אור ברסלב
ספר ישראל סבא ישראל סבא › אין שום יאוש בעולם כלל!

ספר ישראל סבא

ישראל סבא · אין שום יאוש בעולם כלל!

תכן הפתק הקדוש

יֵשׁ בְּהַפֶּתֶק כֹּחַ שֶׁל הִתְחַזְּקוּת שֶׁהוּא מֵרִים אָדָם מִתַּחְתִּית הַיְּרִידָה לְתַכְלִית הָעֲלִיָּה. אֲנִי מָצָאתִי בְּהַסֵּפֶר אֶת הַפִּתְקָא, הָיָה מַשְׁמַע מֵהַפִּתְקָא שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לִי תִּקְוָה!

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ גִּלָּה וְצָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל: "אוֹי, אוֹי, אוֹי.. אַל תִּתְיָאֲשׁוּ, אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל!" אַף-עַל-פִּי שֶׁאָכַלְתִּי קֹדֶם הַתְּפִלָּה וְעָשִׂיתִי דָּבָר כָּזֶה, אֲפִלּוּ אֲנִי יֵשׁ לִי תִּקְוָה עֲדַיִן.

נוּ, אֲנִי לָקַחְתִי אָז זֶה עָלַי, "אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל", אֲנִי לָקַחְתִּי כֹּחַ מִזֶּה לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַחשֶׁךְ הַזֶּה, כְּנֶגֶד הַצָּרָה הַזּוֹ, אָכַלְתִּי לִפְנֵי הַתְּפִלָּה. אַף-עַל-פִּי שֶׁעָשִׂיתִי דָּבָר כָּזֶה, אַף-עַל-פִּי-כֵן "אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל", תַּתְחִיל מֵעַתָּה מֵחָדָשׁ לִהְיוֹת יְהוּדִי.

הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל הַפֶּתֶק הוּא הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל כָּזֶה לְכָל אֶחָד, לְקַבֵּל פֶּתֶק מֵאֵת רַבֵּנוּ זֶה פֶּלֶא שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיָה מֵעוֹלָם, זֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל וְנוֹרָא כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ: "חִדּוּשׁ כָּמוֹנִי עֲדַיִן לֹא הָיָה בָּעוֹלָם". 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' מָלֵא הִתְחַזְּקוּת, כָּל הַתּוֹרוֹת יֵשׁ בָּהֶם רַק הִתְחַזְּקוּת: לֹא לְהִתְיָאֵשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל רֶגַע מֵחָדָשׁ. נוּ, וַאֲנִי יוֹדֵעַ מִזֶּה, אֲנִי לוֹמֵד אֶת זֶה, אֲנִי הָלַכְתִּי עִם זֶה, וּפִתְאוֹם נִפְסַק מִמֶּנִּי כָּל הַכֹּחַ הַזֶּה עַל-יְדֵי הַנְּפִילָה, עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה שֶׁל שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמֻּז וְלֹא עָזַר לִי שׁוּם דִּבּוּר מֵרַבֵּנוּ. וַאֲנִי נָפַלְתִּי בְּחשֶׁךְ כָּזֶה שֶׁלֹּא הָיָה לִי שׁוּם רְפוּאָה, וְזֶה הַפֶּתֶק הָיָה לִי רְפוּאָה, אָמְרוּ לִי: "תִּפְתַּח אֶת הַסֵּפֶר וְשָׁמָּה תִּמְצָא רְפוּאָה לְנַפְשְׁךָ", וּמֵאָז הָלְכָה הַמַּחֲלָה לְגַמְרֵי וְהָרְפוּאָה נִמְשֶׁכֶת כָּל יְמֵי חַיָּי!

זֶה דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר לְסַפֵּר, הָעִנְיָן שֶׁל הָעַצְבוּת שֶׁהָיָה לִי וְהַשִּׂמְחָה כָּזֶה, וְהָיָה לִי רְפוּאָה - הֵפֶךְ הָעַצְבוּת. וְזֶה גָּרַם לִי חַיִּים חֲדָשִׁים, חַיִּים שֶׁל שִׂמְחָה תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיָּי. כְּשֶׁקִּבַּלְתִּי מַכָּה - תֵּכֶף לָקַחְתִּי אֶת הַפֶּתֶק וְנִתְבַּטֵּל הַכֹּל וְנַעֲשָׂה שָׂמֵחַ. בְּכָל פַּעַם שֶׁעָבַר עָלַי מַה שֶּׁעָבַר, בְּגוּף, בְּנֶפֶשׁ, הַנְּפִילוֹת, הַיְרִידוֹת, אָז תֵּכֶף לָקַחְתִּי אֶת הַפֶּתֶק וְקָרָאתִי אוֹתוֹ - אָז כְּבָר הָיָה רְפוּאָה. רָאִיתִי שֶׁנַּעֲשָׂה עִנְיָן אַחֵר, שֶׁנַעֲשָׂה שִׁיר חָדָשׁ. וְהוּא כְּמוֹ חָדָשׁ אֶצְלִי, הוּא מְנַחֵם אוֹתִי, מְרַפֵּא אוֹתִי מִכָּל הַמַּחֲלוֹת בְּגוּף וְנֶפֶשׁ, וְזֶהוּ.

הַפֶּתֶק זֶה מְסֻגָּל מְאֹד לְכָל אֶחָד שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה צָרָה וְצָרִיךְ לִישׁוּעָה. שֶׁיָּשִׁיר בְּשִׂמְחָה נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַן, וּלְכַוֵּן, הוּא יָכוֹל לַעֲזֹר לָנוּ - שֶׁנִּזְכֶּה הָעִקָּר לְהִתְקָרֵב לְהַתּוֹרָה, לְהָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית. יֵשׁ אֱמוּנוֹת הַרְבֵּה, גַּם לַגּוֹיִים יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנוֹת, אֲבָל הַכֹּל שֶׁקֶר. אֱמוּנָה אֲמִתִּית זֶה עִנְיָן מְיֻחָד...

תוכן העניינים

ספר ישראל סבא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה