אור ברסלב

ספר זרע אברהם (לופטביר)· רבי אברהם לופטביר

סימן כ

סימן יט

בהמה טמאה:

א) עיין בזבחים (דף לד ע"ב) המעלה אברי בהמה טמאה ע"ג המזבח ר"ל אמר לוקה טהורה אין טמאה לא ולאו הבא מכלל עשה לוקין עליו ור"י אמר אינו לוקה מתיב ר"י אותה תאכלו ולא בהמה טמאה ולאו הבא מכלל עשה אין לוקין וכו' באברי בהמה טמאה כ"ע לא פליגי וכו' עיי"ש:

והנה באמת סברת ר"ל תמוה מאד וכי לא ידע דעל לאו הבא מכלל עשה אין לוקין ולדידי' ה"נ בעילה לכהן גדול לוקה ובהדיא אמרינן בקדושין (דף ס"ח) דבבעילה לכהן גדול גם ר"ע מודה ומ"ש משום דהוי לי' עשה שאינו שוה בכל עיי"ש הרי דלר"ע לאו הבא מכלל עשה עשה היא ואטו ר"ל פליג בזה על ר"ע [וקצת י"ל דסברת ר"ל היתה כמו דאמרינן בפסחים (דף מב) דכל היכי דכתיב לאמור הוי לאו וה"נ כתיב לאמור. אך בזה צריך שקידה רבה בכל דוכתי]:

ונראה דלכאורה הא יש ללמוד מקל וחומר דבעל מום דמותר להדיוט ואסור לגבוה ק"ו לטמאה. אך הא אין עונשין מן הדין. ולפ"ז הא כ' הה"מ בפ"ב מה' מאכלות אסורות דכשיש עשה אז מזהירין ועונשין מן הדין וא"כ י"ל דזה כוונת ר"ל דלאו הבא מכלל עשה שיש מבלעדי ק"ו לוקין עליו. אמנם רבי יוחנן שפיר מקשה מאותה תאכלו דגם שם יש ק"ו וכמ"ש באמת הרמב"ם. ומ"מ אמר בספרא ל"ת מנין. הרי דחזינן דלא מהני לאו הבא מכלל עשה דמכל מקום *) אין לוקין. ובזה נתיישבו המון קושי' בזה הכלל דלפמ"ש הוא פלוגתא בין ר"י ור"ל. ובזה נדחה מ"ש האחרונים ליישב דלר"י דס"ל דח"ש אסור מה"ת מה פליגי ב"ש וב"ה בביצה (דף ז) בשיעור דשאור לענין ב"י הא אין עונשין מה"ד ולאיסור הא ח"ש אסור ותי' כנ"ל דכיון שיש איסור משום ח"ש לוקה ולהנ"ל לר"י לא שייך זה ואכמ"ל:

ב) ועיין בספרי פ' ראה לא תאכל הנפש עם הבשר והלא דין הוא ומה בשר בחלב שמותר לב"נ אסור לישראל אבר מן החי שאסור לב"נ אינו דין שיהי' אסור לישראל וכו' עיי"ש והא דלא אמר דצריך קרא למלקות דמק"ו הא אין עונשין מה"ד י"ל דסתם ספרי ר"ש והוא ס"ל בסנהדרין (דף עד ע"א) דעונשין מה"ד. גם לפמ"ש הה"מ דכשיש עשה עונשין מה"ד והכא הא בלא"ה אסור לישראל מחמת אינו זבוחה ופשוט:

אך צ"ע מהא דאמרינן בסנהדרין (דף נז) כל מצוה שנאמרה ולא נשנית לישראל נאמרה ולא לב"נ וא"כ אם לא הוי כתוב לא תאכל הנפש עם הבשר אז לא הוי אסור וצ"ע:

ומדברי הספרי נסתרים דברי האחרונים שדנו דבשר בחלב יהי' אסור לב"נ דהא חלב לחודי' בדין הוא שיאסור לב"נ ורק מכח מי איכא מידי וא"כ בשר בחלב דל"ש מי איכא מידי אסור. ומדברי הספרי הא מבואר דמותר לב"נ: והנה לדברי ה"ה הנ"ל יש לי לבאר דברי התוספות ב"ק (דף עא) שהקשו דלא לכתוב לא זה ולא זה ואנא אמינא מלא תאכל כל תועבה. וקשה דנ"מ למלקות דמלא תאכל כל תועבה ליכא עונש:

אמנם להנ"ל הדבר נכון מאד. דלכאורה נילף מק"ו דערלה וכלאי הכרם וכדיליף בחולין (דף קטו) ובזה אין לומר חורש בשור וחמור יוכיח דשאני הני דמותרים באכילה. ועיין פירש"י חולין שם. וצ"ל דמק"ו ליכא מלקות ואמנם שיש אזהרה מלא תאכל כל תועבה שוב אהני הק"ו לעונש ומיושב דברי התוס' ואכמ"ל:

ג) ודרך אגב נראה ליישב דברי התוספתא שהביאו התוספת ר"פ כל הבשר דבשר בחלב נוהג במוקדשין ותמהו תוספת דהיאך חל איסור בב"ח על איסור מוקדשין יעוי"ש. ונראה דהנה דעת הראב"ד ז"ל בהשגות בפ"ד מהלכות שבועות (הלכה י) דאמרינן כולל לימים ואם נשבע שלא יאכל ככר זה היום וחזר ונשבע שלא יאכלנה לעולם חל עיי"ש. ולפי"ז משכחת לה למאי דקי"ל דקדושת דמים פקעה בכדי וכמבואר בעירובין (דף ל) ככר זה היום קודש ולמחר חול דחל ועיין נדרים (דף כט) וא"כ משכחת שהקדיש הבשר לזמן ידוע וא"כ חל בב"ח על מוקדשין מטעם כולל בל יראה:

תוכן העניינים

ספר זרע אברהם (לופטביר)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה