ספר יונת אלם· רבי מנחם עזריה מפאנו
פרק לה
עד כאן היו דברנו בפרצופין העליונים שכל אחד מהם יתואר היותו נתקן מנקודה (אחד) [אחת] ומה גם עתה מהשש קצוות שנשברו שהן גג"ת נה"י נעשה פרצוף א' שלם ההוא יקרא זעיר אנפין ומן הנקודה העשירית שהיא מלכות נעשה פרצוף נוקביה והן ברא וברתא והנה שש קצוות של מדות זעיר הספיקו לי' מדות של נוקביה כמלא קומתה וסימן עצם מעצמי ובשר מבשרי ר"ת במספ' ו' הויות וס"ת במספר י' הויות והאמצעיות כמנין מגן בסודו שבארנו בסמוך בחזרת האלף לא' ודע כי כשנתקן עתיקא בסוד ראש ותקוניו עיינין מצחא ורבותייהו נתקנו עמו תרין רישין מתלבשין יחד ואבא ואימא פנים באחור ארבעתם בסוד נקודות וזעיר ונוקביה עדיין לא נעשה בהם כלום וכאשר התחילו להתתקן גג"ת דעתיק נתקנו אין ואריך בסוד פרצוף ואבא ואימא פנים בפנים ועדיין הם בסוד נקודות וזעיר ונוקביה התחילו כאן להתתקן אחור באחור בסוד נקודות ולקמן פרק מ"א נפרש כי הספיקו נה"י דעתיק לו' קצוות דאריך ועם גג"ת דאריך נתקנו חב"ד דאבא ואימא בסוד פרצוף וכתר זעיר בהדייהו וכשנתקנו נה"י דאריך נתקנו עמהם גג"ת דאבא ואימא וחב"ד דזעיר וכתר נוקביה ועם נה"י דאבא ואמא נתקנו גג"ת דזעיר וחב"ד דנוקביה ועם נה"י דזעיר גג"ת דנוקביה ואז נתפשטו רגליה בעולמות התחתונים להחיותם אלמא זעיר שהוא עיקר בעולם האצילות והוא בסוד ו' קצוות לא הותחל להתתקן בו מאומה עד חג"ת דעתיק כי ראשו הוא למעלה מעולם האצילות ושש קצוות שלו הם התחלה וסבה רחוקה לזעיר ובו סוד משלשל דפנות מלמעלה למטה דתנן גבי סוכה והטעם שהיו ה' פרצופין ולא י' כמניין הנקודות הוא מפני שאין בשם הגדול רק ד' אותיות בלבד וכלן יוצאות מנקודת יו"ד כי ברדת ממנה קו למטה תצייר וא"ו ובהתפשט קו ב' אצלו וברוחב שוה לגובה היו"ד נעשית דל"ת והיא תחילת היכל אל היו"ד לצייר ה"א ראשון ואח"כ אל הוא"ו בה"א שניה וספרי דוקני כותבים על הסדר הזה אות הדלת מן הההי"ן שבשם לפחות בסוד יו"ד דפשיט נהרא לסטרוי ומן היו"ד עושים וא"ו תחלה שהוא התפשטות החסד לאורך ואחר כך מוליכין את הקולמוס מן הימין אל השמאל לרמז התפשטות הדין ברוחב והושלם להם גג הדלת יורדין ביושר משם לההוא כרעא דתלי ומזה יובן מעשה הכתב של בן קמצר שהיו נעשים לו ד' יודי"ן בבת אחת והרמז לד' ראשי החיות וג' ווי"ן יחד בסוד הקווים שהם חסד דין רחמים ושתי ההין תרין עלמין ובשעה שהוא כותב הני תרי כרעי דתלו היה משלים גם יחד עוקץ הוא"ו ושתי עוקצות היוד עליון ותחתון שלפנים לסוד תחלת המחשבה סוף המעשה ואף ע"פ שאנו דורשין אין אתנו יודע לכתוב כמותו כמו שאירע לאומנין מאלכסנדריאה גבי פטום הקטורת ולחם הפנים ויש בכלל הדרוש הזה שטה אחרת שאין למדין הימנה למעשה הכתב של בן קמצר כלום כי לא דבר רק הוא מזה ומזה יתקלס עלאה והנה אלה הד' אותיות בעצמן רומזות לד' פרצופין זוג זוג יו"ד אבא ה"א אימא ו' זעיר הכלול מו' קצוות ה"א נוקביה וקוצו של יו"ד רומז לאריך היונק מלמעלה זכאה מאן דעביד לון נייחא ביה ובאיתתיה בבריה ובברתיה וזיו שכינה משלים מקום אריך בבתיהם של צדיקים: