ספר זכרון· רבנו יוסף קמחי
שער ג · י
יו"ד תשמש לשאינו נמצא: "יַעֲשֶׂה", "יִשְׁמֹר", "יֹאכַל", "יָקוּם", "יֹאמַר". ובסוף ליחיד המדבר לנפשו: "עֵינִי", "רַגְלִי", "יָדִי", "רֹאשִׁי", ולרבים: "יָדַי", "עֲבָדַי", "רַגְלַי", "עֵינַי". וכאשר יכנו הרבים לשאינו נמצא תקרא יו"ד הרבים כמו אָיו: "עֲבָדָיו", "סוּסָיו", "יָדָיו", "רַגְלָיו", "עֵינָיו", והיא היו"ד שב"עֲבָדִים" ושב"סוּסִים". ויש לענין יחיד: "אֲדֹנָיו", "אֱלֹהָיו", "בְּעָלָיו", ולא נמצא בַּעֲלוֹ, אֲדוֹנוֹ, אך נמצא אֱלֹהוֹ – "זוּ כֹחוֹ לֵאלֹהוֹ" (חבקוק א יא). ויתכן כי על זאת הסברה שיאמר מן "אֱלוֹהַ" – אֱלֹהוֹ, כן יאמר מן "בַּעַל" – בַּעֲלוֹ, ומן "אָדוֹן" – אֲדוֹנוֹ, אֲדוֹנִי, בַּעֲלִי. אך יו"ד "אַשְׁרֵי", "בִּלְעֲדֵי", לא תחסר, לא יאמר אַשְׁרוֹ, אַשְׁרִי, כי אם "אַשְׁרָיו", "אַשְׁרַי" ביו"ד, וכן "אַשְׁרֶיךָ" ביו"ד לא תחסר מן המכתב. ולא יאמר בִּלְעַד בלא יו"ד, ולא בִּלְעֲדוֹ, בִּלְעֲדִי בחירק, כי אם "בִּלְעָדָי אֱלֹהִים יַעֲנֶה" (בראשית מא טז), "וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים" (בראשית מא מד). ויש יו"ד שורש: יָרַד, יָשַׁב. ויש יו"ד נוספת בראש השמות: "יִדְלָף" (בראשית כב כב), "יִשְׁבָּק" (בראשית כה ב), "יָגְבֳּהָה" (במדבר לב לה), "יְקוּם" מלשון תְּקוּמָה, "יְבוּל" מן "בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ" (איוב מ כ). ובסוף יש יו"ד נוספת: "מַהְרַי הַנְּטֹפָתִי" (ש"ב כג כח), "חֶצְרַי" (ש"ב כג לה), "פַּעֲרַי" (ש"ב כג לה), "נַעֲרַי" (דה"א יא לז), "מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי" (משלי כח כג) הוא שם התואר – אדם שהוא נסוג אחור. ורבותינו מרגילים זאת היו"ד בתואר השמות: "זַכַּאי", "אַשְׁמַאי", "בַּנַּאי", וכן מרגילים הנו"ן: "שַׁכְחָן", "זַכְרָן".