוּא הָיָה מְדַבֵּר מְסַפֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי כָּךְ וְכָךְ, אָכַלְתִּי, שָׁתִיתִי, אֲנִי כָּךְ וְכָךְ.." הוּא בָּכָה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ לְהִתְגַּבֵּר וְלִכְבּשׁ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע...
אֲהָהּ! אֵיךְ רַבִּי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹמֵר תִּקּוּן חֲצוֹת...
זֶה מִן הִתְבּוֹדְדוּת שֶׁהוּא הָיָה לוֹ טַעֲנוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ שֶׁיָּאִיר אֶת הָאוֹר שֶׁל רַבֵּנוּ בָּעוֹלָם, שֶׁזֶּה הָעִקָּר וְהַיְסוֹד שֶׁל כָּל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, שֶׁל הַכֹּל!
הַ'לִּקּוּטֵי תְּפִלּוֹת', הַ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן', מַה שֶּׁזֶּה מֵאִיר בָּעוֹלָם אוֹר כָּזֶה שֶׁהָאָדָם בּוֹרֵחַ מִן הַשֵּׁנָה, מְשַׁבֵּר אֶת הַשֵּׁנָה בְּכֹחַ גָּדוֹל, בְּכֹחַ כָּזֶה...
אוֹי, אוֹי, אִם לֹא הָיִיתִי מְקַבֵּל - רַק לִרְאוֹת אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל, אֵיךְ הוּא הָיָה עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד. אֵיךְ הָיָה הַחֲצוֹת שֶׁלּוֹ, הוּא הָלַךְ לַיַּעַר בַּלַּיְלָה בִּזְמַן שֶׁהָיָה מְסֻכָּן, הָיָה רוֹצְחִים וְגַזְלָנִים. הָיָה פֹּה תּוּרְכִּיָּה. וְאֵיךְ הוּא טָעַן טְעָנוֹת כָּאֵלֶּה, בְּכִיּוֹת כָּאֵלֶּה, לֵב כָּזֶה, גַּעְגּוּעִים כָּאֵלֶּה.. לֹא יָדוּעַ וְלֹא שׁוֹמְעִים וְלֹא נִשְׁמָע בָּעוֹלָם, הוּא סוֹד גָדוֹל מִכָּל הָעוֹלָמוֹת. זֶה רַק רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ!
וְהוּא הָעִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל הָיָה הַגַּעְגּוּעִים שֶׁלּוֹ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלָיו. דָּבָר כָּזֶה לֹא רוֹאִים בְּכָל הָעוֹלָם, גַּעְגּוּעִים כָּאֵלֶּה, לֵב כָּזֶה.. אֵיךְ הוּא הָיָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֵיךְ?
אוֹי אוֹי, אֵין דִּבּוּרִים לְדַבֵּר, לְתָאֵר, אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר דָּבָר כָּזֶה, זֶה דָּבָר רוּחָנִי. אֲבָל רַבִּי יִשְׂרָאֵל הוּא הֵאִיר בַּלֵּב, מוּנָח בְּלִבִּי וּבְכָל הָאֵיבָרִים הַקּוֹל שֶׁלּוֹ, הוּא הָיָה מְנַגֵּן בַּפֶּה נִגּוּן כָּזֶה.. נִגּוּן שֶׁל מָשִׁיחַ!
אוֹי, אוֹי, גַּעְגּוּעִים כָּאֵלֶּה.. לִשְׁמֹעַ קוֹל כָּזֶה, קוֹל שֶׁל גַּעְגּוּעִים כָּאֵלֶּה, בְּכִיּוֹת כָּאֵלֶּה, דְּבֵקוּת כָּזֶה, מִי שֶׁזָּכָה לִנְגֹּעַ לִשְׁמֹעַ הַתִּקּוּן חֲצוֹת שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל, זֶה הָיָה מִן הִתְבּוֹדְדוּת וְגַעְגּוּעִים כָּאֵלֶּה שֶׁאֲנִי הָיִיתִי נוֹתֵן לוֹ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, כָּל מַה שֶּׁהוא רוֹצֶה - אֲנִי הָיִיתִי נוֹתֵן לוֹ בְּמַתָּנָה.
אֲנִי לָמַדְתִּי בַּיְשִׁיבָה וְהָיָה בַּיְשִׁיבָה לַמְדָּנִים וְהֵם לָמְדוּ בַּלַּיְלָה, אֲבָל דָּבָר כָּזֶה שֶׁהוּא הֵאִיר בַּלֵּב הָעִנְיָן שֶׁל חֲצוֹת.. זֶה עִנְיַן הִתְבּוֹדְדוּת, כָּל דִּבּוּר הָיָה מִן הִתְבּוֹדְדוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּרַחֵם עָלָיו. זֶה זוֹכִים לְקַבֵּל רַק אֵצֶל רַבֵּנוּ, לֵב כָּזֶה וּטְעָנוֹת כָּאֵלֶּה אֵין, אֵין! זֶה סָתוּם וְנֶעֱלָם מִכָּל הָעוֹלָם...
אֲהָהּ! חֲצוֹת, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ...
אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּ שְׁלשָׁה תְּפִלּוֹת, שַׁחֲרִית, מִנְחָה וְעַרְבִית, שְׁלֹשָׁה תְּפִלּוֹת, בָּא רַבֵּנוּ וְהוֹסִיף עוֹד תְּפִלָּה - תִּקּוּן חֲצוֹת שֶׁל הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, "צְרִיכִים תִּקּוּן חֲצוֹת!" זֶה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה לָנוּ, הוּא אָמַר: "חֲצוֹת - הַתְּפִלָּה הָרְבִיעִית!"
תִּקּוּן חֲצוֹת שֶׁל רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זֶה מִ'שַּׁעֲרֵי צִיּוֹן', זֶה תִּקּוּן אַרְבַּע תְּפִלּוֹת - עוֹד תְּפִלָּה אַחַת. זֶה מִן הִתְבּוֹדְדוּת וְגַעְגּוּעִים כָּאֵלֶּה, הַתְּפִלּוֹת שֶׁל חֲצוֹת לַיְלָה, הִתְעוֹרְרוּת כָּזֶה.. הִתְעוֹרְרוּת כָּזֶה שֶׁאֵין בָּעוֹלָם!
הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ גִּלָּה אֶת זֶה וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ נָתַן אֶת זֶה לְכָל הָעוֹלָם, "חֲצוֹת - צֵא, צֵא מִן הַמִּטָּה!" זֶה צְרִיכִים לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ עַל זֶה וְלֹא לִשְׁמֹעַ לְשׁוּם קוֹל בָּעוֹלָם!
רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ הוּא תִּקֵּן תִּקּוּן חֲצוֹת וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ נָתַן עַל זֶה לְכָל הָעוֹלָם תִּקּוּן...
אֵצֶל הָעוֹלָם חֲצוֹת זֶה בִּשְׁבִיל גְּדוֹלֵי עוֹלָם, "מַה, בִּשְׁבִיל אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים לַעֲשׂוֹת חֲצוֹת? מִי אַתָּה? חֲצוֹת זֶה בִּשְׁבִילְךָ?"
וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּא וְנָתַן לְכָל אֶחָד: חֲצוֹת! חֲצוֹת! חֲצוֹת!
מַה שֶּׁזֶּה.. לְהֵפֶךְ מִן הָעוֹלָם, הֵם חוֹשְׁבִים: "מַה זֶּה, זֶה רַק הַמְשֻׁגָּעִים הַבְּרֶסְלְבִים קָמִים בַּחֲצוֹת, זֶה הַזְּמַן הֲכִי מֻבְחָר שֶׁל הַשֵּׁנָה, זֶה עִקַּר זְמַן הַשֵּׁנָה אַחֲרֵי חֲצוֹת, מַה יֵּשׁ לָהֶם? מַה הֵם רוֹצִים? הֵם מְשֻׁגָּעִים! הֵם קָמִים בַּחֲצוֹת וְהוֹלְכִים לַשָּׂדוֹת, שָׁמָּה יֵשׁ חַיּוֹת רָעוֹת וּנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וְעֲרָבִים וּמַזִּיקִים!"
בַּחֲצוֹת הוֹרְגִים כָּל הַמַּזִּיקִים!
וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר כָּכָה בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "אִם הָיָה לִי בֵּן יָחִיד, הָיִיתִי שׁוֹלֵחַ אוֹתוֹ לְהִתְבּוֹדֵד!"
כֵּן, לַשָּׂדֶה, מָה רַע בַּשָּׂדֶה? יְכוֹלִים לַחֲשֹׁב: "לָמָּה דַּוְקָא בַּשָּׂדֶה? בַּחֵדֶר זֶה לֹא טוֹב, בַּחֵדֶר גַּם-כֵּן טוֹב".
אֲבָל בַּשָּׂדֶה זֶה יוֹתֵר טוֹב, בַּשָּׂדֶה לֹא יוֹדֵעַ אַף אֶחָד, הוּא בָּא בַּבֹּקֶר וְלֹא יוֹדְעִים מַה שֶּׁהוּא עָשָׂה בַּחֲצוֹת לַיְלָה לִפְנֵי הַתְּפִלָּה...
רַבִּי יִשְׂרָאֵל הוּא הָיָה קָם בַּחֲצוֹת לַיְלָה, אַף אֶחָד לֹא יָדַע, וְהוּא עָבַד הַשֵּׁם בַּסֵּתֶר גַּם מִמֶּנִּי, רַק לִפְעָמִים קְצָת זָכִיתִי לִרְאוֹת, לֹא הַכֹּל. וּכְשֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַתְּפִלָּה שֶׁל שַׁחֲרִית, הוּא הָיָה מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת הַפְסָקָה, הוּא מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ לְהַפְסִיק בִּשְׁבִיל לְהִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית. הוּא הָיָה לוֹ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה דִּבּוּרִים לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְדַבֵּר, לְדַבֵּר, לְדַבֵּר.. בִּבְכִיּוֹת כָּאֵלֶּה, בְּגַעְגּוּעִים כָּאֵלֶּה, שֶׁהָעוֹלָם לֹא יוֹדִעִים מַה שֶּׁזֶּה!
מַה זֶה, בְּלִי חֲצוֹת זֶה בְּרֶסְלֵב? לְהִכָּנֵס לְגַן-עֵדֶן - לְתוֹךְ הַתְּפִלָּה בְּלִי חֲצוֹת? אֵיזֶה תְּפִלָּה זֶה בְּלִי חֲצוֹת?
אוֹי הַחֲצוֹת שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל, אוֹי הַחֲצוֹת שֶׁל אַנְשֵׁי רַבֵּנוּ, חֲצוֹת כָּזֶה.. מִי יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה נִיצוֹץ מִזֶּה שֶׁיַּרְגִּישׁ מַה זֶּה חֲצוֹת, זֶה כָּל הַיַּהֲדוּת, כָּל הַתּוֹרָה, כָּל הָאֱמוּנָה, כָּל הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ - חֲצוֹת! מִלָּה אַחַת - חֲצוֹת!
אוֹי הַתְּפִלָּה שֶׁל חֲצוֹת, אוֹי הַתְּחִנּוֹת וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁל חֲצוֹת, פְּסוּקִים כָּאֵלֶּה שֶׁהֵם מְעוֹרְרִים אֶת הַלֵּב. וּבַבֹּקֶר כְּשֶׁמַּתְחִילִים לְהִתְפַּלֵּל, מִתְפַּלְּלִים תְּפִלָּה מְיֻחֶדֶת שֶׁאֵין בָּעוֹלָם. הַחֲצוֹת הוּא עוֹשֶׂה תְּפִלּוֹת כָּאֵלֶּה, אוֹי וֵוי...
הוּא הָיָה קָם בַּחֲצוֹת לַיְלָה וְהָיָה הוֹלֵךְ בַּחֹרֶף לַמִּקְוֶה בִּצְפָת, בַּלַּיְלָה קָר מְאֹד. הוּא הָלַךְ לְמִקְוֶה קָרָה בְּלִי נֵר וְהָיָה חשֶׁךְ כָּזֶה שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לָמוּת, וְהוּא הָלַךְ כָּכָה לַמִּקְוָה בֵּין הַגְּשָׁמִים, בֵּין הַמַּיִם וְהָרוּחוֹת, הוּא הָלַךְ מִחוּץ לָעִיר...
נוּ, כָּל צְפָת הָיוּ יְשֵׂנִים, רַק בְּרֶסְלְבֶר אֶחָד הָיָה עֵר, אַף אֶחָד לֹא יָדַע מַה שֶּׁרַבִּי יִשְׂרָאֵל מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ עַל חֲצוֹת לַיְלָה. מַה, הוּא הָיָה בָּשָׂר וָדָם כָּמוֹנוּ, הוּא הָיָה לוֹ גַּם-כֵּן קָשֶׁה לָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה וְלָלֶכֶת מִחוּץ לָעִיר. אֲנִי רָאִיתִי אֵיךְ שֶׁרַבִּי יִשְׂרָאֵל הָלַךְ בִּלְבוּשִׁים פְּשׁוּטִים, וְהַגּוּף הָיָה עֲצָמוֹת וְעוֹר, הַגּוּף לֹא הָיָה מְרֻצֶּה מֵרַבִּי יִשְׂרָאֵל, רַבִּי יִשְׂרָאֵל נָתַן לַגּוּף לֶחֶם וְתֵה. וְגַם-כֵּן הוּא הָיָה עוֹשֶׂה תַּעֲנִיתִים מֵחֲצוֹת לַיְלָה עַד חֲצוֹת הַיּוֹם. הוּא הָיָה מִתְפַּלֵּל תִּקּוּן חֲצוֹת וּתְפִלַּת שַׁחֲרִית וְהִתְבּוֹדְדוּת, וּמִי יָדַע אֶת הַבְּכִיּוֹת שֶׁלּוֹ, אֶת הַגַּעְגּוּעִים שֶׁלּוֹ, אֶת הַתְּפִלּוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁל חֲצוֹת לַיְלָה עַל הַחֻרְבָּן שֶׁל הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלָּנוּ, הַלֵּב וְהָרַגְלַיִם וְכָל הַגּוּף שֶׁלּוֹ, אוֹי, אוֹי...
רַבִּי יִשְׂרָאֵל הוּא הָלַךְ בַּלַּיְלָה בַּחֲצוֹת לְהַכֹּתֶל בִּזְמַן שֶׁהָיָה סַכָּנָה מִן הַגּוֹיִים לָלֶכֶת שָׁמָּה, הַכֹּתֶל הוּא בֵּין הַגּוֹיִים, הָהָר-בַּיִת הָיָה בְּיַד הַגַוֹיִים. אֲנִי הָיִיתִי בַּזְּמַן הַהוּא, הָיִיתִי וְרָאִיתִי שֶׁהוּא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ שֶׁמָּא יָבוֹא גּוֹי וְיִשְׁחֹט אוֹתוֹ. הוּא נָתַן הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהָיָה לוֹ גַּעְגּוּעִים כָּאֵלֶּה, קְדֻשָּׁה כָּזֶה.. רַק לִשְׁמֹעַ הַנֻּסָּח שֶׁל "אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ, גָּזַלְנוּ, דִּבַּרְנוּ דֹּפִי, הֶעֱוִינוּ..", וְכֵן כָּל דִּבּוּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵהַדִּבּוּרִים שֶׁלּוֹ.
אוֹי, אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֵיךְ שֶׁהוּא הָיָה אוֹמֵר: "אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ, גָּזַלְנוּ.." כְּשֶׁהוּא אָמַר: "גָּזַלְנוּ, דִּבַּרְנוּ דֹּפִי, הֶעֱוִינוּ, הִרְשַׁעְנוּ, זַדְנוּ.." מַמָּשׁ נִסִּים שֶׁנִּשְׁאַר חִיּוּת בַּגּוּף אֵיךְ שֶׁהוּא הִרְגִּישׁ, הוּא סִפֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל לִבּוֹ, אֶת כָּל הַצָּרוֹת שֶׁלּוֹ, הוּא עוֹרֵר רַחֲמִים כָּאֵלֶּה...
תִּקּוּן חֲצוֹת, מַה שֶּׁזֶּה.. מַה שֶּׁהוּא הִרְגִּישׁ, אֵיךְ שֶׁהוּא הָיָה טוֹעֵן וּבוֹכֶה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הִתְבּוֹדְדוּת כָּזֶה, דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה, גַּעְגּוּעִים כָּאֵלֶּה, מִי יָכוֹל לְתָאֵר לְשַׁעֵר אֵיךְ הָיָה כָּל מִלָּה. מַסְפִּיק רַק לִשְׁמֹעַ "אָשַׁמְנוּ", אַחַר-כָּךְ "בָּגַדְנוּ.." נִסִּים שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ חַיִּים, זֶה הָיָה נִסִּים גְּדוֹלִים מִן הַשָּׁמַיִם. הוּא הָיָה יָכוֹל לִגְוֹעַ מִגֹּדֶל הַצַּעַר, "אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ", הוּא סִפֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַדִּבּוּרִים, "אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ, דִּבַּרְנוּ דֹּפִי.."
רַבִּי יִשְׂרָאֵל עָלָיו-הַשָּׁלוֹם אָמַר בַּלַּיְלָה תִּקּוּן חֲצוֹת, מַה שֶּׁזֶּה, מַה שֶּׁזֶּה.. סוֹדוֹת כָּאֵלֶּה, אוֹי וֵוי, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, תִּקּוּן חֲצוֹת...
הַחֲצוֹת שֶׁל רַבֵּנוּ וְהָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, הָיָה לוֹ לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל הִתְבּוֹדְדוּת בַּשָּׁעוֹת הָאֵלֶּה וְהוּא דִּבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, "אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ, דִּבַּרְנוּ דֹּפִי.."
בְּכָל לַיְלָה הוּא הָיָה קָם בַּחֲצוֹת לַיְלָה שֶׁל רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, הָיָה לוֹ הִתְבּוֹדְדוּת כָּזֶה, מִי יָכוֹל לְתָאֵר לְשַׁעֵר מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם? גַּעְגּוּעִים כָּאֵלֶּה, סוֹדוֹת כָּאֵלֶּה, הוּא מַמָּשׁ יָצָא מִן הָעוֹלָם, כְּאִלּוּ הוּא כְּבָר נִפְטַר. וּכְשֶׁהוּא אָמַר: "אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ, גָּזַלְנוּ, דִּבַּרְנוּ דֹּפִי.." מִי יָכוֹל לְשַׁעֵר לְתָאֵר גַעְגּוּעִים כָּאֵלֶּה. "אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ, גָּזַלְנוּ.." הוּא פָּתַח כָּל הָאוֹצָרוֹת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ...