אור ברסלב
ספר השל''ה הקדוש תולדות אדם - שער הגדול › (לז)

ספר השל''ה הקדוש

תולדות אדם - שער הגדול · (לז)

(לו)

וזה לשון הרב החייט, איננו ענין שיהיה חסרון למינקת כו', הפירוש איננו ענין שהכוונה העצמיית היא לתת בה חסרון, כי היא לא חטאה, אלא הוא ליסר את הבנים, ובמקדש ימשך מזה חסרון אליה, כי ליסר הבנים אי אפשר מבלי שהיא תהיה משולחת ומגורשת עמהם. ודחקתי עצמי לפרש דברי הרב בזה האופן, אף על פי שאני יודע כי הוא טלאי לא יסבלהו הלשון, שאם לא זאת כוונתו הוא סותר את דבריו. כי אמר למעלה בענין משל המגדלת והסרסור והאדריכל, אם לא ערבו למלך מעשיהם אז יתעצב אל לבו ויסתלק מהמגדלת ומהסרסור והאדריכל הנזכרים, וכי זהו ענין הרדיה אשר נרדית המגדלת בעונם של ישראל והטומאה הנטמאת בזוהמא והשכינה הולכת עמהם בגלות, הנה דבריו סותרים אלו לאלו. וגם בתחילת השער הזה אמר, שכאשר האשה תמרוד במלאכות שלה, גם הבעל ימרוד בשלו, ויניח את ביתו וילך לו ויגרש את אשתו, ואם יסרחו הבנים ישלחם ביד פשעם, ונתגרשה האשה מבעלה, וילך האב המרחם למרחוק. וסמוך לזה אמר בהיפך זה כמו שכתבנו, כי איננו ענין היות בעטרה מעוט כח ומעוט קדושה וכבוד ופרוד בסבת התחתונים כאשר לא יכשרו מעשיהם, כי חלילה לאל כאשר חשבו רבים מקלי המוח בחולשת הבנתם בדברי רז"ל ובדברי המקובלים וכו'. ועתה אחי ראה גם ראה היאך דבריו סותרים אהדדי, ואם אין כוונתו מה שפירשתי בו אסור לשמוע דבריו וכל שכן להאמינם, והרודף אחר דעתו זה הוא קל המוח בחכמת הקבלה אשר כולה בנויה על הקוטב הזה. ואם יפלא בעיניך בענין השכינה האיך מקבלת פגימה בעונות ישראל, וגם ישראל בענין הסתלקות ה'אין סוף' והסתלקות העטרה, בא וראה בספר התקונים זה לשונו, אמר אליהו, רבון עלמין אנת היא אשתמודע על כלא, וכל ספירין כל חד אית ליה שם ידיעו, ובה אתקריאו מלאכיא, ואנת לית לך שם ידיע, ואנת ממלא כל שמהן, ואנת הוא שלימו דכולהו, דכד תסתלק אנת מנהון אשתארו כל שמהן כגופא בלי נשמתא, עכ"ל. הנה לפי זה יש בהם שלימות וחסרון והכל לפי מעשה אדם:

תוכן העניינים

ספר השל''ה הקדוש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה