ספר זכרון· רבנו יוסף קמחי
שער יא · חלק רביעי
מחסרי הנו"ן. "נָסַע", "נָטַע", "נָדַר", "נָפַל", "נָטַשׁ". לעולם לא תחסר הנ' בפעל עבר ולא בפועֵל ולא בפעוּל. ובצווי נמצאו חסרי פ': "קוּמוּ סְּעוּ" (דברים ב כד) מן נָסַע, "(שאו) [שְׂאִי] אֵלָיו (כפים) [כַּפַּיִךְ]" (איכה ב יט) מן נָשָׂא, "גְּשׁוּ נָא אֵלַי" (בראשית מה ד) מן נָגַשׁ, וכן "תֵּן", "תְּנוּ", מן נָתַן. ובאו מן הצוויים בשני דרכים: "גַּשׁ פְּגַע בּוֹ" (ש"ב א טו) בפתח, "וַיֹּאמְרוּ גֶּשׁ הָלְאָה" (בראשית יט ט) בסגול. ויש במקור שלם: "נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ" (דברים טו י), "הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה" (בראשית יב ט), "כִּי נָשֹׂא אֶשָּׂא לָהֶם" (הושע א ו). ויש חסר: "תֵּת", "שְׂאֵת", "עֵת לָטַעַת" (קהלת ג ב) פתוח בעבור הע', "לָשֵׂאת אֶת הָאָרֹן" (שמות כה יד). אך האית"ן לעולם בהבלעת הנ': "אֶסַּע", "יִסַּע", "יִטַּע", "יִדֹּר", "וַיִּדְּרוּ נְדָרִים" (יונה א טז), "וַיִּפְּלוּ" (בראשית ד ה), "יִגְּשׁוּ אָז יְדַבֵּרוּ" (ישעיהו מא א), "וַתִּגַּשְׁןָ הַשְּׁפָחוֹת" (בראשית לג ו). ויתכן להוסיף ה': "אֶדְּרָה", "אֶגְּשָׁה".
בנין פִעֵל החזק כבנין השלמים: "נִתֵּק", "נִתְּקוּ מוֹסֵרוֹת" (ירמיהו ה ה), "מְנַתֵּק", "מְנֻתָּק", "אֲנַתֵּק", "יְנַתֵּק".
בנין הפעיל: "הִגִּיד", "הִגִּישׁ", "הִפִּיל", בכל בנינו מתחלתו ועד סופו תתבלע פ"יהו בעי"נו. הפועֵל: "מַגִּיד", "מַגִּישׁ", "מַפִּיל". פעול: "מֻגָּשׁ", "מֻגֶּשֶׁת", "מֻגָּשִׁים". צווי: "הַגֵּשׁ", "הַגִּישִׁי", "הַגִּישׁוּ", "הַגֵּשְׁנָה". מקור: "הַגֵּשׁ", כמו הצווי, "(כי) הַגֵּד הִגִּיד לָנוּ" (ש"א י טז). אית"ן: "אַגִּיד", "אַגִּישׁ", "יַגִּיד", "יַגִּישׁ". ויש בצרי: "וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר" (קהלת י כ), כלם חסרי נ', והיא בלועה בע'. ובא מקור בשקל אחר: "כְּהִנְדֹּף עָשָׁן" (תהלים סח ג), "כְּהִתּוּךְ כֶּסֶף" (יחזקאל כב כב), וכבר פירשתיו בענין הפעיל בשלמים.
בנין נפעל: "הֲלֹא נִסַּע יִתְרָם בָּם" (איוב ד כא), "אַף בַּל נִטָּעוּ" (ישעיהו מ כד), "וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן" (במדבר ה לא), "וְנִכָּה וָמֵת" (ש"ב יא טו), הנו"נין הנכתבות מהנפעל, ונו"ני השרש נבלעות בדגש. אך "וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה" (שמות ט לא), "וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ" (שם פסוק לב), הנו"נין שרש, והם מבנין פֻּעַל שלא נזכר פועלו. והצווי: "הִנָּטַע", "הִנָּסַע", "הִנָּטְעִי", "הִנָּסְעִי", "הִנָּטְעוּ", "הִנָּסְעוּ", "הִנָּטַעְנָה", "הִנָּסַעְנָה". המקור: "הִנָּטַע", כמו הצווי, "הִנְטוֹעַ" כמו "הִנָּתֹן תִּנָּתֵן" (ירמיהו לח ג). אית"ן: "אֶנָּסַע", "אֶנָּטַע", "יִנָּסַע", "יִנָּטַע", "תִּנָּסַע", "תִּנָּטַע", "יִנָּסְעוּ", "יִנָּטְעוּ", "תִּנָּסַעְנָה", "תִּנָּטַעְנָה".
בנין התפעל: "הִתְנַפֵּל", "הִתְנַפְּלָה", "הִתְנַפְּלוּ". הפועֵל: "מִתְנַפֵּל", "מִתְנַפֶּלֶת", "מִתְנַפְּלִים", "מִתְנַפְּלוֹת". הצווי: "הִתְנַפֵּל", כמו עבר, "הִתְנַפְּלִי", "הִתְנַפְּלוּ", "הִתְנַפֵּלְנָה". ויתכן בתוספת ה': "הִתְנַפְּלָה". המקור כמו הצווי. אית"ן: "אֶתְנַפֵּל", "יִתְנַפֵּל" – בצרי, או בפתח: "וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יְיָ" (דברים ט יח).
בנין פֻעל: "כִּי אַרְמוֹן נֻטָּשׁ" (ישעיהו לב יד), "נֻטְּשָׁה". אית"ן: "אֲנֻטַּשׁ", "יְנֻטַּשׁ". המקור כמו הצווי.
בנין הׇפְעַל: "הֻתַּץ", "הֻגַּד", "הֻגַּשׁ". והמקור: "הֻגֵּד הֻגַּד לַעֲבָדֶיךָ" (יהושע ט כד). אית"ן: "אֻגַּד", "יֻגַּד", "תֻּגַּד", "וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם" (שמות יד ה), "תַּנּוּר וְכִירַיִם יֻתָּץ" (ויקרא יא לה), "וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע" (ויקרא יא לח), דינם יְהֻנְגַּד, יְהֻנְתַּץ, יְהֻנְתַּן.