ישראל סבא · לחם לילדים
רַבִּי יִשְׂרָאֵל מְסַפֵּר מְעַט מִן הַסֶּבֶל וְהַיִּסּוּרִים שֶׁעָבְרוּ עָלָיו בְּשֶׁל הֱיוֹתוֹ חֲסִיד בְּרֶסְלֵב...
אַתֶּם הֱיִיתֶם יְלָדִים, אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים מַה שֶּׁהָיָה לִפְנֵי מֵאָה שָׁנִים...
אָז הָיָה בְּרֶסְלֶב.. בְּתַכְלִית הַבִּזָּיוֹן!
אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ שֶׁהָעוֹלָם הָיָה מִתְנַגְּדִים עַל בְּרֶסְלֶב? אֲבָל בְּרֶסְלֶב הוֹלֵךְ וּמִתְעַלֶּה בְּכָל יוֹם. זֶה אֲנִי רוֹאֶה, אֲנִי רוֹאֶה אֶת זֶה. אֲבָל סָבַלְתִּי, סָבַלְתִּי מְאֹד.. רָעָב, וְלֹא הָיָה לִי כְּלוּם!
הוֹי מַה שֶׁעָבַר עָלַי, מַה שֶׁאֲנִי סָבַלְתִּי.. בְּלִי שִׁעוּר. מִי יָכוֹל לְשַׁעֵר, מִי יָכוֹל לְתָאֵר, מִי יָכוֹל לְסַפֵּר מַה שֶׁעָבַר עָלַי, מַה שֶּׁאֲנִי סָבַלְתִּי. נִסִּים וְנִפְלָאוֹת אֵיךְ שֶׁאֲנִי וְהַיְלָדִים שֶׁלִּי נִשְׁאַרְנוּ בַּחַיִּים! הָיָה כֻּלָּנוּ בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֵיךְ אֲנַחְנוּ נִשְׁאַרְנוּ בַּחַיִּים...
לֹא הָיָה לִי פַּרְנָסָה, לֹא הָיָה לִי לֶחֶם בִּשְׁבִיל הַיְלָדִים. הָיָה לִי עֲשָׂרָה יְלָדִים וְכֻלָּם הָיוּ צְרִיכִים לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבּשׁ וְלֹא הָיָה לִי לָתֵת לָהֶם, לֹא נָתְנוּ לִי. עֲשָׂרָה יְלָדִים קְטַנִּים מְבַקְּשִׁים: "אַבָּא, לֶחֶם! לֶחֶם! לֶחֶם!"
יְלָדִים קְטַנִּים, קְטַנִּים וּגְדוֹלִים גַּם-כֵּן. הַיְלָדִים סָבְלוּ קוֹר וְרָעָב גָּדוֹל וְלֹא הָיָה לִי לֶחֶם לָתֵת לָהֶם. לֹא הָיָה לִי בֶּגֶד אֲפִלּוּ לַחֹרֶף, לֹא הָיָה לִי בִּשְׁבִיל יְלָדִים קְטַנִּים לֹא בֶּגֶד וְלֹא נַעֲלַיִם וְלֹא לֶחֶם וְלֹא כֶּסֶף וְלֹא כְּלוּם. הַיְלָדִים שֶׁלִּי וַאֲנִי סָבַלְנוּ מֵרָעָב גָּדוֹל כְּמוֹ בַּמִּדְבָּר. הָיָה לִי צָרוֹת כָּאֵלֶּה מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר, אֲנִי אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֵיךְ אֲנִי חָי...
אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ לְסַפֵּר אֲבָל הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, הִגִּיעַ רֹאשׁ-חֹדֶשׁ, אֲנִי הָיִיתִי חַיָּב עֲשָׂרָה גְּרוּשׁ לְשַׁלֵּם לִשְׂכַר לִמּוּד וְהַיְלָדִים שֶׁלִּי לֹא הֵבִיאוּ כֶּסֶף, אָז שָׁלְחוּ אֶת הַיְלָדִים הַבַּיְתָה כִּי לֹא הָיָה לִי עֲשָׂרָה גְּרוּשׁ וְלֹא שִׁלַּמְתִּי שְׂכַר לִמּוּד. לֹא הָיָה לָהֶם לֹא אֹכֶל וְלֹא לִלְמֹד. וְהַיְלָדִים שֶׁלִּי אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ לְסַפֵּר, הֵם לֹא יוֹדְעִים מַה זֶּה א', מַה זֶּה ב', מַה זֶּה קָמַץ וּמַה זֶּה פַּתַּח. אֲנִי מְדַבֵּר אֱמֶת, כָּכָה הָיָה!
הַיְלָדִים שֶׁלִּי שֶׁלָּמְדוּ בְּבֵית-סֵפֶר, כֻּלָּם קָרְאוּ לָהֶם: "בְּרֶסְלֶב, בְּרֶסְלֶב, בְּרֶסְלֶב, בְּרֶסְלֶב, בְּרֶסְלֶב", הֵם פְּסוּלִים, לֹא בְּסֵדֶר, פָּסוּל. יֵשׁ כָּשֵׁר וְיֵשׁ פָּסוּל, הֵם פְּסוּלִים.
לֹא יוֹדְעִים כְּלוּם מַה שֶּׁהָיָה, מִי נֶעמְט צוּ דָּאס שְׁטִיקְל בְּרוֹיט פוּן קְלֵיינֶע קִינְדֶער, מִיהָאט נִישְׁט גֶעגִיבְּן קַיין שְׁטִיקְל בְּרוֹיט, מִיהָאט גֶעזָאגְט זָאל זִיצְן אִין יְרוּשָׁלַיִם צְוִוישְׁן דִי אָרֶעמֶעלַייט וָואס זִיצְן בַּיים כֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי ("לוֹקְחִים אֶת חֲתִיכַת הַלֶּחֶם מִילָדִים קְטַנִּים, לֹא נָתְנוּ חֲתִיכַת לֶחֶם. אָמְרוּ: שֶׁיֵּשֵׁב בִּירוּשָׁלַיִם בֵּין הָעֲנִיִים שֶׁיּוֹשְׁבִים בַּכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי").
אֲנִי בָּאתִי מִטְּבֶרְיָה לְמִירוֹן וּמִמִּירוֹן לִטְבֶרְיָה בְּלִי כֶּסֶף וְלֹא הָיָה לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, בְּלִי גֻּזְמָה. לֹא הָיָה לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, הָיִיתִי יָכוֹל לָמוּת. וְהַדָּם הִרְגַּשְׁתִּי בְּכָל הַגּוּף. אֲנִי רָאִיתִי אֶת כֻּלָּם, הָיָה לָהֶם פַּרְנָסָה בְּהַרְחָבָה גְּדוֹלָה וַאֲנִי לֹא הָיָה לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, אֲנִי וְהַיְלָדִים. וְהֵם הָיָה לָהֶם כֶּסֶף הַרְבֵּה כְּמוֹ זֶבֶל, עָשׂוּ לָהֶם עַל עַצְמָם בַּנְק שֶׁל דּוֹלָארִים מִן אֲמֶרִיקָה וְהַבַּנְק הָיָה עָשִׁיר יוֹתֵר מִכָּל הַבַּנְקִים!
הֵם הָיוּ אַכְזָרִים, הָיָה לָהֶם כָּל-כָּךְ דּוֹלָארִים. כָּל הַכֶּסֶף, כָּל הדּוֹלָרִים שֶׁל אֲמֶרִיקָה הָיָה אֶצְלָם, וַאֲנִי לֹא הָיָה לִי.. חֲתִיכַת לֶחֶם בִּשְׁבִיל יְלָדִים קְטַנִּים לֶאֱכֹל וְלֹא שׁוּם דָּבָר. לֹא בַּיִת לָגוּר וְלֹא נַעֲלַיִם וְהָיָה קְרוּעִים, וְלֹא בֶּגֶד וְלֹא כֶּסֶף. מַדּוּעַ? אֲנִי לוֹמֵד בְּסִפְרֵי בְּרֶסְלֶב, זֶה הַכֹּל. מִי יָכוֹל לְתָאֵר מִי יָכוֹל לְשַׁעֵר!
כָּכָה הָיָה לֹא יוֹם אֶחָד וְלֹא שָׁבוּעַ אֶחָד וְלֹא חֹדֶשׁ; שָׁנִים! שָׁנִים לֹא הָיָה לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, רַק לֶחֶם לְבַד לֹא הָיָה לִי, לֹא אֲנִי וְלֹא הַיְלָדִים שֶׁלִּי. כָּל הַכֶּסֶף שֶׁל אֲמֶרִיקָה הָיָה אֶצְלָם וְהָיָה לָהֶם שֵׁם גָּדוֹל בָּעוֹלָם כְּאִלּוּ הֵם צַדִּיקִים, הַשֵּׁם שֶׁלָּהֶם הָיָה בְּכָל הָעוֹלָם. זֶהוּ הַצַּדִּיקִים, הַצַּדִּיקִים הַשַּׁקְרָנִים...
הָיְתָה אִשָּׁה אַחַת, מַה שֶּׁהִיא עָשְׂתָה בִּשְׁבִילִי.. הִיא עָשְׂתָה לִי צִדְקוּת הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר. הִיא חִפְּשָׂה אוֹתִי הַרְבֵּה עַד שֶׁמָּצְאָה אוֹתִי וְהֵבִיאָה לִי בְּכָל יוֹם הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר אֹכֶל, וְגַם-כֵּן בְּשַׁבָּתוֹת, וְעוֹד וְעוֹד וָעוֹד. בָּרוּךְ הַשֵּׁם יֵשׁ לָהּ הַרְבֵּה נְכָדִים שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, הוֹלְכִים לַיְשִׁיבוֹת וְעוֹבְדֵי הַשֵּׁם. נוּ, צְדָקָה זֶה דָּבָר לְעוֹלְמֵי עַד, לְנֶצַח נְצָחִים.
אֲנִי זוֹכֵר שֶׁפַּעַם אַחַת בָּא לִטְבֶרְיָה אִישׁ אֶחָד לַמְדָּן וְלֹא הָיָה לוֹ בָּנִים, וְהוּא בָּא לִטְבֶרְיָה לְהִתְפַּלֵּל עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בָּנִים, וְהוּא נָתַן לִי כַּמָּה פְּעָמִים כֶּסֶף, הוּא תָּמַךְ אוֹתִי, וְאַחַר-כָּךְ הוּא יָרַד וְאָמַר לִי: "הַיּוֹם אֲנִי לֹא יָכוֹל כְּבָר לַעֲזֹר לְךָ!"
אוֹי הַחֶרְפַּת רָעָב, זֶה אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר...
אֲנִי סָבַלְתִּי רָעָב, רָעָב, לָמוּת! לֹא הָיָה מִי שֶׁיְּרַחֵם שֶׁיִּתֵּן לִי אֵיזֶה פְּרוּטָה. הַיְלָדִים בִּקְּשׁוּ: "אַבָּא, לֶחֶם, לֶחֶם, לֶחֶם", אֲנִי בָּאתִי לְרַב מְפֻרְסָם וְסִפַּרְתִּי לוֹ: "יֵשׁ לִי עֲשָׂרָה יְלָדִים קְטַנִּים וְאֵין לִי לֶחֶם לָתֵת לָהֶם". טוֹב, הוּא אָמַר לִי: "הַיּוֹם אֵין לִי זְמַן, אֲנִי צָרִיךְ לָלֶכֶת לְחוּץ לָאָרֶץ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, בִּשְׁבִיל הַגְּאֻלָּה, אֵין לִי זְמַן הַיּוֹם. אֲבָל אֲנִי אֶרְאֶה, אֲנִי אֲדַבֵּר, אֲנִי אֲדַבֵּר עִם זֶה, עִם זֶה.."
לֹא דִּבֵּר וְלֹא עָשָׂה כְּלוּם!
הוּא אָמַר: "אֲנִי אֶרְאֶה, אֲנִי אֶשְׁתַּדֵּל, אֲנִי אֲבָרֵר, אֲנִי אֲדַבֵּר, אֲנִי, אֲנִי, אֲנִי.." וְלֹא עָשָׂה כְּלוּם!
הוּא הָלַךְ לְחוּץ לָאָרֶץ עִם הַסְּפִינָה, וְנַעֲשָׂה חוֹלֶה.. וְנִפְטַר בַּסְּפִינָה. הֵבִיאוּ לוֹ רוֹפְאִים גְּדוֹלִים וְלֹא יָכְלוּ לַעֲזֹר לוֹ...
נוּ, אֲנִי חַס-וְשָׁלוֹם לֹא מְדַבֵּר, אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ בְּלִבִּי, אֲנִי בָּאתִי לְ'שַׁעֲרֵי חֶסֶד' וְאָמַרְתִּי לְמִשֶּׁהוּא שֶׁהָיָה לוֹ שֵׁם גָּדוֹל שֶׁהוּא בְּרֶסְלֵב, אֲנִי סִפַּרְתִּי לוֹ שֶׁכָּכָה הַמַּצָּב שֶׁלִּי, הוּא לֹא נָתַן לִי כְּלוּם. לִפְעָמִים נָתַן לִי אֵיזֶה מַתָּנָה שֶׁנּוֹתְנִים.
הָיָה אֶחָד שֶׁהָיָה גָּדוֹל מְאֹד עַד הַשָּׁמַיִם, אֲנִי סִפַּרְתִּי לוֹ הַמַּצָּב שֶׁלִּי וְהוּא לֹא שָׂם לֵב עַל זֶה, הוּא דָּאַג רַק בִּשְׁבִילוֹ. אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת לֹא נָתַן לִי חֲתִיכַת לֶחֶם אוֹ אֵיזֶה כֶּסֶף. הַכֹּל בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, בִּשְׁבִיל הַבָּנִים שֶׁלּוֹ, אֲבָל לא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל בֶּער.
אֲנִי הָלַכְתִּי בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת לְחַפֵּשׂ שֶׁיִּהְיֶה לִי חֲתִיכַת לֶחֶם בִּשְׁבִיל הַיֶּלֶד בַּלַּיְלָה וְאָמַרְתִּי לְכַמָּה חֲבֵרִים, סִפַּרְתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי יְלָדִים וְאֵין לִי חֲתִיכַת לֶחֶם לָתֵת לָהֶם וְלֹא בֶּגֶד וְלֹא כְּלוּם, וְהֵם - כְּאִלּוּ לֹא אָמַרְתִּי כְּלוּם. אֲנִי יָצָאתִי בְּלִי כְּלוּם. כָּל אֶחָד הָלַךְ לַמַּכִּירִים וְהָיָה מְבַקֵּשׁ כֶּסֶף. אֲנִי - כְּלוּם, לֹא הָיָה לִי כְּלוּם!
חֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים צְרִיכִים לָתֵת כֶּסֶף הַרְבֵּה שֶׁיִּהְיֶה לֶחָבֵר לִקְנוֹת לֶחֶם לַיְלָדִים. כֻּלָּם הָיָה לָהֶם מִשְׁפָּחָה וְהָיָה לָהֶם דִּירָה וְהַכֹּל, כָּל טוּב. רַק אֲנִי - אֲנִי לֹא הָיָה לִי לֶחֶם. נִסִּים שֶׁאֲנִי חָי, נִסִּים שֶׁהַיְלָדִים שֶׁלִּי חָיִים, נִסִּים!
כֵּן, כָּל הַיְלָדִים שֶׁלִּי הָיָה לָהֶם נִסִּים שֶׁהֵם נִמְצָאִים בַּחַיִּים. לֹא הָיָה לִי לֹא כֶּסֶף וְלֹא כְּלוּם, אֲנִי הָיִיתִי כְּמוֹ בֵּין הַגּוֹיִים...
הָיָה רַב, אֵיזֶה רַב, כְּמוֹ גּוֹי!
הוּא הָיָה הָרַב שֶׁל כָּל הָרַבָּנִים בְּעִיר גְּדוֹלָה בָּאָרֶץ, וְהוּא הָיָה לוֹ גַּאֲוָה וְהָיָה מְפֻרְסָם מְאֹד. כָּל הָעִיר הָיָה בְּיָדוֹ, הוּא הָיָה הַבַּעַל-הַבַּיִת שֶׁל כָּל הָעִיר, עַל כָּל הַכְּסָפִים, עַל כָּל הַדִּירוֹת. כָּל הַכֶּסֶף שֶׁל הָעִיר הָיָה בַּכִּיס שֶׁלּוֹ, הוּא הָיָה יָכוֹל לָתֵת לִי דִּירָה, הָיָה לוֹ בִּשְׁבִיל כָּל הַבָּתִּים שֶׁל הָעִיר, אֲבָל בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל בֶּער לֹא הָיָה לוֹ, הָיָה לוֹ רַק בִּשְׁבִיל אֲחֵרִים.
אֲנִי יָשַׁבְתִּי עַל-יָדוֹ כַּמָּה שָׁנִים וְלֹא הָיָה עָנִי כָּמוֹנִי בְּכָל הָעִיר וְהוּא לֹא נָתַן לִי אַף חֲתִיכַת לֶחֶם, לֹא נָתַן לִי אַף פַּעַם אֵיזֶה מַטְבֵּעַ לַעֲזֹר, אֵיזֶה מִיל, לֹא נָתַן לִי כְּלוּם. הוּא הָיָה אָדָם גָּדוֹל וְהוּא לֹא תָּמַךְ אוֹתִי כְּלוּם, כְּלוּם. גּוֹי מְקַבֵּל אֵיזֶה עֶזְרָה? גַּם-כֵּן אֲנִי. הוּא הִתְנַהֵג אִתִּי כְּאִלּוּ אֲנִי גּוֹי...
פַּעַם אַחַת, פַּעַם אַחֲרוֹן, בָּאתִי עֶרֶב פֶּסַח וְהוּא רָאָה אוֹתִי וְאָמַר לִי: "בֹּא אִתִּי לַבַּיִת שֶׁלִּי וְשָׁמָּה בְּאֵיזֶה מָקוֹם יֵשׁ לִי חֲצִי לִירָה וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ. בּוֹא, בּוֹא אִתִּי לַבַּיִת שֶׁלִּי וַאֲנִי אוֹצִיא וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ".
הוּא הָיָה גָּר בְּבָתֵּי וַרְשָׁא וְהָיְתָה לוֹ דִּירָה יָפָה מְאֹד. הוּא אָמַר לִי: "אַתָּה תֵּלֵךְ אִתִּי, בַּבַּיִת יֵשׁ לִי בֶּגֶד וְיֵשׁ בּוֹ חֲצִי לִירָה, אֲנִי אֶתֵּן לְךָ עַל חַג הַפֶּסַח".
טוֹב, הוּא אָמַר לִי וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי: "הוּא רַב, הוּא לֹא סְתָם יַגִּיד", אָז אֲנִי הָלַכְתִּי אִתּוֹ. אֲנִי נִכְנַסְתִּי אֵלָיו לַבַּיִת וְהָיָה מַר לִי מְאֹד, אַחַר-כָּךְ אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהוּא לֹא נוֹתֵן, אָז אֲנִי חִכִּיתִי...
אֲנִי חָשַׁבְתִּי שֶׁהוּא יִתֵּן לִי תֵּכֶף, אֲנִי מְחַכֶּה, מְחַכֶּה, מְחַכֶּה עַל הַחֲצִי לִירָה, אַחַר-כָּךְ הוּא בָּא אֵלַי וְאָמַר לִי: "בָּא אִישׁ אֶחָד לְבַקֵּשׁ אֶצְלִי עֶזְרָה בִּשְׁבִיל מִשֶּׁהוּ שֶׁהוּא לַמְדָּן גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, אָז הוּא לָקַח מִמֶּנִּי כָּל הַכֶּסֶף שֶׁהָיָה לִי וְלֹא נִשְׁאַר לִי כְּלוּם. נוּ, אֵין לִי מַה לָּתֵת לְךָ!"
אֲנִי הָלַכְתִּי מִמֶּנּוּ בְּלִי שׁוּם פְּרוּטָה, רֵיק לְגַמְרֵי מִכָּל וָכֹל, לֹא נָתַן לִי כְּלוּם עַל חַג הַפֶּסַח...
אוֹי אוֹי אוֹי, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שְׁלֵּם לוֹ, הוֹ.. הוּא סָבַל. בְּכָל פַּעַם הָיָה מֵת בַּבַּיִת שֶׁלּוֹ יֶלֶד אוֹ יַלְדָּה, בְּכָל פַּעַם. אֲבָל אֵין שֵׂכֶל, וְהַלֵּב - כְּמוֹ אֵצֶל גּוֹי, אֵין לוֹ רַחֲמָנוּת כְּלוּם. בַּעַל-גַּאֲוָה כָּזֶה, רַק לַחֲשֹׁב אֵיך לִהְיוֹת מְפֻרְסָם בְּרֶסְלֶב...
אֲנִי הָיִיתִי גָּר עַל-יָדוֹ בָּעִיר וְהוא לֹא נָתַן לִי שׁוּם עֶזְרָה, כְּלוּם. אִם בָּא אִישׁ עָנִי שֶׁהַבָּנִים צְרִיכִים לֶחֶם וְלֹא נוֹתְנִים לוֹ לֶחֶם אָז הוּא דּוֹמֶה לְגוֹי. זֶה פֶּלֶא, דְּבַר פֶּלֶא, יִשְׂרָאֵל - רַחֲמָנִים בְּנֵי רַחֲמָנִים, אֲבָל לֹא אַכְזָרִים כָּזֶה. נוּ, זֶה מַעֲשֵׂה גּוֹי, לֹא מַעֲשֵׂה יְהוּדִי, יְהוּדִים הֵם רַחֲמָנִים בְּנֵי רַחֲמָנִים וְלֹא אַכְזָרִים כָּזֶה.
אֲנִי לֹא רוֹצֶה לְדַבֵּר עַל רַבָּנִים, עַל גְּדוֹלִים, אֲנִי בָּאתִי וְאָמַרְתִּי לוֹ: "הַמַּצָּב נוֹרָא מְאֹד, תַּעֲזֹר לִי אֵיזֶה עֶזְרָה, אֲנִי אֵין לִי שְׂכַר דִּירָה, אֲנִי אֵין לִי כֶּסֶף, אֵין לִי לֶחֶם, אֵין לִי דִּירָה, אֵין לִי כְּלוּם".
הוּא שָׁמַע, וַאֲנִי יָצָאתִי מֵהַבַּיִת כְּאִלּוּ לֹא שָׁמַע, כְּאִלּוּ לֹא אָמַרְתִּי כְּלוּם, כְּאִלּוּ דִּבַּרְתִּי אֶל הַקִּיר. הוּא לֹא רִחֵם כְּלָל וְלֹא נָתַן לִי כְּלָל אֲפִלּוּ מֵהַכֶּסֶף שֶׁלּוֹ, הוּא הָיָה אַכְזָרִי כָּזֶה, לֹא נָתַן לִי כְּלוּם. כְּאִלּוּ אֲנִי גּוֹי. אוֹי, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְשַׁלֵּם טוֹב, הוּא שִׁלֵּם טוֹב גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְגַם בָּעוֹלָם הַבָּא...
אֲנִי הָיָה לִי חָבֵר טוֹב שֶׁהָיְתָה לוֹ חֲנוּת וְכֻלָּם קָנוּ אֶצְלוֹ וְהָיָה לוֹ כֶּסֶף, אֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ: "אֲנִי הֵנַחְתּי אֶת הַיְלָדִים, אֵין לָהֶם לֶחֶם לֶאֱכֹל.."
וְהוּא לֹא נָתַן לִי כְּלוּם וְלֹא אָמַר לִי כְּלּוּם. אַחַר-כָּךְ תּוֹךְ זְמַן קָצָר הוּא קִבֵּל מַחֲלָה עַל הָרֵאָה וְהוּא נִפְטַר, הוּא הָיָה אִישׁ צָעִיר, עַל-כָּל-פָּנִים הוּא נִפְטַר וּמֵת. אֲנִי הָיָה לִי טַעֲנוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: "מַדּוּעַ הוּא נִפְטַר, הוּא הָיָה יָכוֹל לִחְיוֹת הַרְבֵּה, מַדּוּעַ הוּא נִפְטַר.."
נוּ, נוּ, נוּ, נוּ, נוּ.. הָעוֹלָם לֹא הֶפְקֵר!
הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא מְשַׁלֵּם לְהַשַּׁקְרָנִים, הוּא מְשַׁלֵּם לָהֶם. מַה שֶּׁרָאִיתִי, כַּמָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא וְהַשְׁגָּחָתוֹ. הוֹ.. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד, רָאִיתִי אֵיךְ הוּא סוֹבֵל וְסוֹבֵל וּמְשַׁלֵּם בְּדִיּוּק. הוּא מְשַׁלֵּם טוֹב, הוּא מְקַבֵּל מְחִיר טוֹב. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שִׁלֵּם לָהֶם שֶׁאֲנִי הָיִיתִי בְּתוֹךְ הָעִיר וְלֹא הָיָה לִי לֶחֶם בִּשְׁבִיל יְלָדִים קְטַנִּים. הֵם חָשְׁבוּ שֶׁהֵם צַדִּיקִים שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים, שֶׁהֵם סוֹבְלִים בִּשְׁבִילִי, בִּשְׁבִילְךָ. אוֹי לְנַפְשָׁם וְאוֹי לְנִשְׁמָתָם.
לֹא, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא מְרַחֵם עַל אֵלּוּ שֶׁלֹּא עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה. שֶׁעוֹשִׂים תְּשׁוּבָה - הוּא מְרַחֵם וּמוֹחֵל, אֲבָל בְּלֹא תְּשׁוּבָה - מִיתָה! הַכֹּל!
הֵם נִפְטְרוּ בְּלֹא תְּשׁוּבָה...
הֵם הָיוּ מִתְנַגְּדִים. הֵם חָשְׁבוּ שֶּׁאֲנִי אִישׁ פָּשׁוּט...
הָיָה שְׁנֵי מִינֵי יְהוּדִים: סְפָרַדִּים וְאַשְׁכְּנַזִּים. הָאַשְׁכְּנַזִּים לֹא נָתְנוּ לַסְּפָרַדִּים, וְהַסְּפָרַדִּים לֹא נָתְנוּ לַעֲנִיִּים הָאַשְׁכְּנַזִּים. אָז אֲנִי לֹא הָיָה לִי לֹא מֵהָאַשְׁכְּנַזִּים וְלֹא מֵהַסְּפָרַדִּים וְלֹא הָיָה לִי חֲתִיכַת לֶחֶם בִּשְׁבִיל הַיְלָדִים. אֲבָל אֲנִי חָי, וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ הַשְׁגָּחָה בָּעוֹלָם. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בָּרָא הָעוֹלָם וְהוּא מַנְהִיג הָעוֹלָם וְהוּא יוֹדֵעַ הַכֹּל, כָּל פְּרוּטָה שֶׁגּוֹזְלִים.
אוֹי יוֹי יוֹי, אָסוּר לְהַרְהֵר אַחֲרֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַכֹּל בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְרַחֲמִים, כֵּן. לֹא יוֹדְעִים כְּלוּם. הַכֹּל בְּחֶשְׁבּוֹן, הַכֹּל בְּמִשְׁפָּט, הַכֹּל בְּחֶשְׁבּוֹן...
אַי וֵוי וֵוי, אַי וֵוי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם...
מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת זֶה יָכוֹל לְהַגִּיד: "זֶה דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר, אִי אֶפְשָׁר דָּבָר כָּזֶה!" אֲהָהּ, מַה שֶּׁאֲנִי סָבַלְתִּי בְּחַיָּי! מִי יָכוֹל לְתָאֵר לְשַׁעֵר, מִי יָכוֹל לְסַפֵּר מַה שֶּׁעָבַר עָלַי. לֹא עַל חִנָּם אֲנִי קִבַּלְתִּי שְׁנֵי מִכְתָּבִים מֵרַבֵּנוּ, זֶה לֹא עַל חִנָּם. זֶהוּ נִפְלָאוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁאֵין בָּעוֹלָם. פְּלָאוֹת כָּאֵלֶּה...
שְׁנַיִם, הֵם הָיוּ שְׁנֵי מִכְתָּבִים, אֲבָל הָיָה לָהֶם קֶשֶׁר, זֶה הָיָה כִּמְעַט שְׁנַיִם שֶׁהֵם אֶחָד. עַל-כָּל-פָּנִים עַל הָרִאשוֹן אֵין לְדַבֵּר!
וְהַשֵּׁנִי, זֶה הַלָּשׁוֹן שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר לְךָ, כָּכָה הָיָה הַנֻּסָּח שֶׁל הַמִּכְתָּב הַשֵּׁנִי:
"מְאֹד הָיָה קָשֶׁה לִי לָרֶדֶת אֵלֶיךָ
תַּלְמִידִי הַיָּקָר לְהַגִּיד לְךָ כִּי נֶהֱנֵיתִי
מְאֹד מֵעֲבוֹדָתְךָ וְעָלֶיךָ אָמַרְתִּי
מַיין פַייֶערִיל וֶועט טְלִיֶען בִּיז מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען". זֶהוּ הַפֶּתֶק הַשֵּׁנִי!
וְהָרִאשׁוֹן.. אֵינֶנִּי זוֹכֵר בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהָיָה. הוּא חִזֵּק אוֹתִי, הִסְבִּיר לִי שֶׁמַּה שֶּׁאֲנִי סוֹבֵל זֶה דָּבָר טוֹב, זֶה דָּבָר טוֹב. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהֵם נִמְצָאִים אוּלַי אֵצֶל הַבַּת שֶׁלִּי.
אוֹי וֵוי, מַה שֶּׁאֲנִי סָבַלְתִּי בִּשְׁבִיל בְּרֶסְלֵב, לֹא עַל חִנָּם רַבֵּנוּ כּוֹתֵב לִי: "תַּלְמִידִי הַיָּקָר", הוּא לָקַח מִמֶּנִּי אֲפִלּוּ חֲתִיכַת לֶחֶם, לֹא הִשְׁאִיר לִי כְּלוּם, הַכֹּל לָקַח. אֲבָל זֶה טוֹב, בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה אֲנִי הָיִיתִי סוֹבֵל וְהָיִיתִי בְּכַעַס עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, "מַדּוּעַ? מַדּוּעַ?" וְעַכְשָׁו אֲנִי אוֹמֵר: "הַלְוַאי וְהָיִיתִי סוֹבֵל יוֹתֵר!"
אֲנִי הָיִיתִי בְּשִׁפְלוּת כָּזֶה מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר, וְזֶה הָיָה טוֹב מְאֹד. בָּרוּךְ הַשֵּׁם, זָכִינוּ לְפִתְקָאוֹת מֵרַבִּי נַחְמָן. אֲנִי הָיִיתִי אִישׁ פָּשׁוּט לְגַמְרֵי וְהוא כּוֹתֵב לִי: "תַּלְמִידִי הַיָּקָר". אֲבָל אֲנִי חָי בָּרוּךְ הַשֵּׁם וַאֲנִי רוֹאֶה הַסּוֹף שֶׁלָּהֶם, כֻּלָּם סָבְלוּ צָרוֹת כָּאֵלֶּה.. רַחֲמָנָא לִצְלַן. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא אוֹהֵב צַדִּיקִים, עַל צַדִּיקִים הוּא מִתְקַנֵּא יוֹתֵר מִכָּל הַתּוֹרָה, זֶה הָעִקַּר הַתּוֹרָה.
רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר הָיָה לוֹ גַּם-כֵּן בַּבַּיִת יְלָדִים וְלֹא הָיָה לָהֶם מַסְפִּיק לֶחֶם וְלֹא כֶּסֶף בִּשְׁבִיל לִמּוּד הַיְלָדִים וְתָמִיד הָיָה בְּיִסּוּרִים וְסָבְלוּ, וְהוּא קִבֵּל הַכֹּל בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה וְנָתַן צְדָקָה הַרְבֵּה, וְאִם לֹא הָיָה לוֹ לָתֵת צְדָקָה, אָז הוּא הָיָה לוֹוֶה מְאֵיזֶה בֶּן-אָדָם חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים, עֲשָׂרָה שְׁקָלִים, עֶשְׂרִים שְׁקָלִים. כֵּן, הוּא הָיָה צָרִיךְ בִּשְׁבִיל לַעֲזֹר לְמִשֶּׁהוּ לִקְנוֹת לֶחֶם לַיְלָדִים, אָז הוּא הָיָה לוֹוֶה. הוּא הָיָה לוֹ תָּמִיד כֶּסֶף.
הָיָה אֶחָד מִירוּשָׁלַיִם מִמֵּאָה שְׁעָרִים, הוּא בָּא פִּתְאוֹם אִישׁ וְאִשָּׁה וִילָדִים לִטְבֶרְיָה. נוּ, וְאֵין לָהֶם כֶּסֶף, וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל הֶרְאָה לָהֶם דִּירָה וְגַם-כֵּן כֶּסֶף וְהוּא נָתַן לוֹ צְדָקָה הַרְבֵּה. הוּא לֹא דָּאַג לְעַצְמוֹ, הוּא דָּאַג אִם חַס-וְשָׁלוֹם יֵשׁ מִשֶּׁהוּ שֶׁאֵין לוֹ לֶחֶם בִּשְׁבִיל הַיְלָדִים. וְהוּא חָטַף מִצְווֹת, מַעֲשִׂים טוֹבִים.
רַבִּי יִשְׂרָאֵל הוּא הָיָה גָּרוּשׁ, הַשֵּׁם נָתַן לוֹ אִשָּׁה גִּיטֶעלֶ'ה. הוּא בָּא מֵחֶבְרוֹן לִירוּשָׁלַיִם וּמָצָא לוֹ אִשָּׁה גִּיטֶעלֶ'ה, כָּכָה הָיָה שְׁמָהּ. וְהִיא הָלְכָה וְעָסְקָה בְּצִדְקוּת, הַכְנָסַת אוֹרְחִים וְהַכְנָסַת כַּלָּה, וְהִיא הָלְכָה תָּמִיד לְקַבֵּל כֶּסֶף מֵהָעֲשִׁירִים, הִיא בָּאָה לִשְׁנֵי הָעֲשִׁירִים הֲכִי גְּדוֹלִים שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וְאָמְרָה לָהֶם: "מַה יֵּשׁ לָכֶם מִכָּל הָעֲשִׁירוּת, מִכָּל הַכֶּסֶף, מַה יִּהְיֶה לָכֶם מִזֶה?" וְהֵם אָהֲבוּ לִשְׁמֹעַ מַה שֶּׁהִיא מְדַבֶּרֶת. הֵם הָיוּ כְּבָר מִחוּץ לַקְּדֻשָּׁה, אֲבָל הֵם אָהֲבוּ לִשְׁמֹעַ דִּבּוּרִים מִגִּיטֶעלֶ'ה. הִיא עָשְׂתָה לָהֶם חֶשְׁבּוֹן שֶׁהֵם עֲנַיִּים, שֶׁאֵין לָהֶם כְּלוּם!
אֲנַחְנוּ יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ לָנוּ תּוֹרָה, זֶה הַתּוֹרָה - צְדָקָה וָחֶסֶד. לַעֲזֹר, לְרַחֵם אֶחָד עַל חֲבֵרוֹ. אִם חֲבֵרוֹ צָרִיךְ אֵיזֶה דָּבָר - לַעֲזֹר לוֹ, לְרַחֵם, רַחֲמָנוּת, אֲבָל לֹא לִפְחֹד. אַדְרַבָּא לִשְׂמֹחַ מְאֹד, אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין מִצְוָה צְרִיכִים לִשְׂמֹחַ, לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַשֵּׁם עַל הַמַּתָּנָה, זֶה מַתְּנַת חִנָּם, "אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ, בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם נוֹתֵן הַתּוֹרָה!"
זֶה מַתָּנָה טוֹבָה אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין אֵיזֶה מִצְוָה, לֹא לִפְחֹד מִמִּצְוָה. כָּל הַבְּרִיאָה נִבְרְאָה רַק בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה, בִּשְׁבִיל לְקַיֵּם הַתּוֹרָה.
הַבָּנִים גַּם-כֵּן, כְּשֶׁרוֹאִים שֶׁהָאַבָּא הוּא מְפַחֵד מִמִּצְוָה, אָז הֵם מְפַחֲדִים גַּם-כֵּן, "מִי יוֹדֵעַ מַה זֶּה?"
זֶה מִצְוָה - צְדָקָה וָחֶסֶד, זֶה הַמִּדָּה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, רַחֲמָנוּת! לְרַחֵם! לֹא כְּמוֹ בְּהֵמָה, אֵין לָהּ שׁוּם רַחֲמָנוּת כְּלוּם, אַכְזָרִית כָּזֶה, חַיּוֹת, בְּהֵמוֹת. אֲנַחְנוּ יִשְׂרָאֵל עַם אֶחָד בָּעוֹלָם, כֻּלָּם הֵם בְּהֵמוֹת, אֵין לָהֶם שׁוּם דַּעַת, שׁוּם שֵׂכֶל, שׁוּם לֵב, כְּמוֹ בְּהֵמָה, הֵם לֹא קִבְּלוּ הַתּוֹרָה. אִם לֹא הַתּוֹרָה - אֵין שׁוּם רַחֲמָנוּת בָּעוֹלָם!