תולדות אדם - בית ה' · (יז)
ועל זה רמז ר' אליעזר הגדול כי היה הוא ושמו כו', ובמה שאמר 'היה', רצונו לומר מחוייב המציאות, וזהו היה הוא ושמו. ואין רצונו לומר צורת אותיות של שם הויה ח"ו, כי אם אמתת ההויה. אמנם בהתחדש העולם, ונתחדשו צורות האותיות, הרי ההויה חלה על צורת האותיות, שאם אין שם הויה אין שם צורת האותיות. ובהתחדש האותיות נתחדשו כל שאר השמות, כי מתוך צורת האותיות ההויה נכנס לחקירת שאר השמות על היות נמשכים אחר ההויה, לא מתוך ההויה שאינה שורה על דבר זולתי אמיתת מה שהיה לו הויה כמותו יתברך. ולפיכך בהתחדש צורת האותיות ונתחדש העולם, נתחדשו לו יתברך שאר כל השמות הנמשכים אחר הויה. כל זה מדברי גנת אגוז. ואז דברי ר' אליעזר הגדול נכונים וישרים בענין שם יהו"ה והעלמו, אשר על כן אינו נהגה. ושני דרכים שאמרנו הכל דרך אחד מורה על מחויב המציאות הוא היה והוה ויהיה: