סי' יט תפלה לחבקוק · ד"ה ראש השנה
ראש השנה הוא יום ראשון לבריאה, בחי' זה היום תחלת מעשיך, ובכל שנה חוזר הדבר למציאותו הראשון. והעלום נברא בלשון הקודש שהיא בחי' חוה אשה בחי' מלכות עש"כ בכל ר"ה עוסקין ישראל בבנין המלכות שהואבחי' שלימות לשון הקודש, וכמו שבתחלת הבריאה של חועצמה נאמר ויפל ה' א' תרדימה שהיא בחי' תרגום כמבפ"נ כמ וכן בכל שנה צריכין להמשיך בחי' זו להעלות הטוב שבתרגום ללשון הקודש, וכמו שאז בא הנחש שהוא בחי' כלליות הרע של שבעים אומות ופיתה לחוה וכו' כמובפ"נ וכמו כן בכל ר"ה מתעורר הנחש ר"ל וכל השרים של האומות לקטרג על ישראל ולהפריד היחוד ח"ו כמובא בזוה"ק והשי"ת חמל עלינו וציוה עלינו לתקוע בשופר לעורר זכותו של יעקב כמבואר בזוה"ק, כי יעקב זכה להכניע הנחש והיה בבית לבן הארמי ובירר הטוב שבתרגום והעלה אותו ללה"ק כמובפ"נ, וזה שמבואר בכוונת הנסירה של ר"ה מענין ויפל ה' א' תרדימה על האדם שהא גימט' תרגום, וענין ויבן ה' א' את הצלע וכו' כיכל תיקונים אלו צריכין להמשיך בכל ר"ה כנ"ל, וזה בחי' המלך הקדוש שאומרין אז שזה בחי לשון הקודש כי מלכות פה. וזה בחי' הד' ובכן שאומרין אז ובכן יתקדש הוא נגד בחי' קודש ובכן תן פחדך וכו' כי עיקר עשיה ותיקון של לשון הקודש הוא ע"י היראה כמבפ"נ ובכן תן כבוד הוא כי שלימות לשון הקודש הוא בבחי' כבוד כמבפ"נ ובכן צדיקים הוא נגד בחי'תיקון הברית התלוי בשלימות לה"ק כמבפ"נ כי צדיק הוא מאן דנטיר ברית, וזהו בחי' צדיק וצדק המבואר בכוונות צדיק הוא בחי' תיקון הברית כנ"ל צדק היא בחי' מלכותא קדישא בחי' לשון קודש בחי' צדק תדברון וכמבואר במ"א, וזה ג"כ בחי' ציון וירושלים כידוע, וע"כ מתפללין תיכף ועלתה תקפץ פיה וכו' היינ ושיפול הרע של כל השבעים לשון ויהיו בבחי' פה להם ולא ידברו המבפ"נ, וזה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ בחי' הנחש מלכות דסט"א. ותמלוך אתה ה' מהרה לבדך וכו' בהר ציון וכו' ובירושלים וכו', וזה בחי' מצות תקיעת שופר שהיא בחי' התעוררות השינה כמובא היינו כי שינה ותרדימה היא בחי' תרגום וצריכין לעורר מהשינה היינו להעלות הטוב שבתרגום ללשון הקודש שזה עיקר שלימות לה"ק ועי"ז מביאין הארה והתנוצצות לכל האותיות של מעשה בראשית המלובשין בכל דבר שזה תלוי רק בהאדם הבעל בחירה ע"י שמעלה הטוב שבתרגום ללה"ק כמבפ"נ, וע"כ כל ברואי עולם היו מצפין על בריאת אדם הראשון ווהוא קרא לכולם שמות בלה"ק כמובא במ"א, והארה הזאת שמביאין בהאותיות הנ"ל היא ג"כ בחי' התעוררות השינה שזה בחי' בקרב שנים חייהו ופירש"י עוררהו המבפ"נ. ומחמת שכ"ז תלוי ביראה ובתיקון השגגות ויראה תלוי באודנין בבחי' ה' שמעתי שמעך יראתי ע"כ תוקעין בשופר שעי"ז נתעורר יראה כ"ש היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו, גם עי"ז נתעורר הלב לתשובה לתקן אפילו השגגות שהם מבחי' תרגום ומכש"כ על הזדונות שהם מבחי' הרע הגמור של השבעים לשון וע"י כל זה מעלין הטוב שבתרגום ומשלימין את הלה"ק, וע"כ מברכין לשמוע קול שו לשמוע דייקא כי יראה תליא באודנין גם תקיעת שופר הוא זכר למתן תורה שהיה בקול שופר ואז זכו ישראל ליראה גדולה מאחר שכולם שמעו בעצמם מפי הקב"ה כ"ש השמע עם קול אלהים חיים מדבר וכו', וע"כ נקרא שופר כמבואר בזוה"ק שהוא מלשון שפר קדמי וכן מלכי ישפר עלך וכן דרשו רז"ל שפרו מעשיכם שהוא לשון תרגום כי עי"ז מעלין הטוב שבתרגום כנ"ל וזה אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון כי עי"ז זוכין לפנים מאירות כמבפ"נ וע"כ אשרי הזוכה לבוא לצדיק אמיתי על ר"ה ולהסתכל אז בפניו המאירות, ומכש"כ אז זוכין לשמוע מפיו איזה דבר תורה שעי"ז מקבל מפיו הדיבור של לה"ק בשלימות, ויכול לזכות עי"ז לכל טוב לבטל מעצמו הרע של כל האומות ולזכות לבחי' רוח הקודש ולפנים מאירות ולכל המבפ"נ, וזה בחינת התאדמות פני התוקע כי נמשך עליו בחי' פנים מאירו כנ"ל: