סי' יד להמשיך שלום · ד"ה גם מבואר
גם מבואר בזוה,ק שקול שופר הוא מעורר מדתו וזכותו של יעקב אבינו ע"ה ויעקב הוא כנגד הלב שבאיברים הפנימיים כמבואר בזוהר ויקרא דף רי"ח (כי אותיות האמצעים של תיבת יעקב במילואו עולים בגימ' ל"ב), גם יעקב הוא בחי' שורש כלל נשמות ישראל, גם הוא בחי' כלל התורה הק' כידוע, וזה בחי' כל זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל זרע ישראל בחי' הכבוד והיראה הנ"ל ששלימותן ע"י בחי' יעקב הנ"ל, וזה בחי' התעוררות השינה שע"י השופר כמובא היינו שמעוררין שרשי נשמות ישראל במחשבה דקוב"ה כביכול שלא יהיו בבחי' אני ישינה המבפ"נ רק יאירו ויתנוצצו זה לזה ע"י לימוד התורה של ישראל שזה עיקר כבודו ית' ועי"ז נשלם היראה, וע"כ ע"י שופר נמשך יראה בחי' היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו, וזה בחי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור וכו' כי ע"י השופר נמשך קיבוץ נדחים והתקרבות הרחוקים, ומחמת שהרחוקים הנ"ל הם רחוקים עדיין מהקדושה מאד וצריך להם יגיעות רבות קודם שיפשיטו מעצמן הבגדים הצואים שהלבישו, וגם ביניהם יש חילוקים רבים בפרט בין הבעלי תשובה וגרים בוודאי יש ביניהם חילוק רב כי זה נולד בקדושת ישראל וזה אינו נולד בקדושת ישראל, וע"כ ארז"ל באמת שהזהירה התורה כ"כ על אונאת הגר מפני שסורו רע ואמרו קשים גרים לישראל וכו', ע"כ תוקעין שברים ותרועה שמרמז על ענין וכי תבואו מלחמה וכו' והרעותם וכו' היינו הקולות שצריכין לצעוק קודם שזוכין לנצח המלחמה ולשבר המניעות ולהתקרב אל הקדושה, ויש שדי להם בגניחות ואנחות שזה בחי' שברים גנוחי גנח, ויש שצריכין לצעוק בקולות הרבה ויללות קצרות ותכופות זה אחר זה שזה בחי' תרעוה ייליל וזה בכלל, ובאמת בפרטיות צריך כל אחד מאלו הנ"ל לשני מיני קולות הנ"ל והכל לפי העת לפי התגברות הבעל דבר ולפי השתטחות המניעות כמו כן צריך לצעוק ולהרבות בקולות וצעקות דקדושה לפעמים בבחי' שברים ולפעמים בבחי' תרועה כנ"ל, וע"כ התקינו לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת, ומחמת שאין אדם זוכה לתורה (שעי"ז ממשיך התקרבות הרצוקים וכל הנ"ל) כי אם ע"י שפלות, ע"כ כל תרועה פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה, פשוטה לפניה מרמז על בחי' השפלות שהוא פשוט בתכלית הפשיטות בלי שום התפארות ותנועה עצמיית כלל ואין בו שום מעלה ודבר חשוב כלל לא מצד חכמה ועשירות וגבורה רק הוא פשוט ושפל ונמוך מאד בבחי' ונחנו מה שאין בו שום הויה כלל, ועי"ז זוכין לתורה והתקרבות הרחוקים שזה בחי' תרועה כנ"ל ועי"ז נתעלה כבודו ית' ונשלם היראה וזוכין לשלום שזה בחי' תקיעה פשוטה לאחריה כי תקיעה הוא בחי' יראה כנ"ל בחי' כבוד ובחי' שלום כ"ש ותקעתי ויתד במקום נאמר והיה לכסא כבוד כמובא גם בפנים פסוק זה, וכן מובן בפרשת החצוצרות שהתקיעה היא בחי' שלום ומנוחה שזה בחי' ובהקהיל את הקהל תתקעו וכו' וכן וביום שמחתכם ובמועדיכם וכו' ותקעתם וכו', עוד יש לומר שהתקיעה שלפניה מורה על התעוררות הנשמות מבחי' שינה הנ"ל שזה בחי' והיו לך למקרא העדה הנאמר בפרשת חצוצרות, ועי"ז נתקרבין הבעלי תשובה וגרים שהם בחי' הקולות של שברים ותרועה כנ"ל, ועי"ז עולה הכבוד לשורש היראה ונמשך שלום שזה בחי' תקיעה שלאחריה כנ"ל, וע"י כל זהזוכין לשלום בעצמיו שנעשה שלום בין גוף להנשמה ועי"ז זוכין לתפלה בשלימות עד שאפילו התפלות שהם בשביל צרכי הגוף הוא מכוון רק בשביל תיקון הנשמה ברוחניות וממילא יתתקן גם בגשמיות, וע"י תפלה כזאת נמשך שלום הכללי שלום בכל העולמות ומקרב כל העולמות לשלימותן שזהבחי' קרבן, גם עי"זנמשך רחמנות בין כל הברואים שכולם מרחמין זה על זה ויש שלום ביניהם ועי"ז השי"ת מרחם עליהם ג"כ בבחי' ורחמיו על כל מעשיו כמבואר כל זה בפנים, וכל זה צריכין ביותר להמשיך בר"ה כי זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון וכו' וכל הנבראים היו מצפים על תפלתו של אדה"רשעי"ז יתקרבו כל העולמות לשלימותן, אך אח"כ כשפגם נידון ויצא בדימוס ומאז נקבע יום זה לדורות, וצריכין לעסוק בהמשכת תיקונים אלו עד שמניי עצרת כידוע, אך העיקר הוא ההתחלה שמראש השנה ואז תוקעין בשופר ועי"ז ממשיכין כל התיקונים הנ"ל ונתעלה הכבוד ע"י בחי' תורת חסד ונשלם היראה שזה ג"כ בחי' עקידת יצחק שנאמר שם לאברהם עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ואז זוכין לשלום בעצמיו הנ,ל ונשלם התפלה שזהבחי' שלימות התפלה של ר"ה, וע"כ מתפללין אז זכרנו וכן וכתוב, בשלש רשאונות ובשלש אחרונות מחמת שעיקר הכוונה על הרוחניות כמובא, וכן רוב התפלות שלר"ה מבואר להדיא שמתפללין רק על הרוחניות על התגלות כבודו ויראתו ומלכותו ית' על כל העולם, ועי"ז ממשיין שלום הכללי ומקרבין כל העולמות לשלימותן ונמשך חסד ורחמים על כל העולם, וזה בחי' אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם שזה בחי' התעלות כבודו ומלכותו ית', זכרונות כדי שיעלה זכרונותיכם לפני לטובה היינו שיתמתקו כל הדינים ותושלם היראה שיהיו יראים מלפניו יתצ' רק מיראת הרוממות וכמובן ג"כ במאמר אור הגנוז סי' ט"ו שזה עיקר שלימות היראה שזוכין כשנמתקין הדינים ואז נמשכין חסדים ורחמים כנ"ל שזה בחי' וגם את נח באהבה זכרת ותפקדהו בדבר ישועה ורחמים, וכן זכרינו בזכרון טוב לפניך ופקדינו בפקודת ישועה ורחמים, וגם מתפללין שם לזכור לנו עקידת יצחק שזה ג"כ בחי' המתקת הדינים ושלימות היראה כנ"ל שזה בחי' זכרון בחי' זכר חסדו וכתיב טרף נתן ליריאיו יזכור לעולם בריתו וכתיב אז נדברו יראי ה' וכו' ויכתב בספר זכרון וכו', וזה שסיימו ובמה בשופר כי בר"ה ממשכיין כל הנ"ל ע"י תקיעת שופר, וע"כ מזירין בברכת שופרות פסוקי שופר של מן תורה ופסוקי שופר של קיבוץ גליות כי עיקר שלימות עליית הכבוד מזילותא דגלותא והתקרבות הרחוקים לעבודתו ית' הכל הוא ע"י התורה הק' כמבפ"נ. ומחמת שע"י כל זה נשלמת התפלה ועי"ז נמשך שלום הכללי ונתקרבין כל העולמות לשלימותן ועל שם זה תפלה נקרא קרבן כמבפ"נ ע"כ כוללין כל הנ"ל בתפלת ר"ה ומסיימין ברכת שופרות והביאנו לציון וכו' ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו וכו' וע"כ נסמך יום תרועה יהי לכם ועשיתם עולה לה', וע"כ ארז"ל בירושלמי דר"ה פרק ד' שעשרה פסוקי שופרות הם כנגד עשרה קרבנות של מוסף ר"ה כי ע"י כל זה ממשיכין התיקון שנעשה ע"י הקרבנות היינו קירוב העולמות לשלימותן: