אור ברסלב
ספר השל''ה הקדוש תולדות אדם - בית ה' › (כט)

ספר השל''ה הקדוש

תולדות אדם - בית ה' · (כט)

(כח)

ואח"כ בינה האציל אלו ד"ו פרצופין למקומן, דהיינו 'ו' שבתוך 'ה' הואצל תפארת במקומו, שהוא כולל ששה קצוות, שהוא הקו הכולל כל הקוין, על כן סוד 'ו' מהשם רומז לתפארת. אח"כ הואצלה מלכות במקומה, היינו 'ד' שנשארה מבינה, ונכנס 'ו' גם כן בזו 'ד', כי מלכות בית קיבול לששה קצוות והיכל אליהם, ומתלבשות ששה בששה, רצוני לומר תפארת בששת קצותיו מתלבש במלכות שהוא היכלו, שיש לה ששה חדרים לקבל ששה הנ"ל, וה'ו' זו שנכנסה ל'ד' נעשית 'ה', על כן מלכות 'ה' אחרונה מהשם. ואמרו חכמי הסודות זו 'ה' פתוחה למטה ורחבה להשפיע לעולמות בריאה יצירה עשיה, וצרה מלמעלה לקבל הדקות העליון, גם כן רחבה למטה לקבל התפילות כולם והעבודות ולהעלותם מצד הדק למעלה בדקות. גם בסוד הזיווג הנעלם תפארת ומלכות באה 'ה' המורית על הנקיבה. ובזוהר (עי' ח"ב קלא, א), בפסוק ליל שמורים לה' הוא הלילה, עד דלא קבילת דכורא נקראת ליל, ומדקבילת דכורא נקראת לילה. ועיין נפלאות בפרדס בפרק ב' משער סדר אצילות. גם 'ה' אחרונה מדוגמת 'ה' ראשונה סוד שלושה קוין, רק 'ה' ראשונה בסוד אצילות השלושה קוין, ו'ה' אחרונה בסוד הוצאתן לפועל:

ל

הרי שם יהו"ה כולל כל האצילות, וכלל האצילות הוא תפארת, בנין העולם על ידי מלכות, שהיא בגופו בסוד אשתו כגופו. כי תפארת ששה קצוות [הג"ה ואלו הששה קצוות הם כפולים כלולים ששה לדין ששה לרחמים, הם י"ב גבולי אלכסון בסוד י"ב צרופי שם הוי"ה. ] ולמעלה הוא בנעלם בסוד הדעת, והכל הוא תפארת, רק הדעת הוא הנעלם של תפארת, אמנם הכל תפארת. על כן נקרא תפארת בשם יהו"ה, כי כל שם יהו"ה בתורה 'חולם' 'שבא' 'קמץ', וסימן בי 'חשק' יהו"ה, כך הוא תפארת, מטעם כי שם יהו"ה כולל האצילות כדפירשנו, וכלל האצילות הוא תפארת. והכל הוא שם יהו"ה, כי הוא שם העצם, ועל כן נקרא שם המיוחד כי הוא המייחד כל האצילות, ונקרא גם כן שם המפורש. וזה לשון ספר עבודת הקודש פרק ט"ו מחלק היחוד, השם המקודש הנכתב ב'יוד' 'הא' 'ואו' 'הא', הוא הנקרא השם המפורש, והשם המיוחד זה נמצא לרבותינו ז"ל אמרו בספרי (עי' בטור או"ח סי' קכ"ח ובב"י שם) ובסוטה פרק ואלו נאמרין (סוטה לח, א), כה תברכו - בשם המפורש, אתה אומר בשם המפורש או אינו אלא בכינויו, תלמוד לומר, ושמו את שמי, שמי המיוחד לי. וכתב הרא"ש ז"ל בספר היחוד בזה הלשון, ונקרא ארבע אותיות אלו שהם יהו"ה שם המפורש, המפרש כל הספירות שהם מורות מציאות שהמציא הבורא יתברך בהתגלות כוחותיו בהם עם מציאות כל ההויות שהיו ושעתידים להיות, עד כאן. והחכם רבי טודרוס הלוי בפירוש הגדות במסכת פסחים פרק ואלו עוברין אמר בזה הלשון, והוי יודע כי כל יסודי הקבלה האמיתיות וכל אבני פינותיה מיוסדים על שם הגדול והקדוש הזה, שבו היחוד השלם מתפרש, ועל כן נקרא שם המפורש, כלומר שהוא מעצמו מפורש ומתפרש בכוחותיו הפנימים המתעצמים והמתאחדים בעצם אחדותו הקדושה והטהורה, עד כאן. כבר התבאר במה שקדם, להיות הנאצל במאציל באחדות גמורה ומתעצם בו, ייוחס שם בן ד' אותיות לאדון יחיד, כי הוא שמו והוא ושמו אחדים ולא יתפרדו. והתבאר גם כן כי הוכרח וחיוב האצילות להעיד ולהגיד מציאות ואחדות שורש כל השרשים. והנה השם המפורש הזה הוא כולל ומייחד כל האצילות, נקרא כן להיותו מפרש ומגלה מציאות ואחדות אדון יחיד יתברך, נמצא אם כן מפרש ומתפרש מחמת שמו זה המייחד כחותיו בו. וזו היא הכוונה בקראם השם הגדול הזה שם המפורש, ולא קראוהו מפרש, להורות על שהשם והעצם אחד. וזה השם ביחוד מורה על תפארת ישראל הנקרא תורה, ונקרא כן על שמורה ומגלה מה שהיה סתום, ובמדרשו של רבי שמעון בן יוחאי ע"ה (ח"ג נג, ב), עץ חיים דא אורייתא דהיא אילנא עילאה רברבא ותקיף, אמאי אקרי תורה, בגין דאורי וגלי במה דהוה סתים ולא אתידע. ואמנם קראוהו השם המיוחד להיותו בבנין אותיותיו מייחד בו כל האצילות שהוא האלהות, ולזה אמרו בו - שמי המיוחד לי:

תוכן העניינים

ספר השל''ה הקדוש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה