תולדות אדם - בית ה' · (לא)
כל דורשי רשומות מתורתנו הקדושה (מהפרדס שי"ט פ"א), אם מבעלי הקבלה ואם מבעלי הפשט ואם מחוקרי שרשי תורתנו, כולם הסכימו פה אחד היות שם זה שם עצם ולא זולתו. ויחדוהו בין שאר השמות הקדושים שאינם נמחקים, עד שאמרו כי אפילו שם 'אהיה' עם היותו שם נורא מאוד לא ישתווה אל השם הזה. ובשם זה יש סבות רבות, והיותר מכרעת שבכולם היא, להיות שכל השמות שאינם נמחקים יגזור מהם פועל קצת, זולת שם בן ד' שאין אותיותיו מחייבות בשום הגיון פועל כלל. וזה כי שם 'אלקים' 'אלוה' 'אל', הוא נגזר מלשון גדולה וחוזק ותוקף, וכן ואת אילי הארץ לקח, וכן צדקתך כהררי אל, שהם לשון גדולה וחוזק. ושם 'שדי' מורה על שהוא שודד המערכת, ומלת שדי ומלת שודד הכל אחד. ושם 'צבאות' מורה על היות בעל צבאות מעלה, והוא נגזר מלשון צבא. ושם 'אדני' מורה לשון אדנות, על היותו אדון כל הארץ, והוא נגזר מלשון אדנות. ואהיה מורה על ענין הויה בלשון עתיד המדבר בעדו מבנין הקל, וכן דרשו רבותינו ז"ל (עי' ברכות ט, ב), אני הייתי עמהם בגאולת מצרים אהיה עמהם בגאולות אחרות וכו'. אמנם שם בן ד' נורא מאוד מי יכילנו ביאור כי אין לו ביאור כלל בלשון: