ישראל סבא · שבר-ענן
אֲנִי מְסַפֵּר דָּבָר נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר וַאֲנִי לֹא מְגַזֵּם, אַדְרַבָּא, כָּל מַה שֶּׁאֲנִי מְסַפֵּר אֵינוֹ טִפָּה מִן הַיָּם. אִי אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר, זֶה דָּבָר רוּחָנִי. זֶה אֱמֶת כָּזֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר...
אֲנִי וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר אֲנַחְנוּ יָצָאנוּ מִיַּבְנִיאֵל, הַמּוֹשָׁבָה עַל-יַד טְבֶרְיָה, זֶה הָיָה חֹרֶף, וַאֲנַחְנוּ הִתְחַלְנוּ לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם מֵאֵיזֶה מוֹשָׁבָה וְהָיָה אֲוִיר טוֹב מְאֹד, הָיָה גֶּשֶׁם אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהָלַכְנוּ הָיָה שֶׁמֶשׁ. וּפִתְאֹם יָרַד מַבּוּל, שֶׁבֶר-עָנָן, וְנִשְׁפַּךְ מַיִם.. שִׁטָּפוֹן!
וְנַעֲשָׂה לַיְלָה וְחשֶׁךְ כָּזֶה, לֹא רוֹאִים אֵיפֹה לָלֶכֶת. אִם לְכָאן, אִם לְכָאן. מִיר זֶענֶען גִיוֶוען אִין דִיא בְּלָאטֶע ("אֲנַחְנוּ הָיִינוּ בַּבֹּץ") עוֹד לֹא עָבַר עָלַי דָּבָר כָּזֶה. כִּי אָז לִפְנֵי שִׁבְעִים שָׁנָה הָיָה פֹּה הַתּוּרְכִּים וְהָיָה פֹּה סַכָּנוֹת, עַרְבִים הָיוּ רוֹצְחִים וְגוֹזְלִים. זֵיי הָאבִּין גִּירוֹיבְּט אוּן גִּיהַארְגֶּעט. בַּיי נַאכְט אִיז דָּא וִוידֶער אַזַא מִין שִׁטָּפוֹן, מִיר זֶענֶען גִּיוֶוען בִּיז אַעֶרְצִי אִין דִּיא בְּלָאטֶע. אוּן דִּיא בְּלָאטֶע אִיז גֶּעוֶוען אַזוֹי וִויא אַ-קְלֶעפּ ("הֵם חָמְסוּ שָׁדְדוּ וְרָצְחוּ. בַּלַּיְלָה שׁוּב הָיָה כָּזֶה מִין שִׁטָּפוֹן. אֲנַחְנוּ הָיִינוּ עַד פֹּה בְּתוֹךְ הַבֹּץ (מַרְאֶה עַד מְקוֹם הַבֶּרֶךְ), וְהַבֹּץ הָיָה דָּבִיק"). וְהַבֹּץ הָיָה כְּמוֹ דֶּבֶק, וְאִם הוֹצֵאנוּ אֵיזֶה רֶגֶל זֶה הָיָה מַמָּשׁ נֵס. הָיָה דֶּבֶק, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא? כָּכָה הוֹצֵאנוּ רֶגֶל וְהִמְשַׁכְנוּ לָלֶכֶת. עַל-כָּל-פָּנִים רַבִּי יִשְׂרָאֵל עָלָיו-הַשָּׁלוֹם נַעֲשָׂה חוֹלֶה, הוּא קִבֵּל מַחֲלַת בֶּטֶן, מַחֲלַת קֵבָה. וַאֲנִי פַּעַם הָרִאשׁוֹן בְּחַיָּי שֶׁהָיִיתִי בַּמִּדְבָּר, בַּחשֶׁךְ, בַּשִּׁטָּפוֹן, וְאֵין יוֹדְעִים אֵיפֹה לָלֶכֶת וְאֵיךְ יוֹצְאִים מֵהַבֹּץ. חשֶׁךְ כָּזֶה וּבֹץ כָּזֶה.. אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר.
בְּקִצּוּר, אֲנַחְנוּ עָשִׂינוּ מְסִירוּת נֶפֶשׁ לְהַגִּיעַ לְאֵיזֶה מָקוֹם, כִּי הָיִינוּ יְכוֹלִים לָמוּת מֵהַקּוֹר. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה לוֹ רַחֲמָנוּת עָלֵינוּ וְכָּכָה הָלַכְנוּ, עָבַר זְמַן רַב, הָלַכְנוּ בַּבֹּץ וְלֹא רָאִינוּ שׁוּם תִּקְוָה אֵיךְ נִזְכֶּה לְהַגִּיעַ לִמְקוֹם יִשּׁוּב. אֲנַחְנוּ בַּחשֶׁךְ, אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים אֵיפֹה לָלֶכֶת, אִם לְכָאן אִם לְכָאן. אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים אֵיפֹה לָלֶכֶת...
עַל-כָּל-פָּנִים אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ הִתְחַזַּקְנוּ וְכָכָה הִגַּעְנוּ. פִּתְאֹם רָאִיתִי מֵרָחוֹק אֵיזֶה נֵר. אָז לֹא הָיָה חַשְׁמַל, רַק מְנוֹרוֹת נֵפְט. אֲבָל דֶּרֶךְ הַחֲלוֹנוֹת רָאִיתִי שֶׁיֵּשׁ אוֹר בַּבַּיִת, אָז אָמַרְתִּי שֶׁזֶּה מְקוֹם יִשּׁוּב. אֲבָל אֵיךְ מַגִּיעִים לְשָׁמָּה...
הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רִחֵם עָלֵינוּ וְהִגַּעְנוּ כְּבָר לְהַבַּיִת. הָאִכָּר רָאָה אֶת הַבֹּץ שֶׁלָּנוּ אָז הוּא הִכְנִיס אוֹתָנוּ לְהַבַּיִת וַאֲנַחְנוּ נִכְנַסְנוּ לַחֶדֶר. כָּל הַחֶדֶר נַעֲשָׂה בֹּץ וּמַיִם, אָז אָמַרְנוּ לוֹ: "אֲנַחְנוּ צְרִיכִים קְצָת תֵּה לְחַמֵּם אֶת הַבֶּטֶן, לְחַמֵּם אֶת הָרַגְלַיִם".
אָז הוּא אָמַר: "יֵשׁ לִי תַּנּוּר, בַּתַּנּוּר יֵשׁ קוּמְקוּם גָּדוֹל, אֲנַחְנוּ נִתֵּן לָכֶם תֵּה כַּמָּה שֶׁאַתֶּם רוֹצִים".
בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם יֵשׁ לָנוּ תֵּה, יֵשׁ לָנוּ חֶדֶר כְּבָר, אֲנַחְנוּ בַּיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַחֶדֶר. הִתְפַּלַּלְנוּ עַרְבִית.. כְּאִלּוּ לֹא קָרָה כְּלוּם. כְּאִלּוּ לֹא הָיָה בֹּץ, כְּאִלּוּ לֹא הָיָה מַה שֶּׁהָיָה, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיִינוּ עֲיֵפִים וּתְשׁוּשִׁים בְּיוֹתֵר. כֵּן, הַשֵּׁם עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, נַעֲשֵׂינוּ חֲדָשִׁים. אֲבָל אֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁעַכְשָׁו אֲנִי כָּל-כָּךְ יָגֵעַ וַאֲנִי כָּל-כָּךְ אִישׁ חָלָשׁ, כּוֹאֵב לִי כָּל הַגּוּף, כּוֹאֵב לִי כָּל הָאֵבָרִים, שֶׁיִּתְּנוּ לִי רַק לִשְׁכַּב, חָשַׁבְתִּי: "הַלְוַאי שֶׁיִּתְּנוּ לִי מָקוֹם לִשְׁכַּב חֹדֶשׁ, אוּלַי אֲנִי אוּכַל לָזוּז עִם אֵיזֶה אֵיבָר, לֹא יִתְּנוּ לִי כְּלוּם - אֲנִי רוֹצֶה רַק לִשְׁכַּב".
אָכַלְנוּ בַּלַּיְלָה אֵיזֶה דָּבָר, אֲבָל אֲנִי רָצִיתִי לִרְאוֹת אֶת הַמִּטָּה, אֲנִי לֹא רוֹצֶה לֹא לֶאֱכֹל וְלֹא לִשְׁתּוֹת, אֲנִי רוֹצֶה מִטָּה רַק. אֲנִי בִּקַּשְׁתִּי אֶת בַּעַל-הַבַּיִת: "אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁכַּב", אָז הוּא נָתַן לִי אֶת הַמִּטָּה שֶׁלִּי וַאֲנִי שָׁכַבְתִּי כְּמוֹ מֵת. אוֹי, אוֹי...
וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל, רַבִּי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי שֶׁהָלַךְ לִישֹׁן עַל הַמִּטָּה הָיָה לוֹ כַּמָּה דִּבּוּרִים לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ...
כָּכָה נוֹתְנִים הַנְּשָׁמָה? צְרִיכִים לְהִתְוַדּוֹת, לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַנְּשָׁמָה צְרִיכָה לָצֵאת. וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל סוֹף-כָּל-סוֹף אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר הַוִּדּוּי וְהַקְּרִיאַת שְׁמַע - כְּאִלּוּ לֹא קָרָה כְּלוּם. הַקְּרִיאַת שְׁמַע הָיָה בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ כָּזֶה, "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל.. וְאָהַבְתָּ.."
נוּ, אָז אֲנִי חָשַׁבְתִּי: "הַלַּיְלָה הַזּוֹ אִי אֶפְשָׁר לָקוּם בַּחֲצוֹת. אַחֲרֵי שִׁטָּפוֹן כָּזֶה אֵיךְ אֶפְשָׁר לָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה? הַלַּיְלָה הַזֶּה - אֵין חֲצוֹת".
אֲבָל הוּא הָיָה גִּבּוֹר, אַרְיֵה. הוּא קָם בַּחֲצוֹת לַיְלָה, אֲנִי לֹא יָכוֹל לְהָבִין בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע אֵיךְ הוּא קָם, כָּל הָאֵיבָרִים הָיוּ מַמָּשׁ שְׁבוּרִים וַעֲיֵפִים כָּל-כָּךְ, וְהוּא קָם וְהִתְחִיל לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן חֲצוֹת...
אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת הַחֲצוֹת, אֲבָל לֹא יָכֹלְתִּי לָזוּז עִם אֵיבָר, אֲנִי רָצִיתִי לָצֵאת, אֵיךְ אֶפְשָׁר לִישֹׁן כְּשֶׁיֵּשׁ חֲצוֹת כָּזֶה, אֵיךְ אֶפְשָׁר לִישֹׁן? אֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לָזוּז עִם אֵיבָר, אָז אֲנִי שָׁכַבְתִּי, אֲבָל בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי שָׁמַעְתִּי הַחֲצוֹת...
סוֹף-כָּל-סוֹף הִתְגַּבַּרְתִּי בְּכָל הַכֹּחַ וְיָצָאתִי מֵהַמִּטָּה וְקַמְתִּי, "יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה!"
עַל-כָּל-פָּנִים רַבִּי יִשְׂרָאֵל יָשַׁב, הָיָה שֻׁלְחָן, אֲנִי נִגַּשְׁתִּי לַשֻּׁלְחָן וְנָפַל עָלַי פַּחַד, רָאִיתִי פָּנִים כָּזֶה.. שֶׁהוּא בּוֹעֵר כָּאֵשׁ!
אֲנִי נִגַּשְׁתִּי לַשֻּׁלְחָן, אֲבָל טֶרֶם שֶׁהִגַּעְתִּי לַשֻּׁלְחָן.. הָיָה רְעִידַת אֲדָמָה!
הַשֻּׁלְחָן וְהָרִצְפָּה כֻּלָּה - רָעֲדוּ! הָרִצְפָּה הָיָה רוֹעֶדֶת וְהַשֻּׁלְחָן הָיָה רוֹעֵד וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל הָיָה רוֹעֵד. הוּא הָיָה רוֹעֵד וְהַשֻּׁלְחָן וְהָרִצְפָּה הָיָה גַּם-כֵּן רוֹעֲדִים מֵהָרְעָדָה שֶׁלּוֹ...
אַחַר-כָּךְ הִגִּיעַ זְמַן הַתְּפִלָּה...
וְהוּא עָשָׂה הֲכָנָה לְהַתְּפִלָּה, וְאַחֲרֵי חֲצוֹת כָּזֶה הוּא עָשָׂה תְּפִלָּה כָּזֶה, שֶׁכָּל הַכְּפָר, כָּל הַמּוֹשָׁבָה לֹא יָכְלוּ לָלֶכֶת. כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ עֲבוֹדָה, אִכָּרִים, וְכֻלָּם הָיוּ סְבִיב הַבִּנְיָן שֶׁלָּנוּ מֵהַקּוֹלוֹת שֶׁל תְּפִלַּת הַשַּׁחֲרִית שֶׁלּוֹ. הֵם רַק עָמְדוּ וְשָׁמְעוּ אֶת הַתְּפִלָּה שֶׁלּוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל, כֵּן.
אֲנִי זוֹכֵר אֵיךְ רַבִּי יִשְׂרָאֵל הִתְפַּלֵּל, הוּא הִגִּיעַ לַבְּרָכוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע, "לָאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ, לַמֶּלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ. כִּי הוּא לְבַדּוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ, פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת", כָּל דִּבּוּר הִכְנִיס בְּלִבִּי אוֹרוֹת כָּאֵלּוּ. וַאֲנִי עָמַדְתִּי עַל-יַד הַדֶּלֶת וְהָיָה פַּחַד. נָפַל עָלַי יִרְאָה וּפַחַד גָּדוֹל. אָז אֲנִי נִתְקָרַבְתִּי לְהַדֶּלֶת וְהֶחֱזַקְתִּי בְּהַדֶּלֶת, לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲמֹד מֵרִבּוּי הָאוֹר, לֹא יָכֹלְתִּי! אֲנִי יָכוֹל לִגְוֹעַ בַּחֶדֶר. אָז אָמַרְתִּי: "אֲנִי אֶעֱמֹד עַל-יַד הַדֶּלֶת, בָּרֶגַע שֶׁאֲנִי אַרְגִּישׁ שֶׁקָּרוֹב לִיצִיאַת הַנְּשָׁמָה, בָּרֶגַע שֶׁלֹּא אוּכַל בְּשׁוּם אֹפֶן לִסְבֹּל, אֲנִי יָכוֹל לִגְוֹעַ, אָז אֲנִי אַסְפִּיק לָצֵאת". כָּכָה הָיָה. אֲנִי לֹא מְסַפֵּר גֻּזְמָאוֹת. אֲנִי עָמַדְתִּי מוּכָן לָצֵאת, בִּזְמַן שֶׁאִי אֶפְשָׁר כְּבָר בְּשׁוּם אֹפֶן, אָז אֲנִי אַסְפִּיק לָצֵאת. עָמַדְתִּי עַל-יַד הַדֶּלֶת...
וְזֶה אֲנִי לֹא מְשַׁקֵּר, אֲנִי לֹא מְגַזֵּם. מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר זֶה אֱמֶת כָּזֶה שֶּׁאֵין לָנוּ הֲשָׂגָה. אֲנִי עוֹד לֹא - אִי אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר אֵיךְ זֶה הָיָה. אֲנִי בָּרוּךְ הַשֵּׁם שָׁמַעְתִּי הַרְבֵּה פְּעָמִים הַתְּפִלָּה שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל, וְהִרְגִּישׁוּ שֶׁזֶּה דָּבָר לֹא רָגִיל. הוּא לֹא הָיָה צָרִיךְ לִלְחֹם עִם הַגַּאֲוָה שֶׁלֹּא תִּקְרַב אֵלָיו. הוּא הָיָה נָקִי מִכָּל הַתַּאֲווֹת. זֶה רַק רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת פְּלָאוֹת כָּאֵלֶּה. וְהוּא הָיָה בְּעוֹלָם הַזֶּה עִם גּוּף, הוּא הָיָה מְדַבֵּר עִם הָעוֹלָם כְּאִלּוּ הוּא אֶחָד מִבְּנֵי-הָעוֹלָם.
נוּ, וְהַבַּעַל-הַבַּיִת שֶׁל הַדִּירָה אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה נִכְנַס אֵלֵינוּ, וְהָיָה לוֹ כַּמָּה חֲדָרִים וְשָׁמָּה הָיָה עוֹד חֶדֶר עִם שֻׁלְחָן, כִּסָּאוֹת, וְהוּא נָתַן עַל הַשֻּׁלְחָן כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ בַּבַּיִת. הָיָה רָעָב, אֲבָל הֵם הָיָה לָהֶם כָּל-טוּב, זֵיתִים, בֵּיצִים, גְּבִינָה, שַׁמֶּנֶת, חֶמְאָה, שֻׁלְחָן גָּדוֹל עִם כָּל-טוּב שֶׁבָּעוֹלָם, אִכָּר יֵשׁ לוֹ כָּל טוּב. וְהוּא נִכְנַס אֵלֵינוּ וְאָמַר לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל בְּהַכְנָעָה כְּמוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בְּיִרְאָה: "אֲנִי מְבַקֵּשׁ אֶת כְּבוֹדְךָ שֶׁתִּכָּנְסוּ לֶאֱכֹל".
טוֹב, אֲנַחְנוּ נִכְנַסְנוּ וְהָיָה כָּל מִינֵי מַאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם עַל הַשֻּׁלְחָן, אָז רַבִּי יִשְׂרָאֵל אָמַר לוֹ שֶׁהוּא לֹא רוֹצֶה, הוּא לֹא צָרִיךְ, רַק תֵּה וְלֶחֶם. אָז הָאִכָּר אָמַר: "אֶצְלִי כָּשֵׁר, אֵין מַה לִּדְאֹג. זֵיתִים - כָּשֵׁר, בֵּיצִים - כָּשֵׁר, הַכֹּל כָּשֵׁר. חָלָב - כָּשֵׁר, אֲנִי לֹא גּוֹי, אֲנַחְנוּ כְּשֵׁרִים. הַכֹּל כָּשֵׁר".
אָז רַבִּי יִשְׂרָאֵל אָמַר לוֹ: "לֹא, לֹא, אֲנִי לֹא צָרִיךְ יוֹתֵר".
כְּשֶׁרָאִיתִי דָּבָר כָּזֶה.. אֲנִי הָיָה לִי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת, "אֵיךְ אֲנִי נִרְאֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה!"
וְאָז הָיָה הָעוֹלָם לֹא כְּמוֹ הַיּוֹם, אָז הָיָה הָעוֹלָם חֲזָקִים מְאֹד בֶּאֱמוּנָה, בִּתְפִלָּה, בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, בַּחֲסִידוּת. לֹא כְּמוֹ הַיּוֹם. אֲבָל אֲנִי רָאִיתִי אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל.. אָז נִתְבַּטְּלוּ אֶצְלִי כָּל הַגְּדוֹלִים שֶׁהָיוּ בִּטְבֶרְיָה שֶׁרָדְפוּ אוֹתִי אַחַר-כָּךְ.
פַּעַם אַחַת בְּחַיָּי רָאִיתִי 'פּוּרִים' כָּזֶה (צוֹחֵק)...
כֵּן, הַיְלָדִים וְהַיְלָדוֹת הָיָה לָהֶם שַׁרְווּלִים קְצָרִים, אָז הֵם הָלְכוּ עִם הַמַּגָּבוֹת לְכַסּוֹת אֶת הָרֹאשׁ וְהַיָּדַיִם בְּיִרְאָה וָפַחַד. יְלָדוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל בַּת-מִצְוָה אוֹ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הֵם יְכוֹלִים לָלֶכֶת עִם הַשְּׂיעָרוֹת בְּלִי כִּסּוּי רֹאשׁ, הַיַּלְדָה לֹא צְרִיכָה לְכַסּוֹת אֶת הָרֹאשׁ. אֲבָל הֵם לֹא יָדְעוּ, אָז הֵם כִּסּוּ אֶת הָרֹאשׁ עִם מַגָּבוֹת וְגַם-כֵּן קָשְׁרוּ אֶת הַכִּסּוּי רֹאשׁ עִם שְׂרוֹכִים, שֶׁלֹּא יִפֹּל חַס-וְשָׁלוֹם, וְגַם-כֵּן עַל הַיָּדַיִם. הָיָה יָפֶה לִרְאוֹת דָּבָר כָּזֶה...