אור ברסלב
ספר זכרון שער יא › חלק רביעי

ספר זכרון· רבנו יוסף קמחי

שער יא · חלק רביעי

חלק שלישי

מחסרי הנו"ן. "נָסַע", "נָטַע", "נָדַר", "נָפַל", "נָטַשׁ". לעולם לא תחסר הנ' בפעל עבר ולא בפועֵל ולא בפעוּל. ובצווי נמצאו חסרי פ': "קוּמוּ סְּעוּ" (דברים ב כד) מן נָסַע, "(שאו) [שְׂאִי] אֵלָיו (כפים) [כַּפַּיִךְ]" (איכה ב יט) מן נָשָׂא, "גְּשׁוּ נָא אֵלַי" (בראשית מה ד) מן נָגַשׁ, וכן "תֵּן", "תְּנוּ", מן נָתַן. ובאו מן הצוויים בשני דרכים: "גַּשׁ פְּגַע בּוֹ" (ש"ב א טו) בפתח, "וַיֹּאמְרוּ גֶּשׁ הָלְאָה" (בראשית יט ט) בסגול. ויש במקור שלם: "נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ" (דברים טו י), "הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה" (בראשית יב ט), "כִּי נָשֹׂא אֶשָּׂא לָהֶם" (הושע א ו). ויש חסר: "תֵּת", "שְׂאֵת", "עֵת לָטַעַת" (קהלת ג ב) פתוח בעבור הע', "לָשֵׂאת אֶת הָאָרֹן" (שמות כה יד). אך האית"ן לעולם בהבלעת הנ': "אֶסַּע", "יִסַּע", "יִטַּע", "יִדֹּר", "וַיִּדְּרוּ נְדָרִים" (יונה א טז), "וַיִּפְּלוּ" (בראשית ד ה), "יִגְּשׁוּ אָז יְדַבֵּרוּ" (ישעיהו מא א), "וַתִּגַּשְׁןָ הַשְּׁפָחוֹת" (בראשית לג ו). ויתכן להוסיף ה': "אֶדְּרָה", "אֶגְּשָׁה".

בנין פִעֵל החזק כבנין השלמים: "נִתֵּק", "נִתְּקוּ מוֹסֵרוֹת" (ירמיהו ה ה), "מְנַתֵּק", "מְנֻתָּק", "אֲנַתֵּק", "יְנַתֵּק".

בנין הפעיל: "הִגִּיד", "הִגִּישׁ", "הִפִּיל", בכל בנינו מתחלתו ועד סופו תתבלע פ"יהו בעי"נו. הפועֵל: "מַגִּיד", "מַגִּישׁ", "מַפִּיל". פעול: "מֻגָּשׁ", "מֻגֶּשֶׁת", "מֻגָּשִׁים". צווי: "הַגֵּשׁ", "הַגִּישִׁי", "הַגִּישׁוּ", "הַגֵּשְׁנָה". מקור: "הַגֵּשׁ", כמו הצווי, "(כי) הַגֵּד הִגִּיד לָנוּ" (ש"א י טז). אית"ן: "אַגִּיד", "אַגִּישׁ", "יַגִּיד", "יַגִּישׁ". ויש בצרי: "וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר" (קהלת י כ), כלם חסרי נ', והיא בלועה בע'. ובא מקור בשקל אחר: "כְּהִנְדֹּף עָשָׁן" (תהלים סח ג), "כְּהִתּוּךְ כֶּסֶף" (יחזקאל כב כב), וכבר פירשתיו בענין הפעיל בשלמים.

בנין נפעל: "הֲלֹא נִסַּע יִתְרָם בָּם" (איוב ד כא), "אַף בַּל נִטָּעוּ" (ישעיהו מ כד), "וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן" (במדבר ה לא), "וְנִכָּה וָמֵת" (ש"ב יא טו), הנו"נין הנכתבות מהנפעל, ונו"ני השרש נבלעות בדגש. אך "וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה" (שמות ט לא), "וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ" (שם פסוק לב), הנו"נין שרש, והם מבנין פֻּעַל שלא נזכר פועלו. והצווי: "הִנָּטַע", "הִנָּסַע", "הִנָּטְעִי", "הִנָּסְעִי", "הִנָּטְעוּ", "הִנָּסְעוּ", "הִנָּטַעְנָה", "הִנָּסַעְנָה". המקור: "הִנָּטַע", כמו הצווי, "הִנְטוֹעַ" כמו "הִנָּתֹן תִּנָּתֵן" (ירמיהו לח ג). אית"ן: "אֶנָּסַע", "אֶנָּטַע", "יִנָּסַע", "יִנָּטַע", "תִּנָּסַע", "תִּנָּטַע", "יִנָּסְעוּ", "יִנָּטְעוּ", "תִּנָּסַעְנָה", "תִּנָּטַעְנָה".

בנין התפעל: "הִתְנַפֵּל", "הִתְנַפְּלָה", "הִתְנַפְּלוּ". הפועֵל: "מִתְנַפֵּל", "מִתְנַפֶּלֶת", "מִתְנַפְּלִים", "מִתְנַפְּלוֹת". הצווי: "הִתְנַפֵּל", כמו עבר, "הִתְנַפְּלִי", "הִתְנַפְּלוּ", "הִתְנַפֵּלְנָה". ויתכן בתוספת ה': "הִתְנַפְּלָה". המקור כמו הצווי. אית"ן: "אֶתְנַפֵּל", "יִתְנַפֵּל" – בצרי, או בפתח: "וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יְיָ" (דברים ט יח).

בנין פֻעל: "כִּי אַרְמוֹן נֻטָּשׁ" (ישעיהו לב יד), "נֻטְּשָׁה". אית"ן: "אֲנֻטַּשׁ", "יְנֻטַּשׁ". המקור כמו הצווי.

בנין הׇפְעַל: "הֻתַּץ", "הֻגַּד", "הֻגַּשׁ". והמקור: "הֻגֵּד הֻגַּד לַעֲבָדֶיךָ" (יהושע ט כד). אית"ן: "אֻגַּד", "יֻגַּד", "תֻּגַּד", "וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם" (שמות יד ה), "תַּנּוּר וְכִירַיִם יֻתָּץ" (ויקרא יא לה), "וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע" (ויקרא יא לח), דינם יְהֻנְגַּד, יְהֻנְתַּץ, יְהֻנְתַּן.

תוכן העניינים

ספר זכרון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה