אור ברסלב
ספר ישראל סבא ישראל סבא › דם לדום

ספר ישראל סבא

ישראל סבא · דם לדום

תקון חצות

רַבִּי יִשְׂרָאֵל מְחַזֵּק חֲסִידִים שֶׁנִּרְדְפוּ, בְּעֵת שֶׁהֵפִיצוּ סִפְרֵי רַבֵּנוּ הַקְּדוֹשִׁים...

מַה שֶּׁאַתֶּם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת לְטוֹבַת הַיַּהֲדוּת - אַל תִּפְחֲדוּ! אַל תִּפְחֲדוּ כְּלָל! תֵּדְעוּ שֶׁלֹּא תִּפְחֲדוּ מִשּׁוּם כֹּחַ שֶׁבָּעוֹלָם. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ, כֵּן, אַל תְּפַחֵד כְּלָל! אַל תִּפְחֲדוּ מֵהַשֶּׁקֶר!

הוֹי כַּמָּה טוֹב וְכַמָּה נָעִים, כַּמָּה טוֹב שֶׁסּוֹבְלִים בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת-דָּמִים בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת, בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה. כַּמָּה זֶה טוֹב לַעֲבֹר אֶת זֶה.

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ מְדַבֵּר בַּ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' בְּהַתּוֹרָה 'קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ', אוֹמֵר רַבֵּנוּ: "עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת-דָּמִים". צְרִיכִים לַהְפֹּךְ דָּם לְדוֹם. שֶׁלֹּא לְהָשִׁיב לְהַמִּתְנַגְּדִים, רַק - דּוֹם, דַּם לְדוֹם. מַה זֶּה שְׁפִיכוּת-דָּמִים? דּוֹם!

כָּל אֵלּוּ שֶׁזּוֹכִים לְהִתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הֵם סוֹבְלִים מְאֹד, כִּי כָּל הָעוֹלָם רוֹדְפִים אוֹתָם, מְבַזִּים אוֹתָם. אֲבָל זֶה מַתָּנָה גְּדוֹלָה, כִּי כָּל מַה שֶּׁסּוֹבְלִים בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת זֶה טוֹב מְאֹד.

הוֹי, הַלְוַאי וַאֲנִי הָיִיתִי יוֹדֵעַ מַה זֶּה, אֵיךְ יָקָר מְאֹד בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת-דָּמִים, הָיִיתִי מִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתֵּן לִי עוֹד עוֹד עוֹד!

כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה בְּאֵיזֶה מַצָּב אֲנִי נִמְצָא וְגַם הַיְלָדִים שֶׁלִּי, אֲנִי כְּבָר מִתְבַּלְבֵּל וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מַה זֶּה אִתִּי!

אַתֶּם כֻּלְּכֶם לֹא יוֹדְעִים מַה זֶּה בְּרֶסְלֵב, אֲנִי נִתְקָרַבְתִּי לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ לִפְנֵי שִׁבְעִים שָׁנָה בְּעֶרֶךְ, וַאֲנִי הִסְפַּקְתִּי לִסְבֹּל מִזֶּה, וּמַה שֶּׁאֲנִי סָבַלְתִּי.. בַּמָּקוֹם שֶׁאֲנִי יָשַׁבְתִּי הָיָה הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל הַמִּתְנַגְּדִים. גְּדוֹלִים, חֲסִידִים, זְקֵנִים, וְהֵם הָיוּ כֻּלָּם מִתְנַגְּדִים עָלַי וְקָרְאוּ לִי 'בּוֹגֵד'. אֲנִי הָיִיתִי שָׁפֵל לְמַטָּה מִן הָאָרֶץ וְסָבַלְתִּי מַה שֶּׁסָּבַלְתִּי, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר!

אוֹי וֵוי, אוֹי וֵוי מַה שֶּׁעָבַר עָלַי וּמַה שֶּׁסָּבַלְתִּי, וְאָז אֲנִי סָבַלְתִּי מְאֹד צָרוֹת רַבּוֹת וְלֹא הָיָה רְצוֹנִי בָּזֶה, אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי רוֹאֶה אֶת גֹּדֶל הָעֶרֶךְ שֶׁל הַיִּסּוּרִים וְהַצַּעַר שֶׁסּוֹבְלִים בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. אֲנִי שָׂמֵחַ מְאֹד שֶׁזָּכִיתִי לְהִתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ מִתּוֹךְ יִסּוּרִים, מִתּוֹךְ צַעַר גָּדוֹל וְשִׁבְרוֹן לֵב, אַדְרַבָּא זֶה טוֹב מְאֹד לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק מִתּוֹךְ יִסּוּרִים, אֲנִי מִתְעַנֵּג מֵעַצְמִי מִמַּה שֶּׁסָּבַלְתִּי, אֲנִי סָבַלְתִּי סֵבֶל גָּדוֹל, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי קִבַּלְתִּי בְּזֶה מַתָּנָה כָּזֶה שֶׁאֵין לְדַבֵּר, עַכְשָׁו אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהַלְּוַאי וְהָיִיתִי סוֹבֵל יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר, הָיָה לִי טוֹב יוֹתֵר...

בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי בִּזְמַן שֶׁעָבַר עָלַי מַה שֶּׁעָבַר וְלֹא הָיָה לִי לֹא לֶחֶם בִּשְׁבִיל יְלָדִים קְטַנִּים וְלֹא בִּשְׁבִילִי; אֲנִי גַּם-כֵּן צָרִיךְ לֶאֱכֹל. לֹא הָיָה לֹא בִּשְׁבִילִי וְלֹא בִּשְׁבִיל הַיְלָדִים, לֹא בֶּגֶד וְלֹא נַעֲלַיִם וְלֹא לֶחֶם וְלֹא כֶּסֶף וְלֹא כְּלוּם, וַאֲנִי סָבַלְתִּי הַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת, בִּשְׁבִיל בְּרֶסְלֵב. אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֵיךְ אֲנִי חָי וְאֵיךְ הַיְלָדִים שֶׁלִּי חָיִים, זֶה לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע, אֲנִי חָי בְּנֵס! אֲבָל בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי חָי, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה כָּכָה. זֶה גְּדֻלַּת הַשֵּׁם וְנִפְלְאוֹתָיו, "מָה אָנוּ, מֶה חַיֵּינוּ", עַל גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא מִי יָכוֹל לְשַׁעֵר...

אוֹי, אוֹי, אֲנִי הָיִיתִי גַּם-כֵּן בְּכָל מִינֵי הִתְנַגְּדוּיוֹת וְלֵיצָנוּת וְשִׁפְלוּת, מַה שֶּׁאֲנִי סָבַלְתִּי רַק עַל זֶה שֶׁיֵּשׁ לִי שֵׁם בְּרֶסְלֵב, 'יִשְׂרָאֵל בֶּער בְּרֶסְלֵב'. הָיָה לִי כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת, כֻּלָּם הָיוּ מְצַחֲקִים וּמִתְלוֹצְצִים מִמֶּנִּי מְאֹד, כָּל הַיְלָדִים, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, וְכָל הַלּוֹמְדִים הֶרְאוּ בְּאֶצְבַּע: " אֲהָהּ! הִנֵּה, הוּא בְּרֶסְלֵב, אַתָּה רוֹאֶה?"

"מָה אִיכְפַּת לְךָ, יֵשׁ בְּרֶסְלֵב אֶחָד, מַה יֵּשׁ?"

"מַה זֶּה מָה אִיכְפַּת לִי, הוּא יָכוֹל לָקַחַת כֻּלָּם!"

הָיָה כַּמָּה שֶׁהָיָה לָהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם וְהֵם פָּחֲדוּ לִצְחֹק מִמֶּנִּי, אֲבָל הָיָה רַבָּנִים גְּדוֹלִים שֶׁאָמְרוּ: "לֹא, לֹא. צְרִיכִים לְהַרְחִיק אוֹתוֹ, צְרִיכִים לְהַשְׁלִיכוֹ לַחוּץ! הוּא כָּל הַיּוֹם לוֹמֵד בְּסִפְרֵי בְּרֶסְלֵב, אַתָּה יוֹדֵעַ מִזֶּה!"

כָּל הָעוֹלָם הָיוּ בְּרֹגֶז אִתִּי, כָּל הָעוֹלָם לֹא הָיוּ נוֹתְנִים לִי שָׁלוֹם. כְּשֶׁנָּסַעְתִּי לִירוּשָׁלַיִם וְשָׁמָּה עִיר הַתּוֹרָה, בְּכָל יְרוּשָׁלַיִם יֵשׁ שָׁמָּה גְּאוֹנִים גְּדוֹלִים וַחֲכָמִים, רַבָּנִים, וַאֲנִי בָּאתִי מִטְּבֶרְיָה לִירוּשָׁלַיִם, זֶה הָיָה נְסִיעָה גְּדוֹלָה, אֲנִי בָּאתִי וְכֻלָּם לֹא רָצוּ לָתֵת לִי שָׁלוֹם, "הוּא בְּרֶסְלֵב!"

כֻּלָּם הָיוּ מִסְתַּכְּלִים עָלַי בְּפָנִים חֲמוּצִים, "יִשְׂרָאֵל בֶּער בָּא מִטְּבֶרְיָה", הֵם חָשְׁבוּ: "לָתֵת לוֹ שָׁלוֹם אוֹ לֹא לָתֵת לוֹ שָׁלוֹם, מַה לַּעֲשׂוֹת?" הָיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁרָצוּ לָתֵת לִי שָׁלוֹם אֲבָל הֵם הָיוּ מְפַחֲדִים, אָז הֵם עָשׂוּ פְּשָׁרָה, הֵם נָתְנוּ לִי שָׁלוֹם אֲבָל בִּמְהֵרָה, בְּלַחַשׁ וּבְסוֹד, שֶׁלֹּא יִרְאוּ, שֶׁלֹּא יֵדְעוּ שֶׁהוּא נוֹתֵן שָׁלוֹם לְיִשְׂרָאֵל בֶּער, הוּא לוֹמֵד בְּסִפְרֵי בְּרֶסְלֵב.

מִי יָכוֹל לְתָאֵר לְשַׁעֵר מַה שֶּׁהָיָה בָּעוֹלָם, כָּל הָעוֹלָם הָיָה מְדַבְּרִים מִבְּרֶסְלֵב, מִבְּרֶסְלֵב, מִבְּרֶסְלֵב. אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי מַה זֶּה, מַדּוּעַ הֵם מְדַבְּרִים כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה מִבְּרֶסְלֵב, וּמַה שֶּׁאֲנִי סָבַלְתִּי.. כֻּלָּם צָחֲקוּ מִמֶּנִּי, וַאֲנִי קִבַּלְתִּי וְאָמַרְתִּי: "טוֹב, טוֹב, תֵּן עוֹד!" מַתָּנוֹת כָּאֵלּוּ.. אֲהָהּ!

אֲנִי בָּרוּךְ הַשֵּׁם קִבַּלְתִּי הַכֹּל בְּאַהֲבָה, בְּשִׂמְחָה. זֶהוּ כָּל חִיּוּתִי. כֻּלָּם הָיוּ שֶׁקֶר, אֲנִי סָבַלְתִּי בִּזָּיוֹן, אֲבָל הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל הָיָה יוֹתֵר...

הַיְלָדִים שֶׁלִּי הָיוּ בְּסַכָּנָה, אֶחָד הַבָּנִים שֶׁלִּי סָבַל הַרְבֵּה שָׁנִים מֵהָרָעָב, הָיָה לוֹ כְּאֵב רֹאשׁ מֵהָרָעָב וּבִזְמַן קָצָר הוּא יָצָא מִזֶּה.

אֲנִי רָאִיתִי בֵּן אַחֵר שֶׁלִּי שֶׁהוּא צָרִיךְ לֶאֱכֹל, וּבָאוּ אֵלַי מֵהַיְשִׁיבָה בַּחֲדֶרָה וְהָיָה לִי שְׁנֵי בָּנִים, אָז אָמְרוּ לִי שֶׁהֵם יְקַבְּלוּ אֶת שְׁנֵי הַבָּנִים וְהַבָּנִים יֵשְׁנוּ וְיֹאכְלוּ אֶצְלָם בַּיְשִׁיבָה, אָז אֲנִי לֹא שַׂמְתִּי לֵב לָזֶה, אֲנִי רָצִיתִי שֶׁהַבֵּן יִלְמַד בִּירוּשָׁלַיִם.

טוֹב, אֵלּוּ מֵהַיְשִׁיבָה הָלְכוּ מִמֶּנִּי אֲבָל אֲנִי רָאִיתִי שֶׁזֶּה מַזִּיק לַבֵּן שֶׁלִּי מְאֹד, הוּא לֹא אָכַל, הוּא הָיָה בְּסַכָּנָה, אָז רָצִיתִי לְהַצִּיל אוֹתוֹ, אָמַרְתִּי לוֹ: "בַּחֲדֶרָה יֵשׁ לְךָ יְשִׁיבָה, פְּנִימִיָּה. יֵשׁ שָׁמָּה אֲכִילָה, שְׁתִיָּה וְשֵׁנָה. אוּלַי תִּסַּע לַיְשִׁיבָה". אֲבָל אֲנִי לֹא הָיָה לִי כֶּסֶף בִּשְׁבִיל הוֹצָאוֹת לְשַׁלֵּם לַאוֹטוֹבּוּס, מָה עוֹשִׂים? אֵין דָּבָר כָּזֶה לִנְסֹעַ בְּלִי כֶּסֶף, בְּלִי כֶּסֶף לֹא נוֹסְעִים. וַאֲנִי עוֹמֵד עִם הַבֵּן לִנְסֹעַ לַחֲדֶרָה, אָז אֲנָשִׁים אָמְרוּ לִי: "תֵּלֵךְ לִמְנַהֵל 'אֶגֶד' וְתַגִּיד לוֹ שֶׁיִּתֵּן לְךָ כַּרְטִיס בְּחִנָּם".

אָז אֲנִי עָשִׂיתִי כָּךְ וְכָךְ וְהִצְלַחְתִּי, וְהַמְנַהֵל שֶׁל 'אֶגֶד' נָתַן לִי כַּרְטִיס בְּחִנָּם. וַאֲנִי בָּאתִי וְהַבֵּן שֶׁלִּי שָׁמַע וְרָאָה דָּבָר כָּזֶה אֵיךְ בִּקַּשְׁתִּי כַּרְטִיס בְּחִנָּם, אָז הוּא נִשְׁבַּר, הוּא בָּא לַיְשִׁיבָה בְּלֵב נִשְׁבָּר כָּזֶה, "מַה זֶּה, אֵיפֹה רוֹאִים דָּבָר כָּזֶה?"

כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֶׁב פֹּה וַאֲנִי חָי, אֲנִי לֹא מֵבִין אֶת זֶה!

פַּעַם אַחַת הָיָה עֶרֶב שַׁבָּת וַאֲנִי לֹא הָיָה לִי כֶּסֶף לִקְנוֹת חַלָּה וְהָיִיתִי צָרִיךְ לָלֶכֶת לַמִּקְוֶה וְאֵין לִי כֶּסֶף לִקְנוֹת חַלָּה, אָז מִשֶּׁהוּא, אֵיזֶה רַב, נָתַן לִי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אֲגוּרוֹת בִּשְׁבִיל חַלָּה.

נוּ, אֲנִי הָלַכְתִּי לַמִּקְוֶה בִּמְהִירוּת וְטָבַלְתִּי וְהִתְלַבַּשְׁתִּי וְהָלַכְתִּי לִקְנוֹת חַלָּה, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם הָיָה חַלָּה בָּחֲנוּת. טוֹב, הַמּוֹכֵר הוּא נוֹתֵן לִי חַלָּה בַּחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה גְּרוּשׁ, וַאֲנִי נוֹתֵן אֶת הַיָּד בַּכִּיס לְהוֹצִיא אֶת הַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה גְּרוּשׁ.. וְאֵין כֶּסֶף! אֲנִי תָּלִיתִי אֶת הַלְּבוּשׁ עַל מַתְלֶה בַּחוּץ וְהָיָה מִשֶּׁהוּא שֶׁלָּקַח אֶת הַכֶּסֶף וְלֹא מָצָאתִי אֶת הַכֶּסֶף בַּכִּיס...

נוּ, עַכְשָׁו סָמוּךְ לְשַׁבָּת, צְרִיכִים לְהַדְלִיק נֵרוֹת, וְאֵיךְ יִהְיֶה לִי חַלָּה לְשַׁבָּת וּמַה יִּהְיֶה לִי, מַה יֵּשׁ לִי לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁו? מַה לַּעֲשׂוֹת?

אָז הֶחְלַטְתִּי: "יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה!" אֲנִי אֵלֵךְ אֶל הָרַב הַזֶּה שׁוּב וַאֲנִי אֲסַפֵּר לוֹ מַה שֶּׁהָיָה אֲפִלּוּ שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַגִּיד שֶׁאֲנִי מֻמְחֶה לְשַׁקֵּר. אָז אָמַרְתִּי: "יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה, שֶׁיַּחְשֹׁב מַה שֶּׁיַּחְשֹׁב, אֲנִי אֵלֵךְ אֶצְלוֹ וַאֲסַפֵּר לוֹ מַה שֶּׁקָּרה".

אֲנִי הָלַכְתִּי אֵלָיו וְסִפַּרְתִּי לוֹ, וְהוּא הֵבִין בְּהַדִּבּוּרִים מֵהַלֵּב שֶׁלִּי, הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁזֶּה נָכוֹן, שֶׁאֲנִי לֹא מְשַׁקֵּר, אָז תֵּכֶף הוּא הוֹצִיא חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה גְּרוּשׁ וְנָתַן לִי, וְהָלַכְתִּי לִקְנוֹת שׁוּב חַלָּה...

וְגַם הָיָה מַעֲשֶׂה עִם רַב משֶׁה רוֹזְנְטַל, הוּא הָיָה בֶּן-יְשִׁיבָה וְלֹא הָיָה עָשִׁיר, וְאָז לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים כָּל פְּרוּטָה הָיָה כֶּסֶף רַב, וַאֲנִי הָיִיתִי בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת אִתּוֹ וְאָמַרְתִּי לוֹ שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לֶחֶם בִּשְׁבִיל הַיְלָדִים וְאֵין לִי לִקְנוֹת. וְהוּא הָיָה לוֹ חֲצִי שִׁילִינְג, שְׁנֵי גְּרוּשׁ וָחֵצִי, אָז הוּא הוֹצִיא אֶת הַכֶּסֶף וְנָתַן לִי בִּשְׁבִיל לֶחֶם.

טוֹב, אֲנִי נוֹתֵן אֶת הַכֶּסֶף בַּכִּיס וַאֲנִי הוֹלֵךְ לִקְנוֹת לֶחֶם בְּשִׂמְחָה, לְהָבִיא לַבַּיִת לֶחֶם. אֲנִי הוֹלֵךְ לְהָחֲנוּת וְאָז חֲצִי שִׁילִינְג הָיָה שְׁנֵי לְחָמִים, שְׁנֵי קִילוֹ לֶחֶם בִּשְׁנֵי גְּרוּשׁ וָחֵצִי.

טוֹב, הַמּוֹכֶרֶת נָתְנָה לִי אֶת הַלֶּחֶם, אֲבָל אֲנִי נוֹתֵן אֶת הַיָּד בַּכִּיס.. וְאֵין! הַחֲצִי שִׁילִינְג נֶעֱלַם!

נוּ, לֹא הָיָה לִי לֶחֶם, אֲנִי לֹא יָכוֹל לָקַחַת לֶחֶם בְּלִי כֶּסֶף...

לֹא הָיָה לִי לֹא כֶּסֶף וְלֹא נֵפְט וְלֹא כְּלוּם. הָיָה אֶחָד מֵהַמִּתְנַגְּדִים וְהוּא הָיָה מְקַבֵּץ צְדָקָה, וַאֲנִי סִפַּרְתִּי לוֹ: "הַיּוֹם יוֹם שִׁשִּׁי וְאֵין לִי לֹא נֵפְט וְלֹא שׁוּם דָּבָר עַל שַׁבָּת".

הוּא הָיָה עָנִי וְאִשְׁתּוֹ הָיְתָה בְּהֵרָיוֹן וְהָיְתָה צְרִיכָה מְאֹד לֶאֱכֹל וְלֹא הָיָה לוֹ כֶּסֶף וְלֹא שׁוּם דָּבָר, וְהוּא לֹא עָזַב אוֹתִי, הַבָּנִים שֶׁלּוֹ הָיָה לָהֶם חֲנוּת, אָז הוּא לָקַח מֵהַבָּנִים שֶׁלּוֹ כֶּסֶף. קֹדֶם כָּל הוּא נָתַן לִי כֶּסֶף לִקְנוֹת פַּח נֵפְט, שֶׁיִּהְיֶה קֹדֶם כָּל עַל מַה לְּבַשֵּׁל, אֲבָל יוֹתֵר לֹא הָיָה לוֹ כֶּסֶף לָתֵת לִי. נוּ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם יֵשׁ לִי כְּבָר פַּח נֵפְט, אֲבָל מַה לְּבַשֵּׁל עַל הַפַּח נֵפְט לֹא הָיָה לִי...

אֲנִי הָיָה לִי קָרוֹב מִשְׁפָּחָה, משֶׁה בַּרְזֶל, הוּא הָיָה לוֹ חֲנוּת בָּעִיר הָעַתִּיקָה, וּבָּרוּךְ הַשֵּׁם הָיָה לִי עַל שַׁבָּת.

אֲנִי רָאִיתִי בַּחֲנוּת יֵשׁ לֶחֶם הַרְבֵּה וַאֲנִי אֵין לִי חֲתִיכַת לֶחֶם, לֹא הָיָה לִי אַף פְּרוּטָה. נוּ, אִם אֵין כֶּסֶף אֵין לֶחֶם. וְגַם נָסַעְתִּי מֵהַבַּיִת וְלֹא הִשְׁאַרְתִּי אַף פְּרוּטָה, אֲנִי נָסַעְתִּי בְּכָל פַּעַם לְמִירוֹן, לִירוּשָׁלַיִם, בְּלִי פְּרוּטָה, בְּלִי חֲתִיכַת לֶחֶם, בְּלִי כֶּסֶף, וְגַם מַיִם לֹא הָיָה לִי, כָּכָה הָיָה הַחַיִּים שֶׁלִּי.

אֲנִי בְּטִבְעִי בַּיְשָׁן, אֲנִי לֹא יָכוֹל לְבַקֵּשׁ שֶׁיְּרַחֲמוּ עָלַי, שֶׁיִּתְּנוּ לִי. אֲנִי בַּטֶּבַע שֶׁלִּי אֲנִי בַּיְשָׁן גָּדוֹל. נוּ, סָבַלְתִּי וְסָבַלְתִּי.. וּבָרוּךְ הַשֵּׁם הַיּוֹם אֲנִי שָׂמֵחַ!

כֻּלָּם הָיוּ תְּמֵהִים עַל אִשְׁתִּי אֵיךְ הִיא מַמְשִׁיכָה לִחְיוֹת חַיִּים כָּאֵלֶּה, הֵם חָשְׁבוּ: "אֲפִלּוּ אִם הָיִינוּ גָּרִים עִם הַבַּעַל עֶשְׂרִים שָׁנָה וְהָיָה לָנוּ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה יְלָדִים, הָיִינוּ מִתְגָּרְשִׁים מִבַּעַל כָּזֶה שֶׁלֹּא נוֹתֵן פַּרְנָסָה וְאֵין לוֹ רַחֲמָנוּת עַל הַבָּנִים".

אֲנִי וְהַיְלָדִים הָיִינוּ בְּסַכָּנָה כְּמוֹ אֵצֶל רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין, הוּא הָלַךְ לְלֶמְבֶּרְג לִקְנוֹת נְיָר וּלְהַדְפִּיס אֶת הַ'לִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת' וְלֹא הָיָה לוֹ אֲפִלּוּ עַל הוֹצָאוֹת, הוּא הָיָה צָרִיךְ לִנְסֹעַ וְלֹא הָיָה לוֹ לֹא לֶחֶם לֶאֱכֹל וְלֹא כֶּסֶף לִנְסֹעַ, וְגַם-כֵּן אִשְׁתּוֹ וְהַיְלָדִים לֹא הָיָה לָהֶם בַּבַּיִת אֲפִלּוּ לֶחֶם, וְכָכָה הוּא נָסַע וְהִדְפִּיס 'לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת'. אָז אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין כָּתְבָה מִכְתָּב וּבָאָה לְרַבִּי נָתָן וְאָמְרָה לוֹ: "נַחְמָן הָלַךְ לְהַדְפִּיס 'לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת' וְלֹא הִשְׁאִיר אַף פְּרוּטָה אַחַת בִּשְׁבִיל לֶחֶם! תֵּדְעוּ, שֶׁאַתֶּם תִּמְצְאוּ אוֹתִי וְאֶת הַיְלָדִים כֻּלָּנוּ מֵתִים מֵרָעָב בַּבַּיִת. אֵין לָנוּ מַה לֶּאֱכֹל!"

אָז רַבִּי נָתָן שָׁלַח לְרַבִּי יִצְחָק אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁל אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְשְׁטִין שֶׁהִיא כָּתְבָה שָׁמָּה: "יֵשׁ לָנוּ נִסִּים שֶׁאֲנַחְנוּ חָיִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם!"

רַבִּי יִצְחָק הוּא הָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא הָיָה לוֹ הַרְבֵּה כִּיסִים לָזֶה וְלָזֶה (הוּא שָׁלַח כֶּסֶף לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ), אָז רַבִּי נָתָן כָּתַב לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה עוֹד כִּיס וְיִתֵּן עַל הַלֶּחֶם בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ וְהַיְלָדִים שֶׁל רַבִּי נַחְמָן טוּלְשְׁטִינֶר, אִם לֹא - יִמְצְאוּ אוֹתָם מֵתִים. כָּכָה נִדְפַּס הַ'לִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת'!

רַבִּי נַחְמָן טוּלְשְׁטִינֶר הוּא הָלַךְ בִּשְׁבִיל הַדְּפוּס שֶׁל הַ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' וְהַ'לִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת', וּבָרוּךְ הַשֵּׁם הוּא הִצְלִיחַ וְהִדְפִּיס 'לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת' בִּדְפוּס גָּדוֹל וְיָפֶה, יֹפִי כָּזֶה, נְיָר כָּזֶה שֶׁלֹּא רוֹאִים אֲפִלּוּ הַיּוֹם. בְּלֶמְבֶּרְג הָיָה לָהֶם דְּפוּסִים מֻבְחָרִים מְאֹד, הֵם הָיוּ יֹפִי כָּזֶה שֶׁהָיָה לָהֶם רַעַשׁ בְּכָל הָעוֹלָם. אֲנִי הָיָה לִי גַּם-כֵּן מֵהַדְּפוּס הַזֶּה, הָיָה וְלָקְחוּ הַכֹּל.

וְהוּא חָזַר מִלֶּמְבֶּרְג וְהֵבִיא לְרַבִּי נָתָן הַ'לִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת'. מְסִירַת נֶפֶשׁ כָּזֶה, כֹּחַ גְּבוּרָה כָּזֶה, זֶה לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע, לְמַעְלָה מִן כָּל הָעוֹלָם. הוּא נָסַע לְהַדְפִּיס הַ'לִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת' וְלֹא נָתַן לְאִשְׁתּוֹ אַף חֲתִיכַת לֶחֶם לֶאֱכֹל, כָּכָה הוּא נָסַע לְלֶמְבֶּרְג לְהַדְפִּיס הַ'לִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת'...

אוֹי יוֹי יוֹי.. אָז בִּזְמַן שֶׁעָבַר עָלַי מַה שֶּׁעָבַר לֹא יָדַעְתִּי מַה זֶּה, הָיָה קָשֶׁה לִי, כָּתוּב בַּגְּמָרָא: "הַבָּא לְהִטָּהֵר - מְטַהֲרִים אוֹתוֹ", אָז חָשַׁבְתִּי: "נוּ, מַדּוּעַ לִי צָרוֹת כָּאֵלֶּה? אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת עוֹבֵד הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, מַדּוּעַ לִי צָרוֹת כָּאֵלֶּה!"

הָיָה קָשֶׁה לִי, "מַדּוּעַ?"

אֲבָל זֶה הָיָה אָז, אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי רוֹאֶה שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר הַזְּמַן יוֹתֵר אֲנִי רוֹאֶה וּמֵבִין וּמַשִּׂיג וּמַכִּיר שֶׁזֶּה הָיָה טוֹבָה כָּזֶה שֶׁאֵין לָהּ שִׁעוּר. עַכְשָׁו אֲפִלּוּ אִם אֲנִי אֶתֵּן מִילְיוֹנִים - אֲנִי רוֹצֶה קְצָת רְדִיפוֹת, בִּזְיוֹנוֹת, צָרוֹת, אֵיפֹה הֵם? אֵין לְהַשִּׂיג! רַק הַתְּקוּפָה הַהִיא הָיָה מַה שֶּׁהָיָה וְזֶה הָיָה הַכֹּל טוֹב, הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַדּוֹרוֹת הָאֵלּוּ, לִרְאוֹת מַה זֶּה בְּרֶסְלֵב וְאֵיזֶה כֹּחַ זֶה!

אוֹי יוֹי יוֹי.. אֲנִי כָּל-כָּךְ רָגִיל בְּשִׁפְלוּת כָּזֶה וְלִסְבֹּל צָרוֹת, אֲנִי כְּבָר רָגִיל בָּזֶה, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם הַכֹּל הָיָה בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ, זֶה הָיָה הַכֹּל שָׁמוּר לְעַכְשָׁו. אֲנִי הָיִיתִי צָרִיךְ לְקַבֵּל מֵרַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁרוּת כָּזֶה רַק עַל-יְדֵי הַבִּזְיוֹנוֹת וְהַשְּׁפִיכוּת-דָּמִים וְהַצָּרוֹת שֶׁסָּבַלְתִּי מִכֻּלָּם, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי הָיִיתִי חָזָק. כֻּלָּם הָיוּ מְדַבְּרִים, כָּל הַמִּשְׁפָּחָה וְכָל הָעִיר וְכָל הָעוֹלָם, וַאֲנִי הָיִיתִי לְבַדִּי נֶגֶד כֻּלָּם, אֵיךְ אֶפְשָׁר דָּבָר כָּזֶה? מַה שֶּׁסָּבַלְתִּי, מַה שֶּׁעָבַר עָלַי.. אֵין דִּבּוּרִים לְדַבֵּר. כַּמָּה שֶׁאֲנִי אֲסַפֵּר - אֵינוֹ כְּלוּם!

וְגַם אֲנִי עָשִׂיתִי אֶת שְׁמוּאֵל הוּרְבִיץ לִבְרֶסְלֵב. הוּא הָיָה שַׁיָּךְ לַחֲסִידוּת מְסֻיֶּמֶת, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי דִּבַּרְתִּי אִתּוֹ מֵרַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר וּמֵרַבֵּנוּ וְהוּא נִתְקָרֵב תֵּכֶף. הוּא הִשְׁלִיךְ כָּל הַחָכְמוֹת וְכָל הַקֻּשְׁיּוֹת, הַכֹּל. אֲנִי הִסְבַּרְתִּי לוֹ מַה זֶּה בְּרֶסְלֵב, וְסִפַּרְתִּי לוֹ מֵרַבִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּכָל יוֹם הוּא קָם בַּחֲצוֹת לַיְלָה וְהוֹלֵךְ לַשָּׂדֶה. אֲנִי רָאִיתִי אֶת זֶה בְּעֵינַי, אֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה, אֲנִי נָפַלְתִּי, אֲבָל רַבִּי יִשְׂרָאֵל הוּא הָיָה גִּבּוֹר חָזָק, הוּא עָמַד בִּגְבוּרָה גְּדוֹלָה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא הִתְגַּבֵּר כָּאָרִי, קָם בַּבֹּקֶר, בַּלַּיְלָה, שֶׁיִּהְיֶה הוּא מְעוֹרֵר הַשַּׁחַר...

הָאַבָּא וְהָאִמָּא שֶׁל שְׁמוּאֵל בָּכוּ הַרְבֵּה מְאֹד עַל זֶה שֶׁהוּא נַעֲשָׂה בְּרֶסְלֵב. הָאַבָּא שֶׁלּוֹ כָּתַב לְהָאִמָּא שֶׁתַּעֲשֶׂה הַכֹּל שֶׁשְּׁמוּאֵל לֹא יִהְיֶה בְּרֶסְלֵב, וְהָאִמָּא שֶׁלּוֹ הָיְתָה כְּמוֹ שֶׁנִּפְטְרָה מֵרֹב צַעַר, וְהִיא הָיְתָה בּוֹכָה, "אוֹי וֵוי, הַבֵּן שֶׁלִּי נַעֲשָׂה בָּרֶסְלֵב, מַדּוּעַ תַּעֲשֶׂה כָּכָה, לָמָה דַּוְקָא חֲסִיד בְּרֶסְלֵב? חֲסִידוּת אַחֶרֶת זֶה לֹא טוֹב?" וְאַבָּא שֶׁלּוֹ כָּתַב לוֹ: "שׁוֹטֶה!"

הֵם הָיוּ קְדוֹשִׁים אֲמִתִּיִּים, מִשְׁפָּחָה שֶׁל הַשְׁלַ"ה הַקָּדוֹשׁ, וְהָאַבָּא שֶׁלּוֹ הָיָה רַב גָּדוֹל בַּאֲמֶרִיקָה, רַב גָּדוֹל וּמְפֻרְסָם מְאֹד, הוּא הָיָה גָּאוֹן גָּדוֹל. הוּא הָיָה מִתְנַגֵּד, וְהוּא בִּקֵּשׁ אֶת שְׁמוּאֵל: "תְּרַחֵם עָלֶיךָ וְאַל תִּהְיֶה בְּרֶסְלֵב", וּשְׁמוּאֵל הָיָה חָזָק כְּבַרְזֵל, הוּא הָיָה חָזָק וְעָמַד וְאָמַר לְאַבָּא שֶׁלּוֹ: "אֲנִי רַק בְּרֶסְלֵב!"

הָאַבָּא שֶׁלּוֹ הָיָה חָשׁוּב מְאֹד אֵצֶל הָרַב קוּק, וְהוּא בִּקֵּשׁ מֵהָרַב קוּק שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ לְהוֹצִיא אֶת שְׁמוּאֵל מִבְּרֶסְלֵב, וְהָרַב קוּק עָנָה לוֹ: "מָה אַתָּה בּוֹכֶה, לֹא נוֹרָא, שֶׁיִּהְיֶה בְּרֶסְלֵב".

הוּא כָּל-כָּךְ בָּכָה לִפְנֵי הָרַב קוּק שֶׁיַּעֲשֶׂה עֵצוֹת אֵיךְ לְהַרְחִיק אֶת שְׁמוּאֵל הַבֵּן שֶׁלּוֹ מִבְּרֶסְלֵב, וְהָרָב קוּק רָאָה שֶׁהוּא בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה, הוּא יָכוֹל לָמוּת מִגֹּדֶל הַכְּאֵב, מִגֹּדֶל הַצַּעַר, אָז הָרַב קוּק כָּתַב לוֹ מִכְתָּב, "לֹא נוֹרָא, שֶׁיִּהְיֶה בְּרֶסְלֵב. אַל תִּדְאַג לוֹ, אַתָּה תְּקַבֵּל הַרְבֵּה נַחַת, יֵשׁ לוֹ יְלָדִים טוֹבִים".

הָרַב קוּק הוּא קִבֵּל אוֹתִי וְהוּא אָמַר לִי: "רַק בְּרֶסְלֵב יֵשׁ בָּעוֹלָם!"

שְׁמוּאֵל עָשָׂה שִׁדּוּךְ בִּירוּשָׁלַיִם הֲכִי מְיֻחָס וַהֲכִי יָפֶה. הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם הָרַב הַגָּאוֹן וַלֶּנְשְׁטֵיין מֵהוּנְגַרְיָה, הוּא הָיָה רַב גָּדוֹל, גָּאוֹן גָּדוֹל, וְהַמִּשְׁפָּחָה לָקְחָה אֶת שְׁמוּאֵל לְחָתָן, הֵם נָתְנוּ לוֹ יַלְדָּה מֵהַמִּשְׁפָּחָה וְהָרַב וַלֶּנְשְׁטֵיין נִתְפַּעֵל מְאֹד מִשְּׁמוּאֵל.

טוֹב שֶׁרַב שְׁמוּאֵל הוּרְבִיץ עָשָׂה סֵפֶר ('יְמֵי שְׁמוּאֵל'), שֶׁנֵּדַע מַה יְּכוֹלִים לְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ. אֲנִי וּשְׁמוּאֵל זֶה אֶחָד, אֲנַחְנוּ זָכִינוּ לְהִתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ בִּזְמַן שֶׁכָּל הָעוֹלָם, כָּל יְרוּשָׁלַיִם, הָיוּ מִתְנגְּדִּים. יֵשׁ לָנוּ נִסִּים גְּדוֹלִים שֶׁנִּשְׁאַרְנוּ אֵצֶל רַבֵּנוּ, כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה מִתְנַגְּדִים עַל רַבֵּנוּ.

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר לָאֲנָשִׁים שֶׁלּוֹ: "אֲנִי הֵבֵאתִי לָכֶם מַתָּנָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל", מָה הַמַּתָּנָה? "מַחֲלֹקֶת!"

"אַתֶּם לֹא נֶחֱשָׁבִים מֵאֲנָשַׁי. יִהְיֶה זְמַן שֶׁכָּל הָעוֹלָם יַחְלְקוּ עָלַי, וְאָז מִי שֶׁיַּחֲזִיק עַצְמוֹ אֶצְלִי - הוּא יִהְיֶה מֵהָאֲנָשִׁים שֶׁלִּי, אֲבָל אַתֶּם לֹא".

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר: "אַתֵּם תִּתְּנוּ לִי עֵצִים וַאֲבָנִים, וַאֲנִי אֶבְנֶה בִּנְיָנִים נִפְלָאִים!" זֶה טוֹב מְאֹד לַעֲשׂוֹת כֵּלִים יְקָרִים, מִמַּחֲלֹקֶת עוֹשֶׂה כֵּלִים.

אֲבָנִים וְסִיד, וַאֲנִי אֶבְנֶה...

רַבִּי נָתָן הוּא הָיָה בְּסַכָּנָה בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, הֵם מָסְרוּ אוֹתוֹ וְהוּא יָשַׁב בַּבֵּית-סֹהַר, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא שֶׁנָּסַע וְהָלַךְ הוּא הָיָה בְּסַכָּנָה, רָצוּ לְהָרְגוֹ.

הָיָה עָשִׁיר אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְנַגֵּד עַל בְּרֶסְלֵב, אָז הַמִּתְנַגְּדִים נָתְנוּ כֶּסֶף לַמִּשְׁטָרָה שֶׁרַבִּי נָתָן לֹא יָגוּר בִּבְרֶסְלֵב, שֶׁיֵּצֵא מִחוּץ לִבְרֶסְלֵב. אֲבָל רַבִּי נָתָן הָיָה לוֹ תַּלְמִידִים בִּבְרֶסְלֵב, אָז הוּא בָּא לִפְעָמִים בִּגְנֵבָה לָעִיר, אָז בָּאוּ לֶעָשִׁיר וְאָמְרוּ לוֹ: "אַתָּה יוֹדֵעַ, רַבִּי נָתָן צָרִיךְ לָבוֹא הַלַּיְלָה לִבְרֶסְלֵב".

אָז אָמַר הֶעָשִׁיר: "אַל תִּדְאֲגוּ, אֲנִי מַבְטִיחַ לָכֶם, כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי חָי - הוּא לֹא יִהְיֶה בִּבְרֶסְלֵב". אָז הוּא מֵת!

הוּא לֹא חַי הַלַּיְלָה הַהוּא, הוּא מֵת אֵצֶל הַשּׁוֹפֵט, הָיָה לוֹ לְוָיָה הַלַּיְלָה הַזֶּה, כֵּן.

כָּכָה הוּא אָמַר: "אַל תִּפְחֲדוּ, כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי חַי, הוּא לֹא יִהְיֶה בִּבְרֶסְלֵב" אָז הוּא נָפַל וְנִפְטַר, הוּא מֵת!

רַבִּי נָתָן חָלַם עַל רַבֵּנוּ וְעַל משֶׁה רַבֵּנוּ בִּזְמַן הַמַּחֲלֹקֶת, וְהַמַּחֲלֹקֶת הָיְתָה גְּדוֹלָה מְאֹד, כָּל רֶגַע הָיָה נִסִּים שֶׁהוּא נִשְׁאַר בַּחַיִּים, אָז הוּא סִפֵּר לְרַבֵּנוּ בַּחֲלוֹם: "אִי אֶפְשָׁר לִי לִסְבֹּל!"

אָז אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ: "אֲבָל אַתָּה עָשִׂיתָ טוֹב, מָה אַתָּה בּוֹכֶה כָּל-כָּךְ? עָשִׂיתָ טוֹב, עָשִׂיתָ 'לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת' וְ'לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת'. נוּ, מָה אַתָּה רוֹצֶה?"

אָז אָמַר משֶׁה רַבֵּנוּ לְרַבֵּנוּ: "מָה אַתָּה אוֹמֵר לוֹ 'עָשִׂיתָ טוֹב'? טוֹב מְאֹד!"

נוּ, וַאֲנַחְנוּ רוֹאִים שֶׁעַכְשָׁו כָּל הָעוֹלָם יוֹדְעִים שֶׁהָיָה רַבִּי וְתַלְמִיד כָּזֶה...

מִי שָׁמַע דָּבָר כָּזֶה, אִישׁ יְהוּדִי הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת חֲתוּנָה לִבְנוֹ וּמְקַבְּלִים אוֹתוֹ בַּאֲבָנִים לַהֲרֹג אוֹתוֹ, מִי שָׁמַע דָּבָר כָּזֶה!

בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי רַבִּי נָתָן נָסַע עִם בְּנוֹ יִצְחָק לַעֲשׂוֹת חֻפָּה, אָז הַמִּתְנַגְּדִים נִתְאַסְּפוּ עִם כָּל הָעִיר וְיָצְאוּ לְמִחוּץ לָעִיר לִקְרָאת רַבִּי נָתָן וְהֶחָתָן לְקַבֵּל אוֹתָם בַּאֲבָנִים גְּדוֹלוֹת, אֲבָנִים כְּדֵי לַהֲרֹג, לְהַשְׁמִיד! רַבִּי נָתָן וְרַבִּי יִצְחָק הֶחָתָן הָיוּ בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה, הַמִּתְנַגְּדִים זָרְקוּ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים וְהָיָה אֲבָנִים כָּל-כָּךְ גְּדוֹלִים, כֻּלָּם בָּרְחוּ לַיַּעַר...

עַד שֶׁרִחֵם הַשֵּׁם וְהַמִּתְנַגְּדִים זָרְקוּ כָּל הָאֲבָנִים וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם אֲבָנִים. בֵּינְתַיִם כָּל אֶחָד בָּרַח וְחִפֵּשׂ אֵיזֶה מָקוֹם שֶׁיַּצִּיל אֶת עַצְמוֹ, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה קְצָת שֶׁקֶט וְאָז הִתְחִילוּ לְחַפֵּשׂ אֶת רַבִּי נָתָן וְלֹא מָצְאוּ אוֹתוֹ, "אוֹי, רַבִּי נָתָן אֵינֶנּוּ! אֵיפֹה רַבִּי נָתָן, אֵיפֹה רַבִּי נָתָן?" לֹא יָדְעוּ אֵיפֹה הוּא.

הָלְכוּ לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ וּמָצְאוּ אוֹתוֹ מְרַקֵּד בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה רִקּוּד כָּזֶה וּבְנִגּוּן כָּזֶה, בְּהִתְעוֹרְרוּת כָּזֶה.. הוּא בָּרַח לְאֵיזֶה יַעַר רָחוֹק וְשָׁם הוּא הִתְבּוֹדֵד וְהִתְחִיל לָשִׁיר וּלְנַגֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה וְאָמַר בְּכֹחַ גָּדוֹל: "אוּנְזֶער גְרוֹיסְקַייט, אִין אוּנְזֶער שֵׁיינְקַייט, וֶועט מֶען זֶעהן אַ מָשִׁיחַ וֶועט קִימֶען (גְּדֻלָּתֵנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ יְגַלֶּה מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ).."

רַבִּי נָתָן אָמַר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יִדְאַג כְּלָל, מָשִׁיחַ יְגַלֶּה הַכֹּל. יֵשׁ לָנוּ עַל מִי לִסְמֹךְ. כֵּן, מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ הוּא יְגַלֶּה שֶׁזֶּה חָדָשׁ שֶׁלֹּא הָיָה מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם, לֹא הָיָה דָּבָר כָּזֶה, 'לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת', 'לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת', 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן', 'סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת'...

הוּא הֶחֱיָה אֶת עַצְמוֹ וְשִׂמַּח אֶת עַצְמוֹ, זֶה הָיָה נִגּוּן וְרִקּוּד בְּיַחַד, זֶה הָיָה בְּהַנִּגּוּן שֶׁל 'אֵשֶׁת-חַיִל', נִגּוּן כָּזֶה.. זֶה נִגּוּן שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ. יָבוֹאוּ מִכָּל הָעוֹלָם לִשְׁמֹעַ הַנִּגּוּן שֶׁל רַבֵּנוּ כְּשֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ יְגַלֶּה מַה זֶּה בְּרֶסְלֵב. הוּא יִגְמֹר אֶת הַנִּגּוּן הַזֶּה וְאַחַר-כָּךְ יְשׁוֹרְרוּ כֻּלָּם הַנִּגּוּן הַזֶּה, "גְּדֻלָּתֵנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ יְגַלֶּה מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ". נוּ, צְרִיכִים לְזַמֵּר...

רַבִּי נָתָן הוּא עָשָׂה זֶה הַנִּגּוּן בַּיַּעַר מֵהָאֲבָנִים וַאֲנַחְנוּ עַכְשָׁו שָׁרִים אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה. הָאֲבָנִים עָשׂוּ נִגּוּן יָפֶה כָּזֶה, בְּלִי אֲבָנִים אֵיזֶה פָּנִים יֵשׁ לַנִּגּוּן? רַק עִם אֲבָנִים. הָאֲבָנִים עָשׂוּ לָנוּ הַרְבֵּה נִגּוּנִים יָפִים כָּאֵלֶּה שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר.

אֵלּוּ הָאֲבָנִים שׁוֹמְרִים אוֹתָנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר!

כָּל מַה שֶּׁהָאֲבָנִים הָיוּ יוֹתֵר גְּדוֹלִים, הַנִּגּוּן הָיָה יָפֶה יוֹתֵר. הָאֶבֶן הָיָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה, אָז הַנִּגּוּן הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹתֵר יָפֶה. הֵם זָרְקוּ אֲבָנִים לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד, אָז הוּא זִמֵּר "גְּדֻלָּתֵנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ יְגַלֶּה מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ" הוּא יְגַלֶּה מִי אֲנַחְנוּ - חֲסִידֵי בְּרֶסְלֵב, אַנְשֵׁי אֱמֶת!

הָיָה אַנְשֵׁי אֱמֶת שֶׁל בְּרֶסְלֵב שֶׁהָיוּ בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה וְרָצוּ לַהֲרֹג אוֹתָם, זָרְקוּ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים, וְהָיָה כַּמָּה שֶׁקִּבְּלוּ אֲבָנִים בָּרֹאשׁ וְהָיָה סַכָּנָה גְּדוֹלָה, אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה.. וְכֻלָּם יָצְאוּ בְּשָׁלוֹם, לֹא הָיָה שׁוּם הֶזֵּק.

אֶחָד הוּא הָלַךְ עִם כּוֹבַע שֶׁכִּסָּה אֶת הָרֹאשׁ, אֲבָל הוּא הֶרְאָה לִי שֶׁהָיָה לוֹ נֵס. זָרְקוּ לוֹ אֶבֶן וְהָאֶבֶן נִכְנַס בַּמֹּחַ עָמֹק עָמֹק עָמֹק, וְהוּא לָקַח לִי אֶת הָאֶצְבַּע וְהֶרְאָה לִי, "תִּרְאֶה הַחוֹר". וְהָיָה נֵס אֵיך הוּא נִשְׁאַר בַּחַיִּים, הָאֶבֶן נִכְנַס עָמֹק בָּרֹאשׁ.

עַכְשָׁו זוֹרְקִים אֲבָנִים, אֲבָל כְּשֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ אָז יִרְאוּ גְּדֻלָּתֵנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ. הוֹ.. יִהְיֶה זְמַן שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, הוּא יְגַלֶּה אֶת רַבֵּנוּ, "גְּדֻלָּתֵנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ יְגַלֶּה מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ" מִי יְגַלֶּה? רַק מַשִׁיחַ - הוּא יְגַלֶּה!

הָיָה רַב מְפֻרְסָם וְגָדוֹל וְהוּא הָיָה לִיטָאִי, הוּא נִתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ וְהָיָה לוֹ אַחִים רַבָּנִים וְהֵם אָמְרוּ עָלָיו שֶׁהוּא מְשֻׁגָּע.

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר לָאֲנָשִׁים שֶׁלּוֹ: "הַכָּבוֹד - כְּבָר לָקַחְתִּי מִכֶּם. כָּבוֹד לֹא יִהְיֶה לָכֶם!"

אִם יֹאמְרוּ שֶׁבַח עָלַי אוֹ עַל חֲסִיד בְּרֶסְלֵב אַחֵר, אָז יֹאמְרוּ: "מָה אַתָּה מְדַבֵּר, זֶה בְּרֶסְלֵב, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ?"

כֻּלָּם גַּם-כֵּן הָיָה לָהֶם קִנְאָה עָלַי, כֻּלָּם! כֻּלָּם פָּחֲדוּ לִנְגֹּעַ בְּסֵפֶר בְּרֶסְלֵב, לֹא רַק לִללְמֹד. הֵם רָאוּ אֶת הַגְּבוּרָה שֶׁלִּי, הֵם לֹא הֵבִינוּ מֵאֵיפֹה אֲנִי לוֹקֵחַ גְּבוּרָה כָּזֶה.

הַתָּם הָיָה תָּמִיד בְּשִׂמְחָה, וְהֶחָכָם הָיָה תָּמִיד בְּעַצְבוּת, "זֶה לֹא בְּסֵדֶר וְזֶה לֹא בְּסֵדֶר, זֶה לֹא טוֹב וְזֶה לֹא טוֹב", וְהַתָּם עָשָׂה מֵהַכֹּל טוֹב. הוּא רָצָה לֶאֱכֹל בָּשָׂר, אָז הוּא אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: "תְּנִי לִי בָּשָׂר", הִיא נָתְנָה לוֹ לֶחֶם בְּלִי בָּשָׂר, אָז הוּא אָמַר: "הוֹ.. הַבָּשָׂר הוּא כָּל-כָּךְ טוֹב, כָּל-כָּךְ טָעִים הַבָּשָׂר".

הוּא הָיָה צָרִיךְ בֶּגֶד לָלֶכֶת לַחֲתוּנָה שֶׁל חָבֵר, אָז הוּא אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: "תְּנִי לִי הַבֶּגֶד הַיָּפֶה, אֲנִי צָרִיךְ לָלֶכֶת לַחֲתוּנָה", אָז הִיא נָתְנָה לוֹ אֶת הַפֶּלְץ (מְעִיל פַּרְוָה חָרְפִּי מְגֻשָּׁם).

הֶחָכָם לָמַד כָּל מִינֵי תּוֹרוֹת, רוֹפֵא, יַהֲלוֹמִים, אֲבָל לֹא סַנְדְּלָר, וְהַתָּם לֹא הִצְלִיחַ בְּשׁוּם מְלָאכָה, רַק לִהְיוֹת סַנְדְּלָר, וּכְשֶׁגָּמַר הַנַּעַל הָיָה לוֹ שְׁלשָׁה קְצָווֹת, אָז הוּא לָקַח הַנַּעַל וְאָמַר: "כַּמָּה יָפֶה זֶה הַנַּעַל, כַּמָּה מָתֹק כַּמָּה יָפֶה הַנַּעַל, כַּמָּה דְּבַשׁ וְצוּקֶער זֶה הַנַּעַל".

הָיָה לַנַעַל שְׁלשָׁה קְצָווֹת, אֲנִי מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתִּי בְּחַיָּי דָּבָר כָּזֶה, נַעַל עִם שְׁלשָׁה קְצָווֹת? רְאִיתֶם אִישׁ עִם נַעַל שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁלשָׁה קְצָווֹת?! רַק בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַתָּם, בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַתָּם הָיָה נַעַל שְׁלשָׁה קְצָווֹת...

הַתָּם שָׁאַל אֶת הֶחָכָם: "מַדּוּעַ אֲנִי בְּשִׂמְחָה, וּבְכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי בָּא אַתָּה בְּעַצְבוּת?"

אָז אָמַר לוֹ הֶחָכָם: "אֵיךְ לֹא אֶהְיֶה בְּעַצְבוּת, עָשִׁיר אֶחָד הֵבִיא לִי יַהֲלוֹם וְהֵבִיא לִי עוֹד יַהֲלוֹם שֶׁאֶעֱשֶׂה אוֹתוֹ הַדָּבָר כְּמוֹ הַיַּהֲלוֹם שֶׁהֵבִיא לִי לְדוּגְמָא", וְהֶחָכָם הוּא הָיָה מֻמְחֶה גָּדוֹל, הוּא עָשָׂה אֶת הַיַּהֲלוֹם טוֹב וְיָפֶה מְאֹד, אָז הֶעָשִׁיר בָּא: "הוֹ.. כָּל-כָּךְ יָפֶה הַיַּהֲלוֹם", אֲבָל הֶחָכָם עָשָׂה אֵיזֶה חִסָּרוֹן, אֵיזֶה דָּבָר לֹא בְּסֵדֶר, אֲבָל כָּל הָעוֹלָם לֹא יָדְעוּ מִזֶּה, לֹא הָיָה מִי שֶׁיָּבִין אֶת הַחִסָּרוֹן רַק הוּא בְּעַצְמוֹ, אָז הוּא אָמַר לְעַצְמוֹ: "אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לִשְׂמֹחַ? חָכָם כָּמוֹנִי יִהְיֶה לוֹ שְׁגִיאָה, יִהְיֶה לוֹ טָעוּת כָּזֶה וְלֹא יַעֲשֶׂה בְּסֵדֶר? נוּ, אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה?"

הַמַּעֲשֶׂה מֵהֶ'חָכָם וְתָם', עִם הַמַּעֲשֶׂה הַזּוֹ יְכוֹלִים כָּל הָעוֹלָם לִחְיוֹת וְלִשְׂמֹחַ, מַעֲשֶׂה כָּזֶה יָכוֹל לְשַׂמֵּחַ כָּל הָעוֹלָם. הַתָּם הוּא נַעֲשָׂה מִינִיסְטֶר עַל כָּל הַמִּינִיסְטֶרִים. הַתָּם - עוֹלָם הַבָּא, טַעַם גַּן-עֶדֶן!

אוֹי אוֹי, מַה שֶּׁיִּהְיֶה בָּעוֹלָם.. אֵיזֶה שִׂמְחָה, יִהְיֶה עוֹלָם מָלֵא שִׂמְחָה. לֹא יִהְיֶה שׁוּם עַצְבוּת בָּעוֹלָם, רַק שִׂמְחָה. בְּהַפֶּתֶק כָּתוּב שֶׁמָּשִׁיחַ יָבוֹא יִהְיֶה כָּל הָעוֹלָם שָׂמֵחַ, כֻּלָּם יִהְיוּ 'תָּמִים'!

תוכן העניינים

ספר ישראל סבא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה