ישראל סבא · תמימות בעבודת השם
אֲנִי מְסַפֵּר כָּל זֶה שֶׁנֵּדַע כַּמָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב הַתְּמִימוּת. אֲנִי לֹא הָיִיתִי לַמְדָּן, וְרַק הַתְּמִימוּת בַּלֵּב, אָהַבְתִּי מְאֹד אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת וְהָאֱמוּנָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם.
אֲנִי בִּזְמַן שֶׁבָּאתִי עַל דַּעְתִּי, בְּגִיל שֵׁשׁ-שֶׁבַע שָׁנִים, אָהַבְתִּי מְאֹד אֶת הַתּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם וֶאֱמוּנָה, אֲבָל הָיָה לִי מְרִירוּת גָּדוֹל, סָבַלְתִּי מְאֹד מֵהַיֵּצֶר הָרָע, יֵשׁ יֵצֶר הָרָע שֶׁרוֹצֶה רַק הָעוֹלָם הַזֶּה, כָּל הַתַּאֲווֹת. וַאֲנִי הָיִיתִי יְרֵא שָׁמַיִם וְאָהַבְתִּי אֶת הַתּוֹרָה מְאֹד. כְּשֶׁרָאִיתִי בֶּן-אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ לִלְמֹד בְּסֵפֶר וְהוּא מְדַבֵּר דִּבּוּרִים בְּטֵלִים וְלֹא שׁוֹמֵר אֶת הַזְּמַן, אָז אָמַרְתִּי: "מַה זֶּה, הוּא מְשֻׁגָּע. אִם אֲנִי הָיִיתִי יָכוֹל לִקְרֹא בְּסֵפֶר לֹא הָיִיתִי נָח, לֹא הָיִיתִי בָּטֵל רֶגַע אֶחָד!" וּכְשֶׁרָאִיתִי מִשֶּׁהוּ לוֹמֵד וְהוּא תָּמִים וְהוּא אוֹמֵר תְּהִלִּים, אָז חָשַׁבְתִּי: "אֲהָהּ! זֶה הָאִישׁ הוּא חוֹשֵׁב עַל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי, זֶה הָאִישׁ - אַשְׁרֵי לוֹ, הוּא עוֹסֵק בִּתְהִלִּים וְלוֹמֵד".
וַאֲנִי הָיִיתִי מִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת יוֹתֵר מִכָּל הַיְלָדִים. כָּל הַיְלָדִים מִתְפַּלְּלִים, אֲבָל אֲנִי סָפַרְתִּי הַמִּלּוֹת כְּמוֹ שֶׁסּוֹפְרִים כֶּסֶף, וּבְאַהֲבָה וּבִתְמִימוּת. וְגַם-כֵּן עוֹד כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד קָטָן אָהַבְתִּי לִצְעֹק בַּתְּפִלָּה, וְרָאִיתִי שֶׁהַחֲסִידִים לִפְנֵי שֶׁהֵם הָיוּ מִתְפַּלְּלִים בִּצְעָקוֹת הֵם הָיוּ שׁוֹתִים תֵּה אוֹ קָפֶה, אָז אֲנִי הִתְחַלְתִּי לִשְׁתּוֹת יוֹתֵר מִכֻּלָּם וְצָעַקְתִּי יוֹתֵר מִכֻּלָּם. אַחַר-כָּךְ רָאִיתִי שֶׁיְּכוֹלִים לִחְיוֹת בְּלִי תֵּה וְקָפֶה.
מַה שֶּׁזָּכִיתִי, מַה שֶּׁרָאִיתִי מֵרַבִּי יִשְׂרָאֵל, רָאִיתִי שֶׁהוּא לֹא צָרִיךְ תֵּה, הוּא קָם בַּחֲצוֹת בְּלִי תֵּה בְּלִי קָפֶה.
נוּ, וְגַם-כֵּן עַד הַבַּר-מִצְוָה אֲנִי חִפַּשְׂתִּי רַק לִלְמֹד וּלְקַיֵּם מִצְווֹת וּלְיִרְאַת שָׁמַיִם וֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה. אַחַר-כָּךְ בָּאוּ אֵלַי הַמִּשְׁפָּחָה וִידִידִים וְהִשְׁפִּיעוּ עָלַי וְדִבְּרוּ אִתִּי שֶׁנַּעֲשֵׂיתִי בַּר-מִצְוָה אָז אֲנִי צָרִיךְ לִלְמֹד אֵיזֶה מְלָאכָה - חַיָּט אוֹ סַנְדְלָר, וַאֲנִי אָמַרְתִּי: "לֹא, אֲנִי לֹא רוֹצֶה לִלְמֹד מְלָאכָה, אֲנִי רוֹצֶה רַק תּוֹרָה, רַק תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם!"
אָז הֵם אָמְרוּ לִי: "אַתָּה צָרִיךְ פַּרְנָסָה וְאַתָּה יֶלֶד, הָאַבָּא לֹא יָכוֹל לָתֵת לְךָ נָדָן וְכֶסֶף, וְגַם-כֵּן אַתָּה צָרִיךְ לְפַרְנֵס אֶת הַבַּיִת".
אָז אָמַרְתִּי: "אֲנִי לֹא רוֹצֶה לִלְמֹד שׁוּם מְלָאכָה!"
וַאֲנִי הָיִיתִי עַקְשָׁן גָּדוֹל וְלֹא לָמַדְתִּי מְלָאכָה, אָז אָמְרוּ הֵם לִי: "מֵאֵיפֹה תִּהְיֶה לְךָ פַּרְנָסָה, הַיְשִׁיבָה לֹא נוֹתֶנֶת פַּרְנָסָה, וְאַתָּה לֹא תִּהְיֶה רַב, אַתָּה לֹא כִּשְׁרוֹנִי".
אָז אָמַרְתִּי: "לֶחֶם וּמַיִם זֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַזְמִין לִי".
אָז הֵם אָמְרוּ לִי: "טוֹב, אַתָּה רוֹצֶה לֶאֱכֹל לֶחֶם וּמַיִם, בְּסֵדֶר, אֲבָל הָאִשָּׁה וְהַיְלָדִים הֵם גַּם-כֵּן?"
אָז אָמַרְתִּי: "אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן לִי אִשָּׁה כָּזוֹ שֶׁהִיא גַּם-כֵּן תִּסְתַּפֵּק בְּלֶחֶם וּמַיִם".
וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁזָּכִיתִי לְהִתְקָרֵב לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל וְסִפַּרְתִּי לוֹ אֶת הָעִנְיָן, רָאִיתִי שֶׁהוּא הָיָה נֶהֱנֶה מְאֹד מִזֶּה, כִּי עַד אָז לֹא יָדַעְתִּי מִבְּרֶסְלֶב, רַק הַלֵּב שֶׁלִּי הָיָה בּוֹעֵר כָּל-כָּךְ לְאַהֲבָה לַתּוֹרָה, וְהוּא אָמַר לִי: "עָשִׂיתָ טוֹב שֶׁלֹּא לָמַדְתָּ מְלָאכָה!"
וְגַם-כֵּן אֲנִי זוֹכֵר שֶׁהָיִיתִי בֶּן כַּמָּה שָׁנִים אָז הָיִיתִי חוֹלֶה מְאֹד וְהָיָה לִי מִלְחָמָה עִם הַמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, אֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי עוֹמֵד לָמוּת.
אוֹי, הָיִיתִי חוֹלֶה מְאֹד וְנַעֲשֵׂיתִי חָלָשׁ מְאֹד, וּמִי שֶׁהוּא חוֹלֶה צְרִיכִים לָתֵת לוֹ אֵיזֶה דָּבָר לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשׁוֹ, חָלָב, וְהָאִמָּא נָתְנָה לִי חָלָב עִם מַיִם. אָמַרְתִּי: "תְּנִי לִי חָלָב".
אֲבָל לֹא הָיָה לָהּ, אָז אָמַרְתִּי לָהּ: "אַתְּ נוֹתֶנֶת לִי חָלָב עִם מַיִם, אֲנִי רוֹצֶה רַק חָלָב!"
אָז הִיא אָמְרָה לִי: "אַתָּה כְּבָר גָּדוֹל, אַתָּה לֹא מִתְבַּיֵּשׁ, מַה זֶּה אִתְּךָ!"
אָז הִתְחַלְתִּי לִבְכּוֹת: "אֲנִי רוֹצֶה חָלָב!"
עַל-כָּל-פָּנִים אַחַר-כָּךְ נַעֲשֵׂיתִי יוֹתֵר טוֹב, אָז אָמַרְתִּי לָאִמָּא: "אֲנִי חָלָשׁ מְאֹד, אֲנִי צָרִיךְ קְצָת בָּשָׂר, מָרָק".
הִיא נָתְנָה לִי שְׁלשָׁה מַטְבְּעוֹת, זֶה כְּמוֹ הַיּוֹם שְׁלשָׁה גְּרוּשִׁים. אֲנִי הָלַכְתִּי לַמָּלוֹן וְהַמְּבַשֶּׁלֶת בִּשְּׁלָה טוֹב, אֲבָל הָאִמָּא נָתְנָה לִי שְׁלשָׁה גְּרוּשׁ לִקְנוֹת מָרָק עִם חֲתִיכַת עוֹף, אֲנִי טָעַמְתִּי אֶת הַמָּרָק, אֲנִי לֹא טָעַמְתִּי בַּבַּיִת מָרָק, אָז הִרְגַּשְׁתִּי טַעַם טוֹב, אֲבָל הִיא נָתְנָה לִי אוּלַי שְׁנֵי פְּעָמִים אוֹ שְׁלשָׁה פְּעָמִים, אֲנִי הָיִיתִי צָרִיךְ שָׁבוּעַ שְׁבוּעַיִם, וְלֹא הָיָה לָנוּ.
אֲנִי חַי בְּנֵס! הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֶחֱזִיר לִי הַנְּשָׁמָה בְּנִסִּים!
אֲנִי רָאִיתִי כַּמָּה פְּעָמִים נִסִּים. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֶרְאָה לִי שֶׁהוּא נוֹתֵן לִי בִּשְׁבִיל לִחְיוֹת. הָיָה עֲנִיּוּת גָּדוֹל וְהֵם קִבְּלוּ הַכֹּל בְּאַהֲבָה בְּשִׂמְחָה, הָאַבָּא וְהָאִמָּא. אוֹי, אוֹי...
אֲנִי נוֹלַדְתִי בִּטְבֶרְיָה וְהָיִיתִי הֲכִי גָּרוּעַ מִכָּל הַיְלָדִים, נוֹלַדְתִּי בְּבַיִת בַּעֲנִיּוּת כָּזֶה.. יָחִיד בָּעוֹלָם, לֹא הָיָה לִי מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ. וְגַם-כֵּן אֲנִי הָיִיתִי יֶלֶד חָלָשׁ, אֲנִי יֵשׁ לִי נִסִּים שֶׁאֲנִי חַי וְגַם-כֵּן נִסִּים אֵיךְ שֶׁאֲנִי נִתְגַּדַּלְתִּי. וּכְשֶׁנַּעֲשֵׂיתִי קְצָת יוֹתֵר גָּדוֹל, כָּל הַיְלָדִים בָּאוּ עַל פֶּסַח עִם בְּגָדִים חֲדָשִׁים, יָפִים, אֲבָל אֲנִי - הָאַבָּא שֶׁלִּי הָיָה עִוֵּר וְלֹא הָיָה לָהֶם כֶּסֶף וְלֹא הָיָה לִי בֶּגֶד לְחָג.
נוּ, הָאִמָּא שֶׁלִּי עָשְׂתָה הַבֶּגֶד שֶׁלִּי כְּמוֹ חָדָשׁ, הִיא כִּבְּסָה וְסִידְּרָה אוֹתוֹ וַאֲנִי שָׂמַחְתִּי מְאֹד, וּכְשֶׁבָּאתִי לְבֵית-הַכְּנֶסֶת - כָּל הַיְלָדִים בָּאוּ עִם בְּגָדִים חֲדָשִׁים, וַאֲנִי בָּאתִי לְבֵית-הַכְּנֶסֶת כְּמוֹ כָּל הַיְלָדִים עִם בֶּגֶד יָפֶה מְאֹד, לֹא חָדָשׁ, אֲבָל הָיָה לִי בֶּגֶד כְּמוֹ חָדָשׁ.
וַאֲנִי, הָאַבָּא שֶׁלִּי הָיָה עָנִי וְלֹא הָיָה לִי כֶּסֶף, הִתְבַּיַּשְׁתִּי לָבוֹא בְּלִי כֶּסֶף לְהָרַבִּי. מַה, זֶה כָּל הַפַּרְנָסָה שֶׁלּוֹ. בְּרֹאשׁ-חֹדֶשׁ צְרִיכִים לָבוֹא עִם כֶּסֶף, כָּל הַיְלָדִים הֵבִיאוּ כֶּסֶף לְהָרַבִּי, אֲנִי נִתְבַּיַּשְׁתִּי, הָלַכְתִּי לְהָרַבִּי בְּלִי כֶּסֶף, "אֵיךְ בָּאִים בְּלִי כֶּסֶף כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ רֹאשׁ-חֹדֶשׁ?!" אֵין דָּבָר כָּזֶה.
אוֹי הַגֵּיהִנָּם שֶׁלִּי שֶׁהָלַכְתִּי לַבֵּית-סֵפֶר לְהָרַבִּי בְּלִי כֶּסֶף, בְּכָל פְּסִיעָה הִרְגַּשְׁתִּי גֵּיהִנָּם. כָּל הַתַּלְמִידִים בָּאוּ בְּרֹאשׁ-חֹדֶשׁ עִם כֶּסֶף, רַק אֲנִי בָּאתִי בְּלִי כֶּסֶף. תַּלְמִיד יָחִיד!
הָרַבִּי אָמַר לִי: "מָה אַתָּה עוֹשֶׂה, מַדּוּעַ אַתָּה בָּא? כָּל הַחֹדֶשׁ אֲנִי מְצַפֶּה עַל רֹאשׁ-חֹדֶשׁ וְהָיָה רֹאשׁ-חֹדֶשׁ וּבָאתָ בְּלִי כֶּסֶף. זֶה כָּל הַפַּרְנָסָה שֶׁלִּי, רֹאשׁ-חֹדֶשׁ כָּל הַתַּלְמִידִים מְבִיאִים לִי כֶּסֶף וְיֵשׁ לִי פַּרְנָסָה, וְאַתָּה יֶלֶד יָחִיד שֶׁלֹּא מֵבִיא כֶּסֶף, לֹא הֵבֵאתָ כֶּסֶף!"
יֵשׁ כְּבָר יוֹתֵר מִמֵּאָה שָׁנִים וַאֲנִי זוֹכֵר אֶת זֶה כְּמוֹ עַכְשָׁו. הוּא אָמַר לִי: "מַדּוּעַ בָּאתָ רֹאשׁ-חֹדֶשׁ בְּלִי כֶּסֶף? מַה זֶּה? תַּגִּיד לְהָאַבָּא, בְּרֹאשׁ-חֹדֶשׁ צְרִיכִים לְהָבִיא כֶּסֶף!"
וַאֲנִי - הָיָה לִי דָּבָר גָּדוֹל, הַטַּעַם שֶׁלִּי הָיָה טַעַם גֵּיהִנָּם, אֵיךְ אֲנִי הוֹלֵךְ לַחֵדֶר לְהָרַבִּי בְּלִי כֶּסֶף, אֲנִי לֹא הָיָה לִי. אֲנִי בָּאתִי לְמָחֳרַת גַּם-כֵּן בְּלִי כֶּסֶף...
וְכֵן הָיָה הַמַּעֲשֶׂה, אֲנִי נוֹלַדְתִּי וְהָיָה לִי אַהֲבָה לַעֲזֹר לָעֲנִיִּים וְאָהַבְתִּי מְאֹד מִצְוָה, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי אֲבָל הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁמִּצְוַת צְדָקָה זֶה דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, זֶה מִצְוָה קְדוֹשָׁה מְאֹד וְזֶה נוֹרָא מְאֹד.
בִּטְבֶרְיָה הָיָה אִישׁ זָקֵן גָּדוֹל שְׁמוֹ הָיָה הָרַב יוֹסֵף נֹחַ. וְהוּא הָיָה עָנִי וְהָיָה לוֹ אִשָּׁה וְהָיָה לָהֶם חֶדֶר עַל-יָדִי בְּאֵיזֶה חָצֵר, וְהוּא הָיָה מַחֲזִיר עַל הַפְּתָחִים. יֵשׁ עֲנִיִּים שֶׁלֹּא מַחֲזִירִים עַל הַפְּתָחִים, הֵם עֲנִיִּים אֲבָל נוֹתְנִים לָהֶם בְּכָבוֹד אֵיזֶה מַטְבֵּעַ, אֵיזֶה צְדָקָה, אֲבָל הוּא הָיָה מַחֲזִיר עַל הַפְּתָחִים, וַאֲנִי רָאִיתִי שֶׁהוּא מַחֲזִיר עַל הַפְּתָחִים, אָז הָיָה לִי רַחֲמָנוּת גָּדוֹל עָלָיו, "מִי יוֹדֵעַ אִם יֵשׁ לוֹ מַה לֶּאֱכֹל אֵיזֶה חֲתִיכַת לֶחֶם". אֲנִי זוֹכֵר עַד הַיּוֹם הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ - יוֹסֵף נֹחַ, שְׁנֵי שֵׁמוֹת, זֶה הָיָה בְּפָרָשַׁת נֹחַ.
וַאֲנִי נוֹלַדְתִּי בְּבַיִת עִם עֲנִיּוּת כָּזֶה שֶׁאֵין בָּעוֹלָם, וְהַחֲתִיכַת לֶחֶם הָיָה אוֹצָר. נוּ, אֲנִי הָיִיתִי יֶלֶד טוֹב, אָז בַּבֹּקֶר שֶׁהָלַכְתִּי לַחֶדֶר לִלְמֹד, אָז הָאִמָּא נָתְנָה לִי פְּרוּסַת לֶחֶם שֶׁיִּהְיֶה לִי לֶאֱכֹל עַד הַצָּהֳרַיִם, אוּלַי אֶהְיֶה רָעֵב, וְהִיא נָתְנָה לִי כַּמָּה טִפּוֹת שֶׁמֶן עַל הַלֶּחֶם וַאֲנִי שָׂמַחְתִּי מְאֹד, לָקַחְתִּי אֶת הַלֶּחֶם וּבִקַּשְׁתִּי אוֹתָהּ: "אִמָּא, תְּנִי עוֹד כַּמָּה, שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה טִפּוֹת".
וְזֶה הָיָה יוֹם חֲמִישִׁי, אָז הִיא צָעֲקָה עָלַי: "אֲנִי צְרִיכָה אֶת הַשֶּׁמֶן בִּשְׁבִיל שַׁבָּת, כָּל הַשַּׁבָּת הוּא הַשֶּׁמֶן. אִם אֲנִי אֶתֵּן לְךָ עוֹד טִפָּה אָז לֹא יִהְיֶה מַסְפִּיק שֶׁמֶן לַצּ'וּלֶנְט, וְאַתָּה רוֹצֶה עוֹד טִפָּה? אַל תְּדַבֵּר כְּלוּם. זֶה מַסְפִּיק!"
נוּ, אָז אֲנִי רָצִיתִי לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וָחֶסֶד, לֹא הָיָה לִי כֶּסֶף, אָז לָקַחְתִּי אֶת הַפְּרוּסַת הַלֶּחֶם, וּכְשֶׁהָלַכְתִּי בַּבֹּקֶר לַחֵדֶר שֶׁלּוֹמְדִים הַיְלָדִים, אָז אַף אֶחָד לֹא יָדַע, וַאֲנִי הָלַכְתִּי לְהַיְהוּדִי הַזָּקֵן הַזֶּה וְהוּא לֹא הָיָה בַּבַּיִת, וְחִפַּשְׂתִּי וְהָלַכְתִּי אֵלָיו וְנָתַתִּי לוֹ וְהוּא לָקַח מִמֶּנִּי, וַאֲנִי הָיִיתִי כָּל-כָּךְ שָׂמֵחַ שֶׁזָּכִיתִי לַעֲשׂוֹת מִצְוַת צְדָקָה - נָתַתִּי לוֹ לֶחֶם לֶאֱכֹל.
אֲנִי רָצִיתִי לְקַיֵּם מִצְוַת צְדָקָה, לְרַחֵם עַל עָנִי, אָז אֲנִי הָלַכְתִּי וְנָתַתִּי לוֹ בְּשִׂמְחָה אֶת הַלֶּחֶם עִם הַטִּפּוֹת שֶׁמֶן זַיִת. אֲנִי נָתַתִּי לוֹ, אֲנִי חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי עָשִׂיתִי צְדָקָה גְּדוֹלָה, הוּא וְאִשְׁתּוֹ הֵם יֹאכְלוּ. וְזֶה הָיָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וַאֲנִי כְּבָר הִתְחַלְתִּי לִלְמֹד חֻמָּשׁ, אָז הַמִּנְהָג שֶׁל הָרַבִּי הָיָה שֶׁבְּיוֹם רִאשׁוֹן הוּא הָיָה מְסַפֵּר לַתַּלְמִידִים: "יְלָדִים, אַתֶּם יוֹדְעִים, הַשָּׁבוּעַ הוֹלֵך הַפָּרָשַׁת נֹחַ". הוּא אָמַר אֶת זֶה כַּמָּה פְּעָמִים כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁזֶּה פָּרָשַׁת 'נֹחַ', אָז הֵם שָׁמְעוּ שֶׁהַשָּׁבוּעַ צְרִיכִים לִלְמֹד פָּרָשַׁת נֹחַ. אַחַר-כָּךְ הוּא סִפֵּר לָהֶם כַּמָּה רָאשֵׁי פְּרָקִים מֵהַלִּמּוּד שֶׁצְּרִיכִים, כַּמָּה סִפּוּרִים מֵהַפָּרָשַׁת נֹחַ, כַּמָּה גֹּדֶל הַתֵּיבָה, כְּדֵי שֶׁבִּשְׁעַת הַלִּמּוּד הֵם כְּבָר יֵדְעוּ אֵיזֶה דְּבָרִים.
נוּ, הִגִּיעַ זְמַן הָאֲכִילָה. כָּל הַתַּלְמִידִים בָּאוּ לַחֵדֶר עִם לֶחֶם וְעִם שֶׁמֶן זַיִת וַאֲנִי לֹא הָיָה לִי לֹא לֶחֶם וְלֹא שֶׁמֶן זַיִת, אֲנִי נָתַתִּי לְהֶעָנִי הַזֶּה וְהָיִיתִי רָעֵב מְאֹד וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהַכְנִיס בְּלִבִּי אֶת הַדִּבּוּרִים שֶׁדִּבֵּר הָרַבִּי, אֲנִי הָיִיתִי בַּשֻּׁלְחָן אֲבָל הָיִיתִי רָעֵב וְלֹא יָדַעְתִּי כְּלָל מַה שֶּׁהוּא מְדַבֵּר. מַה לַּעֲשׂוֹת, אֲנִי לֹא יָכוֹל לְקַבֵּל, אֲנִי רָעֵב. הָיָה כּוֹאֵב לִי הָרֹאשׁ מְאֹד, אֲנִי הָיִיתִי צָרִיךְ לֶאֱכֹל וְאֵין לִי. וַאֲנִי הָיִיתִי בְּטֶבַע גּוּף חָלָשׁ, וּמִגֹּדֶל הַחֲלִישׁוּת לֹא שָׁמַעְתִּי כְּלָל מַה שֶּׁהוּא מְסַפֵּר שֶׁהַשָּׁבוּעַ פָּרָשַׁת נֹחַ. וְהוּא רָצָה לָדַעַת אֵיזֶה יְלָדִים טוֹבִים וְאֵיזֶה יְלָדִים לֹא טוֹבִים, אָז פִּתְאוֹם הוּא עָמַד וְשָׁאַל אֶת יֶלֶד זֶה: "תַּגִּיד, אֵיזֶה פָּרָשָׁה הַשָּׁבוּעַ?" וּכְשֶׁהַיֶּלֶד יָדַע שֶׁהַשָּׁבוּעַ פָּרָשַׁת נֹחַ אָז הוּא יֶלֶד טוֹב. אֲבָל הָיוּ יְלָדִים שֶׁלֹּא זָכְרוּ וְהָיוּ צְרִיכִים לְקַבֵּל זְמַן שֶׁיִּזְכְּרוּ שֶׁפָּרָשַׁת נֹחַ. אָז הוּא הִסְתַּכֵּל עַל כָּל הַתַּלְמִידִים וְהוּא הִבְחִין בִּי שֶׁאֲנִי לֹא שׁוֹמֵעַ כְּלָל וְלֹא יוֹדֵעַ כְּלָל, כְּאִלּוּ אֲנִי לֹא נִמְצָא. הוּא בָּא אֵלַי, "יִשְׂרָאֵל בֶּער, תַּגִּיד לִי, אֵיזֶה פָּרָשָׁה הַשָּׁבוּעַ?" אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי כְּלוּם, כְּאִלּוּ אֲנִי לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּאִלּוּ אֲנִי בִּמְדִינָה אַחֶרֶת.
נוּ, הוּא מְחַכֶּה וּמְצַפֶּה אוּלַי אֲנִי אֶזְכֹּר, אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ כְּלוּם. הוּא חִכָּה וְחִכָּה עַל תְּשׁוּבָה.. וְאֵין תְּשׁוּבָה, אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ!
אָז הוּא שָׁאַל אוֹתִי: "אֵיפֹה הָיִיתָ! לֹא הָיִיתָ פֹּה בִּכְלַל! בְּאֵיזֶה עוֹלָם הָיִיתָ! מַה זֶּה, אֲנִי מְדַבֵּר וַאֲנִי נוֹתֵן כָּל הַכֹּחַ שֶׁלִּי וְאַתָּה לֹא שׁוֹמֵעַ?"
אָז הוּא הִכָּה אוֹתִי, "יִשְׂרָאֵל בֶּער, תַּגִּיד אֵיזֶה פָּרָשָׁה אֲנַחְנוּ!"
אֲנִי לֹא שׁוֹמֵעַ, הָרֹאשׁ הָיָה כּוֹאֵב לִי וְלֹא שָׁמַעְתִּי מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר כְּלָל. אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי כְּלָל אִם פָּרָשַׁת נֹחַ, אִם יֵשׁ נֹחַ, אִם יֵשׁ תּוֹרָה, אִם יֵשׁ פָּרָשָׁה, לֹא יָדַעְתִּי כְּלוּם.
נוּ, נוּ, הָיָה לִי גֵּיהִנָּם, הָיִיתִי יֶלֶד קָטָן וְהָיָה לִי כְּבָר שְׁנֵי פְּעָמִים גֵּיהִנָּם...
וְהָרַבִּי הָיָה כַּעֲסָן. הוּא הָיָה בְּכַעַס גָּדוֹל עָלַי, וְהוּא הָיָה זָקֵן וַאֲנִי הָיִיתִי יֶלֶד, הוּא הִכָּה אוֹתִי בְּאַכְזָרִיּוּת כָּזֶה, "מַה זֶּה, אֲנִי מְדַבֵּר בְּחִנָּם, אֲנִי אוֹמֵר כַּמָּה פְּעָמִים כָּכָה שֶׁהַשָּׁבוּעַ פָּרָשַׁת נֹחַ וְאַתָּה לֹא יוֹדֵעַ אֲפִלּוּ אֵיזֶה דִּבּוּר אֶחָד. אַתָּה לֹא מֵשִׂים לֵב, לֹא מְקַבֵּל וְלֹא יוֹדֵעַ, כְּאִלּוּ לֹא הָיִיתָ פֹּה, כְּאִלּוּ אֵין רַבִּי. מַה זֶּה, אֵיפֹה הָיִיתָ!"
אֲנִי רָאִיתִי שֶׁאֲנִי צָרִיךְ אֶת הַלֶּחֶם כִּי אֲנִי מְקַבֵּל מַכּוֹת וְהָיָה לִי צַעַר, וְגַם-כֵּן הָיָה לִי בּוּשָׁה גְּדוֹלָה שֶׁאֲנִי תַּלְמִיד אֶחָד שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ כְּלוּם. אֲנִי הִתְבַּיַּשְׁתִּי בִּפְנֵי כָּל הַתַּלְמִידִים, הוּא לֹא הִכָּה אַף יֶלֶד אֶחָד - רַק אֶת יִשְׂרָאֵל בֶּער. הוּא כָּל-כָּךְ הִכָּה אוֹתִי בְּאַכְזָרִיּוּת, וְהַבִּזְיוֹנוֹת הֵבִיאוּ לִי יוֹתֵר צַעַר מֵהַמַּכּוֹת. אֲנִי הָיִיתִי תָּמִיד בְּיִסּוּרִים וּבִפְחָדִים גְּדוֹלִים שֶׁמָּא יִשְׁאַל הָרַבִּי אֵיזֶה פָּרָשָׁה. נוּ, מַה יִּהְיֶה? אֲנִי אֲקַבֵּל צְעָקוֹת וּמַכּוֹת. אוֹי, כְּשֶׁהוּא שָׁאַל אֵיזֶה פָּרָשַׁה הַשָּׁבוּעַ, אֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי מְאַבֵּד הַלֵּב, שֶׁאֲנִי מְאַבֵּד כָּל הַחַיִּים, כִּי לֹא יָדַעְתִּי מַה הוּא מְדַבֵּר. אוֹי, אוֹי...
אָמַרְתִּי: "מֵהַיּוֹם אֲנִי כְּבָר לֹא אֶתֵּן אֶת הַלֶּחֶם, אִם לֹא - אֲנִי אֲקַבֵּל מַכּוֹת, אֲנִי לֹא אֵדַע אִם הַשָּׁבוּעַ פָּרָשַׁת נֹחַ". אַף-עַל-פִּי-כֵן, נָתַתִּי עוֹד פַּעַם לֶעָנִי הַזֶּה אֶת הַלֶּחֶם.
וְהָיָה אֶצְלִי כָּל הַיַּהֲדוּת, הַכָּל מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי מֵעִנְיַן רוּחָנִי, מֵעִנְיַן אֱמוּנָה, מֵעִנְיַן הַתּוֹרָה - קִבַּלְתִּי יְדִיעוֹת חֲדָשׁוֹת מַה שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵהַתּוֹרָה, אֲנִי שׁוֹמֵעַ שֶׁיֵּשׁ תּוֹרָה וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הָיָה לִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה.
וַאֲנִי הָיִיתִי פָּשׁוּט מְאֹד וְהָיָה לִי רָצוֹן חָזָק לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, לַעֲבֹד הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת וְלִלְמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל. בִּפְרָט שֶׁהִתְחִיל הַשָּׁנִים שֶׁל אַחֲרֵי בַּר-מִצְוָה, הִתְחִיל הַמִּלְחָמָה שֶׁל חַטֹּאת נְעוּרִים, מַחֲשָׁבוֹת, וְלֹא יָדַעְתִּי מַה זֶּה. נוּ, נוּ, מִי יָכוֹל לְסַפֵּר מִי יָכוֹל לְשַׁעֵר...
הָיָה לִי מִלְחָמוֹת קָשׁוֹת וְהָיָה לִי כָּל פְּגָם כָּלְשֶׁהוּ מֵהַמַּחֲשָׁבָה, הָיָה אֶצְלִי כְּמוֹ הָאִישׁ הָכִי רָשָׁע שֶׁבָּעוֹלָם. וּמָצָאתִי לִי מָקוֹם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַתּוֹרָה. דַּוְקָא מַה שֶּׁעָבַר עָלַי - זֶה הֵבִיא אוֹתִי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲנִי הִתְגַּבַּרְתִּי, לָחַמְתִּי וְאָמַרְתִּי: "אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֲנִי רוֹצֶה לַעֲבֹד הַשֵּׁם!"
אוֹי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם...
אֲנִי הִתְפַּלַּלְתִּי בְּבֵית-כְּנֶסֶת, אֲבָל אֲנִי הִתְפַּלַּלְתִּי בְּהִתְלַהֲבוּת בֶּאֱמוּנָה וּבֶאֱמֶת, וַאֲנִי הָיִיתִי יָחִיד בָּזֶה, וְהָיִיתִי נִרְאֶה כְּמוֹ מְשֻׁגָּע, הָיִיתִי צוֹעֵק מַמָּשׁ עַד לֶב-הַשָּׁמַיִם. כֻּלָּם צָעֲקוּ, כִּי כָּל מִי שֶׁצָּעַק יוֹתֵר הוּא הָיָה חָסִיד יוֹתֵר, הָיָה יוֹתֵר חָשׁוּב, וַאֲנִי צָעַקְתִּי יוֹתֵר מִכֻּלָּם, אֲבָל אֲנִי לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי בִּשְׁבִיל חֲשִׁיבוּת אוֹ בִּשְׁבִיל אֵיזֶה פְּנִיָּה, רַק אֲנִי - הַלֵּב שֶׁלִּי הָיָה בּוֹעֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וַאֲנִי צָעַקְתִּי בְּקוֹלוֹת כָּאֵלּוּ...
וְעַל-יָדִי יָשַׁב זָקֵן גָּדוֹל, הָיָה לוֹ זָקָן יָפֶה, שְׁמוֹ רַב קְהָת, וַאֲנִי יָשַׁבְתִּי עַל-יָדוֹ וְצָעַקְתִּי: "הוֹדוּ לַשֵּׁם כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ".
וְהוּא אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה הָיָה צוֹעֵק עָלַי וּבוֹכֶה: "מָה אַתָּה רוֹצֶה מִמֶּנִּי, אַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת לִי חֵרֵשׁ וַאֲנִי לֹא אֶשְׁמַע כְּלוּם, מַדּוּעַ אַתָּה צוֹעֵק בְּקוֹלוֹת כָּאֵלּוּ, אַתָּה תַּהֲרֹג אוֹתִי, אַתָּה תַּהֲרֹג אוֹתִי, זֶה לֹא צְעָקָה, זֶה בִּשְׁבִיל לַהֲרֹג!"
הוּא הָיָה בֶּן-תּוֹרָה וִירֵא שָׁמַיִם, אֲבָל הוּא לֹא יָכוֹל לִסְבֹּל אֶת הַצְּעָקוֹת, הוּא הָיָה סוֹבֵל מִזֶּה צַעַר גָּדוֹל. הַהַקְפָּדָה שֶׁלּוֹ וְהַכַּעַס שֶׁלּוֹ אֲנִי זוֹכֵר כְּמוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד עַכְשָׁו אֶצְלִי וְצוֹעֵק עָלַי: "מָה אַתָּה רוֹצֶה מִמֶּנִּי!"