ספר זכרון· רבנו יוסף קמחי
שער י · בנין התפעל
"הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (בראשית ו ט), והצווי כמוהו: "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" (בראשית יז א), "הִתְהַלְּכָה" לנקבה, וכן צווי לזכר בתוספת ה', "הִתְהַלְּכוּ" לרבים ולרבות כאשר עבר, וכן צווי הזכרים. והפועֵל: "מִתְהַלֵּךְ" לזכר, ולנקבה "מִתְהַלֶּכֶת". ואין בבנין זה פעול, כי הפועל הוא הפעול, ואין בבנין נפעל שהקדמנו לא פועל ולא פעול, כי הנפעל אינו פועל אחרים והוא עצמו הפעול, על כן אין לו פועל ולא פעול, אך יש לו צווי ומקור ואית"ן. ובנין התפעל יש לו פועֵל, והוא מִתְפָּעֵל, אך אין שם פעול, כי הוא עצמו המתפעל. ויש הפרש בין הנפעל וההתפעל, כי הנפעל בין שהוא נפעל בעצמו או על ידי אחרים אחת היא, כמו "וּבְנָבִיא נִשְׁמָר" (הושע יב יד), זה על ידי הנביא, "וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע" (דברים כג י) זה על ידי עצמו, אך המתפעל על ידי עצמו הוא. ויתכן שיהיה לפעמים שקר, כמו "מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב" (משלי יג ז), "מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל" (שם), "מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר" (משלי כה יד). והצווי: "הִתְהַלֵּךְ", "הִתְהַלְּכִי", "הִתְהַלְּכוּ", "הִתְהַלֵּכְנָה". והמקור כמו הצווי. אית"ן: "אֶתְהַלֵּךְ", "יִתְהַלֵּךְ" – בצרי, "אֶתְגַּדַּל", "יִתְגַּדַּל" – בפתח. ודע לך כי ההפרש וההכרה שהם בין בנין זה לבנין נפעל הוא הדגש, כי בנין נפעל הוא בנין קל ובנין התפעל דגוש הע', כמו "הִתְכַּבֵּד כַּיֶּלֶק" דנחום האלקושי (נחום ג טו) דגוש העי"ן, "הִכָּבֵד וְשֵׁב בְּבֵיתֶךָ" דמלכים (מ"ב יד י) מבנין נפעל. ותמצא כבוד בבנין נפעל, כמו "וְהָאִישׁ נִכְבָּד" (ש"א ט ו), "וְהוּא נִכְבָּד מִכֹּל בֵּית אָבִיו" (בראשית לד יט), ובבנין התפעל, כמו "מִמִּתְכַּבֵּד וַחֲסַר לָחֶם" (משלי יב ט), מבנין פעל הדגוש כמו "כִּי כַבֵּד אֲכַבֶּדְךָ" (במדבר כב יז), ומבנין פועל שלא נזכר פועלו, כמו "שֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד" (משלי כז יח), ולא ימצא לעולם לשון זה בבנין קל, אך לשון כְבֵדות ימצא בבנין קל, כמו "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה" (שמות ה ט). ויש תיבה אחת מזה הענין בבנין קל ורוב התלמידים טועים בה, והיא "לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּד יְיָ" (ישעיהו סו ה), ומפרשים לשון כָּבוֹד, ואינו כן כי אם לשון כֶּבֶד, כי לא נמצא מבנין קל לשון כבוד בכל המקרא, ופירוש "אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שֹׂנְאֵיכֶם מְנַדֵּיכֶם", אמר הנביא ישעיהו, "אָמְרוּ" הרשעים שבישראל "שֹׂנְאֵיכֶם מְנַדֵּיכֶם" המרחקים אתכם, אמרו "לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּד יְיָ", פירושו כובד משא הוא עלינו שם ה', ופירוש "לְמַעַן שְׁמִי" – בעבור שמי. ויש מלשון כבדות בנין חזק, כמו "וְלָמָּה תְכַבְּדוּ אֶת לְבַבְכֶם כַּאֲשֶׁר כִּבְּדוּ מִצְרַיִם וּפַרְעֹה אֶת לִבָּם" (ש"א ו ו).