אור ברסלב
ספר ישראל סבא ישראל סבא › נחל נובע

ספר ישראל סבא

ישראל סבא · נחל נובע

אמונה ובטחון

רַבִּי יִשְׂרָאֵל וַחֲסִידָיו בְּהִלּוּלַת הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחָאִי, שֶׁנֶּעֱרֶכֶת בְּכָל שָׁנָה בְּלַ"ג בָּעֹמֶר בְּמִירוֹן...

רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר הוּא הָיָה גָּר בְּחֶבְרוֹן. הוּא הִשְׁאִיר אֶת הָאִשָּׁה וְהַיְלָדִים, וּפִתְאוֹם הוּא בָּא מֵחֶבְרוֹן לִטְבֶרְיָה וּמָצָא אֶת יִשְׂרָאֵל בֶּער אוֹדֶסֶר בִּטְבֶרְיָה וְנַעֲשָׂה רַעַשׁ גָּדוֹל בְּכָל הָעוֹלָם, נַעֲשָׂה אֵשׁ גָּדוֹל עַד הַשָּׁמַיִם, "יִשְׂרָאֵל בֶּער נַעֲשָׂה בְּרֶסְלֵב! וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר הוּא סַכָּנָה! הוֹ.. כְּבָר שְׁנַיִם, רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר וְיִשְׂרָאֵל בֶּער, זֶה סַכָּנָה גְּדוֹלָה לְכָל הָעוֹלָם!" נָפַל עֲלֵיהֶם פַּחַד, עַל כָּל הַמִּתְנַגְּדִים הַגְּדוֹלִים וְהַמְפֻרְסָמִים. הָיִינוּ שְׁנַיִם נֶגֶד כָּל הָרַבָּנִים, נֶגֶד כָּל הַגְּדוֹלִים, הָיִינוּ שְׁנַיִם, אֲנִי וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר!

נַעֲשָׂה חַבְרוּתָא, שְׁנֵי בְּרֶסְלֵבִים, לֹא הָיָה בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכָל הָעוֹלָם הָיָה מִתְנַגְּדִים עַל בְּרֶסְלֵב, כָּל הָעוֹלָם, וַאֲנַחְנוּ הָיִינוּ רַק שְׁנַיִם נֶגֶד כָּל הָעוֹלָם! וּכְבָר נַעֲשָׂה קֶשֶׁר חָזָק בֵּינֵינוּ וְנַעֲשָׂה מִזֶּה פְּלָאוֹת כָּאֵלֶּה...

הָיִינוּ כַּמָּה שָׁנִים בְּיַחַד בְּמִירוֹן רַק אֲנִי וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל. אָז לֹא בָּאוּ לְמִירוֹן כִּי לֹא הָיָה כֶּסֶף וְהָיָה רָעָב. הָיָה לָנוּ מַפְתֵּחַ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲנִי וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל הָיִינוּ כַּמָּה שָׁנִים בְּמִירוֹן...

גַּם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הָיָה בְּמִירוֹן. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר: "אִם הָיִיתִי בִּזְמַן רַבִּי שִׁמְעוֹן, גַּם-כֵּן הָיִיתִי חִדּוּשׁ!"

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ גִּלָּה סוֹד, סוֹד גָּדוֹל, זֶה נַ נַחְ, עַכְשָׁו יֵשׁ נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַן. וְהוּא גִּלָּה הַסּוֹד שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחָאִי, הוּא אָמַר תּוֹרָה: "רַבִּי שִׁמְעוֹן הוּא 'עַיִר וְקַדִּישׁ מִן שְׁמַיָּא נָחִית', רָאשֵׁי תֵבוֹת 'שִמְעוֹן', וְעַכְשָׁו יֵשׁ 'נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה' - רָאשֵׁי תֵיבוֹת 'נַחְמָן', רַבִּי שִׁמְעוֹן מְקַבֵּל מִמֶּנִּי!"

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ גִּלָּה שֶׁהוּא מְרֻמָּז בְּזֶה הַפָּסוּק בַּתַּנָ"ךְ "נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה", הוּא נוֹבֵעַ וְנוֹבֵעַ וְנוֹבֵעַ.. מְקוֹר חָכְמָה, וְחָכְמָה כָּזֶה שֶׁלֹּא הָיָה עֲדַיִן בָּעוֹלָם! כֻּלָּם לֹא יָדְעוּ כְּלָל אֲפִלּוּ מַה זֶּה הַפֵּרוּשׁ הַזֶּה. עַכְשָׁו נִתְגַּלָּה בָּעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, לֹא רָאִינוּ לֹא שָׁמַעְנוּ שׁוּם צַדִּיק שֶׁיַּגִּיד דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה - עַכְשָׁו יֵשׁ 'נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה', שֶׁהוּא הוּא הַנַּחַל הַזֶּה וְשֶׁעַל-יָדוֹ לֹא תִּשָּׁכַח הַתּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל, עַל-יָדוֹ לֹא תִּשָּׁכַח הַתּוֹרָה. שֶׁהוּא יְקָרֵב עַם יִשְׂרָאֵל וְכָל הָעוֹלָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַתּוֹרָה. שֶׁהוּא יָכוֹל לְתַקֵּן וּלְרַפְּאוֹת וּלְחַדֵּשׁ כָּל הָעוֹלָם לְגַמְרֵי.

הָעִקָּר הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁל הַתּוֹרָה הוּא רַשְׁבִּ"י, וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ רַבִּי נַחְמָן...

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא לְמַעְלָה לְמַעְלָה מִכָּל הַצַּדִּיקִים, מִכָּל.. אוֹר כָּזֶה לֹא הָיָה עֲדַיִן בָּעוֹלָם! רַבִּי שִׁמְעוֹן הוּא מְרֻמָּז בַּפָּסוּק 'עַיִר וְקַדִּישׁ מִן שְׁמַיָּא נָחִית', וְעַכְשָׁו יֵשׁ כְּבָר נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַן...

רַק עַכְשָׁו בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה הִתְחִיל רַבֵּנוּ לְהִתְגַּלּוֹת בָּעוֹלָם, בְּלִי שׁוּם פְּעֻלּוֹת, מֵעַצְמוֹ הוּא מִתְפַּרְסֵם. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ גִּלָּה שֶׁהַשֵּׁם שֶׁלּוֹ זֶה נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַן, שֶׁהוּא הָעִקָּר שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה, שֶׁל הַכֹּל, שֶׁל כָּל הָאוֹרוֹת. זֶה נִסִּים, נִסִּים מִן הַשָּׁמַיִם - אֵיךְ רַבֵּנוּ הַקָדוֹשׁ חָתַם אֶת עַצְמוֹ נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַן.

זֶה עִנְיָן פֶּלֶא שֶׁאַף אֶחָד אֲפִלּוּ מִן הַצַּדִּיקִים לֹא יוֹדְעִים כְּלוּם. אֵין דִּבּוּרִים לְדַבֵּר! עוֹד לֹא הָיָה חִדּוּשׁ פֶּלֶא כָּזֶה בָּעוֹלָם. זֶה חָדָשׁ!

כָּל הָעוֹלָם לֹא יוֹדְעִים אֲפִלּוּ מְעַט מֵרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, רַק אֲנָשִׁים קְדוֹשִׁים צַדִּיקִים שֶׁהֵם זָכוּ לְהִתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ וְנָתְנוּ לוֹ הַכֹּל, וְהוּא הֵאִיר בָּהֶם נִסְתָּרוֹת, סוֹדוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה בָּעוֹלָם. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הָיָה לוֹ רַבִּי נָתָן, הוּא הָיָה תַּלְמִיד רַבֵּנוּ, וְהוּא זָכָה לִרְאוֹת וּלְהַשִּׂיג אֶת עִנְיַן רַבֵּנוּ יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלָם, הוּא הָיָה מַמָּשׁ.. אֵין בָּעוֹלָם עוֹד רַבִּי וְתַלְמִיד כָּזֶה, לֹא הָיָה. רַבִּי וְתַלְמִיד כָּזֶה כְּמוֹ רַבֵּנוּ וְרַבִּי נָתָן עוֹד לֹא הָיָה בָּעוֹלָם מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם, לֹא הָיָה כָּזֶה. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר: "יוֹדֵעַ מִמֶּנִּי רַק רַבִּי נָתָן וְרַבִּי נַפְתָּלִי", אֲבָל הָעִקָּר הָיָה רַבִּי נָתָן. רַבִּי נַפְתָּלִי הָיָה גָּאוֹן וְצַדִּיק, כֵּן. וְרַבִּי נָתָן הוּא הָיָה עִם רַבֵּנוּ אֶחָד!

רַבִּי נָתָן הוּא פִּרְסֵם אֶת רַבֵּנוּ כְּטִפָּה מִן הַיָּם, בִּשְׁבִיל זֶה הָיוּ רוֹצִים לַהֲרֹג אוֹתוֹ, הָיָה בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה רַבִּי נָתָן, כִּי הוּא הָיָה אֶחָד נֶגֶד כָּל הָעוֹלָם, כֻּלָּם אָמְרוּ: "בְּרֶסְלֵב לֹא! אָסוּר בְּרֶסְלֵב!" וְרַבִּי נָתָן אָמַר: "עוֹד לֹא הָיָה כְּמוֹ רַבֵּנוּ!"

כָּל מַה שֶּׁיּוֹדְעִים מֵרַבֵּנוּ אֵינוֹ כְּלוּם, אֲפִלּוּ כְּטִפָּה מִן הַיָּם. אֲנִי לֹא אוֹמֵר גֻּזְמָאוֹת, רַק רַבִּי נָתָן יָדַע מֵרַבֵּנוּ, הוּא הָיָה יָחִיד, יָחִיד בַּדּוֹר, נָתָן וְרַבִּי נַחְמָן.

צְרִיכִים לְפַרְסֵם בָּעִתּוֹנִים בְּכָל הָעוֹלָם מַה זֶּה רַבֵּנוּ. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר בְּהַשִּׂיחוֹת שֶׁלּוֹ: "אֲנִי נָהָר הַמְטַהֵר מִכָּל הַכְּתָמִים!" מִכָּל הַתַּאֲווֹת. נוּ, כָּל הָעוֹלָם מְשֻׁגָּע, יֵשׁ נָהָר כָּזֶה וּמָנִיחִים אוֹתוֹ! שׁוּם צַדִּיק לֹא אָמַר דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה. הוּא מְטַהֵר אוֹתָנוּ. שׁוּם צַדִּיק לֹא אָמַר דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה: "וּמָשִׁיחַ יַגִּיד פֵּרוּשׁ עַל 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן'". נוּ, הוּא רַק יָחִיד בְּכָל הָעוֹלָם, יָחִיד, שֶׁאָמַר דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה: "מָשִׁיחַ יַגִּיד פֵּרוּשׁ עַל 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן'!"

כָּל הַחֲכָמִים כֻּלָּם יִתְבַּטְּלוּ לְגַמְרֵי נֶגֶד רַבֵּנוּ. כֻּלָּם מִשְׁתַּגְּעִים, כָּל הַגְּדוֹלִים, כָּל כֻּלָּם מִתְבַּטְּלִים נֶגֶד דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה. מִי רָאָה דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה! כָּל דִּבּוּר שֶׁל רַבֵּנוּ הוּא כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ!

רַק תֵּיבָה אַחַת מִן הַ'סִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת' עוֹלֶה עַל הַכֹּל. עַל כָּל הַתּוֹרָה, עַל כָּל הַחָכְמוֹת. מִלָּה אַחַת! עוֹד לֹא הָיָה בָּעוֹלָם אוֹר פֶּלֶא כָּזֶה!

מִי אָמַר דָּבָר כָּזֶה שֶׁיְּתַקֵּן אֶת כָּל הָעוֹלָם? רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ אָמַר: "יֵשׁ מַחֲלוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְרַפְּאוֹת, גַּם חוֹלִים כָּאֵלֶּה אֲנִי יָכוֹל לְרַפְּאוֹת לְגַמְרֵי!"

זֶה עֲדַיִן לֹא כְּלוּם נֶגֶד הַשֶּׁבַח שֶׁל רַבֵּנוּ שֶׁהוּא יִתֵּן תִּקּוּן לְכֻלָּם. תִּקּוּן גָּמוּר, לֹא סְתָם תִּקּוּן. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא יְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם, כָּל דִּבּוּר שֶׁלּוֹ יִהְיֶה תִּקּוּן לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הָרְשָׁעִים, לְכָל הַכּוֹפְרִים. הֵם יִתְקָרְבוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהֵם יִלְמְדוּ 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה.

עוֹד יֵשׁ סוֹדוֹת כָּאֵלֶּה מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר דִּבּוּרִים, לְמַעְלָה מִן הַדִּבּוּרִים, לְמַעְלָה מִן הַכֹּל...

אֲנִי סָבַלְתִּי כַּמָּה שָׁנִים, הָיָה כְּמוֹ אֶחָד מְשֻׁגָּע. וְכֻלָּם, כָּל הַיְלָדִים זָרְקוּ עָלַי קְלִפּוֹת וַאֲבָנִים, בִּזָּיוֹן גָּדוֹל. אֲנִי קִבַּלְתִּי הַכֹּל, כֵּן. אִם אֲנִי חָי, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ. מַה שֶּׁאֲנִי סָבַלְתִּי זֶה לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע!

אֲנִי לֹא הָאָדָם שֶׁהָיָה, הַיּוֹם אֲנִי זָקֵן.. וְחָדָשׁ! אֲנִי הָיִיתִי גִּבּוֹר, הִתְפַּלַּלְתִּי בְּכָל כֹּחִי וְהַקּוֹלוֹת שֶׁל הַתְּפִלָּה שֶׁלִּי - הָיָה מִתְבַּטְּלִים כֻּלָּם, כָּל הַמִּתְנַגְּדִים. רַק לִשְׁמֹעַ קוֹלוֹת כָּאֵלּוּ. וְגַם-כֵּן יֵשׁ עוֹד הַרְבֵּה לְדַבֵּר לְסַפֵּר, אֲבָל אֲנִי לֹא יָכוֹל לְדַבֵּר. הָעוֹלָם לֹא יוֹדֵעַ כְּלוּם, עוֹד לֹא יוֹדֵעַ כְּלוּם...

אֲנִי מִצְטַעֵר מְאֹד עַל כָּל הַזְּמַן שֶׁלֹּא הָיִיתִי אֵצֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַה יֵּשׁ לִי לַעֲשׂוֹת בָּעוֹלָם? אֲנִי וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר הָיִינוּ תָּמִיד אֵצֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן, אָז הָיִיתִי צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת אֵצֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן.

רַבִּי שִׁמְעוֹן וּבְנוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, צַדִּיקִים קְדוֹשִים כָּאֵלֶּה.. וַאֲנַחְנוּ זוֹכִים לִהְיוֹת עַל-יָדָם. אֲנִי שָׁמַעְתִּי שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁהַמָּקוֹם הַזֶּה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, אֲנַחְנוּ לֹא מַשִּׂיגִים וְלֹא יוֹדְעִים כְּלוּם כְּלוּם מַה זֶּה, זֶּה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים! כָּל הַסְּבִיבָה הוּא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. זֶה הַכֹּל קָדוֹשׁ כְּמוֹ הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ!

הַכֹּל אֶחָד, יְרוּשָׁלַיִם עִם הַצַּדִּיק וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ - הַכֹּל אֶחָד! אֲנַחְנוּ פֹּה, גַּם-כֵּן רַבִּי שִׁמְעוֹן פֹּה, כָּל הַסְּבִיבָה הוּא רַבִּי שִׁמְעוֹן. יֵשׁ עִנְיָנִים פְּלָאִים, אָסוּר לְדַבֵּר, אִי אֶפְשָׁר...

עַל-כָּל-פָּנִים מֵעַכְשָׁו, מֵעַכְשָׁו תֵּדַע שֶׁהַמָּקוֹם שֶׁלִּי הוּא רַק מִירוֹן אֵצֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן. אֲנִי מַשְׁלִיךְ אֶת צְפָת וְכָל הָעוֹלָם, רַק מִירוֹן, רַבִּי שִׁמְעוֹן!

אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת בְּאֵיזֶה מָקוֹם בְּמִירוֹן שֶׁלֹּא יֵדַע שׁוּם אָדָם שֶׁאֲנִי שָׁמָּה, שֶׁלֹּא יֵדְעוּ. אֲנִי נִמְצָא אֵצֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּמִירוֹן כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי עִם רַבִּי יִשְׂרָאֵל. הַמָּקוֹם שֶׁלִּי לֹא בְּשׁוּם מָקוֹם, רַק אֵצֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּמִירוֹן...

הָיָה מַעֲשֶׂה, פֹּה בְּמִירוֹן, בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל אֵצֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן. הָיָה נֵס כָּזֶה.. אֲנִי שָׁמַעְתִּי מֵאֲנָשִׁים שֶׁהָיָה נֵס שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים!

נָפַל יֶלֶד מִמִּגְדָּל גָּבוֹהַּ, יֶלֶד קָטָן, וְהַבִּנְיָן הָיָה גָּבוֹהַּ מְאֹד וְהוּא נָפַל מֵהַגָּג וּמֵת. אָז הָיָה צַדִּיקִים וְהֵם אָמְרוּ שֶׁכָּל הַקָּהָל יֵצֵא מִן הַבֵּית-הַכְּנֶסֶת, וְכָכָה הָיָה, לֹא נִשְׁאַר - רַק הַמֵּת לְבַדּוֹ.. וְהוּא נִחְיָה, הָיָה לוֹ תְּחִיַּת הַמֵּתִים!

אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת זֶה מֵאֲנָשִׁים שֶׁרָאוּ אֶת זֶה. וְהַפְּלָאוֹת שֶׁל רַבֵּנוּ גָּבוֹהַּ יוֹתֵר (צוֹחֵק)...

כְּשֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הִגִּיעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הוּא הִגִּיעַ עִם הַתַּלְמִיד הָרִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ, וְהוּא בָּא עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הָרַשְׁבִּ"י, אָז הָרַשְׁבִּ"י הוּא שָׁאַל אֶת רַבֵּנוּ: "מִי-רוֹן, מִי?"

אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ: "אֲנִי רוֹן! רַבִּי נַחְמָן", נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַן!

מִירוֹן - מִי זֶה רוֹן?

אָז אָמַר רַבֵּנוּ: "מִירוֹן.. אֲנִי!" רַבִּי נַחְמָן!

מִי רוֹן - רַבִּי נַחְמָן! אֲנִי!

תוכן העניינים

ספר ישראל סבא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה