ישראל סבא · תכן הפתק הקדוש
מְאֹד הָיָה קָשֶׁה לִי לָרֶדֶת אֵלֶיךָ
תַּלְמִידִי הַיָּקָר לְהַגִּיד לְךָ כִּי נֶהֱנֵיתִי
מְאֹד מֵעֲבוֹדָתֶךָ וְעָלֶיךָ אָמַרְתִּי
*מַיין פַייעֶרִיל וֶועט טְלִיעֶן בִּיז
מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען חֲזַק וֶאֱמַץ
בַּעֲבוֹדָתֶךָ
נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַן
וּבָזֶה אֲגַלֶּה לְךָ סוֹד וְהוּא:
מָלֵא וְגָדִיש מִקַּו לְקַו פצפצי-ה
וּבְחִזּוּק עֲבוֹדָה תְּבִינֵהוּ, וְסִימָן
יז בְּתַמּוּז יֹאמְרוּ שֶׁאֵינְךָ מִתְעַנֶּה
*(האש שלי תוקד עד ביאת המשיח)
אֲבָל לא יָדַעְתִּי מַה שֶּׁזֶּה, זֶה הַנְּיָר זֶה רְפוּאָה? מָה, חָסֵר נְיָרוֹת? חָשַׁבְתִּי: "נְיָר בַּסֵּפֶר, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁזֶּה סִימָן בִּשְׁבִיל לֵידַע אֵיפֹה אֲנִי לוֹמֵד", אָז לֹא שַׂמְתִּי לֵב לָזֶה, רָאִיתִי חֲתִיכַת נְיָר וְקָרָאתִי רַק בַּתּוֹרָה שֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ מְחַדֵּשׁ בַּמָּקוֹם שֶׁפָּתַחְתִּי, בְּאֹרַח חַיִּים בְּחֵלֶק א' דַּף ק"ה, "אוּלַי אֲנִי אֶמְצָא שָׁמָּה דִבּוּרִים שֶׁהֵם יַעַזְרוּ לִי", אָז קָרָאתִי וּבְוַדַּאי הֶחֱיֵיתִי אֶת נַפְשִׁי, אֲבָל אַחַר-כָּךְ רָאִיתִי שֶׁאֵין לִי שׁוּם תִּקְוָה לִרְפוּאָה, כִּי עָשִׂיתִי כָּךְ וְכָךְ, עָשִׂיתִי הַכֹּל וְלֹא מָצָאתִי רַק חֲתִיכַת נְיָר וְלֹא עָזַר לִי הַתּוֹרָה, עָזַר לִי עַל הַמָּקוֹם, אֲבָל תֵּכֶף שֶׁגָּמַרְתִּי לִקְרֹא - חָזְרָה הַמַּחֲלָה כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה וְלֹא רָאִיתִי שׁוּם רְפוּאָה וְלֹא הָיָה לִי כְּלוּם. אָז נָפַלְתִּי בְּדַעְתִּי, חָשַׁבְתִּי שֶׁאֵין לִי שׁוּם תְּקוּמָה, שׁוּם תַּקָּנָה, וְנִתְיָאַשְׁתִּי...
רָצִיתִי לָקַחַת אֶת הַסֵּפֶר וְלִסְגֹּר וּלְהַחֲזִיר אֶת הַסֵּפֶר לְהָאָרוֹן, "לֹא מָצָאתִי רְפוּאָה, אָז מַה לַּעֲשׂוֹת?" טֶרֶם שֶׁסָּגַרְתִּי אֶת הַסֵּפֶר הִבְחַנְתִּי וְרָאִיתִי שֶׁיֵּשׁ שׁוּרוֹת כְּתוּבוֹת עַל הַנְּיָר...
רַק הִתְחַלְתִּי לִקְרֹא, וְתֵכֶף רָאִיתִי מַה שֶּׁזֶּה, שֶׁזֶּה פֶּלֶא מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם!
הִתְחַלְתִּי לִקְרֹא וְרָאִיתִי מַה שֶּׁכָּתוּב, "תַּלְמִידִי הַיָּקָר.." וְקָרָאתִי וְקָרָאתִי אוֹתוֹ עַד שֶׁגָּמַרְתִּי לִקְרֹא אֶת הַמִּכְתָּב כֻּלּוֹ עַד הַסּוֹף, וְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁקָּרָאתִי.. נִכְנַס בִּי, הִרְגַּשְׁתִּי וְרָאִיתִי פְּלָאוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר. כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי מִקֹּדֶם בְּעַצְבוּת כָּזֶה - כָּכָה קִבַּלְתִּי שִׂמְחָה מִזֶּה הַפֶּתֶק, שִׂמְחָה כָּזֶה שֶׁהָעַצְבוּת לֹא הָיָה לָהּ שׁוּם עֶרֶךְ נֶגֶד הַשִּׂמְחָה. לֹא רוֹאִים שִׂמְחָה כָּזוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, רַק בָּעוֹלָם הַבָּא. שִׂמְחָה כָּזוֹ שֶׁאֵין בָּעוֹלָם הַזֶּה שִׂמְחָה כָּזוֹ!
וְהִתְחַלְתִּי לְנַגֵּן נִגּוּנִים כָּאֵלֶּה שֶׁל שִׂמְחָה וְלִרְקֹד וְלִמְחֹאת כַּפַּיִם, פָּנִים כָּאֵלֶּה שֶׁל שִׂמְחָה.. וְכֻלָּם, כָּל בְּנֵי-הַיְשִׁיבָה, שָׁמְעוּ שֶׁאֲנִי נַעֲשֵׂיתִי שָׂמֵחַ. וְהֵם לָמְדוּ בַּיְשִׁיבָה וְאָמְרוּ: "הוֹ, הַמְשֻׁגָּע נַעֲשָׂה שָׂמֵחַ", הֵם אָמְרוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל בֶּער כְּבָר הוּא בְּסֵדֶר גָּמוּר, אַחֲרֵי עַצְבוּת כָּזֶה הוּא בְּשִׂמְחָה כָּזֶה, אָז הוּא מְשֻׁגָּע לְכָל יְמֵי חַיָּיו, "יֵשׁ גּוּשְׁפַּנְקָא - הוּא מְשֻׁגָּע! לֹא יַעֲזֹר לוֹ שׁוּם בֵּית-חוֹלִים וְלֹא שׁוּם רְפוּאָה".
אָז נִכְנַסְתִּי לַחֶדֶר וְהִתְחַלְתִּי לִרְקֹד בַּחֶדֶר שֶׁלִּי, וְכֻלָּם נִכְנְסוּ לַחֶדֶר שֶׁלִּי וְרָאוּ דָּבָר כָּזֶה שֶׁאֲנִי מְרַקֵּד וְשָׂמֵחַ, אֲנִי לֹא שׁוֹאֵל אוֹתָם, אֲנִי מְרַקֵּד וְשָׂמֵחַ כָּזֶה, הֵם נִתְבַּטְּלוּ. אָז הֵם רָאוּ אֶת הָרִקּוּדִים וְהַשִּׂמְחָה, הֵם הוֹצִיאוּ אוֹתִי מֵהַחֶדֶר לְהֶחָצֵר וְעָשׂוּ כָּל בְּנֵי-הַיְשִׁיבָה עִגּוּל, וַאֲנִי הָיִיתִי בָּאֶמְצַע וְרָקַדְתִּי. וְכֻלָּם שָׂמְחוּ כָּל-כָּךְ וְכֻלָּם הִתְלוֹצְצוּ מִמֶּנִּי, "הַמְשֻׁגָּע הוּא מְרַקֵּד.."
טוֹב, הֵם עָמְדוּ זְמַן רַב, הֵם עָמְדוּ כַּמָּה שָׁעוֹת עַד קָרוֹב לַחֲצוֹת לַיְלָה וְהֵם נַעֲשׂוּ עֲיֵפִים, אָז אָמְרוּ: "הוּא לֹא נַעֲשֶׂה עָיֵף, הוּא יְעַיֵּף אוֹתָנוּ, אֲנַחְנוּ עֲיֵפִים יְגֵעִים כְּבָר, אֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלִים לַעֲמֹד, אֵין לָנוּ כֹּחַ יוֹתֵר, צְרִיכִים לִישֹׁן", אָז הֵם הָלְכוּ וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי כִּמְעַט כָּל הַלַּיְלָה וְרָקַדְתִּי לְבַדִּי...
אֲנִי קִבַּלְתִּי חֹתָם שֶׁל שִׁגָּעוֹן, שֶׁל מְשֻׁגָּע, אָז בְּיוֹם חֲמִישִׁי נִכְנְסוּ כָּל הַיְשִׁיבָה לָעִיר, כָּל אֶחָד לַבֵּית-כְּנֶסֶת שֶׁלּוֹ, וְסִפְּרוּ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה, הֵם הוֹצִיאוּ עָלַי קוֹל בְּכָל הָעִיר שֶׁ"הַבְּרֶסְלֵב נַעֲשָׂה מְשֻׁגָּע, אֲבָל מְשֻׁגָּע כָּזֶה שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ, לֹא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם תְּרוּפָה!" עַל-כָּל-פָּנִים קִבַּלְתִּי שֵׁם בְּכָל הָעִיר שֶׁיִּשְׂרָאֵל בֶּער הַבְּרֶסְלֶבֶר נַעֲשָׂה מְשֻׁגָּע. וְהַדַּיָּן הָלַךְ לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה, אָז הוּא שָׁמַע שֶׁכֻּלָּם אוֹמְרִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל בֶּער הַבְּרֶסְלְבֶר נַעֲשָׂה מְשֻׁגָּע כָּזֶה. הֵם סִפְּרוּ עַל הָעַצְבוּת וְהַשִּׂמְחָה, הֵם לֹא יוֹדְעִים מַה זֶּה עַצְבוּת וּמַה זֶּה שִׂמְחָה, אֲבָל הֵם סִפְּרוּ שֶׁנַּעֲשֵׂיתִי מְשֻׁגָּע כָּזֶה. וַאֲנִי הָיִיתִי שָׁכֵן שֶׁל הַדַּיָּן כְּמוֹ חֶדֶר עַל-יַד חֶדֶר, הוּא נָתַן לִי אֶת הַחֶדֶר, הוּא נָתַן לִי הַכֹּל. אָז הוּא הָיָה לוֹ צַעַר גָּדוֹל, אֲנִי הָיִיתִי אִתּוֹ בְּיַחַד בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה כְּמוֹ אַבָּא וּבֵן, הוּא אָהַב אוֹתִי כְּמוֹ בֵּן יָחִיד, הָיָה לוֹ שְׁתֵּי בָּנוֹת וַאֲנִי הָיִיתִי הַבֵּן הַשְּׁלִישִׁי, וַאֲנִי הָיִיתִי יוֹתֵר חָבִיב אֶצְלוֹ מֵהַבָּנוֹת שֶׁלּוֹ!
בְּנֵי-יְשִׁיבָה הִרְגִּישׁוּ אֶת זֶה, הֵם יָדְעוּ שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתִי, אֲבָל אַחַר-כָּךְ שֶׁנַּעֲשֵׂיתִי בְּרֶסְלֵב וְהוּא הָיָה מִתְנַגֵּד וְהוּא אָמַר לִי: "תִּזָּהֵר מְאֹד, בְּרֶסְלֵב - לֹא!" וַאֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי לוֹ, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן הָאַהֲבָה בֵּינֵינוּ לֹא נִתְקַלְקְלָה, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא הָיָה מִתְנַגֵּד הָיָה לוֹ צַעַר גָּדוֹל, "חֲבָל, יִשְׂרָאֵל בֶּער נַעֲשָׂה מְשֻׁגָּע". אָז הוּא הָיָה דּוֹאֵג מְאֹד, "אָסוֹן כָּזֶה.. נַעֲשָׂה מְשֻׁגָּע".
אָז הַדַּיָּן שָׁמַע אֶת זֶה וְכֻלָּם מְסַפְּרִים כָּךְ וְ"עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יָקוּם דָּבָר", אָז הָיָה לוֹ צַעַר גָּדוֹל, הוּא חָשַׁב: "יִשְׂרָאֵל בֶּער לֹא רָצָה לִשְׁמֹעַ לִי אָז הוּא נַעֲשָׂה מְשֻׁגָּע, מָה עוֹשִׂים עַכְשָׁו?" אָז הוּא הָלַךְ הַבַּיְתָה לִרְאוֹת אֶת הַ'מְשֻׁגָּע', לִרְאוֹת אֵיךְ הַמַּצָּב, לְדַבֵּר אִתִּי. וְהוּא נִכְנַס אֵלַי בְּפַחַד שֶׁלֹּא אַכֶּה אוֹתוֹ, מְשֻׁגָּע יָכוֹל גַּם-כֵּן לְהַכּוֹת. אָז הוּא נִכְנַס וְהִתְחִיל לְדַבֵּר אִתִּי, וְדִבַּרְתִּי אִתּוֹ, וְהוּא הִרְגִּישׁ וְרָאָה שֶׁאֲנִי לֹא מְשֻׁגָּע!
אָז הוּא רָאָה בָּעֵינַיִם וְהוּא הֵבִין וְרָאָה בְּבֵרוּר גָּמוּר שֶׁאֲנִי לֹא מְשֻׁגָּע אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה מֵאָה עֵדִים. אָז הוּא מְסַפֵּר לִי שֶׁבְּכָל הָעִיר קִבַּלְתִּי שֵׁם שֶׁל מְשֻׁגָּע, "אֲנִי רוֹצֶה לָדַעַת, כֻּלָּם מְסַפְּרִים שֶׁאַתָּה מְשֻׁגָּע, הָיִיתָ בְּעַצְבוּת כָּזֶה וְאַחַר-כָּךְ שִׂמְחָה כָּזֶה, אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתָּה לֹא מְשֻׁגָּע, תְּסַפֵּר לִי כָּל הַמַּעֲשֶׂה מֵהָעַצְבוּת וְהַשִּׂמְחָה, מַה קָּרָה, מַה זֶּה הָיָה אִתְּךָ!"
אָז סִפַּרְתִּי לוֹ אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמֻּז, מַה שֶּׁהָיָה, וְהֶרְאֵיתִי לוֹ שֶׁהוֹצֵאתִי מֵהָאָרוֹן סֵפֶר וְהָיָה שָׁמָּה חֲתִיכַת נְיָר וְזֶהוּ הַחֲתִיכַת נְיָר.
הוּא שָׁמַע כָּל הַמַּעֲשֶׂה, וְקָרָא אֶת הַנְּיָר, אָז הוּא הִתְחִיל לִצְחֹק צְחוֹק כָּזֶה שֶׁלֹּא רוֹאִים בָּעוֹלָם צְחוֹק כָּזֶה, בְּקוֹלוֹת כָּאֵלּוּ, בִּצְחוֹק כָּזֶה שֶׁהָיָה לוֹ נֵס, הוּא הֶחֱזִיק אֶת הַמֵּעַיִם שֶׁלּוֹ שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מִגֹּדֶל הַצְּחוֹק...
הוּא הָיָה אִישׁ קָדוֹשׁ, לַמְדָּן גָּדוֹל וִירֵא שָׁמַיִם, וְהוּא לֹא צָחַק שׁוּם פַּעַם, אֲנִי הָיִיתִי כַּמָּה שָׁנִים בְּבֵיתוֹ כְּמוֹ בַּבַּיִת שֶׁלִּי וְלֹא רָאִיתִי אַף פַּעַם שֶׁהוּא צוֹחֵק. יֵשׁ לוֹ בָּנוֹת וּמְסַפְּרִים אֵיזֶה דָּבָר, אֲבָל לֹא רָאִיתִי אוֹתוֹ צוֹחֵק. וְהוּא שָׁמַע אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזּוֹ.. הִתְחִיל לִצְחֹק צְחוֹק כָּזֶה שֶׁשָּׁמְעוּ אֲפִלּוּ כָּל הַשְּׁכֵנִים אֶת הַצְּחוֹק. וְשָׂרָה, הַבַּת שֶׁלּוֹ, הִיא גָּרָה אַחֲרֵי הַחֲתוּנָה גַּם-כֵּן בִּשְׁכֵנוּת וְהִיא שָׁמְעָה אֶת הָאַבָּא שֶׁלָּה צוֹחֵק, הִיא הִכִּירָה אֶת הַקּוֹל שֶׁלּוֹ, הִיא לֹא הֵבִינָה, הִיא לֹא שָׁמְעָה כָּל יְמֵי חַיֶּיהָ שֶׁהָאַבָּא שֶׁלָּה יִצְחַק. אָז הִיא בָּאָה עַל הַדֶּלֶת וְהוּא הָיָה מַחֲזִיק אֶת הַמֵּעַיִם שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מִגֹּדֶל הַצְּחוֹק, וְהִיא עָמְדָה וְרָאֲתָה, אָז הִיא אָמְרָה: "אַבָּא, תַּפְסִיק, מַה זֶּה אִתְּךָ, אַתָּה יָכוֹל לָמוּת. מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי צְחוֹק מִמְּךָ, מַה זֶּה, מַה קָּרָה?" אָז הוּא צָחַק עוֹד יוֹתֵר, הוּא רָאָה שֶׁהוּא בְּסַכָּנָה, הָיָה יָכוֹל לָצֵאת כָּל הַבֶּטֶן, הוּא לֹא הָיָה יָכוֹל לְדַבֵּר, אָז הוּא הֶרְאָה לָהּ עִם הַיָּד שֶׁתֵּלֵךְ, "אִם הִיא תַּעֲמֹד כָּךְ וּתְדַבֵּר עוֹד, אֲנִי יָכוֹל לִצְחֹק יוֹתֵר. לְכִי, לְכִי.."
וְהִיא הֵבִינָה שֶׁהוּא לֹא יָכוֹל לְדַבֵּר וְהוּא בְּסַכָּנָה, אָז הִיא הָלְכָה וְהִפְסִיקָה לִשְׁאֹל, הָלְכָה...
אוֹי, צְחוֹק כָּזֶה לֹא שָׁמַעְתִּי עַד עַכְשָׁו, עוֹד לֹא שָׁמַעְתִּי צְחוֹק כָּזֶה. וְהוּא הָיָה מִתְנַגֵּד גָּדוֹל, אָז הוּא אָמַר לִי: "יִשְׂרָאֵל בֶּער, אַתָּה מַאֲמִין שֶׁזֶּה נָפַל מִן הַשָּׁמַיִם? מָה אַתָּה חוֹשֵׁב?"
אָמַרְתִּי לוֹ: "כֵּן".
אָמַר לִי: "אִם-כֵּן, אֲנִי אַרְאֶה לְךָ שֶׁאַתָּה טוֹעֶה! אֲנִי אַרְאֶה לְךָ מִי שֶׁכָּתַב אֶת זֶה".
אָז אָמַרְתִּי לוֹ: "טוֹב, תַּרְאֶה לִי מִי שֶׁשָּׂם אֶת זֶה".
אָז אָמַר: "אֲנִי אַרְאֶה לְךָ".
אָז הוּא הָלַךְ וְהִבְחִין וְעָשָׂה בְּדִיקוֹת עִם כָּל בְּנֵי-הַיְשִׁיבָה הַ'מֻּמְחִים', שֶׁיְּכוֹלִים לַחֲשֹׁב עֲלֵיהֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ דָּבָר כָּזֶה, וְגַם אֲפִלּוּ הַפְּשׁוּטִים, כָּל הַיְשִׁיבָה, הוּא בָּחַן וּבָדַק וְחָקַר, וְאַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ אֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁמָּה בְּהַפֶּתֶק, לֹא יָדְעוּ כְּלָל מִזֶּה. אָז הוּא הִתְבַּיֵּשׁ בְּפָנַי, אָז הוּא סִפֵּר לִי: "אֲנִי חָקַרְתִּי וְלֹא מָצָאתִי אַף אֶחָד. אִם-כֵּן, יִשְׂרָאֵל בֶּער יֵשׁ לוֹ פֶּתֶק, יֵשׁ לוֹ מִכְתָּב מֵרַבִּי נַחְמָן, אָז מֵעַכְשָׁו אֲנִי מְבַטֵּל אֶת כָּל הַהִתְנַגְּדוּת שֶׁלִּי עַל בְּרֶסְלֵב!"
וְהוּא הָיָה מִתְנַגֵּד נוֹרָא כָּזֶה.. שֶׁהָיָה פַּחַד, הַשֵּׁם יַצִּילֵנוּ. אֲנִי לֹא רוֹצֶה לְדַבֵּר מַה שֶּׁהוּא דִּבֵּר. הוּא הָיָה הָאַדְמוֹ"ר שֶׁלָּהֶם וְהֵם כֻּלָּם מִתְנַגְּדִים וְהוּא אָמַר לָהֶם: "אַתֶּם רוֹצִים, לֹא רוֹצִים, תַּעֲשׂוּ מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹצִים. אֲנִי לֹא מִתְנַגֵּד. בִּטַּלְתִּי אֶת הַהִתְנַגְּדוּת עַל בְּרֶסְלֶב. מַה יֵּשׁ, הוּא קִבֵּל מִכְתָּב מֵרַבִּי נַחְמָן!"
אָז אָמְרוּ כֻּלָּם: "כֵּן, מִמִּכְתָּב נַעֲשָׂה שָׂמֵחַ כָּל-כָּךְ? אֲנַחְנוּ נַעֲשֶׂה הַרְבֵּה מִכְתָּבִים". אָז מָצָאתִי בְּכָל הַסְּפָרִים שֶׁלִּי מִכְתָּבִים. הֵם רָאוּ שֶׁאֵין שִׂמְחָה וְאֵין עַצְבוּת (צוֹחֵק)...
הַדַּיָּן הוּא זָכָה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שֶׁהוּא בִּטֵּל אֶת הַהִתְנַגְּדוּת אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא הָיָה לוֹ יְרֻשָּׁה מִגְּדוֹלִים וּגְאוֹנִים שֶׁיֵּשׁ סְפָרִים מֵהֶם, כֵּן. וְהוּא בִּטֵּל אֶת הַהִתְנַגְּדוּת וְאָמַר: "הַתּוֹרָה הִיא לֹא בַּשָּׁמַיִם!"
הוּא קִבֵּל הַפֶּתֶק - מַה שֶּׁאֲנִי מוֹצִיא מִפִּי זֶה תּוֹרַת משֶׁה, קָדוֹשׁ וְקָדוֹשׁ וְקָדוֹשׁ וְקָדוֹשׁ!
וְהוּא נַעֲשָׂה אַחֲרֵי זֶה אַדְמוֹ"ר בִּירוּשָׁלַיִם...