אור ברסלב

ספר זרע אברהם (לופטביר)· רבי אברהם לופטביר

סימן סו

סימן סה

מזבח:

א) עיין בזבחים (דף כז) האי רצפה והאי כלי שרת יעיי"ש ומבואר דמזבח החיצון הוא רצפה של אבנים שלא נמשח ומזבח הפנימי הוי כלי שרת יעיי"ש:

ונ"ל דמה"ט מבואר בכתובות (דף קז) דמזבח הזהב בא ממותר נסכים משא"כ מזבח החיצון בא מקדשי בדק הבית וכמו שפירש"י ז"ל שם דמזבח הזהב כלי הוא דיכולים לטלטלו שאינו מחובר באדמה משא"כ מזבח העולה הוא בנין עיי"ש [ועיין בשיטה מקובצת בזבחים (דף פה) שהביא גירסא דגרסו גבי יש הפשט ונתוח בראשו של מזבח אם לשלחן מדמינן לה או לבית מטבחיים עיי"ש]:

אולם זה דווקא במזבח אבנים שעשה שלמה אבל מזבח הנחשת שעשה משה רבינו פשיטא דהי' עליו דין כלי וכמבואר להדיא בזבחים (דף ס ע"א) דנין כלי מכלי ואין דנין כלי מבנין. וכמו שפירש"י דמזבח הנחושת והזהב כלים הם וכן מפורש בתוס' זבחים (דף נט ע"א) ד"ה פנוי וכו' דמזבח שעשה משה כלי הי' עיי"ש:

ובזה יש ליישב קו' ההפלאה בכתובות שם שהקשה דאיך עשו ממחתות עדת קרח צפוי למזבח כיון דמזבח בא מקדשי בדק הבית והמחתות הא הי' כלי שרת עיי"ש:

ולהנ"ל אתי שפיר דהא הטעם דבא מקדשי בדק הבית משום דמזבח בנין הוא ולא כלי. אכן מזבח שעשה משה דהוי כלי ודאי דאינו בא מקדשי בדק הבית: ובזה מיושב דברי רש"י בחומש פ' תשא על קרא דלא ילין חלב חגי עד בוקר דפירש"י ז"ל כדברי המתרגם בר ממדבחא והיינו דאין לינה מועלת בראשו של מזבח. והא אנן קיי"ל כרבא בזבחים (דף פז ע"א) דלינה מועלת בראשו של מזבח וכבר עמדו בזה המפורשים:

ולפי הנ"ל אתי שפיר לפמ"ש רש"י בזבחים שם ד"ה או דלמא וכו' לקרקע עזרה מדמינן לה לפי שהיא רצפת בנין כמותה ולא כלי שרת כשלחן יעיי"ש א"כ מזבח שעשה משה דהוי כלי שרת לכ"ע אין לינה מועלת בראשו של מזבח דדמי לשלחן דהוי כלי שרת כמותו ודו"ק ואולי משום זה דעת רש"י בשבועות (דף יא) דקטורת אין צריך כלי שרת ואין הכלי מקדש כלל יעיי"ש ובתוס'. והיינו משום דהמזבח עצמו כלי שרת משא"כ דבר שמקטירין על מזבח החיצון צריך כלי ואכמ"ל:

ב) ואגב אכתוב במה דקיי"ל דאין מקריבין לגבי המזבח אלא דבר שהוא קדושת הגוף שנתקדש בכלי זולת בבמה דא"צ כלי. ואולם הא המלח שמקריבין לגבי המזבח אין עליו אלא קדושת דמים. ואולי דמש"ה מבואר בכ"מ דנותנין את האימורים במגיס. ובתוספות יומא (דף ס"ז) בד"ה כתבו דלא הי' נותנם ע"ג רצפה שלא יהי' קדשי שמים מוטלים כנבילה עיי"ש ולפי הנ"ל י"ל משום המלח שצריך להתקדש בכלי קודם שיקריבנו ע"ג המזבח. וזה דמבואר במנחות (דף כ) המלח שעל גבי האבר מועלין בו. והכוונה כנ"ל משום דאז יש בו קדושת הגוף דהא הי' נותנם במגיס עם האימורים משא"כ מלח. דעלמא דיש בי' רק קדושת דמים:

ג) ובדרושי כתבתי על הפסוק בפ' בשלח ויבן משה מזבח ויקרא שמו ד' ניסי. נראה הא דלא בנה מזבח בשעת קריעת ים סוף ויציאת מצרים. היינו עפ"י הגמרא מס' סנהדרין ג' מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להקים להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה עיי"ש ולזה אמר ליהושע צא והלחם בעמלק דהוא יהי' מלך ועתיד להכניסם לארץ ואח"כ בנה מזבח וקיים בזה ג' מצות הנ"ל:

ד) ואכתוב עוד בהא דיומא (דף טו) דס"ל לר"ש איש המצפה דמשנה בתמיד ובמזרחות צפונית נותן מזרחית צפונית ובמערבית דרומית נותן מערבית ואח"כ דרומית ויש לעיין אם זה דווקא בתמיד של שחר דבי' כתיב קרא ושעיר עזים אחד לחטאת וכו' אבל לא בתמיד של בין הערבים ויתכן דמש"ה אין מחנכין את המזבח אלא בתמיד של שחר (עיין מנחות (דף נ) עיי"ש) משום דמקודש יותר תמיד של שחר דיש בי' מעשה חטאת והנה בגמ' לא פריך דמה עבדו רבנן בהאי קרא כדרך הש"ס בכל מקום ועמד בזה בס' גבורת ארי אמנם הדבר מבואר בירושלמי הוריות פר של ר"ח יוקדם לשעיר הבא עמו מפני שקדמו במקרא לית את יכול על עולת התמיד יעשה סמכו לעולת התמיד והיינו דס"ל על בסמוך לרמז דהשעיר קרב קודם ופשוט:

תוכן העניינים

ספר זרע אברהם (לופטביר)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה