סי' יד להמשיך שלום · ד"ה ואח"כ עוסקין
ואח"כ עוסקין בתשובה בעשי"ת וע"י כל זה בונין בנין המלכות והכבוד דקדושה ומעלין אותו מזילותא דגלותא כי לית מלתא דא תליא אלא בתיובתא כשארז"ל, וגדולה תשובה שמקרבת את הגאולה, עד שביו"כ אז אימא וברתא יתבין כחדא, כי המלכות בחי' כבוד עולה לשרשו שהוא היראה שהוא הדבר המסור ללב וע"כ נאמר על יו"כ כי גדול יו םה' ונורא מאד כי אז עיקר שלימות היראה, ועי"ז זוכין לשלום בעצמיו שהגוף מבטל רצונו בשלימות נגד רצון הנשמה שזה בחי' תענו את נפשותיכם ופירש בזוה,ק לאכללא גופא ונפשא (שזה בחי' שלום בעצמיו כנ"ל) ולאיתכנעא וכו' בחי' השפלות וההכנעה הנ"ל שעי"ז זוכין לתורה שזה בחי' קדושת יו"כ שניתנו בו לוחות שניות, וע"כ התורה נתקרבין הרחוקים ונתעלה כבודו ית' ונשלם היראה וזוכין לשלום בעצמיו, וע"כ נכנע אז הגוף לגמרי לגבי הנשמה עדשאין בו אכילה ושתיה. ואז נשלמת התפלה שזה בחי' החמשה תפלות שמתפללין אז ואז המלכות שהוא בחי' הכבוד ניזונית ממזון דק ורוחני מאד שהיא בחי' חמשה קולות הפנימיים שאין בזה שום אחיזה והשתלשלות לצרכי הגוף בלבד, ואז אין רשו"ת לשטן לאשטוניה כי הוא בחי' נרגן מפריד אלוף שעושה מחלוקת ופירוד בין הגוף להנפש ויורד ומסית ועלה ומקטרג, אבל אז ע"י קדושת יו"כ נכנע ונתבטל והוא בעצמו מעיד אז על ישראל שדומין למלאכים, היינו ושאין להם רצון רק אל הרוחניות וכל תפלתם הוא רק בשביל תיקון הנשמה, ואז זוכין לסליחת עוונות כ"ש כי ביום הזהיכפר עליכם וכו', ועי"ז מפשיטין הבגדים הצואים שעיקר אחיזתם בתאוות הגוף זוכין ללבוש כסות נקי שזה פירוש מה שדרז"ל ולקדוש ה' מכובד זה יו"כ שאין בו אכילה ושתיה שהם צרכי הגוף אמרהתורה כבדהו בכסות נקי היינו כנ"ל, וזה ועתה הורד עדיך מעליץך וזה כי ע"י חטא העגל נתלבשו בבגדים הצואים, ואדעה מה אעשה לך ודרז"ל בתנחומא אנא יהיב לך יומא דכיפורא כי אז מפשיטין הבגדים הצואים ולובשין לבושי קודש כנ"ל ואז נתקרבין הרחוקים ובעלי תשובה בשלימות שע"י כל זה נתעלה כבודו ית' ונשלם היראה וזוכין לשלום בעצמיו בחי' שלום בית שזה בחי' הנרות שמדליקין ביו"כ בבחי' על כן באורים כבדו את ה' כמובא כי אז מאיר אור כבודו ית' בבחי' והארץ האירה מכבודו, וגם זוכין לשלום בית שהוא בחי' אור ונר כמבפ"נ, וע"כ מתפללין אז כל היום בטלית מצויצת כי כסו תנקי דא כנפי מצוה כמבפ"נ, וע"כ אומרים אז בשכמל"ו בקול רם כי אז עיקר זמן עליית הכבוד והמלכות וע"כ באמת אם היו זוכין לקבל קדושת יו"כ כראוי ושלא לפגום בזה היום עצמו עכ"פ בוודאי היה תיכף בא הגואל בבחי' אימתי יבוא מר היום וכן מובן בדברי רז"ל במסכת יומא דף י"ט ע"ב בענין מה שאמר אליהו לרב יהודה וכו' אמריתו אמאי לא אתי משיחא וכו' ע"ש בחא"ג: