ספר התרומה· רבנו ברוך מוורמיזא
פסקים · סימן ע
והלכתא בסכין ששחט בה טריפה דא"צ הסכין רק הדחה לכתחלה בצונן או למכפרי' בבלייתא ואחר ישחוט בה עוד או יחתוך בה רותח ואם לא הדיחו תחלה או לא כפריה בבלייאתא ושגג ושחט בה אחרי כן או חתך רותח הלכה כרב דאמר קולף דלא נימא בית השחיטה רותח או אגב דוחקא דסכינא בלע לגבי הסכין שיבלע כלום אלא נדבק לדופני הסכין מבחוץ ולכך אין הסכין צריך הגעלה אבל נימא שפיר בית השחיטה רותח או אגב דוחקא דסכינא בלע לגבי הכי שהבשר ששוחט או חותך רותח שבולע הבשר בקל יותר מה שעל הסכין ולהכי הדיחו הסכין תחלה ושחט בה קולף והיינו דלא כשמואל דא' (קי"א ע"ב) פרק כל הבשר סכין ששחט בה אסור לחתוך בה רותח עד שיגעיל תחלה הסכין בחמין אבל סכין של עכו"ם שבלוע מאיסור לכולי עלמא צריך הגעלה תחלה ואם לא הגעילו והוא בן יומו או אפי' אינו בן יומו ולא עשה בו נעיצה בקרקע ואף לא כפריה בבלייאתא להעביר מה שנדבק בדופני הסכין ושחט בה או שחט רותח או חתך בה רותח אז קולף הבשר כרב ולא סגי בהדחה או למכפריה בבלייאתא לסכין ששחט בה טריפה דשלהי ע"ז אמרי' סכין שפה והיא טהורה שצריך נעיצה י' פעמים בקרקע אפי' לחתוך בה צונן הכא מיירי מיד ששחט בה שעדיין מה שעל הסכין לח הוא וסגי בהדחה והתם חתך איסור או בשר רוב פעמים ויבש על הסכין לכך צריך נעיצה בקרקע או לשפשפו באבן רך או בפחם ורבי' יעקב פירש דהתם מיירי שחתך רותח מן הסכין ונדבק יותר בסכין מבחוץ לכך צריך נעיצה בקרקע אפי' לחתוך בה צונן והכא לא נדבק בה רק מעט דבית השחיטה צונן לכך סגי בהדחה לכל הפירושים בסכין של עכו"ם לא סגי בהדחה אלא בנעיצה בקרקע י' פעמים אפי' לחתוך בה צונן.