ספר זכרון· רבנו יוסף קמחי
שער ב · ב
בי"ת שמושה כשמוש הלמ"ד על המקור ועל השם: "בִּשְׁמֹר", "בַּעְשׂוֹת", "בִּבְנוֹת", ובשמות: "בַּבַּיִת", "בַּשָּׂדֶה", בידוע נפתח, וכשאין ידוע בשבא או בחירק כאשר תהיה שבא באות שאחריה, ככל אשר זכרנו בלמ"ד. אך יש הפרש בין הב' ובין הל', כי הב' משמשת עם הפועֵל והל' עם הפעוּל: "בְּתִתְּךָ לוֹ לֶחֶם" (ש"א כב יג) הוא הנותן, "וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן" (דברים כו יט) הוא הנתון; וכן "בַּעֲשׂוֹתְךָ שְׁפָטִים" (ראה יחזקאל כח כו) הוא העושה, "לַעֲשׂוֹתְךָ" הוא העשוי; "בִּשְׁמׇרְךָ" הוא שומֵר, "לִשְׁמׇרְךָ" הוא שמוּר. ועוד כי הב' משמשת לשון עבר ועתיד, כמו "בְּאׇמְרָם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" (אסתר א יז), "בִּשְׁלֹחַ… יְיָ אֹתִי" (יהושע יד ז) זה עבר, "בְּדַבְּרִי עִמָּךְ" (שמות יט ט), "בְּבוֹא כׇל יִשְׂרָאֵל" (דברים לא יא) זה עתיד. והלמ"ד לעולם בעתיד: "לְהוֹדוֹת", "לַעֲשׂוֹת", "לַהֲלֹךְ".