ספר יונת אלם· רבי מנחם עזריה מפאנו
פרק לד
נקטינן כי אריך אבא ואימא הן כח"ב של עולם הפרצופין שהוא סוד האצילות אחר התקון אבל אריך הוא פרצוף נתקן מנקודת בינה ולמעלה ממנו רישא דאין שהוא מנקודות חכמה ולמעלה משניהם רישא דל"א שהוא מנקודת כתר ממלכות שבה שזכותם מסייעתן גם לתרין רישין אחרנין אלמא מג' נקודות ראשונות נתקנו ג' ראשים עליונים נעלמים הנכללים ומתלבשים זה בזה ונקראו בשם עתיקא קדישא הוא השם המתיחס לאמצעי בעצם ומשתוה לזה למעלה ולזה למטה ושלשתם יחד נמנים כאחד בעולם האצילות כי לפני א' שהוא אריך מה אתה סופר ופירש בזוהר על פסוק יהי מאורת אית נקודה לעילא סתים דלא אתגליא כלל ולא אתידע פירוש זה אריך שהוא עצמו סתים. ומהתיחסו בעצם עם רישא דאין א"א שיתגלה כלל ומהיחס אשר לו עם רישא עלאה אף הוא כמהו לא אתידע ואמר דמתמן שרותא לממני כל סתים ועמקא פירוש למימרא שמנין הספירות אינו אלא מחשבי כמו שאמרו הגאונים בוראן סופרן ורצה לזכות את ישראל לפיכך מסר לנו סוד זה על פי התורה לא זולת הכי נמי אית נקודה לתתא דאתגליא ומתמן הוא שרותא לכל חושבנא והיא המלכות ופירושו תחלה ואמר דהא מה דלגו דההיא נקודה לא אתידע ולא אתיהב לממני והוא מה שבארנוהו השתא ודאי נכנסו אבא ואימא שהם פרצופי הארה להמנות במקום חכמה ובינה בעולם האצילות לפי שמלכות הכתר נתפשטה למטה בסוד הרחיבי מקום אהלך וקלטה (בעצמו) [בעצמה] ראשי נקודותיהון של חכמה ובינה אחרי שגם הם היו מסתלקות למעלה מחמת שבירת התחתונות כמו שיסתלק ראש החוט בנפול החרוזים תחתיים שניים שהיו מכבידים עליו ומותחים אותו למטה ואז עלו תיביהן למקום ראשיהן וסופן למקום תוכן עד שנשאר מקום סוף הנקודות שתיהן דהיינו נהי"מ שבהן ברשימו וכאן חכמה עלתה לנצח ובינה להוד של אותה מלכות שבכתר ובכחו של זה ההוד העליון הנה למטה גם כן אימא עילאה עד הוד אתפשטות ועוד רושם החכמה של מלכות זו ירד כאן להשתתף עם כח"ב של נצח דידה ורושם הבינה שלה נמי עם כח"ב של הוד דידה להתלבש יחדו בראשי הנקודות שנסתלקו אליהן ומזה נמשך לאבא ואימא למטה במקומו סוד ההרכנה ונבארהו ותכליתה הוא כדי שלא תהיה ההנהגה נעזבת לעולם מן המקורות העליונים ח"ו ואח"כ כשנתפשט אריך בעשר ספירותיו עד שהגיע לסוף גבול עולם האצילות בטהירו הנה זה הרשימו נמצא מלביש את אריך מכתפיו ולמטה עד טבורו בלבד והוא תקון ממנו פרצופי אבא ואימא ונתאמת מה שאנו בבאורו שהן מהארות חכמה ובינה אלא שנתעצמו ונתגלמו פחות מנקודת ויותר מהארה לצורך התקון של זעיר ונוקביה בסוד קלעי החצר יתבאר במקומו עד שיצדק לומר שאריך ואין ול"א המה מקורות הנפש והרוח והנשמה לזו"ן וחיה יחידה המה להם בסוד מגן של נקודות הכתר ומגן רבותיה של א"ק וגם הנה אבא ואימא המה צללים על ראשו שהמה מזדווגים בסוד נשיקין להמשיך נפש רוח ונשמה לזעיר אלמא אין פרצופי אבא ואימא עוברים טבור אריך בשום פנים אלא שאחרי תקון זעיר נשתרבבו למטה לצורכו נמצא רוב בניין ורוב מניין תקוניהם של שתי נקודות אלו עלו לאין ואריך ומעוטן נשאר מתפשט מהן ומחובר אליהן עד שנתקנו אביו ואימא ונכללו בשירי הנקודות אחרי שנכנס אריך במקום כתר ודי בזה לקיים כל דברי חכמים: