סי' יט תפלה לחבקוק · ד"ה וזה בחי'
וזה בחי' הג' ספרים שנפתחין בר"ה ספרים דייקא כי ספר הוא לזכרון שהוא בכח המדמה בחי' תרגום כמבפ"נ וע"כ צדיקים גמורים שזכו להעלות גם הטוב שבתרגום ללה,ק ואין להרע שום אחיזה בהם ע"כ בוודאי נכתבין לאלתר לחיים ורשעים גמורים שהם מבחי' הרע הגמור של שבעים לשון והם רוצים להתגבר ולינק גם כן מן הקדושה ח"ו ע"י הרע שבתרגום אך הקדושה מתגברת ומפלת אותם ע"י בחי' השלהובא דאשא המבפ"נ וע"כ נכתבין לאלתר למיתה ר"ל, בינונים הם אותם שהם מבחי' טוב ורע בחי' תרגום ולא זכו עדיין להעלות הטוב שבתרגום ולהפיל הרע שבו ע"כ תלויים ועומדים עד יו"כ כי ע"י התשובה של עשי"ת זוכין לתקן את הלשון תרגום ג"כ עד שגם הם נכתבין לחיים, וזה בחי' תקיעה תרועה תקיעה, תקיעה שלפינה הוא כנגד בחי' הדיבור של לה"ק הבא מלמעלה שעדיין חסר תיקון כי צריכין להעלות הטוב שבתרגום וכמבפ"נ, תרועה הוא כנגד בחי' מה שמעלין הטוב שבתרגום ללה"ק ומפילין הרע שבו שעי"ז ממילא נופל ונתבטל הרע של כל השבעים לשון ושם עיקר המלחמה, וזה בחי' תרועת מלחמה כ"ש וכי תבואו מלחמה בארצכם וכו' והרעותם וכו' וכמובא גם בזוה"ק ומחמת שיש בענין זה כמה בחינות ובכלל הם שני בחינות כי יש שהוא בבחינת ומדריגת עולם העשיה ששם הרע מרוב על הטוב, ויש שהוא בבחינת ומדריגת עולם היצירה ששם הרע והטוב על משקל אחד, ויש שהוא גבוה במדריגה עוד יותר והטוב שבו מרובה של הרע אך אעפי"כ גם אלו מריכין להתאנח הרבה לפני השי"ת עד שזוכיןלהפיל ולבטל הרע לגמרי ולהעלות הטוב למקומו, וזהבחי' שברים גנוחי גנח, אך אותם שהם בבחי' עשיה והרע שבהם מרובה על הטוב ובפרט אם כבר נכשלו ח"ו ע"י הרע שבהם הם צריכין לייליל ולצעוק בקולות מרות ותכופות מאד עד שיזכו לצאת ממה שצריכין לצאת ולתקן הכל בשלימות, וזה בחי' תרועה יילולי ייליל וכן אמרי רז"ל ומובא בספר ברית כהונת עולם ג"כ כי שברים ותרועה הם כנגד יצירה ועשיה, ומחמת שעפ"י רוב יש בכל אחד משני הבחינות הנ"ל כי יש מדות כאלה שהרע והטוב הם אצלו במשקל אחד ויש מדות שהוא כרוך אחריהם ביותר עד שהרע מרובה על הטוב ע"כ תקנו לתקוע שברים ותרועה ביחד ג"כ, נמצא ששברים ותרועה הם להעלות הטוב שבתרגום ללה"ק כנ"ל, וזה בחי' תקיעה שלאחריה היינו כנגד בחי' הלה"ק שיש לו שלימות יותר ע"י שהעלו גם הטוב שבתרגום לתוכו כנ"ל וע"כ אמרו רז"ל תקיעת שופר חכמה כי הוא כנגד בחי' אשה חכמה בחי' לה"ק המבפ"נ וזה ג"כ בחי' הג' ספרים הנ"ל רשעים גמורים הם בחי' אשת כסילות שהוא כלליות הרע של השבעים לשון, צדיקים גמורים הם בבחי' אשה חכמה בחי' חכמת נשים בחי' לשון הקודש, בינונים הם בבחי' האשה משכלת שהיא כנגד בחי'תרגום כמבפ"נ, וזה שמובא כיתרועה אותיות תורה עי"ן כי ע"י התרועה מפילין הרעע שבתרגום וממילא נופל הרע של כעל הע' אומות ועי"ז זוכין לע' פנים של תורה וכמבואר במ"א והם בבחי' שלימות לה"ק ע"י לשון תרוגם שזה בחי' שלימות תורה שבכתב ע"י תורה שבע"פ וכמובן בפנים. ומחמת שזה סוד כוונת המילה כמבפ"נ ע"כ מלין קודם לתקיעת שופר כמבואר בשו"ע כי בזה שחותכין הערלהופריעה עי"ז מפילין הרע של הע' לשון בפועל ממש וממשיכין בחי' תיקון הברית ושלימות לה"ק שזה כל ענין תקיעת שופר כנ"ל: