אור ברסלב

ספר זרע אברהם (לופטביר)· רבי אברהם לופטביר

סימן ג

סימן ב

אגד כלי:

א) ברמב"ם פי"ב מה' שבת (הלכה יא) קופה שהיא מלאה חפצים אפילו מלאה חרדל והוציא רובה מרשות זו לרשות זו פטור עד שיוציא את כל הקופה וכן כל הדומה לזה שהכלי משים כל שיש בו כחפץ אחד עכ"ל ואינו מובן הכוונה במה דהוסיף רמב"ם ז"ל שהכלי משים כל שיש בו כו' דמאי נ"מ בזה. ונראה דרמז בזה להא דאמרינן בחגיגה (דף כד) גבי הכלי מצרף מה שבתוכו לקודש [אוכלים חתיכות הרבה בכלי אחד ונגע טמא באחד מהם הכלי מצרפן להיות כולן חתיכה אחת ונטמאו כולן רש"י] מנא הני מילי א"ר חנין דאמר קרא כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת הכתוב עשה לכל מה שבכף אחת ושם בגמרא אמרינן אר"נ אמר רבה בר אבוה כגון שצברן על גבי קרטבלא דאורייתא יש לו תוך מצרף אין לו תוך אינו מצרף יעיי"ש ומבואר דכלי שאין לו תוך אינו מצרף המונח בתוכו לשוי' כדבר אחד. ולפי"ז י"ל כן לענין אגד כלי דהטעם דחשיבי כדבר אחד משום שהכלי משים כל מה שיש בו כחפץ אחד וכמ"ש רמב"ם ז"ל הנ"ל וע"כ זהו דוקא בכלי שיש לו תוך וכמ"ש התוס' בפסחים (דף פ"ה ע"ב) בד"ה בנגררין וז"ל ואפילו למ"ד התם אגד כלי שמי' אגד הני מילי כלי שיש לו תוך כו' יעיי"ש יראה בשיטה מקובצת לזבחים (דף מ"ז ע"א) דכתב דאם קיבל הדם והיו רוב הכלי בדרום ומיעוטו בצפון אעפ"י שהוא מקבל באותו מיעוט שבצפון מ"מ פסול דאגד כלי שמי' אגד ולא הוי קבלה בצפון אבל בשעת שחיטה אפילו אם רוב הסכין בדרום ושחט במיעוט שבצפון כשרה עיי"ש ואינו מובן אמאי לא נימא גם בזה דאגד כלי שמי' אגד אולם להנ"ל הכוונה דסכין שאין לו תוך לא אמרינן בי' אגד כלי שמי' אגד ופשוט:

כ) עיין שבת (דף צא ע"ב) מתיב רב ביבי בר אביי הגונב כיס בשבת חייב שכבר נתחייב בגניבה וכו' הי' מגרר ויוצא פטור שהרי איסור גניבה ואיסור שבת באין כאחת. ואי סלקא דעתך אגד כלי שמי' אגד קדים לי' איסור גניבה לאיסור שבת עיי"ש והקשה השער המלך בפ"ג מה' גניבה (הלכה ב) למה דפירש"י שם (דף צב) דמה דקתני עד שיוציא את כל הקופה היינו עד שיוציא מעיקרא אבל אם אחד הוציא מקצתה ובא אחר או הוא והוציא את כולה אינו חייב. א"כ דומה בדומה ממש להא דר' אבין דהזורק חץ מתחילת ד' וכו' דעקירה צורך הנחה עיי"ש ובהפלאה כתובות (דף ל) ובדו"ח שהאריכו בזה:

ולחומר הנושא י"ל לפמ"ש הפלאה לתמוה דלבן עזאי דס"ל מהלך כעומד דמי לא משכחת לה הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים דהא מיד שהלך קצת והוציא מקצת הקופה אמרינן דהוי כעומד. וא"כ אפילו שאחר כך גמר והוציא כולה פטור כיון דבעינן שיוציא את כל הקופה מעיקרא וכפירש"י הנ"ל עיי"ש מה שתי':

אמנם הפשוט י"ל דבאמת מ"ש רש"י דבעינן שיוציא כולה מעיקרא. היינו לדידן דלא פסקינן כבן עזאי אבל לבן עזאי לשיטתו ע"כ דחייבה רחמנא בהוצאה מרשות לרשות גם היכי דלא הוציא כולה מעיקרא. וכבר כתב ג"כ השעה"מ דהרמב"ן לא ס"ל כשיטת רש"י ועיי"ש שכתב דרש"י הוכיח זה מיתירא דמתניתין דקתני עד שיוציא עיי"ש ובאמת שיש לומר דהך מתניתין דלא כבן עזאי דלבן עזאי ע"כ דלא אמרינן כנ"ל וראי' דחייבה תורה על הוצאה מרשות לרשות כנ"ל:

ולפ"ז ממילא רווחא שמעתתא. דשפיר פריך מהך ברייתא דהגונב כיס לפ"מ דמבואר בכתובות (דף לא) דאתיא כבן עזאי. ועיין בהפלאה בסוף ספרו דרבי יוחנן דאמר בשבת (דף ו) מודה בן עזאי בזורק ס"ל כבן עזאי עיי"ש. ויש לעשות סמוכים לדבריו מהא דשבת (דף צו) דיליף רבי יוחנן הוצאה מקרא דויצו משה וגו' אל יצא וגו' וקשה הא בידם להוציא מקצת לשיטת רש"י הנ"ל וע"כ דס"ל כבן עזאי כנ"ל. ולפ"ז שפיר פריך מהך ברייתא. ובפרט דפריך לרבי יוחנן לשיטתו דלדידי' ע"כ דלא הוי עקירה צורך הנחה ופריך שפיר ולפ"ז מיושב היטב נמי דברי הרמב"ם דלא הביא אקימתא שבש"ס דמוקי לה בנסכא. ולהנ"ל אתי שפיר דלהרמב"ם לשיטתו דלא ס"ל כבן עזאי וגם ס"ל כשיטת רש"י כמ"ש השער המלך שם לק"מ קו' הש"ס ומשום דעקירה צורך הנחה כנ"ל כקו' השעה"מ הנ"ל ול"צ לאוקמי' בנסכא ומיושב היטב:

תוכן העניינים

ספר זרע אברהם (לופטביר)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה