אור ברסלב
ספר ישראל סבא ישראל סבא › אמונה ובטחון

ספר ישראל סבא

ישראל סבא · אמונה ובטחון

בשמחה תמיד

רַבִּי יִשְׂרָאֵל וְהַחֲסִידִים בִּנְסִיעָה מִצִּיּוּנוֹ שֶׁל הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מֵאִיר בַּעַל-הַנֵּס שֶׁבִּטְבֶרְיָה, הַמָקוֹם בּוֹ נִמְצָא הַפֶּתֶק הַקָדוֹשׁ, לַכֹּתֶל הַמַעֲרָבִי שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם...

אַחֲרֵי הַכֹּל, שֶׁכֻּלָּם רָדְפוּ אוֹתִי וְסָבַלְתִּי מַה שֶּׁסָּבַלְתִּי, בִּזְיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה וְשִׁפְלוּת כָּזֶה, מַמָּשׁ נִסִּים אֵיךְ הָיִיתִי מַחֲזִיק מַעֲמָד. וּמִצַּד הַשֵּׁנִי כָּל הָעִיר חָשְׁבוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל בֶּער הוּא עִנְיַן פֶּלֶא, כֵּן.

אֲנִי רָקַדְתִּי בַּחֲתוּנָה וְהָאֲנָשִׁים נִשְׁאֲרוּ 'בְּלִי יָדַיִם וּבְלִי רַגְלַיִם', כֻּלָּם הָיוּ מִסְתַּכְּלִים עָלַי מִכָּל עֵבֶר, כָּל הַגְּדוֹלִים וְכָל הָעִיר. הֵם רָאוּ רִקּוּדִים כָּאֵלֶּה.. אָז הֵם נִתְפָּעֲלוּ מְאֹד. וַאֲנִי הָיִיתִי סוֹבֵל צַעַר מִמַּה שֶּׁמַּחֲזִיקִים אוֹתִי שֶׁאֲנִי צַדִּיק - יוֹתֵר מִכָּל הַבִּזְיוֹנוֹת.

עַל-כָּל-פָּנִים נַעֲשָׂה מִנְהָג כָּזֶה בְּכָל הָעִיר שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה אֵיזֶה שִׂמְחָה, חֲתוּנָה, כָּל חָתָן וְכַלָּה הִזְמִינוּ אוֹתִי. הֶחָתָן וְהַכַּלָּה וְהַמִּשְׁפָּחָה בִּקְּשׁוּ אוֹתִי שֶׁאֲנִי אָבוֹא עַל הַחֲתוּנָה כִּי הֵם הִרְגִּישׁוּ שֶׁזֶּה יִהְיֶה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בִּשְׁבִילָם, אָז הֵם בָּאוּ לְבֵיתִי וּבִקְּשׁוּ רַחֲמִים שֶׁאָבוֹא עַל הַחֲתוּנָה לְשַׂמֵּחַ, שֶׁיִּהְיֶה שִׂמְחָה בַּחֲתוּנָה. וְהָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה...

הַבִּזְיוֹנוֹת - זֶה טוֹב, אֲבָל זֶה אֲנִי לֹא רוֹצֶה, אֲנִי לֹא רוֹצֶה לִהְיוֹת מְפֻרְסָם, לֹא. עַל-כָּל-פָּנִים הַדָּבָר הַזֶּה הָיָה מִתְגַּבֵּר מִיּוֹם לְיוֹם וְנַעֲשָׂה יוֹתֵר וְיוֹתֵר מְפֻרְסָם בָּעִיר וְהָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה יוֹתֵר מִכָּל הַבִּזְיוֹנוֹת, "מָה רוֹצִים מִמֶּנִּי!"

נוּ, הָיָה לִי הִתְבּוֹדְדוּת, רָאִיתִי אֵיפֹה אֲנִי נִמְצָא, "אֵיךְ יוֹצְאִים מִזֶּה? מַה, מַה לַּעֲשׂוֹת? זֶה אָסוֹן כָּזֶה, מַה לַּעֲשׂוֹת?"

הַכְּלָל, נִכְנַס בְּלִבִּי מַחֲשָׁבָה, "אֵין לְךָ שׁוּם עֵצָה, רַק עֵצָה אַחַת - לֹא לִהְיוֹת חָסִיד בְּעִיר קְטַנָּה!"

אוֹי אֵיזֶה צָרוֹת הָיָה לִי מֵהַפִּרְסוּם וְהַכָּבוֹד, אֲנִי לֹא רוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד בְּעִיר קְטַנָּה, אֲנִי צָרִיךְ לַעֲבֹר לְעִיר גְּדוֹלָה, לִירוּשָׁלַיִם, שָׁם אֲנִי אֵין לִי שׁוּם עֶרֶךְ עִם הָרִקּוּדִים וְעִם הַתְּהִלִּים וְהַכֹּל. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר: "חָסִיד בְּעִיר קְטַנָּה יֵשׁ לוֹ פִּרְסוּם, יֵשׁ לוֹ כָּבוֹד..", אָז יֵשׁ לִי עֵצָה, לָצֵאת מֵעִיר הַקְּטַנָּה לְעִיר גְּדוֹלָה, לִירוּשָׁלַיִם. יְרוּשָׁלַיִם זֶה עִיר גְּדוֹלָה, אֲנִי יָכוֹל לִרְקֹד וְלִהְיוֹת מְשֻׁגָּע כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה וְאַף אֶחָד לֹא יֵדַע. אָז הַמָּקוֹם שֶׁלִּי בִּירוּשָׁלַיִם!

טוֹב, בָּאָה לִי הַמַּחֲשָׁבָה עוֹד פַּעַם וְעוֹד פַּעַם וְעוֹד פַּעַם, לְבַסּוֹף הֶחֱלַטְתִּי לָצֵאת מִטְּבֶרְיָה לִירוּשָׁלַיִם. הֶחֱלַטְתִּי: "רַק יְרוּשָׁלַיִם!"

נוּ, זֶה הָיָה בְּלִבִּי, אָז אָמַרְתִּי: "מַה לַּעֲשׂוֹת, אֵיךְ לְהַגִּיד לָאִשָּׁה?" אָז הֶחֱלַטְתִּי לְהַגִּיד בַּבַּיִת לָאִשָּׁה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לַעֲבֹר מִטְּבֶרְיָה לִירוּשָׁלַיִם, וְאִשְׁתִּי הִיא יָדְעָה שֶׁאֲפִלּוּ בַּיְשִׁיבָה אֲנִי לֹא שׁוֹמֵר אֶת הַזְּמַן וַאֲנִי תָּמִיד בִּנְסִיעוֹת לְמִירוֹן וּבְרַחֲמִים נוֹתְנִים לִי שְׁתֵּי לִירוֹת לְחֹדֶשׁ מִצַּד רַחֲמָנוּת, וְאִם אֲנִי אֶעֱלֶה לִירוּשָׁלַיִם אָז לֹא יִהְיֶה לִי גַּם אֶת הַשְּׁתֵּי לִירוֹת, אָז הִיא אָמְרָה לִי: "אֲנִי אָמוּת וַאֲנִי לֹא אֵלֵךְ מִטְּבֶרְיָה!" כִּי הִיא רָאֲתָה שֶׁמַּחֲזִיקִים מִמֶּנִּי וְנוֹתְנִים לִי כָּבוֹד. אָז אָמַרְתִּי לָהּ עוֹד פַּעַם וְעוֹד פַּעַם, "אֲנִי הֶחֱלַטְתִּי, אֲנִי מֻכְרָח לָצֵאת מִטְּבֶרְיָה לִירוּשָׁלַיִם!"

נוּ, עַד שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רִחֵם עָלַי וְהִיא הֵבִינָה שֶׁאֲנִי עַקְשָׁן כָּזֶה שֶׁאֵין שׁוּם תְּרוּפָה, הִיא מֻכְרַחַה לָלֶכֶת לִירוּשָׁלַיִם. אָז הָלַכְנוּ לִירוּשָׁלַיִם, מָכַרְנוּ אֶת מַה שֶּׁהָיָה לָנוּ וְהָלַכְתִּי לִירוּשָׁלַיִם.

וַאֲנִי גַּם-כֵּן חָשַׁבְתִּי: "לִירוּשָׁלַיִם אֲנִי הוֹלֵךְ לִמְקוֹם מִדְבָּר, אֵין לִי חֲתִיכַת לֶחֶם. כָּכָה אֲנִי נִמְצָא בַּיְשִׁיבָה בִּטְבֶרְיָה וְיֵשׁ לִי שְׁתֵּי לִירוֹת בְּחֹדֶשׁ, אֲבָל בִּירוּשָׁלַיִם גַּם הַשְּׁתֵּי לִירוֹת לְחֹדֶשׁ לֹא יִהְיֶה לִי. מַה יִּהְיֶה מִזֶּה?"

עַל-כָּל-פָּנִים הִתְגַּבַּרְתִּי וְיָצָאתִי עִם הָאִשָּׁה וְעִם הַבֵּן נַחְמָן, וַאֲנַחְנוּ הָלַכְנוּ לִירוּשָׁלַיִם. הָיָה כְּבָר אוֹטוֹ, זֶה הָיָה בִּזְמַן הָאַנְגְּלִים...

וּבִירוּשָׁלַיִם אֲנִי בָּאתִי לָרַב שְׁלֹמֹה וֶקְסְלֶר הֶחָבֵר שֶׁלִּי, הוּא רָאָה אוֹתִי, הוּא בֵּרֵךְ אוֹתִי וְאָמַר לִי: "בָּרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁזָּכִיתָ לָבוֹא לִירוּשָׁלַיִם, תִּזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לְךָ אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן לֹא לַעֲזֹב אֶת יְרוּשָׁלַיִם. אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן!"

טוֹב, רַב שְׁלֹמֹה אָמַר לִי שֶׁיִהְיֶה לִי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, אֲבָל כֶּסֶף וְדוֹלָארִים הוּא לֹא נָתַן לִי, הוּא אָמַר לִי: "טוֹב עָשִׂיתָ, אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן", וַאֲנִי לֹא הָיָה לִי בִּטָּחוֹן...

אֲנִי רָצִיתִי לָגוּר עַל-יַד בֵּית-הַכְּנֶסֶת בְּרֶסְלֶב בִּרְחוֹב חֶבְרוֹן בָּעִיר הָעַתִּיקָה, לְיַד בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, אָז הָיָה מְעָרוֹת וְיֹפִי כָּזֶה.. מִי יָכוֹל לְשַׁעֵר מַה שֶּׁהָיָה!

עַל-כָּל-פָּנִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִזְמִין לִי חֵדֶר אֵצֶל אֶחָד בֶּחָצֵר לְיַד בֵּית-הַכְּנֶסֶת בִּשְׂכִירוּת, אֲנִי שִׁלַּמְתִּי לוֹ אֲבָל לֹא הָיָה לִי מַה לֶּאֱכֹל, אָז אָמְרוּ לִי שֶׁיֵּשׁ בֵּית-הַתַּבְשִׁיל שֶׁל אֶחָד שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בָּנִים וְהוּא נָתַן כֶּסֶף עַל הַמִּטְבָּח לְחַלֵּק אֹכֶל לָעֲנִיִּים, לֶחֶם וְתַבְשִׁיל, לֹא שֶׁל בָּשָׂר אֲבָל תַּבְשִׁיל.

נוּ, לֹא הַיָה לִי מַה לֶּאֱכֹל, אָז אֲנִי הָלַכְתִּי לְבֵית-הַתַּבְשִׁיל, אֲבָל יֵשׁ תּוֹר, אֲנִי לא מְיֻחָד. הָלַכְתִּי וְעָמַדְתִּי בַּתּוֹר וּבָאִים נָשִׁים וּמִתְקוֹטְטִים: "קֹדֶם אֲנִי, קֹדֶם אֲנִי.."

וַאֲנִי בָּאתִי וַאֲנִי עָמַדְתִּי בֵּין נָשִׁים וְרָאִיתִי אֶת מַלְאַךְ הַמָּוֶת, אָמַרְתִּי: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מֶה עָשִׂיתִי, בָּאתִי לִירוּשָׁלַיִם לַעֲמֹד בֵּין נָשִׁים?"

עַל-כָּל-פָּנִים אָמַרְתִּי: "מָה עוֹשִׂים, אֲנִי מֻכְרָח לַעֲמֹד בַּתּוֹר בֵּין נָשִׁים, מַה לַּעֲשׂוֹת? אִי אֶפְשָׁר לִי לִהְיוֹת כָּכָה!"

אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רִחֵם עָלַי וְהָיָה אִישׁ זָקֵן אֶחָד שֶׁהוּא הָיָה שָׁכֵן עַל-יָדִי מֵהֶחָצֵר הַשְּׁנִיָּה, הוּא הָיָה עָנִי וְהוּא הָלַךְ בְּכָל יוֹם לָקַחַת אֶת הַלֶּחֶם וְהַתַּבְשִׁיל, אָז פִּתְאוֹם הוּא אָמַר לִי: "לָמָה לְךָ לָלֶכֶת וְלַעֲמֹד בַּתּוֹר? אֲנִי אָבִיא תַּבְשִׁיל בִּשְׁבִילִי, אָז אַתָּה תִּתֵּן לִי כְּלִי וַאֲנִי אָבִיא אֶת הַלֶּחֶם עִם הַכְּלִי שֶׁל הַתַּבְשִׁיל גַּם בִּשְׁבִילְךָ בְּכָל יוֹם וָיוֹם".

הוֹי, שָׁמַעְתִּי אֶת זֶה.. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רִחֵם עָלַי, אֲנִי פָּטַרְתִּי אֶת הַתּוֹר.

וְהוּא הָיָה אִישׁ תָּמִים וְהוּא אָהַב אוֹתִי, בֵּרֵךְ אוֹתִי, וְהוּא הָיָה לוֹ חַיִּים טוֹבִים מִזֶּה הַמִּצְוָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, הוּא הָיָה שָׂמֵחַ מְאֹד בָּזֶה שֶׁהוּא מֵבִיא לִי אֶת הַלֶּחֶם וְהַתַּבְשִׁיל וַאֲנִי רָאִיתִי בָּזֶה חֶסֶד עֶלְיוֹן, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם הֵבֵאתִי לֶחֶם לַבַּיִת וּפָטַרְתִּי אֶת הַתּוֹר...

זֶה מַעֲשֶׂה נוֹרָא, כָּכָה עָבַר שְׁתֵּי שָׁנִים וָחֵצִי. אֲבָל סָבַלְנוּ, סָבַלְנוּ מְאֹד, אָז הָיָה לִי מַחֲשָׁבוֹת, "אוּלַי אֲנִי אֶחֱזֹר לִטְבֶרְיָה? אֲפִלּוּ הָאִישׁ הַזֶּה מֵבִיא לִי אֶת הַלֶּחֶם, אֲבָל גַּם-כֵּן נֵרוֹת שֶׁל שַׁבָּת צְרִיכִים, וְגַם-כֵּן חָלָב..", כָּכָה בִּטְבֶרְיָה הָיָה כָּל הָעֹל עַל הָאִשָּׁה, אֲנִי הָיָה לִי שְׁתֵּי לִירוֹת לְחֹדֶשׁ וּבָזֶה פָּטַרְתִּי הַכֹּל. וְהַשְּׁתֵּי לִירוֹת גַּם-כֵּן לֹא בָּאוּ בְּקַל, כִּי אֲנִי נָסַעְתִּי נְסִיעוֹת לִירוּשָׁלַיִם, לְמִירוֹן, אָז אָמְרוּ: "אֵיזֶה בֶּן-יְשִׁיבָה זֶה? הוּא עוֹשֶׂה תַּעֲנִיּוֹת, עוֹשֶׂה מִצְוָה, הוּא אִישׁ כָּשֵׁר אֲבָל הוּא לֹא בֶּן-יְשִׁיבָה, לֹא מַגִּיעַ לוֹ כֶּסֶף".

אֲנִי בָּאתִי לָקַחַת אֶת הַשְּׁתֵּי לִירוֹת, אָז הַגַּבַּאי שֶׁל הַיְשִׁיבָה וְאָמַר לִי: "אַתָּה הַחֹדֶשׁ הַזֶּה הָיִיתָ שְׁלשָׁה יָמִים בַּיְשִׁיבָה, עִם אֵיזֶה פָּנִים אַתָּה בָּא לְקַבֵּל כֶּסֶף!"

אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן בִּירוּשָׁלַיִם הִתְחִיל מַחֲשַׁבְתִּי: "אוּלַי נַחֲזֹר לִטְבֶרְיָה? בִּירוּשָׁלַיִם כָּל הָעֹל עָלַי, וְשָׁמָּה בִּטְבֶרְיָה אֲנִי יֵשׁ לִי שְׁתֵּי לִירוֹת לְחֹדֶשׁ", אָמַרְתִּי: "לַחֲזֹר לִטְבֶרְיָה!"

וְסִפַּרְתִּי לְרַב שְׁלֹמֹה: "אֲנִי לֹא יָכוֹל לִסְבֹּל, אֲנִי הֶחֱלַטְתִּי לַחֲזֹר לִטְבֶרְיָה".

אָז אָמַר לִי רַב שְׁלֹמֹה: "לֹא! יִהְיֶה לְךָ אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן וְלֹא לַעֲזֹב אֶת יְרוּשָׁלַיִם!"

הוּא אָמַר לִי בְּתֹקֶף, אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי 'חָכָם' עִם חָכְמוֹת וְחָשַׁבְתִּי שֶׁרַב שְׁלֹמֹה לֹא כְּלוּם, הוּא אוֹמֵר לְהִשָּׁאֵר בִּירוּשָׁלַיִם - אֲבָל הוּא אֵין לוֹ דּוֹלָארִים, הוּא לֹא נוֹתֵן לִי כְּלוּם. אָז לֹא שָׁמַעְתִּי לְרַב שְׁלֹמֹה וְהָלַכְתִּי לִטְבֶרְיָה.

בִּתְחִלָּה הָלַכְתִּי בְּעַצְמִי לִטְבֶרְיָה לִבְדֹּק אִם יִהְיוּ מְשַׁלְּמִים לִי, אוּלַי אֵין מָקוֹם בַּיְשִׁיבָה. אַחַר-כָּךְ נָסַעְתִּי עִם כָּל הַמִּשְׁפָּחָה. עַל-כָּל-פָּנִים הָיָה נִסִּים שֶׁהֵם הֶחֱזִירוּ אוֹתִי בִּשְׁתֵּי לִירוֹת, אוּלַי שְׁתֵּי לִירוֹת וָחֵצִי כְּבָר, אֲבָל הֵם הִסְכִּימוּ שֶׁאֲנִי אֶחֱזֹר...

אֲנִי קֹדֶם הָלַכְתִּי לְבַדִּי וְאִשְׁתִּי נִשְׁאֲרָה עִם נַחְמָן, וּבִזְמַן שֶׁאֲנִי הָלַכְתִּי לִטְבֶרְיָה אִשְׁתִּי וְנַחְמָן קִבְּלוּ דַּלֶּקֶת רֵיאוֹת כָּזֶה שֶׁאֶחָד מֵאֶלֶף אֶפְשָׁר לָצֵאת מִזֶּה. וְהָיָה רוֹפֵא דּוֹקְטוֹר גָּדוֹל וּפְרוֹפֶסוֹר זָקֵן, הוּא הָיָה מְקֻבָּל בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהוּא מַלְאָךְ, שֶׁהוּא לֹא רוֹפֵא - רַק מַלְאָךְ, הוּא הָיָה 'מְחַיֶּה מֵתִים'. וְהָיָה רוֹקֵחַ בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהוּא הָיָה נְשָׁמָה גְּדוֹלָה, הָיָה לוֹ רַחֲמָנוּת עַל חוֹלִים, וְאִשְׁתִּי בָּכְתָה לְפָנָיו: "בַּעֲלִי הָלַךְ לִטְבֶרְיָה וְהַיֶּלֶד הוּא חוֹלֶה כָּזֶה.."

אָז הָרוֹקֵחַ הָלַךְ וְהֵבִיא אֶת הַ'מַּלְאָךְ' הַזֶּה לְהַבֵּן שֶׁלִּי, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם הַבֵּן יָצָא מֵהַמַּחֲלָה. אֲבָל הַמַּחֲלָה הָיְתָה חֲזָקָה כָּל-כָּךְ שֶׁהַבֵּן שֶׁלִּי סוֹבֵל כָּל יְמֵי חַיָּיו מֵהַנְּשִׁימָה, כֵּן.

וַאֲנִי חָזַרְתִּי מִטְּבֶרְיָה לִירוּשָׁלַיִם לְקַבֵּל אֶת הָאִשָּׁה וְהַיֶּלֶד, וְאִשְׁתִּי סִפְּרָה לִי: "אַתָּה יוֹדֵעַ מַה זֶּה הָיָה עִם נַחְמָן, הוּא כְּבָר הָיָה מֵת!"

טוֹב, אֲנִי חָזַרְתִּי לִטְבֶרְיָה וְרָאִיתִי שֶׁהַדִּבּוּרִים שֶׁלּוֹ, שֶׁל רַב שְׁלֹמֹה, שֶׁהוּא לֹא נָתַן לִי דּוֹלָארִים, רַק נָתַן לִי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן - זֶה אֲנִי הָיִיתִי 'חָכָם' וַאֲנִי לֹא קִבַּלְתִּי אֶת זֶה, וְקִבַּלְתִּי צָרוֹת כָּאֵלֶּה מֵהַבָּנִים...

אוֹי, הַלְוַאי הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ לְרַב שְׁלֹמֹה. אִם הָיִיתִי גָּר בִּירוּשָׁלַיִם הָיִיתִי לְאַט לְאַט עוֹבֵר לְדִירָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה וְהַיְלָדִים הָיוּ מִתְחַתְּנִים וְהָיוּ לוֹמְדִים בִּישִׁיבוֹת, אֲבָל אִבַּדְתִּי הַכֹּל. רָאִיתִי שֶׁאֲנִי לֹא עָשִׂיתִי טוֹב, רַב שְׁלֹמֹה הוּא צָעַק וְהוּא רָעַד וְאָמַר לִי: "אַתָּה תִּתֵּן אֶת הַדִּין, יִהְיֶה לְךָ חֲרָטָה עַל זֶה כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ! רַק אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן וְרַק יְרוּשָׁלַיִם! אַל תֵּצֵא מִירוּשָׁלַיִם לִטְבֶרְיָה. רַק אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן!"

עַד הַיּוֹם אֲנִי מִתְחָרֵט, אֲנִי מִתְחָרֵט עַל רַב שְׁלֹמֹה, אֲנִי בִּטַּלְתִּי אוֹתוֹ, הָיִיתִי חָזָק בְּהַהַחְלָטָה שֶׁלִּי וְאָמַרְתִּי: "אֲנִי רוֹצֶה שֶׁהָעֹל יִהְיֶה עַל הָאִשָּׁה, לֹא עָלַי. רַב שְׁלֹמֹה הוּא לֹא נוֹתֵן לִי כֶּסֶף, הוּא נוֹתֵן לִי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן". וְרַב שְׁלֹמֹה הוּא רָעַד וְצָעַק עָלַי בִּצְעָקוֹת כָּאֵלֶּה.. בְּכַעַס, בִּקְפֵּדָה: "רַק יְרוּשָׁלַיִם! רַק יְרוּשָׁלַיִם!"

אָמַרְתִּי: "מַה, הוּא נוֹתֵן לִי דּוֹלָארִים? הוּא נוֹתֵן לִי כֶּסֶף? הוּא אוֹמֵר לִי רַק אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן", אָז לֹא שָׁמַעְתִּי לוֹ וְהָלַכְתִּי לִטְבֶרְיָה, וְעָבַר עָלַי מַה שֶּׁעָבַר בְּעִנְיַן הַיְלָדִים...

נוּ, סִפַּרְתִּי לָכֶם מַעֲשִׂיָּה יָפָה, אֲנִי לֹא סִפַּרְתִּי הַכֹּל...

נוּ, אִם הָיִיתִי בִּירוּשָׁלַיִם מִי יוֹדֵעַ אִם הֱיִיתֶם כָּאן הַיּוֹם, מִי יוֹדֵעַ אִם הָיִינוּ עַכְשָׁו בִּבְנֵי-בְּרַק! אֲנִי עָזַבְתִּי אֶת הַיְלָדִים.. אָז יֵשׁ לִי יְלָדִים אֲחֵרִים!

וְהַפֶּתֶק.. הַפֶּתֶק הָיָה אַחֲרֵי שֶׁחָזַרְתִּי מִירוּשָׁלַיִם, אָז עוֹד לֹא הָיָה הַפֶּתֶק. הַפֶּתֶק הָיָה אַחֲרֵי שֶׁחָזַרְתִּי מִירוּשָׁלַיִם לִטְבֶרְיָה...

תוכן העניינים

ספר ישראל סבא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה