סי' טו אור הגנוז · ד"ה וזה שהתחילה
וזה שהתחילה התורה לספר בראשית ברא ר' ופירש"י כמ ובראשית ברוא וכו', וזה את השמים שהוא בחי' הדעת ואת הארץ שהוא בחי' היראה כמבפ"נ, כי בזה תלוי עיקר המשכת כל התיקונים הנ"ל ע"י שמעלין היראה לשרשה שבדעת, וזה והארץ היתה תהו ובהו וכו' ודרז"ל על הארבע מלכיות שהם מבחי' היראות החיצוניות הרוצים לחפות ולהעלים על היראה האמיתיית דקדושה שהיא מבחי' עול מלכות שמים והתיקון הוא ע"י ורוח א' מרחפת על פני המים זהרוחו של משיח המרחף על פני התשובה כמו שדרז"ל כי ע"י תשובה שהיא בחי' משפט שישראל שופטין א"ע בעצמם ורואין שמעשיהן אינן עולין יפה ומתחרטין ומתביישין מאד ועושין תשובה עי"ז ממשיכין רוחו של משיח לבטל היראה החיצוניית ולהעלות היראה לשרשה שהוא הדעת שזה בחי' של משיח עצמו כ"ש ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה וכו' רוח דעת ויראת ה' שהיראה תעלה לשרשה שהיא הדעת. ויאמר אלהים יהי אור כי עי"ז זוכין לאור הגנוז כי על אור זה נאמר אח"כ וירא אלהים את האור כי טוב ליגנוז, גם כלל התורה נקראת אור כמו שנאמר ותורה אור כי עי"ז באים להשגת התורה וזה שדרז"ל יהי אור זה אברהם כי לאור הגנוז זוכין העיקר ע"י אברהם שהוא בחי' חסד בחי' תפלה, ויקרא אלהים לאור יום זה יעקב שהוא בחי' משפט והוא גם בחי' התורה הק' כנ"ל ולחשך קרא לילה זה עשו שיונק מהשתלשלות הדינים עד שנעשין מזה יראות חיצוניות שה םבחי' חושך ולילה כ"ש לא תירא מפחד לילה, ויהי ערב זה ערבו של עשו כי יתבטלו היראות חיצוניות שלו ואדרבה תפול עליהם אימתה ופחד, ויהי בוקר זה בוקרו של יעקב שזה בחי' תיקון המשפט בחי' דינו לבוקר משפט וכן הגאולה העתידה (שתהיה ע"י בחי' משפט כ"ש ציון במשפט תפדה) נקראת בוקר כ"ש אמר שומר אתא בוקר, יום אחד שנאמר והיה יום אחד יודע לה' לא יום ולא לילה שזה בחי' התגלות אור הגנוז שיהיה לעתיד בחי' התגלות סתרי תורה כמבואר במאמר מי האיש החפץ חיים סימן ל"ג. וע"כ בשמיני עצרת ובשמחת תורה השמחה גדולה מאד כי כל התיקונים הנ"ל הם בחי' שמחה, אצל משפט נאמר שמחה לצדיק עשו"ת משפט, אצל יראה נאמר וגילו ברעדה, אצל תורה נאמר פיקודי ה' ישרים משמחי לב, אצל תפלה נאמר ושימחתים בבית תפילתי, אצל תורה שבנסתר שהיא בחי' אור הגנוז נאמר אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחמה ונאמר אור צדיקים ישמח כנ"ל: