אור ברסלב
ספר ישראל סבא ישראל סבא › נקי לגמרי

ספר ישראל סבא

ישראל סבא · נקי לגמרי

להחיות מתים!

חָסִיד הִגִּיעַ לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל לְהִתְחַזְּקוּת כְּנֶגֶד מִלְחֲמוֹת יֵצֶר הָרָע...

אֲנִי אֲגַלֶּה לְךָ הַחַיִּים שֶׁלִּי, קְצָת...

אֲנִי.. אֵין לִי שׁוּם תַּאֲוָה! לֹא תַּאֲוַת אִשָּׁה, לֹא שׁוּם תַּאֲוָה, אֲנִי נָקִי לְגַמְרֵי!

אוּלַי לֹא כְּדַאי לְפַרְסֵם אֶת זֶה, לְהַגִּיד אֶת זֶה, אֲבָל בָּרוּךְ הַשֵּׁם הַתַּאֲווֹת הֵם עָזְבוּ אוֹתִי לְגַמְרֵי, אֵין לִי שׁוּם פְּגָם שֶׁל פְּגַם הַבְּרִית. אֲנִי נָקִי מִפְּגַם הַבְּרִית. חָלִילָה וְחַס אִם לֹא זֶה - הָיִיתִי מֵת כְּבָר, אִם חַס-וְשָׁלוֹם הָיָה לִי אֵיזֶה רֵיחַ מִתַּאֲוָה - הָיִיתִי מֵת בְּכָל יוֹם, לֹא יָכֹלְתִּי לִחְיוֹת, הָיִיתִי מֵת!

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, הַתַּאֲווֹת הֵם יוֹדְעִים מִזֶּה וְהֵם עָזְבוּ אוֹתִי לְגַמְרֵי...

אוֹי וֵוי, אוֹי וֵוי.. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָשָׂה אִתִּי דְּבָרִים פְּלָאִים כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא נִשְׁאָר בִּי אֵיזֶה גַּאֲוָה, אֵיזֶה כָּבוֹד חַס-וְשָׁלוֹם. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הָיָה לוֹ בְּנֵי-אָדָם שֶׁהָיוּ קְדוֹשִׁים, צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבָּרְחוּ מִן הַפִּרְסוּם וְהַכָּבוֹד שֶׁל זֶה הָעוֹלָם. וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר עָלָיו-הַשָּׁלוֹם הוּא כָּל הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא הָיָה עוֹסֵק לְקָרֵב אוֹתִי לְרַבֵּנוּ הָיָה רַק עַל זֶה, לִהְיוֹת נָקִי מִפְּגַם הַבְּרִית. זֶה תָּלוּי בָּאָדָם עַצְמוֹ, בַּלֵּב, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אוֹמֵר: "תְּנוּ לִבְּכֶם לִי, וַאֲנִי כְּבָר אֶעֶשֶׂה מַה שֶּׁאֲנִי יָכוֹל". "לִבְּכֶם" - לֵב זֶה הַנְּשָׁמָה, זֶה כָּל הַחַיּוּת - הַלֵּב!

אֲנַחְנוּ יְהוּדִים, יֵשׁ לָנוּ תּוֹרָה, הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ הַכֹּל מַה שֶּׁצְּרִיכִים לַעֲשׂוֹת, אֵיך צְרִיכִים לְהִתְנַהֵג וְהַכֹּל. בִּשְׁבִיל זֶה הַתּוֹרָה. הָאָבוֹת שֶׁלָּנוּ הָיוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְהָיוּ טְהוֹרִים וּקְדוֹשִׁים מִכָּל הַתַּאֲווֹת. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָמַר לְאַבְרָהָם שֶׁיִּקַּח אֶת יִצְחָק וְיִשְׁחֹט אוֹתוֹ וְיִשְׂרֹף אוֹתוֹ. אַבְרָהָם הוּא הָיָה מוּכָן לִשְׁחֹט וְלִשְׂרֹף אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ - יִצְחָק, כְּמוֹ שֶׁרוֹצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ...

אֲנִי כְּשֶׁהָיִיתִי צָעִיר הָיָה לִי מִלְחָמָה לִשְׁבֹּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, בַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ לֹא הָיָה בָּשָׂר אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, הָיָה מַאֲכָלִים טוֹבִים אֲבָל לֹא בָּשָׂר. אֲנִי אָהַבְתִּי מְאֹד בָּשָׂר כִּי לֹא הָיָה לִי, אָז הָיָה לִי תֵּאָבוֹן לֶאֱכֹל בָּשָׂר, וּבַיְשִׁיבָה הָיָה שׁוֹחֲטִים טוֹבִים, יִרְאֵי הַשֵּׁם וּמֻמְחִים, וְהֵם נָתְנוּ כִּמְעַט בְּכָל לַיְלָה בָּשָׂר, בָּשָׂר טוֹב. הֵם הָיוּ שׁוֹאֲלִם אוֹתִי: "אַתָּה רוֹצֶה לֶאֱכֹל בָּשָׂר?"

אָמַרְתִּי: "לֹא!" וְלֹא אָכַלְתִּי הַבָּשָׂר, הִשְׁאַרְתִּי בַּקְּעָרָה הַבָּשָׂר. וְסָבַלְתִּי מִזֶּה הַרְבֵּה, הַגּוּף רָצָה, וַאֲנִי לָחַמְתִּי וְהִכְנַעְתִּי אוֹתוֹ וְלֹא אָכַלְתִּי בָּשָׂר. הָיָה לִי מִלְחָמָה קָשָׂה מְאֹד, רָצִיתִי בָּשָׂר כְּמוֹ הַחַיִּים!

נוּ, הָיְתָה לִי מִלְחָמָה קָשָׁה, אֲבָל הַיּוֹם אֵין לִי שׁוּם מִלְחָמָה. אֲנִי לֹא חוֹשֵׁב אִם כֵּן לֶאֱכֹל אוֹ לֹא לֶאֱכֹל, אֵין לִי מִלְחָמָה.

אִם יֵשׁ חַס-וְשָׁלוֹם אֵיזֶה פְּגָם - צְרִיכִים לִלְחֹם מִלְחָמָה, אַדְרַבָּא, יוֹתֵר טוֹב אִם יֵשׁ מִלְחָמָה וְנוֹתְנִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַכֹּל, כָּל הַחַיִּים. אֲבָל לֹא - הַתַּאֲווֹת הֵם לֹא בָּאִים אֵלַי כְּלָל וְאֵין לִי אִתָּם שׁוּם מִלְחָמָה וְשׁוּם עֵסֶק, הֵם בְּרֹגֶז אִתִּי לְגַמְרֵי, הֵם לֹא רוֹצִים לְהַכִּיר אוֹתִי, לֹא רוֹצִים לְהִתְקָרֵב אֵלַי. הַתַּאֲוָה הִיא שָׁמָּה בְּסוֹף הָעוֹלָם.

אִם רוֹצִים בֶּאֱמֶת - אָז יְכוֹלִים לִפְתֹּר אוֹתָם, אֶת הַתַּאֲווֹת, שֶׁיִהְיוּ בְּרֹגֶז לְגַמְרֵי וְלֹא יָבוֹאוּ. וּבָרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי אֵין לִי שׁוּם מִלְחָמָה לִלְחֹם עִם הַתַּאֲוָה, אֲנִי לֹא צָרִיךְ, כְּלוּם! הָעִקַּר הַטֻּמְאָה, הַתַּאֲוָה - אֵין לִי, כְּמוֹ מִי שֶׁאֵין לוֹ אֵיבָר, כְּאִלּוּ נוֹלַד בְּלִי אֵיבָר. אֲבָל הָיָה לִי מִלְחָמוֹת קָשׁוֹת מְאֹד, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם פָּטַרְתִּי לְגַמְרֵי, אֲנִי יָצָאתִי מִזֶּה לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי. אִם הָיָה לִי חַס-וְשָׁלוֹם מִלְחָמוֹת - הָיִיתִי בְּשִׁפְלוּת גָּדוֹל, בְּבִזָּיוֹן גָּדוֹל...

יֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא חָי, יָכוֹל לִחְיוֹת בְּלֹא תַּאֲוָה? הַמִּלְחָמָה שֶׁל תַּאֲוַת נָשִׁים, זֶה כָּל הָעוֹלָם מְשֻׁקָּע בָּזֶה, כֵּן. אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁהָאָדָם שֶׁהוּא חָי בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין לוֹ שׁוּם תַּאֲוָה לְגַמְרֵי? הַתַּאֲוָה הַזּוֹ זֶה הָעִקָּר שֶׁמְּקֻשָּׁר מְדֻבָּק לָאָדָם כָּל זְמַן שֶׁהוּא חָי. הָאָדָם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, אֲפִלּוּ אָדָם זָקֵן, כָּל זְמַן שֶׁהוּא חָי בָּעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ לוֹ יֵצֶר הָרָע לְכָל הַתַּאֲווֹת, יֵשׁ לוֹ תַּאֲוָה לְזֶה, לְזֶה, לְזֶה, הוּא רוֹצֶה כָּל הַתַּאֲווֹת, בְּפְרָט הָעִקַּר הַתַּאֲוָה הַכְּלָלִית, הַתַּאֲוַת אִשָּׁה. זֶה מִמֵּילָא מֵעַצְמוֹ הַגּוּף רוֹצֶה כָּל הַתַּאֲווֹת, הַתַּאֲוָה הִיא לֹא עוֹזֶבֶת אֶת הָאָדָם. וְאוֹתִי הִיא עָזְבָה, כְּשֶׁאֲנִי פֹּה - הַתַּאֲווֹת הֵם בְּסוֹף הָעוֹלָם!

אֲנִי צוֹחֵק מֵהַתַּאֲוָה, צוֹחֵק מִמֶּנָּהּ, "לֵךְ, לֵךְ, אֲנִי לֹא צָרִיךְ אוֹתָךְ, לֵךְ!"

לֹא צָרִיךְ לִצְעֹק אֲפִלּוּ, הַתַּאֲוָה כְּשֶׁרוֹאָה אוֹתִי - הִיא בּוֹרַחַת לְבַדָּהּ, לֹא יוֹדֵעַ אֵיפֹה. אֲנִי מְצַחֵק מִמֶּנָּהּ!

לֹא, לֹא, אֶצְלִי לֹא שַׁיָּךְ, כְּאִלּוּ אֵין בָּעוֹלָם תַּאֲוָה, כְּאִלּוּ לֹא נִבְרָא נָשִׁים, אֵין נָשִׁים בָּעוֹלָם, כְּאִלּוּ אֵין כְּלוּם. לֹא בַּחֲלוֹם וְלֹא בְּהָקִיץ, כְּלוּם כְּלוּם כְּלוּם! אֵיזֶה דָּבָר זֶה?!

אֲבָל סָבַלְתִּי הַרְבֵּה, סָבַלְתִּי הַרְבֵּה...

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ מָצָא רְפוּאָה לַתַּאֲוָה שֶׁכָּל הָעוֹלָם נִכְשָׁל בָּזֶה, הַ'תִּקּוּן הַכְּלָלִי'. אוֹי, מַה שֶּׁרָאִיתִי, כַּמָּה אֲנָשִׁים הָיוּ בּוֹכִים כְּשֶׁאָמְרוּ הַ'תִּקּוּן הַכְּלָלִי', הֵם הָיוּ בּוֹכִים וּבוֹכִים וּבוֹכִים, "מַה, מַה יִּהְיֶה מִמֶּנִּי, אֲנִי כָּל-כָּךְ מוּנָח בְּהַתַּאֲווֹת, מַה יִּהְיֶה מִמֶּנִּי.."

אוֹי, כַּמָּה טִפּוֹת יָרַד מִכָּל אֶחָד מִגֹּדֶל הַצַּעַר שֶׁהוּא לֹא אִישׁ קָדוֹשׁ, שֶׁהוּא חָזָק בְּהַתַּאֲוָה, "מַה יִּהְיֶה מִמֶּנִּי, מַה, זֶה הַתַּכְלִית לַעֲשׂוֹת תַּאֲווֹת? בִּשְׁבִיל זֶה אֲנִי חָי?"

אֲנִי רָאִיתִי אֶחָד אֵיךְ שֶׁהָיָה בּוֹכֶה כָּל-כָּךְ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבָכִיתִי גַּם-כֵּן, אֲבָל הַיּוֹם אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ תַּאֲוָה בָּעוֹלָם אָז אֲנִי לֹא אוֹמֵר 'תִּקּוּן הַכְּלָלִי' וְשָׁכַחְתִּי. הַיּוֹם לֹא בָּאָה אֵלַי שׁוּם תַּאֲוָה וְשׁוּם מַחֲשָׁבָה.

אֲנִי זוֹכֵר לִפְנֵי מֵאָה שָׁנִים אֲנִי הָיִיתִי בְּכָל יוֹם מִימֵי חַיָּי הוֹלֵךְ רֵאשִׁית כָּל לַמִּקְוה, בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְהָיִיתִי מִתְפַּלֵּל וְאוֹמֵר 'תִּקּוּן הַכְּלָלִי'. אֲבָל הַיּוֹם אֵין לִי לֹא מִקְוֶה וְלֹא 'תִּקּוּן הַכְּלָלִי', אֵין לִי עַל מַה. שֶׁחַס-וְשָׁלוֹם נִכְשַׁל וְנָפַל הוּא צָרִיךְ רְפוּאָה, 'תִּקּוּן הַכְּלָלִי' זֶה רְפוּאָה. כְּשֶׁצְּרִיכִים רְפוּאָה אוֹמְרִים הַ'תִּקּוּן הַכְּלָלִי', מִי שֶׁחַס-וְשָׁלוֹם נָפַל, אָז תֵּכֶף - הוּא כְּאִלּוּ לֹא קָרָה כְּלוּם. אֲבָל אֲנִי לֹא אוֹמֵר 'תִּקּוּן הַכְּלָלִי' כְּלָל. כָּל אָדָם צָרִיךְ לִפְעָמִים, וַאֲנִי לֹא מֵבִין אֶת זֶה, אֲנִי לֹא צָרִיךְ. לֹא פַּעַם בְּשָׁבוּעַ וְלֹא פַּעַם בְּחֹדֶשׁ, אֲפִלּוּ לא פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה, כְּלוּם!

רַב נַפְתָּלִי כֹּהֵן הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם, הוּא הָיָה חָכָם גָּדוֹל וְזָקֵן, הוּא אָמַר לִי: "מִי שֶׁהוּא לֹא פּוֹגֵם בַּבְּרִית חַס-וְשָׁלוֹם, אָז לֹא צָרִיךְ לְהַגִּיד הַ'תִּקּוּן הַכְּלָלִי'. הַ'תִּקּוּן הַכְּלָלִי' הוּא רַק בִּשְׁבִיל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִלְחָמָה וְהוּא צָרִיךְ לְהִתְנַקּוֹת וְלִבְכֹּת וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה".

הַ'תִּקּוּן הַכְּלָלִי' זֶה דָּבָר קַל - לוֹמַר עֲשָׂרָה מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים. נוּ, וַאֲנִי לֹא אוֹמֵר בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי לֹא צָרִיךְ אֶת זֶה. אֵין לִי שׁוּם פְּגָם, שׁוּם הִרְהוּר, אֵין לִי שׁוּם מִלְחָמָה לִלְחֹם בְּעִנְיַן פְּגַם הַבְּרִית, אֲנִי כִּמְעַט שֶׁשָּׁכַחְתִּי הַ'תִּקּוּן הַכְּלָלִי', אֲנִי לֹא אוֹמֵר אָז שָׁכַחְתִּי. אֲבָל צְרִיכִים אוּלַי עוֹד לוֹמַר 'תִּקּוּן הַכְּלָלִי' - כֵּן, מַה יֵּשׁ אִם לוֹמַר 'תִּקּוּן הַכְּלָלִי'? אֲבָל בְּתוֹר חִיּוּב, בְּתוֹר רְפוּאָה - אֲנִי נָקִי מִזֶּה. אֲנִי לֹא צָרִיךְ לֹא מִקְוֶה וְלֹא 'תִּקּוּן הַכְּלָלִי'...

אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה אוּלַי מִלִּפְנֵי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁאֲנִי כָּךְ, אוּלַי יוֹתֵר, זֶהוּ בְּעֶרֶךְ מִגִּיל שִׁבְעִים-שְׁמוֹנִים. לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה לֹא הָיִיתִי מְשֻׁקָּע, אֲבָל הָיָה מִלְחָמוֹת. אֲבָל הַיּוֹם אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ וְלֹא מַרְגִּישׁ אִם יֵשׁ תַּאֲוָה בָּעוֹלָם, אִם יֵשׁ אִשָּׁה בָּעוֹלָם, כְּאִלּוּ אֵין שׁוּם תַּאֲוָה וְאֵין אִשָּׁה בָּעוֹלָם, אֲנִי נָקִי לְגַמְרֵי!

הַמֹּחַ שֶׁלִּי.. קָדוֹשׁ, וְאֵין לוֹ שׁוּם פְּסוּל, שׁוּם רֵיחַ שֶׁל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה!

זֶה לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין אֶת זֶה, זֶה הַכֹּחַ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, זֶה דָּבָר שֶׁאֵין דִּבּוּרִים וְאֵין כֹּחַ בְּיַד אֱנוֹשִׁי לְדַבֵּר מִזֶּה, זֶה חַסְדֵּי הַשֵּׁם וְנִפְלְאוֹתָיו, נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, שֶׁזֶּה לֹא דָּבָר רָגִיל שֶׁהָאָדָם חָי בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין לוֹ שׁוּם תַּאֲוָה שֶׁל אִשָּׁה. זֶה פֶּלֶא, פֶּלֶא גָּדוֹל, פֶּלֶא וְנִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא, זֶה מַתָּנָה מִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה לֹא גְּבוּרָתֵנוּ, "מָה אָנוּ, מַה חַיֵּינוּ, מָה?" אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ זָכִיתִי לָזֶה, אֲבָל אֲנִי זָכִיתִי לָזֶה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָמַר לַתַּאֲווֹת שֶׁיִּהְיוּ בְּרֹגֶז אִתִּי וְלֹא יָבוֹאוּ אֵלַי...

אֲנִי רָאִיתִי אֵיזֶה דִּבּוּר בְּאֵיזֶה סֵפֶר, בַּסֵּפֶר 'שִׂיחוֹת הָרַ"ן', 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן', אָז זֶה עָשָׂה לִי פְּלָאוֹת. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ מְטַהֵר אֶת הָאָדָם מִכָּל רָע, מִכָּל הַתַּאֲווֹת. וְזֶה עִקַּר הָרָע - הַתַּאֲוָה הַכְּלָלִית, זֶה הָעִקָּר מִכָּל, זֶה הָעִקָּר. אִם חַס-וְשָׁלוֹם זֶה לֹא בְּסֵדֶר, אָז הַכֹּל לֹא בְּסֵדֶר. זֶה הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה, הַשֹּׁרֶשׁ. מַה שֶּׁהָאָדָם בָּא לָעוֹלָם הַזֶּה - רַק בִּשְׁבִיל זֶה, בִּשְׁבִיל לְשַׁבֵּר הַתַּאֲוָה.

כַּמָּה הָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹד הַשֵּׁם וּלְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לַשֵּׁם וְלִבְכּוֹת וְלִצְעֹק לִפְנֵי הַשֵּׁם שֶׁיֵּצֵא מִן הַתַּאֲוָה, "הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַחֵם עָלַי, הַתַּאֲוָה לֹא רוֹצֶה לָלֶכֶת מִמֶּנִּי".

אֲנִי לֹא צָרִיךְ לְכָל זֶה, פָּטַרְתִּי הָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי בַּחַיִּים. לֹא צָרִיך מִלְחָמוֹת, לֹא צָרִיךְ לִבְכּוֹת, לֹא צָרִיךְ לִצְעֹק. אֲנִי נָקִי כְּמוֹ מֵת, לֹא מַרְגִּישׁ שׁוּם תַּאֲוָה.

'לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת' כָּזֶה שֶׁכָּל דִּבּוּר יָכוֹל לְשַׁנּוֹת כָּל הָעוֹלָם מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, כָּל הָעוֹלָם!

יָכוֹל חַס-וְשָׁלוֹם לְהִתְגַּנֵּב אֵיזֶה פְּסוּל, אֵיזֶה מַחֲשָׁבָה.. לֹא, אֲנִי אֵין לִי שׁוּם פְּגָם לֹא בַּמַּחֲשָׁבָה וְלֹא בְּשׁוּם עִנְיָן שֶׁבָּעוֹלָם, כְּלוּם. אֲנִי נָקִי לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי. כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁנּוֹלָד עַכְשָׁו. אֲנִי נָקִי לְגַמְרֵי!

אֲנִי כְּאִלּוּ אֵינֶנִּי מִזֶּה הָעוֹלָם, אֲנִי כְּמוֹ מְשֻׁגָּע בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ מְשֻׁגָּע. אִישׁ שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם תַּאֲוָה לְשׁוּם דָּבָר. אֵין לִי שׁוּם רֵיחַ שֶׁל תַּאֲוָה, שׁוּם רֵיחַ שֶׁל פְּסוּל שֶׁל תַּאֲוָה. אֲנִי לֹא יָכוֹל לִסְבֹּל הָרֵיחַ שֶׁל תַּאֲוָה. אֲנִי לֹא יָכוֹל אֲפִלּוּ לְדַבֵּר מִזֶּה הַתַּאֲוָה כְּלָל, זֶה מַסְרִיחַ כְּמוֹ נְבֵלָה!

בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי נִרְאֶה לִי שֶׁכָּל הָעוֹלָם מְשֻׁגָּע, רַק אֲנִי מָצָאתִי אִישׁ אֶחָד בָּעוֹלָם. אוּלַי תֵּלֵךְ אִתִּי, נִהְיֶה שְׁנֵי מְשֻׁגָּעִים בָּעוֹלָם...

אֲנִי שָׁמַעְתִּי מַעֲשִׂיּוֹת אֲבָל דָּבָר כָּזֶה לֹא שָׁמַעְתִּי, שֶׁיִּהְיֶה עוֹלָם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּלִי תַּאֲווֹת? מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ דָּבָר כָּזֶה הוּא מְצַחֵק: "מַה, אוֹ מֵת אוֹ נִפְטַר". כְּמוֹ שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר לְךָ, אֲנִי חָי וְאֵין לִי שׁוּם תַּאֲוָה!

אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ לְהַגִּיד שֶׁאֵין לִי תַּאֲוָה, מִתְבַּיֵּש. אִם הָאָדָם מֵת - מֵבִין, אֲבָל בַּחַיִּים?! לֹא, אֲנִי לֹא יָכוֹל לְהָבִין אֶת זֶה, אֲנִי לֹא מֵבִין אוֹתִי בְּשׁוּם אֹפֶן, אֵיפֹה כָּל הַתַּאֲווֹת, אֵיפֹה הוֹלְכִים, אֵיפֹה הָלְכוּ?

אֲנִי לֹא מַאֲמִין בִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר, זֶה אֲנִי בְּעַצְמִי מַתְמִיהַּ עַל עַצְמִי, אֲנִי מִתְפַּלֵּא עָלַי, אֵיךְ אֶפְשָׁר לִחְיוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּלִי תַּאֲווֹת? מַה זֶּה, אֵיךְ אֶפְשָׁר דָּבָר כָּזֶה? מַה זֶּה, זֶה הַיָּד שֶׁלִּי? מַה זֶּה, עֲצָמוֹת? הַגּוּף הוֹלֵךְ בִּלְבוּשׁ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין בּוֹ שׁוּם תַּאֲוָה. מַה, אֵיזֶה עוֹלָם זֶה, אֵיפֹה אֲנִי?

אֲנִי אִישׁ יָחִיד בָּעוֹלָם הַזֶּה, יָחִיד!

כְּאִלּוּ אֵינִי חָי בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּאִלּוּ אֲנִי בָּעוֹלָם בְּלִי תַּאֲווֹת לְגַמְרֵי. הִנֵּה אֲנִי פֹּה, אַחַר-כָּךְ אֲנִי בְּמָקוֹם שֶׁשּׁוּם בְּרִיָּה בָּעוֹלָם...

כַּמָּה שֶׁאֲנִי אֲסַפֵּר לְךָ עוֹד לֹא מַגִּיעַ לְחֵלֶק קָטָן. הַבָּנִים שֶׁלִּי, אֵיךְ יוּכְלוּ לִסְבֹּל אוֹתִי, אֲנִי יָכוֹל לָקַחַת אוֹתָם לְצַד אַחֵר, לְעוֹלָם אַחֵר...

תוכן העניינים

ספר ישראל סבא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה