אור ברסלב

ספר יהודית

פרק טז

פרק טו

א ותשר יהודית את השירה הזאת לעד בבני ישראל וכל העם ענו אחריה:

ב פצחו רנה לאלוה ותנו תוף זמרו לו בנבל וכינור הודו ליי קראו בשמו:

ג יי אדנינו משבית קרבות בקרב עריו הכין תחנות ומכפימו הציל שפחת עמו:

ד מהרי צפון ירד אשור המוני חייליו עד אין מספר גיבוריו הובישו נחלי מים פרשיו כיסו הר ובקעה:

ה אמר צורר אצית ארצם מבחר בחוריהם תאכל חרבי עולל ויונק אנפץ ארצה עלמות ובתולות אקח מלקוח:

ו לא יעץ ככה קנאת שדי ביד אישה רעץ קמיו:

ז לא נפל אדיר ביד כביר לא פגעו איש רום קומה בת מררי הרגתהו ביפי מראה נפל שדוד:

ח שמלת אבל פשטה להקים אומללי ישראל:

ט סכה פניה תמרוקים שערה העטתה בשבכה ותלבש בוץ לעוקבו:

י עיניו עוורה בנעליה ותלהט ביופייה לבבו ובשלח קצצה ראשו:

יא פרס חרד על רוחה ומדי רגז על כוחה וחלושי עמי הריעו תרועה:

יב נערים ועלמות כליותם דקרו וחרבם הפילה חללים בנוסם בחרב עם שדי נפלו כולמו:

יג אשירה ליי כי גאה גאה נאדר בכוח ונאדר בגבורה:

יד לו יכרע כל ברך הוא צווה ויעמד שלח רוחו ויהי מי נגדו יקום יתייצב:

טו הרים ונהרים מפניו ירעשון צורים וכפים כדונג ימסון וליודעיו ימשוך חסד ורחמים:

טז לא בעולות מחים וחלב מראים אך ביראת יי ירצה איש:

יז אוי לך גוי נבל כי תעשוק את עמי גמולך ישלם כי יבקע יום נקם:

יח בשרך ינגע בחרחור וכליותיך תאכל רימה ונצח עיניך ידמעון:

יט ויהי בבואם ירושלימה וישתחוו ליי ויתקדשו ויקריבו עולות וזבחים כאשר נדרו:

כ ויהודית לקחה כל כלי הלופרנש אשר נתנו לה ואת יריעת מיטתו ותחרימם ליי:

כא וישמחו כל העם לפני יי בירושלים שלושה חודשים ויהודית עימהם:

כב ואחרי כן פנה כל העם איש איש לביתו ויהודית שבה אל בתול ויגדל שמה בכל הארץ:

כג ורבים היו המבקשים אותה לאישה ותמאן ולא הייתה עוד לאיש אחרי מות מנשה בעלה:

כד ותשב בביתה עד עת זקנתה ויהיו שני חייה חמש שנים ומאת שנה:

כה ואת אמתה שלחה לחופשי ותמות בבתול ותקבר בקבר מנשה בעלה:

כו ויבכו אותה כל בית ישראל שבעת ימים ותעזוב כל אשר לה לגואליה ולגואלי אישה:

כז וחרב לא עברה עוד בארץ כל ימי חייה וגם שנים רבות אחרי מותה:

סוף הספר

תוכן העניינים

ספר יהודית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה