ישראל סבא · נסיעה לירושלים במסירות נפש
אוֹי וֵוי כַּמָּה אֲנִי אָהַבְתִּי אֶת בְּרֶסְלֶב, אֲנִי מָסַרְתִּי אֶת נַפְשִׁי לִנְסֹעַ מִטְּבֶרְיָה לִירוּשָׁלַיִם בִּזְמַן שֶׁאֵין לִי כֶּסֶף וְאֵין לִי לֶחֶם בִּשְׁבִיל הַיְלָדִים, אֵין לִי בֶּגֶד בִּשְׁבִיל הַיְלָדִים. אֲנִי נָסַעְתִּי לִירוּשָׁלַיִם, וְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ כֻּלָּם עֲנִיִּים. נוּ, אֵצֶל עֲנִיִּים אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל, אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כֶּסֶף? אֲפִלּוּ לֹא הַרְבֵּה, אֲבָל הֵם עֲנִיִּים.
אֲנִי סָבַלְתִּי.. מָה, אִם אֵין כֶּסֶף אֵין לֶחֶם, אֲנִי הוֹלֵךְ לַחֲנוּת וְהַמּוֹכֵר הוּא לֹא נוֹתֵן לִי, אִם אֲנִי רָעֵב אוֹ לֹא זֶה לֹא עֵסֶק שֶׁלּוֹ, "אַתָּה רוֹצֶה לֶחֶם - כֶּסֶף!" אֲנִי לֹא הָיָה לִי כֶּסֶף.
וְגַם-כֵּן מַיִם לֹא הָיָה לִי. בִּירוּשָׁלַיִם הָיָה דֹּחַק גָּדוֹל בְּמַיִם, הַיּוֹם יֵשׁ מַעְיָנוֹת, אֲבָל אָז הָיָה מַעְיָן אֶחָד בְּכָל יְרוּשָׁלַיִם. אָז הָיָה שְׁנֵי מִינֵי מַיִם - מַיִם לִנְטִילָה וּמַיִם לִשְׁתִיָּה. בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת לֹא קוֹנִים לִשְׁתִיָּה, קוֹנִים בְּזוֹל מַיִם לִנְטִילָה. לֹא הָיָה לִי מַיִם לִשְׁתּוֹת, לֹא לֶחֶם וְלֹא מַיִם.
נוּ, רָאִיתִי שֶׁנָּסַעְתִּי לִירוּשָׁלַיִם, הִסְתַּכַּלְתִּי עָלַי, "מַה, אֵיךְ אַתָּה נוֹסֵעַ? לְמִי אַתָּה נוֹסֵעַ? מַה תַּעֲשֶׂה שָׁמָּה? לֹא יִהְיֶה לְךָ לֶאֱכֹל לֶחֶם אֲפִלּוּ". וַאֲנִי לֹא הִסְתַּכַּלְתִּי עַל זֶה, אֲנִי מָסַרְתִּי אֶת נַפְשִׁי, אֲנִי צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ מֵרַב נַפְתָּלִי אֵיזֶה דִּבּוּר מֵרַבֵּנוּ וְכֵן מִזֶּה וּמִזֶּה.
כָּל פַּעַם הָיָה סִבּוֹת אֲחֵרוֹת וְנִסִּים אֲחֵרִים עַל הַנְּסִיעָה. מַה, כְּשֶׁאֵין כֶּסֶף אֶפְשָׁר לִנְסֹעַ? לְחֵיפָה וְלִירוּשָׁלַיִם צְרִיכִים כֶּסֶף לְשַׁלֵּם בִּשְׁבִיל הַסָּעוֹת וּבִשְׁבִיל לֶחֶם.
אֲבָל אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַכֹּל רָשׁוּם, יֵשׁ חֶשְׁבּוֹן!
הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא רוֹאֶה אֶת הַלֵּב שֶׁלִּי, הוּא רָאָה שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ לִשְׁמֹעַ אֵיזֶה דִּבּוּר מֵרַבֵּנוּ, אָז כּוֹתֵב לִי: "תַּלְמִידִי הַיָּקָר!"
אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי חַי וְסָבַלְתִּי חֶרְפַּת רָעָב. גַּם מַיִם לֹא הָיָה לִי. נְסִיעָה כָּזוֹ זֶה יָחִיד בָּעוֹלָם!
פַּעַם אַחַת אֲנִי פָּגַשְׁתִּי אֶת רַב אַלְטֶר שׁוֹחֵט, הוּא הָיָה בַּעַל-שֵׁם כָּזֶה שֶׁהוּא צַדִּיק, שֶׁהוּא גָּדוֹל, שֶׁהוּא עוֹבֵד הַשֵּׁם, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צְדָקָה וָחֶסֶד. אָז אֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה לִנְסֹעַ לִירוּשָׁלַיִם אֲבָל בְּלִי כֶּסֶף אִי אֶפְשָׁר לִנְסֹעַ, אָז רָאִיתִי אֶת רַב אַלְטֶר, חָשַׁבְתִּי: "אוּלַי הוּא יַעֲזֹר לִי". אָז אָמַרְתִּי: "רַב אַלְטֶר, יֵשׁ לִי בַּקָּשָׁה מִמְּךָ".
"מַה יֵּשׁ?"
"אֲנִי צָרִיךְ הַלְוָאָה חֲצִי לִירָה".
אָז הוּא מִסְתַּכֵּל עָלַי כְּמוֹ עַל מְשֻׁגָּע, "מַה הוּא מְדַבֵּר, אֲנִי עָשִׁיר, אֲנִי בַּנְקָאִי, אֲנִי יֵשׁ לִי חֲצִי לִירָה? בַּבַּנְק יֵשׁ חֲצִי לִירָה, אֲבָל אֶצְלִי יֵשׁ רַק גְּרוּשִׁים. מַה הוּא אוֹמֵר, הַלְוָאָה חֲצִי לִירָה?"
הוּא אָמַר לִי: "עֲזֹב אוֹתִי. אֵיךְ יֵשׁ לְךָ עַזּוּת כָּזֶה לְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי חֲצִי לִירָה?"
נוּ, אֲנִי נִתְבַּיַּשְׁתִּי מְאֹד, אָמַרְתִּי לוֹ: "אִם אִי אֶפְשָׁר לְךָ, אַל תִּתֵּן".
אֲבָל הַבָּקָּשָׁה שֶׁלִּי, הוּא לֹא הָיָה יָכוֹל לְהוֹצִיא אֶת זֶה מִלִּבּוֹ, הוּא לֹא הָיָה יָכוֹל לִשְׁכֹּחַ, אֲנִי אָמַרְתִּי בְּכֹחַ, בְּתֹקֶף: "אֲנִי צָרִיךְ חֲצִי לִירָה!" שֶׁיַּלְוֶה לִי חֲצִי לִירָה.
הוּא חָשַׁב: "מָתַי הוּא יַחֲזִיר לִי? יָכוֹל לָתֵת חֲצִי לִירָה?! יָכוֹל לָתֵת גְּרוּשׁ, שְׁנֵי גְּרוּשׁ, חֲמִשָּׁה גְּרוּשׁ, אֲבָל לֹא חֲצִי לִירָה".
בַּסּוֹף, לֹא נָתַתִּי לוֹ מְנוּחָה, בְּכָל פַּעַם שֶׁהוּא רָאָה אוֹתִי: "מֶה עָשִׂיתָ, מַדּוּעַ עָשִׂיתָ כָּכָה? אֲנִי לֹא יָכוֹל לָנוּחַ!"
הוּא אָמַר לִי שֶׁהוּא יִתְיַשֵּׁב, אַחַר-כָּךְ הוּא רָאָה אוֹתִי בַּשּׁוּק וְקָרָא אוֹתִי וְאָמַר לִי: "אֲנִי אֶתֵּן לְךָ חֲצִי לִירָה. מָחָר מָחֳרָתַיִם, אֲנִי אֶתֵּן לְךָ חֲצִי לִירָה".
נוּ, נוּ, הַשִּׂמְחָה שֶׁלִּי.. יֵשׁ לִי כְּבָר כֶּסֶף לְהַנְּסִיעָה לִירוּשָׁלַיִם לִנְסֹעַ. אֲבָל לֹא נָסְעוּ יָשָׁר מִטְּבֶרְיָה לִירוּשָׁלַיִם, מִקֹּדֶם הָיוּ צְרִיכִים לִנְסֹעַ לְחֵיפָה וּמֵחֵיפָה לִירוּשָׁלַיִם. מִטְּבֶרְיָה לְחֵיפָה עָלָה חֲצִי לִירָה, אֲבָל מֵחֵיפָה לִירוּשָׁלַיִם עוֹד פַּעַם לֹא הָיָה לִי...
בְּחֵיפָה הָיָה גָּר רַב אֶחָד שֶׁהוּא הָיָה מַכִּיר אֶת רַבֵּנוּ, וְכָל חֵיפָה אָהַב אוֹתוֹ. הוּא גָזַז כָּל הַשְּׂעָרוֹת בִּמְקוֹם הַבְּלוֹרִית, לֹא הִשְׁאִיר שְׂעָרוֹת כְּמוֹ כֻּלָּם, זֶה יָחִיד בְּחֵיפָה. וְגַם הֶחָלָב שֶׁלּוֹ הָיָה יָחִיד בְּחֵיפָה, הֵם הִרְגִּישׁוּ טַעַם גַּן-עֵדֶן בֶּחָלָב שֶׁלּוֹ. אֲנִי בָּאתִי אֵלָיו וְאִשְׁתּוֹ לֹא רָצְתָה אוֹרְחִים, הִיא אָמְרָה לוֹ: "אוֹרְחִים - תִּקַּח אוֹתוֹ לְבֵית-מָלוֹן. אֲנִי לֹא יְכוֹלָה, אֵין לִי כֹּחַ, אֲנִי לֹא רוֹצָה אוֹרְחִים". הָיָה כָּכָה. הוּא הָלַךְ אִתִּי לְבֵית-מָלוֹן, עָשָׂה לִי מִטָּה וּמַה לֶּאֱכֹל וּמַה לִּישֹׁן.
בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה הוּא הָלַךְ לְהַכְּפָר כְּדֵי שֶׁיַּעֲמֹד בְּבֵית-הַחֲלִיבָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה חֲלַב עַכּוּ"ם, חֲלַב גּוֹי, וַאֲנִי הָלַכְתִּי אִתּוֹ. נוּ, הָיָה לוֹ כַּמָּה פַּחִים עִם חָלָב, הוּא לָקַח פַּח אֶחָד וַאֲנִי לָקַחְתִּי פַּח אֶחָד וַאֲנַחְנוּ הָלַכְנוּ שְׁנֵינוּ וְדִבַּרְנוּ מֵרַבֵּנוּ מִבַּיִת לְבַיִת.
אוֹי, רוֹאִים שֶׁהָאָדָם קָשֶׁה לוֹ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה. אִם הָיָה נוֹתֵן לִי כֶּסֶף שֶׁיִּהְיֶה לִי בִּשְׁבִיל לֶחֶם, בִּשְׁבִיל לִשְׁלֹחַ הַבַּיְתָה אֵיזֶה דָּבָר, הָיָה לוֹ כֶּסֶף הַרְבֵּה. הַמַּתָּנָה שֶׁלּוֹ הָיָה הַמָּלוֹן וַאֲכִילָה וַחֲצִי לִירָה, זֶה הוּא נָתַן לִי, וַחֲצִי לִירָה.
רָאִיתִי חֲבֵרִים חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב מִפּוֹלַנְיָה, חָבֵר אֶחָד הָיָה לוֹ בֵּית-חֲרשֶׁת וְהוּא הָיָה עָשִׁיר וְהוּא הֵרִים אֶת עֵינָיו, הוּא נָתַן לִי לִישֹׁן, נָתַן לִי לֶאֱכֹל, אֲבָל כֶּסֶף - זֶה הוּא הָיָה קַמְצָן עַל כֶּסֶף. וְרָאִיתִי שֶׁמִּי שֶׁאֵין לוֹ זְכִיָּה - אָז לֹא נוֹתְנִים לוֹ לְקַיֵּם הַמִּצְוַת צְדָקָה. אִם הָיָה נוֹתֵן לִי כַּמָּה לִירוֹת לְהָבִיא הַבַּיְתָה שֶׁיִּהְיֶה לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל. מַה חִפַּשְׂתִּי? חִפַּשְׂתִּי אֵיזֶה דָּבָר מְיֻתָּר? לֶחֶם בִּשְׁבִיל הַיְלָדִים, בֶּגֶד בִּשְׁבִיל הַיְלָדִים.
אַיי אַיי אַיי, אִם הָיָה נוֹתֵן, הוּא הָיָה צָרִיךְ לָתֵת לִי בְּהַרְחָבָה גְּדוֹלָה צְדָקָה וָכֶסֶף, הָיָה לוֹ כֶּסֶף וְהוּא הָיָה מַרְוִיחַ, וְלֹא נָתַן. הַנְּתִינָה שֶׁלּוֹ הָיָה עֲשָׂרָה גְּרוּשׁ, כָּכָה הוּא נָתַן לִי. מַה, בִּשְׁבִיל מָה הוּא עוֹבֵד, בִּשְׁבִיל מִי, בִּשְׁבִיל מָה? אֲבָל אֵין שֵׂכֶל. מַה שֶּׁהוּא מַרְוִיחַ וְיֵשׁ לוֹ כֶּסֶף, אֵין לוֹ מֶמְשָׁלָה עַל עַצְמוֹ עַל הַכֶּסֶף. כָּכָה הוּא. וְגַם-כֵּן בִּגְלַל שֶׁאֲנִי הָיִיתִי צָרִיךְ לַעֲבֹר בְּדֶרֶךְ כָּזֶה לִרְאוֹת מַה יִּהְיֶה מִמֶּנִּי.
הֵם יָדְעוּ שֶׁאֲנִי יָחִיד בָּעוֹלָם!
אֲנִי לֹא הִרְהַרְתִּי עַל זֶה, אֲנִי לֹא הִקְפַּדְתִּי עָלָיו, לֹא הָיָה לִי קְפֵּדָה בַּלֵּב מַדּוּעַ הוּא מַעֲלִים עַיִן, כָּכָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם, מִי שֶׁאֵין לוֹ זְכִיָּה אָז נוֹתְנִים לוֹ הַכֶּסֶף, "אַל תִּתֵּן לְיִשְׂרָאֵל בֶּער, רַק עֲשָׂרָה גְּרוּשׁ".
וַאֲנִי אַף-עַל-פִּי-כֵן אֲנִי לֹא הִסְתַּכַּלְתִּי עַל זֶה, עַל-כָּל-פָּנִים הוּא אֵין לוֹ אֱמוּנוֹת כָּזְבִיּוֹת, הוּא לֹא מַאֲמִין בָּאַדְמוֹ"רִים, וּבָזֶה אֲנִי הָיִיתִי אִתּוֹ בְּיַחַד קָרוֹב מְאֹד. הוּא כָּמוֹנִי, הוּא רָחוֹק, הוּא לֹא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנוֹת כָּזְבִיּוֹת. אֲבָל זֶה לֹא מַסְפִּיק...
וְכָכָה הָלַכְתִּי לְ'שַׁעֲרֵי חֶסֶד' לְדַבֵּר מֵרַבֵּנוּ עִם זֶה וְעִם זֶה. אִם הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁאֲנִי סוֹבֵל עֲנִיּוּת - נוּ, בִּירוּשָׁלַיִם יֵשׁ הַרְבֵּה עֲנִיִּים.
אוֹי מִי יוֹדֵעַ, מִי יָכוֹל לְסַפֵּר, מִי יָכוֹל לְשַׁעֵר דְּבָרִים כָּאֵלֶּה. הָיִיתִי יָכוֹל לִהְיוֹת מְשֻׁגָּע אוֹ גַּנָּב אוֹ דָּבָר כָּזֶה. אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ דָּבָר כָּזֶה, יֵשׁ יֶלֶד וְאֵין לוֹ בֶּגֶד וְאֵין לוֹ לֶחֶם וְלֹא נַעַל לָרַגְלַיִם וְלֹא שִׁלַּמְתִּי בַּעֲדָם אֶת הַכֶּסֶף שֶׁל הַחִנּוּךְ שֶׁל הַבֵּית-סֵפֶר וְזָרְקוּ אוֹתָם בְּכָל חֹדֶשׁ מִן הַחֶדֶר שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ עַד שֶׁיָּבִיאוּ כֶּסֶף. נוּ, מִי כֵּן יָכוֹל לְהָבִין אֶת זֶה, אֵיזֶה צַעַר זֶה? מִי יָכוֹל לְשַׁעֵר אֶת הַצַּעַר וְהַכְּאֵב וְהַבּוּשָׁה, מִי יָכוֹל לְשַׁעֵר. עַכְשָׁו אֲנִי מְסַפֵּר וַאֲנִי מְצַחֵק וַאֲנִי בְּשִׂמְחָה, אֲבָל אָז מִי יָכוֹל לְשַׁעֵר אֶת הַלֵּב שֶׁלִּי, אֶת הַצַּעַר וְהַשִּׁבְרוֹן לֵב שֶׁהָיָה לִי?
אוֹי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יוֹדֵעַ הָאֱמֶת, כַּמָּה שֶׁאֲנִי אֲסַפֵּר עוֹד לֹא מַגִּיעַ לִכְפִי שֶׁהָיָה! וּבָרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי לֹא הִכְנַעְתִּי עַצְמִי לְהַשֶּׁקֶר. בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי הָיִיתִי חָזָק, אֲנִי צָחַקְתִּי מִכֻּלָּם. אֲנִי הָיִיתִי גִּבּוֹר חָזָק וְלֹא הִכְנַעְתִּי עַצְמִי לִכְלוּם!
אֲנִי גַּרְתִּי בִּטְבֶרְיָה וְלֹא הָיָה לִי פַּרְנָסָה, וַאֲנִי נָסַעְתִּי לִירוּשָׁלַיִם בִּשְׁבִיל לִשְׁמֹעַ אֵיזֶה דִּבּוּר מֵרַבֵּנוּ. אֲנִי נָסַעְתִּי לִירושָׁלַיִם וְהָיִיתִי שָׁמָּה שָׂמֵחַ. וְחָזַרְתִּי מִירוּשָׁלַיִם, וּמָצָאתִי אֶת הַבַּת שֶׁלִּי חוֹלָה כָּל-כָּךְ רָחוֹק מִן הַחַיִּים, בְּחֹלִי כָּזֶה.. אָז אִשְׁתִּי אָמְרָה לִי: "אַתָּה גָּרַמְתָּ לָהּ אֶת זֶה! הִיא הִתְגַּעְגְּעָה אַחֲרֶיךָ וְנִכְנְסָה לְמַחֲלָה כָּזֶה, הִיא הִתְגַּעְגְּעָה אַחֲרֵי הָאַבָּא שֶׁלָּהּ", וּבָרוּךְ הַשֵּׁם הִיא הִבְרִיאָה...