ישראל סבא · הדין והמחלקת
וְכֵן הָיָה מַעֲשֶׂה עִם אֶחָד הָרַבָּנִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהָיָה הַדַּיָּן שֶׁל טְבֶרְיָה. הַדַּיָּן הָיָה בֶּאֱמֶת כִּשְׁרוֹנִי מְאֹד, בַּעַל-מֹחַ וְיָדַע הַפַּרְדֵּ"ס. הוּא הָיָה חָכָם, מֵבִין, בַּעַל-רַחֲמִים, מִדּוֹת טוֹבוֹת.
נוּ, אֲבָל הָיָה לוֹ חֲשִיבוּת יוֹתֵר כִּי הוּא יְרֵא שָׁמַיִם, הוּא לַמְדָּן גָּדוֹל וְלַמְדָּן לֹא מְחַפֵּשׂ מִצְווֹת, הוּא חוֹשֵׁב שֶׁהָעִקָּר הַתַּכְלִית רַק לִלְמֹד וְלִלְמֹד וְלִלְמֹד. אֲבָל הַדַּיָּן הָיָה חָסִיד וִירֵא שָׁמַיִם וְהָיָה אוֹהֵב גַּם-כֵּן מִצְווֹת כְּמוֹ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, צְדָקָה וָחֶסֶד, לֹא רַק גְּאוֹנוּת וְחָכְמָה. הַדַּיָּן הָיָה לוֹ שְׁנֵיהֶם.
טְבֶרְיָה זֶה עִיר קְטַנָּה, אָז הוּא הִכִּיר אוֹתִי וַאֲנִי נָשָׂאתִי חֵן בְּעֵינָיו, הוּא יָדַע שֶׁאֲנִי יֵשׁ לִי אַבָּא עָנִי וְעִוֵּר, אָז הוּא לָקַח אוֹתִי לְבֵיתוֹ וְלָמַד אִתִּי וְקֵרֵב אוֹתִי מְאֹד, וְהוּא הָיָה לִי כְּמוֹ אַבָּא. וְהוּא דִּבֵּר אִתִּי מֵעִנְיַן חֲסִידוּת וְאַדְמוֹרִי"ם וַאֲנִי קִבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה, וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי עַל הַדַּיָּן שֶׁאֵין יוֹתֵר גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בָּעוֹלָם, הוּא מַמָּשׁ מַלְאָךְ. אֲנִי רָאִיתִי אֶת הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁלּוֹ, אֲנִי תָּמִיד הָיִיתִי אִתּוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה.
הוּא רָאָה שֶׁאֲנִי לֹא כִּשְׁרוֹנִי, אֲבָל הָאֱמֶת שֶׁלִּי וְהַלֵּב שֶׁלִּי - הוּא אָהַב אוֹתִי מְאֹד, וְהוּא כִּבֵּד אוֹתִי וְלָמַד אִתִּי וְקֵרֵב אוֹתִי אַף-עַל-פִּי שֶׁאֲנִי לֹא כִּשְׁרוֹנִי וְהוּא הָיָה לַמְדָּן גָּדוֹל. הָיָה אַהֲבָה גְּדוֹלָה בֵּינֵינוּ, הוּא אָהַב אוֹתִי כְּמוֹ בֵּן שֶׁלּוֹ. אֲנִי הָיִיתִי בְּבֵיתוֹ יוֹתֵר מֵהַבַּיִת שֶׁלִּי. אֲנִי בָּאתִי אִתּוֹ, הִתְפַּלַּלְתִּי אִתּוֹ וְיָשַׁנְתִּי אֶצְלוֹ וְלָמַדְתִּי אִתּוֹ בַּלַּיְלָה, הָיָה בֵּינֵינוּ קֶשֶׁר כָּזֶה.. אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי יֶלֶד פָּשׁוּט, וְהַדַּיָּן הָיָה גָּאוֹן וְגָדוֹל וְחָכָם, וַאֲנִי כְּמוֹ יַתּוּשׁ נֶגְדּוֹ.
הַדַּיָּן הָיָה לוֹ שְׁתֵּי בָּנוֹת, אַחַת הָיְתָה שָׂרָה וְאַחַת פֵיגָה. שָׂרָה הָיְתָה הַקְּטַנָּה וּפֵיגָה הָיְתָה הַיּוֹתֵר גְּדוֹלָה. הֵם הָיוּ כְּמוֹ אֲחָיוֹת שֶׁלִּי, שָׂרָה וּפֵיגָה. וַאֲנִי בָּאתִי לַדַּיָּן, הֵם נָתְנוּ אֹכֶל בַּבֹּקֶר, בַּצָּהֳרַיִם, אָז הֵם הֵבִיאוּ גַּם-כֵּן בִּשְׁבִילִי לֶאֱכֹל. אֲנִי הָיִיתִי כְּמוֹ בֵּן, בֵּן יָחִיד. אַחַר-כָּךְ שֶׁזָּכִיתִי לְהִתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ...
וַאֲנִי הָיִיתִי בַּעֲנִיּוּת גָּדוֹל וְהָאִשָּׁה שֶׁלִּי הָיְתָה אֵצֶל הַהוֹרִים שֶׁלָּהּ וַאֲנִי הָיִיתִי אֵצֶל הַהוֹרִים שֶׁלִּי וְלֹא הָיָה לִי פַּרְנָסָה. נוּ, אֲנִי הָיִיתִי בֶּן-בַּיִת אֶצְלוֹ, וְהוּא רָאָה שֶׁאֲנִי נִתְקָרַבְתִּי לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, לִבְרֶסְלֶב, וְהוּא רָאָה שֶׁאֲנִי לֹא גָּר עִם הָאִשָּׁה, אֵין לִי דִּירָה, אֵין לִי פַּרְנָסָה, אֵין לִי בֶּגֶד שֶׁל שַׁבָּת וְאֵין לִי כְּלוּם. לֹא כֶּסֶף וְלֹא גַּאֲוָה וְלֹא תּוֹרָה.. וַאֲנִי שָׂמֵחַ!
הוּא לֹא הֵבִין אֶת זֶה, "מַה זֶּה עִם יִשְׂרָאֵל בֶּער, הוּא לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה!"
הוּא הֵבִין שֶׁאֵין לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, הוּא הָיָה חָכָם, הוּא הָיָה לַמְדָּן, אָז הוּא הֵבִין אֶת זֶה, אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי לוֹ. הוּא שָׁאַל אוֹתִי: "מִי נוֹתֵן לְךָ אֹכֶל?"
אָז אָמַרְתִּי לוֹ: "הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְפַרְנֵס אוֹתִי".
אָז הוּא הָיָה בַּעַל-רַחֲמִים, הוּא אָמַר: "לֶחֶם מַגִּיעַ לוֹ, בְּלִי לֶחֶם? אֲנִי צָרִיךְ לָתֵת לֶחֶם".
הוּא הָלַךְ אֵצֶל אַחַד הַחֲסִידִים שֶׁהָיָה אוֹפֶה לֶחֶם וְאָמַר לוֹ: "תִּתֵּן עַל חֶשְׁבּוֹנִי לְיִשְׂרָאֵל בֶּער כָּל יוֹם כִּכַּר לֶחֶם. בְּכָל רֹאשׁ-חֹדֶשׁ תִּתֵּן לִי חֶשְׁבּוֹן וַאֲנִי אֲשַׁלֵּם לְךָ". כָּכָה הָיָה.
אַחַר-כָּךְ הוּא הָיָה בַּלָּשׁ. אֲנִי יָשַׁבְתִּי בֶּחָצֵר שֶׁלּוֹ וְהָיָה לִי מִטְבָּח קָטָן, בַּעַל-הַמִּטְבָּח רָצָה לְהַשְׂכִּיר אֶת הַמִּטְבָּח וְלֹא הָיָה לוֹ אַף אֶחָד, אָז אֲנִי בָּאתִי אֵלָיו: "כַּמָּה אַתָּה רוֹצֶה לְהַשְׂכִּיר לִי עַל הַמִּטְבָּח?"
אָז הוּא אָמַר לִי אֵיזֶה סְכוּם קָטָן. טוֹב, אֲנִי לָקַחְתִּי, אֲבָל אֵין לִי גַּם אֶת הַסְּכוּם הַקָּטָן. אָמַרְתִּי לוֹ: "אַל תִּדְאַג, אֲנִי אֲשַׁלֵּם לְךָ".
וַאֲנִי מָצָאתִי מֵהַסּוֹחֲרִים אֵיזֶה תֵּבָה שְׁבוּרָה וְלָקַחְתִּי בְּתוֹךְ הַמִּטְבָּח וְהָיָה לִי אֵיזֶה תֵּבָה בִּשְׁבִיל שֻׁלְחָן. אֲנִי בְּעַצְמִי יָשַׁבְתִּי עַל הָרִצְפָּה וְנָתַתִּי אֵיזֶה סְמַרְטוּטִים עַל הָרִצְפָּה וְאָמַרְתִּי 'לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת', תְּהִלִּים. הַדַּיָּן רָאָה אֶת הַ'דִּירָה' שֶׁלִּי, אֶת הַמִּטְבָּח, וְאֵיךְ אֲנִי עוֹסֵק בְּ'לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת' וְאֵין לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וְהָאִשָּׁה בִּצְפָת אֵצֶל הַהוֹרִים שֶׁלָּהּ וַאֲנִי שָׂמֵחַ, "מַה זֶּה, אֵיזֶה חַיִּים זֶה, מַה זֶּה?" אָז הוּא לֹא הֵבִין אֶת זֶה מֵהֵיכָן אֲנִי לוֹקֵחַ אֶת זֶה.
עַל-כָּל-פָּנִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רִחֵם עָלַי וְהַשָּׁכֵן שֶׁל בַּעַל-הַמִּטְבָּח שֶׁהָיָה גָּר עַל-יַד הַדַּיָּן יָצָא לְדִירָה אַחֶרֶת, אָז הַדַּיָּן יָדַע שֶׁאֲנִי אֵין לִי דִּירָה וְאֵין לִי אִשָּׁה וְאֵין לִי כְּלוּם, אָז הוּא שָׂכַר בִּשְׁבִילִי אֶת הַדִּירָה מִבַּעַל-הַמִּטְבָּח שֶׁהָיָה בַּעַל-הַבַּיִת שֶׁל כָּל הֶחָצֵר וְהוּא בָּא אֵלַי וְאָמַר לִי שֶׁהוּא שָׂכַר לִי דִּירָה, "תִּכְתֹּב לְאִשְׁתְּךָ שֶׁתָּבוֹא".
אָמַרְתִּי לוֹ: "טוֹב, דִּירָה יֵשׁ קִירוֹת, אֲבָל אֵין שֻׁלְחָן אֵין לִי כִּסֵּא אֵין לִי שׁוּם דָּבָר. וּמַה, אֵיךְ אֲנִי אֶכְתֹּב לָהּ שֶׁתָּבוֹא?"
אָז הוּא הִכָּה אוֹתִי וְאָמַר לִי: "זֶה לֹא עִסְקְךָ, אֲנִי אֶתֵּן לְךָ דִּירָה וְרָהִיטִים. יִהְיֶה לְךָ כִּסְאוֹת וְיִהְיֶה לְךָ שֻׁלְחָן וּמִטָּה. תִּכְתֹּב שֶׁתָּבוֹא!"
וְכָכָה הָיָה. בִּטְבֶרְיָה הָיָה נַגָּר מְצֻיָּן וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי שֶׁהוּא בְּרֶסְלֶב, הוּא נִתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי. הוּא שָׁמַע שֶׁאֲנִי סוֹבֵל אָז הוּא הָיָה מִתְקָרֵב אֵלַי, וְהוּא הָיָה גִּבּוֹר וְחָכָם, אָז אֲנִי חָשַׁבְתִּי שֶׁהוּא מַתְחִיל לְהִתְלוֹצֵץ מִמֶּנִּי וְשֶׁאֶצְלוֹ הָיָה חֲסִידוּת מִן צְחוֹק. אֲבָל הוּא סִפֵּר לִי אֵיךְ שֶׁהוּא נִתְקָרֵב: "אֲנִי בְּרֶסְלֶב. אֲנִי רָאִיתִי זוּג שֶׁבָּאוּ מֵרוּסְיָה וְהֵם קָמוּ בַּחֲצוֹת לַיְלָה וְאָמְרוּ חֲצוֹת וְהֵם קֵרְבוּ אוֹתִי לִבְרֶסְלֶב".
אָז הַדַּיָּן הֵבִיא אֶת זֶה הַנַּגָּר שֶׁהָיָה מֻמְחֶה גָּדוֹל בְּנַגָּרוּת, וְהָיָה לוֹ בַּמַּחְסָן כַּמָּה כִּסְאוֹת שְׁבוּרִים וְהוּא עָשָׂה לִי כִּסְאוֹת וְשֻׁלְחָן. זֶה רָהִיטִים הָיָה חִדּוּשׁ בִּטְבֶרְיָה, וַאֲנִי הָיָה לִי כִּסְאוֹת וְשֻׁלְחָן.
הַבָּנוֹת שֶׁל הַדַּיָּן, הֵם רָאוּ שֶׁהוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ אִתִּי וְהוּא אָהַב אוֹתִי אַף-עַל-פִּי שֶׁאֲנִי הָיִיתִי פָּשׁוּט, וְגַם-כֵּן הוּא בְּעַצְמוֹ לֹא יָדַע מַה זֶּה, מַדּוּעַ הוּא אוֹהֵב אוֹתִי. וְהַבָּנוֹת שֶׁלּוֹ הֵם בָּאוּ וַאֲנִי הֵבֵאתִי אֶת אִשְׁתִּי, לֹא הָיָה לָהּ בֶּגֶד לְשַׁבָּת, לֹא הָיָה לָהּ שִׂמְלָה, אָז אָמְרוּ לוֹ הַבָּנוֹת שֶׁלּוֹ: "הֵבֵאתָ אֶת הָאִשָּׁה, אֵין לָהּ נַעֲלַיִם וְאֵין לָהּ שִׂמְלָה וְאֵין לָהּ כְּלוּם. צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת. בָּאָה הָאִשָּׁה בְּלִי בֶּגֶד בְּלִי נַעֲלַיִם". אָז נוֹדַע לוֹ שֶׁאֵין לָהּ כְּלוּם.
בִּטְבֶרְיָה הַמֻּכְתָּר שֶׁל הָעִיר הָיָה שְׁמוֹ יַעֲקֹב. יַעֲקֹב הוּא הָיָה סַנְדְּלָר מֻמְחֶה, כְּמוֹ הַנַגָּר הָיָה בְּנַגָּרוּת - הוּא הָיָה בַּנַּעֲלַיִם. וְעָמְדוּ בַּתּוֹר אֶצְלוֹ, הוּא לֹא מְקַבֵּל כָּל אֶחָד, הָיָה הַרְבֵּה כֶּסֶף. הוּא עָבַד כָּל-כָּךְ עַל כָּל נַעַל וְהַנַּעַל הָיָה חָזָק וְיָפֶה, שְׁנֵיהֶם. אָז הַדַּיָּן שָׁלַח לִי לְיַעֲקֹב, הוּא הַנַּגָּר הֲכִי מֻבְחָר שֶׁבִּטְבֶרְיָה. נוּ, אָז לֹא הָיָה חֲנֻיּוֹת וְלֹא הָיָה מוּכָן, כְּשֶׁצְּרִיכִים נַעֲלַיִם הָיוּ צְרִיכִים לַעֲמֹד בַּתּוֹר וְלִיקַח מִדָּה וְלַעֲשׂוֹת לְפִי הַמִּדָּה, הָיוּ צְרִיכִים לְחַכּוֹת שְׁבוּעַיִם-שְׁלשָׁה בַּתּוֹר. אֲנִי הָלַכְתִּי, וְאִשְׁתִּי אֵין לָהּ נַעֲלַיִם, זֶה צְרִיכִים תּוֹר, צְרִיכִים כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, מַה יִּהְיֶה?
אָז אֲנִי בָּאתִי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי לוֹ: "הַדַּיָּן אָמַר שֶׁתִּתֵּן לִי זוּג נַעֲלַיִם, הַמִּסְפָּר זֶה וְזֶה". אָז הוּא אָמַר: "יֵשׁ לִי הַמִּסְפָּר שֶׁלָּהּ מוּכָן, לֹא צְרִיכִים לְחַכּוֹת". אָז הוּא נָתַן לִי הַנַּעֲלַיִם וְהָיָה יָפִים וְטוֹבִים מְאֹד לְפִי הַמִּדָּה שֶׁלָּהּ, אָז בְּשַׁבַּת הַשֵּׁנִי אִשְׁתִּי הָיָה לָהּ כְּבָר בָּרוּךְ הַשֵּׁם נַעֲלַיִם.
עַל-כָּל-פָּנִים בָּאוּ הַבָּנוֹת שֶׁל הַדַּיָּן וְאָמְרוּ לוֹ: "אֵין לָהּ שִׂמְלָה עַל שַׁבַּת, צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת לָהּ שִׂמְלָה". אָז הַדַּיָּן שָׁלַח אוֹתִי לְאֵיזֶה סוֹחֵר שֶׁל שְׁאֵרִיּוֹת בַד וְהַסּוֹחֵר בָּחַר חֲתִיכוֹת גְּדוֹלוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מַסְפִּיק בַּד בִּשְׁבִיל לְהָכִין שִׂמְלָה. וְאִשְׁתִּי הָיְתָה תּוֹפֶרֶת וְהִיא תָּפְּרָה וְהָיָה לָהּ גַּם שִׂמְלָה עַל שַׁבַּת.
הַדַּיָּן, הוּא שָׁמַע אֶת הַ'שָּׁלוֹם עֲלֵיכֶם' שֶׁלִּי וְ'אֵשֶׁת-חַיִל' וַ'אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין'.. אָז הוּא נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי! הוּא אָמַר: "מַה זֶּה, יִשְׂרָאֵל בֶּער הוּא לֹא לַמְדָּן וְלֹא יוֹדֵעַ מַה זֶּה שַׁבָּת, לֹא יוֹדֵעַ כְּלוּם, אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת?"
הוּא סִפֵּר אֶת הַלֵּב שֶׁלּוֹ לְהַבָּנוֹת שֶׁלּוֹ: "יִשְׂרָאֵל בֶּער, יִשְׂרָאֵל בֶּער, יִשְׂרָאֵל בֶּער!"
הוּא הָיָה מִתְנַגֵּד גָּדוֹל, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא אָהַב אוֹתִי, גַם הַבָּנוֹת שֶׁלּוֹ הֵם הֶעֱרִיכוּ אֶת הַדַּיָּן וְיָדְעוּ שֶׁהוּא לַמְדָּן גָּדוֹל בַּעַל-מֹחַ גָּדוֹל, אֲבָל הוּא אָמַר לָהֶם: "אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ מִיִּשְׂרָאֵל בֶּער, אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַשַּׁבָּת שֶׁלּוֹ אֵיךְ הוּא שָׂמֵחַ וּבְקשִׁי יֵשׁ לוֹ אֹכֶל לְשַׁבָּת, אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ הוּא חַי".
הָיָה הַצָּגָה נוֹרָא, הַבָּנוֹת שֶׁלּוֹ הֵם שָׁמְעוּ אֶת הַהִתְנַגְּדוּת שֶׁלּוֹ, וְהֵם שָׁמְעוּ אֶת הַשַּׁבָּתִים שֶׁלִי, הַזְּמִירוֹת וְהַשִּׂמְחָה, וְהֵם רָאוּ שֶׁאֵין לִי כְּלוּם, אָז הֵם עָשׂוּ לוֹ צָרוֹת לַדַּיָּן, "מַה זֶּה, מַדּוּעַ בְּרֶסְלֶב לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ? אֲנַחְנוּ רוֹאִים שֶׁהוּא עוֹבֵד הַשֵּׁם כָּזֶה, הוּא תָּמִיד שָׂמֵחַ, מַה זֶּה? אֵיךְ מִתְנַגְּדִים עַל יְהוּדִי כָּזֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר 'אֵשֶׁת-חַיִל' כָּזֶה. אֶפְשָׁר לִהְיוֹת מִתְנַגֵּד?!"
הוּא הָיָה מִתְנַגֵּד גָּדוֹל, וְהוּא הָיָה כָּל-כָּךְ מְשֻׁקָּע בַּהִתְנַגְּדוּת.. נוֹרָא. וַאֲנִי כְּנֶגְדּוֹ כְּלוּם, יַתּוּשׁ, כְּלוּם לְגַמְרֵי. הוּא הָיָה מְבֻלְבָּל, הוּא רוֹאֶה בָּעֵינַיִם זֶה הַשַּׁבָּת שֶׁלִּי וְהַשַּׁבָּת שֶׁלּוֹ וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לִהְיוֹת מִתְנַגֵּד? הָיָה לוֹ צָרוֹת, אֲנִי עָשִׂיתִי לוֹ מַחֲלַת-לֵב...
הָיָה חֲסִידִים שֶׁהֵם הָיוּ מִתְנַגְּדִים הֲכִי גְּדוֹלִים, וַאֲנִי עָשִׂיתִי לָהֶם צָרוֹת כָּאֵלֶּה.. וְהָיָה לַיְשִׁיבָה שֶׁלָּהֶם שֵׁם יוֹתֵר מִכָּל הַיְשִׁיבוֹת אֲפִלּוּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם. וְהֵם נָתְנוּ לִי שְׁתֵּי לִירוֹת לְחֹדֶשׁ בִּמְקוֹם עֲשָׂרָה, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לִירוֹת, הֵם נָתְנוּ לִי שְׁתֵּי לִירוֹת. אָז הֵם אָמְרוּ שֶׁהֵם נוֹתְנִים לִי רַק בִּשְׁבִיל "רַחֲמָנוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְלָדִים קְטַנִּים וְהוּא צָרִיךְ לְפַרְנֵס. אֲבָל הוּא לֹא בֶּן-יְשִׁיבָה, הוּא לֹא לוֹמֵד גְּמָרָא. הוּא לוֹמֵד 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן', 'לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת' וּתְהִלִּים, זֶה בֶּן-יְשִׁיבָה?"
אֲבָל הַ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' וְהַ'לִּקּוּטֵי תְּפִלּוֹת' וְהַתְּהִלִּים זֶה עָשָׂה לָהֶם צָרוֹת גְּדוֹלוֹת...
וְהַבַּת שֶׁל הַדַּיָּן שָׂרָה, מַה שֶּׁהִיא רָאֲתָה מַה שֶּׁהַדַּיָּן אוֹמֵר: "אֲנִי מִתְבַּטֵּל לְיִשְׂרָאֵל בֶּער. אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַשַּׁבָּת שֶׁלּוֹ, אֶת הַזְּמִירוֹת, הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת, וַאֲנִי יֵשׁ לִי פַּרְנָסָה, יֵשׁ לִי כָּל טוּב, וְאֵין לִי שִׂמְחָה. אָז יִשְׂרָאֵל בֶּער צָרִיךְ לִהְיוֹת הָרַבִּי שֶׁלִּי!"
הַיְלָדִים שֶׁלּוֹ יוֹדְעִים אֶת זֶה שֶׁהוּא אָמַר: "רַק בְּרֶסְלֶב, בְּרֶסְלֶב, בְּרֶסְלֶב".
כְּשֶׁאֲנִי הָלַכְתִּי לְמִירוֹן, אָז הוּא לִוָּה אוֹתִי כְּמוֹ שֶׁמְּלַוִּים גָּאוֹן שֶׁנּוֹסֵעַ מֵהָעִיר, הוּא לִוָּה אוֹתִי רָחוֹק, בְּאַהֲבָה כָּזֶה, בְּשִׂמְחָה כָּזֶה.. אֲבָל אַף אֶחָד לֹא יָדַע, רַק אֲנִי וְהוּא.
אִשְׁתִּי הָיְתָה בִּצְפָת וַאֲנִי הָיִיתִי בִּטְבֶרְיָה וְלֹא הָיָה לָנוּ מַלְבּוּשִׁים, בְּגָדִים, לֹא הָיָה לָנוּ דִּירָה, כְּלוּם. וְהַדַּיָּן הוּא נָתַן לִי דִּירָה וְרָהִיטִים, שֻׁלְחָן, כִּסְאוֹת. הוּא הָיָה לוֹ מְסִירוּת נֶפֶשׁ בִּשְׁבִילִי, הוּא הָיָה לוֹ מִלְחָמוֹת עִם הַגַּבָּאִים שֶׁל הַיְשִׁיבָה, הֵם מִתְנַגְּדִים, וְהוּא אָמַר שֶׁצְּרִיכִים לְהַכְנִיס אוֹתִי לַיְשִׁיבָה וּצְרִיכִים לָתֵת לִי הוֹסָפָה וְהָיָה תָּמִיד בְּמִלְחָמָה אִתָּם, הַכֹּל הַדַּיָּן. וְהוּא הָיָה מִתְנַגֵּד, וּכְשֶׁהוּא דִּבֵּר נֶגֶד רַבֵּנוּ לֹא כָּל-כָּךְ בְּכָבוֹד.. עָמַדְתִּי מֵהַכִּסֵּא וְסָגַרְתִּי הַדֶּלֶת בִּדְפִיקָה גְּדוֹלָה, "לֹא, אַל תְּדַבְּרוּ אִתִּי יוֹתֵר! אֲנִי לֹא רוֹצֶה לִרְאוֹת אוֹתְךָ! אֲנִי לֹא רוֹצֶה שׁוּם קֶשֶׁר אִתְּכֶם!"
אָז הוּא רָאָה דָּבָר כָּזֶה, הוּא נִשְׁאַר כְּמוֹ יֶלֶד, "מַה זֶּה, מִי שָׁמַע דָּבָר כָּזֶה, אָדָם שֶׁנּוֹתֵן לוֹ רָהִיטִים וְדִירָה וְהוּא מְדַבֵּר כָּכָה?" אָז הוּא נִשְׁאַר יוֹשֵׁב...
אַחַר-כָּךְ אֲנִי לֹא נִכְנַסְתִּי בַּלַּיְלָה הַזֶּה אֵלָיו, וְהוּא הָיָה דַּרְכּוֹ לְהִתְפַּלֵּל וָתִיקִין וְהוּא לֹא הָיָה לוֹ מִנְיָן, הַחֲסִידִים שֶׁלּוֹ הָיוּ מִתְפַּלְּלִים לִפְנֵי חֲצוֹת הַיּוֹם, בְּשָׁעָה תֵּשַׁע, עֶשֶׂר. הוּא לֹא הִסְתַּכֵּל עַל זֶה וְהוּא לֹא חִכָּה לָהֶם, הוּא הָלַךְ להִתְפַּלֵּל עִם הַסְּפָרַדִים. וּבִזְמַן שֶׁהוּא הִתְפַּלֵּל הָיָה שְׂרֵפָה, אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה הוּא בָּא וּמָצָא הַשְּׂרֵפָה וְהַבַּת שֶׁלּוֹ מְסַפֶּרֶת לוֹ שֶׁהָיָה לוֹ נֵס שֶׁהִיא לֹא נִשְׂרְפָה, כֵּן.
עַל-כָּל-פָּנִים אָז הוּא אָמַר לָהּ: "אֲהָהּ.. זֶה הָיָה לִי עֹנֶשׁ עַל יִשְׂרָאֵל בֶּער, הָיָה לִי וִכּוּחִים עִם יִשְׂרָאֵל בֶּער וְהוּא נַעֲשָׂה בְּרֹגֶז, אָז בָּרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁאַתְּ נִשְׁאַרְתְּ בַּחַיִּים"
אָז הִיא אָמְרָה לוֹ: "אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ, אֲנִי שׁוֹמַעַת הַוִּכּוּחִים וַאֲנִי רוֹאָה שֶׁהַצֶּדֶק אִתּוֹ!"
אוֹי וֵוי מַה שֶּׁהָיָה.. יֵשׁ הַרְבֵּה סִפּוּרִים, הַרְבֵּה עִנְיָנִים נֶעֱלָמִים מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר. אוֹי, עַכְשָׁו אֲפִלּוּ אִם תִּתֵּן אֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁיִּהְיֶה מַעֲשֶׂה כָּזֶה, הַדַּיָּן וְיִשְׂרָאֵל בֶּער וְהַוִּכּוּחִים - אֵין. אָז הָיְתָה כָּכָה תְּקוּפָה כָּזוֹ...