ישראל סבא · מעלת האשה
חָסִיד הִגִּיעַ לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל לְבַשֵּׂר לוֹ עַל אֵרוּסָיו שֶׁהִתְקַיְּמוּ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה וּבְדֶרֶךְ-נֵס, בְּיוֹם הַהִלּוּלָא שֶׁל הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל...
הוֹ, שַׂמֵּחַ תְּשַׂמַּח, זֶה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְבָרֵךְ כָּל אֶחָד בַּזִּוּוּג שֶׁלּוֹ, בְּזִוּוּג טוֹב וְכָשֵׁר...
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אַל תְּעַכְּבוּ אֶת הַחֲתוּנָה, וְתִתֵּן תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הַנֵּס וְהַחֶסֶד הַגָּדוֹל הַזֶּה, אַתָּה מַמָּשׁ הִתְחַדַּשְׁתָּ בְּחַיִּים חֲדָשִׁים. רוֹאִים שֶׁזֶּה מֵאֵת הַשֵּׁם מִן הַשָּׁמַיִם, בְּלִי שׁוּם פְּעֻלָּה. צְרִיכִים לְהוֹצִיא מִזֶּה לִמּוּד שֶׁכָּל דָּבָר מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַק אֱמוּנָה. אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים, אֲבָל צְרִיכִים אֱמוּנָה בֶּאֱמֶת, שֶׁיִּהְיֶה בֶּאֱמֶת. אִם יֵשׁ אֱמוּנָה אֲבָל בִּדְבַר שֶׁקֶר - זֶה לֹא נִקְרָא אֱמוּנָה.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲנַחְנוּ זָכִינוּ לֵידַע מֵרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא מַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה כָּזוֹ, אֱמוּנָה שֶׁהִיא חֲדָשָׁה, רַק אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְקַבֵּל.
נוּ, אוּלַי תִּזְכֶּה לְהוֹדִיעַ לַמִּשְׁפָּחָה מֵרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, זֶה עוֹלֶה עַל הַכֹּל. בִּזְכוּת שֶׁזָּכִיתָ לְהִתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, זֶה נוֹתֵן לָנוּ כָּל מִינֵי עֵצוֹת, כָּל מִינֵי יְשׁוּעוֹת.
זֶה שֶׁזָּכִיתָ לְהִתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה, זֶה הַדָּבָר יָבִיא עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת!
אַל תִּשְׁכַּח תָּמִיד לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַשֵּׁם עַל הַנֵּס הַגָּדוֹל הַזֶּה וְעַל הַחֶסֶד הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁאֵין לָנוּ מוּשָׂג, זֶה חֶסֶד, זֶה אוֹצָר שֶׁל כָּל הָאוֹצָרוֹת, וְאַחַר-כָּךְ אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲנִי רוֹצֶה שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת עַל הַבְּרִית-מִילָה וְעַל הַחֲתוּנָה שֶׁל שִׂמְחַת הַנֶּכֶד. בָּרוּךְ הַשֵּׁם יֵשׁ לִי זְמַן, יֵשׁ לִי בְּרָכָה מֵרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֲנִי אַאֲרִיךְ יָמִים, כָּתוּב בְּהַפֶּתֶק "וְעָלֶיךָ אָמַרְתִּי הָאֵשׁ שֶׁלִּי תּוּקַד עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ". דָּבָר אֶחָד מִדְּבָרָיו שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ לֹא שָׁוְא רֵיקָם, כָּל מַה שֶּׁהוּא אָמַר - אֲנַחְנוּ רוֹאִים!
חֲזַ"ל כִּנּוּ אֶת הָאִשָּׁה 'עַקֶּרֶת הַבַּיִת' - עִקַּר הַבַּיִת, עַקֶּרֶת - עִקָּר, עִקַּר הַבַּיִת, הָאִשָּׁה. וְגַם-כֵּן לֹא טוֹב שֶׁהָאִשָּׁה תַּעֲבֹד בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים.
רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא מֵאִיר בָּנוּ לָדַעַת הָאֱמֶת אֵיךְ שֶׁהָאִשָּׁה הִיא עַקֶּרֶת הַבַּיִת. וְהוּא מְדַבֵּר בְּיוֹתֵר מִגֹּדֶל הָרַחֲמָנוּת שֶׁיֵּשׁ עַל הָאִשָּׁה. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, כַּמָּה הוּא מַזְהִיר וּמְחַיֵּב לְכַבֵּד אֶת הָאִשָּׁה, לְרַחֵם עָלֶיהָ וְלַעֲזֹר לָהּ הַכֹּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לוֹ, עַל כָּל דָּבָר לַעֲזֹר לָהּ. הַתּוֹרָה מַזְהִירָה אוֹתָנוּ לָתֵת כָּל הַכָּבוֹד לָאִשָּׁה, אֲבָל בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה. וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ מְצַוֶּה מְאֹד לְרַחֵם וּלְכַבֵּד אֶת הָאִשָּׁה, לְרַחֵם עָלֶיהָ, לַעֲזֹר לָהּ, כֵּן.
רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אוֹמֵר בְּ'סֵפֶר הַמִּדּוֹת' וְגַם הַגְּמָרָא אוֹתוֹ דָּבָר, הַגְּמָרָא גַּם-כֵּן מְדַבֶּרֶת מִזֶּה, זֶהוּ לְשׁוֹן הַגְּמָרָא: "הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ - עַל-יְדֵי זֶה אֵינוֹ מַצְלִיחַ!" לֹא טוֹב לְגָרֵשׁ אֶת הָאִשָּׁה, אַדְרַבָּא צְרִיכִים שְׁלוֹם בַּיִת.
אֲנִי הָיִיתִי מְקֹרָב לְרַבֵּנוּ, הִתְחַתַּנְתִּי, אֲבָל מִזֶּה לֹא יָדַעְתִּי, לֹא יָדַעְתִּי בְּשִׂכְלִי גֹּדֶל מַעֲלַת הָאִשָּׁה. לֹא חָשַׁבְתִּי עַל זֶה, חָשַׁבְתִּי שֶׁהִיא מְשָׁרֶתֶת אוֹתָנוּ בַּבַּיִת, לֹא מַגִּיעַ לָהּ כְּלוּם. אֲבָל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא מַכְנִיס בָּנוּ, מֵאִיר בָּנוּ כָּל הָאוֹרוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁל כָּל דָּבָר.
צְרִיכִים לְרַחֵם עַל הָאִשָּׁה, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ חוֹשֵׁב מַה שֶּׁהָאִשָּׁה כָּל-כָּךְ סוֹבֶלֶת בְּחַיֶּיהָ בְּלֵידַת הַבָּנִים וּבְגִדּוּל הַבָּנִים וְהִיא קוֹנָה כָּל דָּבָר וְהִיא מְבַשֶּׁלֶת וְהִיא.. הַכֹּל, הַכֹּל הָאִשָּׁה. הִיא סוֹבֶלֶת מְאֹד בְּחַיֶּיהָ הַרְבֵּה מֵאִתָּנוּ, מֵהַיְלָדִים וּמֵהַבָּנִים, מַה שֶׁהִיא סוֹבֶלֶת בְּחַיֶּיהָ...
הָעוֹלָם לֹא מְדַבְּרִים מִזֶּה כְּלָל, כְּאִלּוּ הָאִשָּׁה הִיא כֶּלֶב. אוֹי וֵוי, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא הִרְגִּישׁ, הוּא מְגַלֶּה גֹּדֶל הָרַחֲמָנוּת, צְרִיכִים לְרַחֵם עָלֶיהָ, צְרִיכִים לְכַבֵּד אוֹתָהּ, כֵּן.
רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, הוּא כָּל-כָּךְ בָּכָה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ...
הוּא הִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹאוּ בְּבַקָּשָׁה אֵלָיו שֶׁיִּתְפַּלֵל עַל מַקְשָׁה לֵילֵד, רַק הַשָּׁלִיחַ יִגַּע בְּהַנַּעַל בַּפֶּתַח שֶׁל הַדֶּלֶת, שֶׁיִּמְשֹׁךְ הַדֶּלֶת - תֵּכֶף הִיא תּוֹלִיד, תֵּכֶף!
הַשָּׁלִיחַ, לִפְנֵי שֶׁיִּכָּנֵס לַבַּיִת וְיַגִּיד לְרַבֵּנוּ אֶת הַבַּקָּשָׁה, רַק יִפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת.. אָז הָאִשָּׁה תֵּכֶף תּוֹלִיד!
הוּא פָּעַל אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ! (צוֹחֵק)...